החשש מהעלאת ריבית נוספת דרדר את וול-סטריט
בוול-סטריט נחתם המסחר בירידות שערים חדות. עד לפרסום החלטת הריבית התנהל השוק בירידות מתונות, אולם למרות ההעלאה הצפויה פנו בשעת המסחר האחרונה המשקיעים לכיוון האדום ודרדרו את המדדים.
מה שהביא ככל הנראה לנפילה היומית היתה ההתבטאות הרגילה של ראשי הפ"ד אשר אמרו שימשיכו במדניות של העלאות ריבית מדודות, מה שאומר שקרוב לוודאי שגם בתחילת חודש אוגוסט יבצע הממשל האמריקני העלאת ריבית נוספת, שתביא לפגיעה באטרקטיביות האלטרנטיבית של שוקי המניות.
מדד הנאסד"ק ירד היום ב-0.5% לשער של 2,054 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס פל ב-0.9% לשער של 10,045 נקודות, זאת למרות הירידה האחרונה במחירי הנפט ונתוני התעסוקה השבועיים החיוביים שפורסמו לפני פתיחת המחסר. לעומת זאת סבל היום המדד גם משני נתוני מאקרו שליליים בדמות מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו, כמו גם הנתונים על ההוצאה הפרטית בחודש מאי.
מאקרו
כשעה וחצי לפני סיום המסחר פורסמה החלטת ה-FOMC להעלות את ריבית הבסיס הקצרה בארה"ב ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 3.25%. ההחלטה לא הפתיע את השוק, אולם מה שאיכזב את המשקיעים היתה ההצהרה המרומזת של הפ"ד, כי גם בחודש אוגוסט יחוו המשקיעים עליית ריבית נוספת, כאשר הפעם הם מקווים שתהיה זו האחרונה לפרק הזמן הקרוב. כיום ניצבת הריבית בארה"ב ברמה בו היתה קצת לפני אירועי ה-11 בספטמבר, אולם היא עדיין נחשבת כנמוכה מפרספקטיבה היסטורית.
מחלקת העבודה של הממשל האמריקני פרסמה לפני הפתיחה את נתוני התעסוקה השבועיים. בשבוע המסחר הקודם נרשמו בשוק העבודה האמריקני כ-310 אלף תביעות עבודה חדשות. הנתון היה טוב מן התחזיות, שכן בשוק העריכו שמספר התביעות יצמח לרמה של 325 אלף מרמה קודמת של 316 אלף תביעות.
נתונים קצת פחות מעודדים הגיעו מכיוון הצרכנים האמריקנים שלא רשמו תזוזה במאי. התחזיות ברחוב היו שהצריכה הפרטית בארה"ב תמשיך לצמוך גם במאי ב-0.4% לאחר עליה של 0.7% באפריל.
מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו ירד לרמה של כ-53 נקודות, למרות שבשוק ציפו להתאוששות קלה שלו בחודש יוני. עדיין מדובר בנתון שמשקף התרחבות של הסקטור העסקי באיזור, אולם מה שהדאיג את המשקיעים היא העובדה שמעבר לכך שהמדד הכללי התקרב עוד יותר ל-50 הנקודות, הציג רכיב התעסוקה במדד ירידה מתחת לרף האמור ונקבע ברמה של כ-48 נקודות המשקפת צמצום של מספר העובדים. כמו כן נרשמה ירידה ברכיב צבר ההזמנות.
מניות ישראליות
סינרון איבדה היום 3.46% לאחר שדווחה, כי היא מעלה את תחזיות ההכנסה לרבעון השני של השנה בכמיליון דולר לרמה של כ-20 מיליון דולר. כמו כן העלתה החברה את תחזיות הרווח לשנה כולה לרמה של בין 84-85 מיליון דולר לעומת רמה קודמת של 78-80 מיליון דולר. את השיפור מייחסים בחברה לאישור ה-FDA למוצר הוולאהסמות'. אמש זינקה המניה בכ-6.5%, ואם לשפוט לפי הירידות מהיום, ככל הנראה ציפו בשוק לחדשות טובות יותר מהחברה.
הרמוניק פתחה את עונת האזהרות ודווחה שהיא מפחית את תחזית ההכנסות לרבעון השני לרמה של בין 56 ל-60 מיליון דולר, זאת לאור חולשה בפעילות מול מפעילות הכבלים שמתעקבות במעבר לשירותי טריפל-פליי. מניות החברה כבר התרסקו ב-12%, אולם ככל הנראה הצליחו ראשי החברה להרגיע את המשקיעים במקצת בשיחת הוועידה, בה טענו כי הם לא מאבדים נתחי שוק, וכי מדובר בתקלה זמנית שתחלוף עם תחילת מעברםן של מםעילות הכבלים לאספקת שירותי טריפל-פליי באופן משמעותי יותר. בסיום המסחר איבדה המניה 6.76%.
אפי זנקה ב-7%. מפתחת שרתי הצבע למדפסות דיגיטליות זכתה היום להעלאת דירוג מרמת "ניטראלי" לרמת "קניה" על ידי בנק ההשקעות UBS. בבנק חוזים, כי עסקי הליבה של החברה ישודרגו בקרוב עם מוצרים חדשים.
מניות מג'יק קפצו ב-9.66%, על רקע מינויו של אביגדור לוטינגר לסגן נשיא החברה לענייני שיווק ואסטרטגיה. המינוי ייכנס לתוקפו מיידית. לוטינגר מחליף בתפקיד את גיל טרוטינו שעוזב את החברה.
טבע ירדה ב-1%. מעט לפני הפתיחה דווחה החברה על קבלת אישור ANDA לתרופת המירטאזאפין שמוערכת בשווי שוק של כ-100 מיליון דולר בשנה.
צורן וטאואר נהנו היום ממסחר חיובי במיוחד. הראשונה הוסיפה 3.75% ואילו השניה זינקה ב-5.22%. האנליסט מייקלה אברמס מ-In-Stat העריכה היום, כי שוק ה-set-top box צפוי לצמוח ב-2005 לרמה של 91 מיליון יחידות ומשם לרמה של 130 מיליון יחידות עד 2008. יצרנית ה-set-top box הישראלית, אנ.די.אס עלתה ב-1%. את הדברים אמרה האנליסטית בסקירה שערכה לאחת המתחרות של צרון STML האירופאית, אשר זכתה אמש להעלאת ההמלצה מבנק ההשקעות קרדיט סוויס, למרות תחזית שלילית באופן כללי לשוק השבבים ב-2005 ו-2006.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
