החשש מהעלאת ריבית נוספת דרדר את וול-סטריט

מדד הנאסד"ק איבד 0.6%, מדד הדאו-ג'ונס נפל ב-0.96%. סינרון התממשה היום ב-3.46% למרות עדכון התחזיות. הרמוניק נפלה ב-6.67% בעקבות אזהרת ההכנסות. אפי קפצה ב-7% בעקבות המלצה של UBS. טאואר וצורן רשמו עליות חדות על רקע ההערכות לצמיחה משמעותית בשוק ה-set-top box
רם דגן |

בוול-סטריט נחתם המסחר בירידות שערים חדות. עד לפרסום החלטת הריבית התנהל השוק בירידות מתונות, אולם למרות ההעלאה הצפויה פנו בשעת המסחר האחרונה המשקיעים לכיוון האדום ודרדרו את המדדים.

מה שהביא ככל הנראה לנפילה היומית היתה ההתבטאות הרגילה של ראשי הפ"ד אשר אמרו שימשיכו במדניות של העלאות ריבית מדודות, מה שאומר שקרוב לוודאי שגם בתחילת חודש אוגוסט יבצע הממשל האמריקני העלאת ריבית נוספת, שתביא לפגיעה באטרקטיביות האלטרנטיבית של שוקי המניות.

מדד הנאסד"ק ירד היום ב-0.5% לשער של 2,054 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס פל ב-0.9% לשער של 10,045 נקודות, זאת למרות הירידה האחרונה במחירי הנפט ונתוני התעסוקה השבועיים החיוביים שפורסמו לפני פתיחת המחסר. לעומת זאת סבל היום המדד גם משני נתוני מאקרו שליליים בדמות מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו, כמו גם הנתונים על ההוצאה הפרטית בחודש מאי.

מאקרו

כשעה וחצי לפני סיום המסחר פורסמה החלטת ה-FOMC להעלות את ריבית הבסיס הקצרה בארה"ב ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 3.25%. ההחלטה לא הפתיע את השוק, אולם מה שאיכזב את המשקיעים היתה ההצהרה המרומזת של הפ"ד, כי גם בחודש אוגוסט יחוו המשקיעים עליית ריבית נוספת, כאשר הפעם הם מקווים שתהיה זו האחרונה לפרק הזמן הקרוב. כיום ניצבת הריבית בארה"ב ברמה בו היתה קצת לפני אירועי ה-11 בספטמבר, אולם היא עדיין נחשבת כנמוכה מפרספקטיבה היסטורית.

מחלקת העבודה של הממשל האמריקני פרסמה לפני הפתיחה את נתוני התעסוקה השבועיים. בשבוע המסחר הקודם נרשמו בשוק העבודה האמריקני כ-310 אלף תביעות עבודה חדשות. הנתון היה טוב מן התחזיות, שכן בשוק העריכו שמספר התביעות יצמח לרמה של 325 אלף מרמה קודמת של 316 אלף תביעות.

נתונים קצת פחות מעודדים הגיעו מכיוון הצרכנים האמריקנים שלא רשמו תזוזה במאי. התחזיות ברחוב היו שהצריכה הפרטית בארה"ב תמשיך לצמוך גם במאי ב-0.4% לאחר עליה של 0.7% באפריל.

מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו ירד לרמה של כ-53 נקודות, למרות שבשוק ציפו להתאוששות קלה שלו בחודש יוני. עדיין מדובר בנתון שמשקף התרחבות של הסקטור העסקי באיזור, אולם מה שהדאיג את המשקיעים היא העובדה שמעבר לכך שהמדד הכללי התקרב עוד יותר ל-50 הנקודות, הציג רכיב התעסוקה במדד ירידה מתחת לרף האמור ונקבע ברמה של כ-48 נקודות המשקפת צמצום של מספר העובדים. כמו כן נרשמה ירידה ברכיב צבר ההזמנות.

מניות ישראליות

סינרון איבדה היום 3.46% לאחר שדווחה, כי היא מעלה את תחזיות ההכנסה לרבעון השני של השנה בכמיליון דולר לרמה של כ-20 מיליון דולר. כמו כן העלתה החברה את תחזיות הרווח לשנה כולה לרמה של בין 84-85 מיליון דולר לעומת רמה קודמת של 78-80 מיליון דולר. את השיפור מייחסים בחברה לאישור ה-FDA למוצר הוולאהסמות'. אמש זינקה המניה בכ-6.5%, ואם לשפוט לפי הירידות מהיום, ככל הנראה ציפו בשוק לחדשות טובות יותר מהחברה.

הרמוניק פתחה את עונת האזהרות ודווחה שהיא מפחית את תחזית ההכנסות לרבעון השני לרמה של בין 56 ל-60 מיליון דולר, זאת לאור חולשה בפעילות מול מפעילות הכבלים שמתעקבות במעבר לשירותי טריפל-פליי. מניות החברה כבר התרסקו ב-12%, אולם ככל הנראה הצליחו ראשי החברה להרגיע את המשקיעים במקצת בשיחת הוועידה, בה טענו כי הם לא מאבדים נתחי שוק, וכי מדובר בתקלה זמנית שתחלוף עם תחילת מעברםן של מםעילות הכבלים לאספקת שירותי טריפל-פליי באופן משמעותי יותר. בסיום המסחר איבדה המניה 6.76%.

אפי זנקה ב-7%. מפתחת שרתי הצבע למדפסות דיגיטליות זכתה היום להעלאת דירוג מרמת "ניטראלי" לרמת "קניה" על ידי בנק ההשקעות UBS. בבנק חוזים, כי עסקי הליבה של החברה ישודרגו בקרוב עם מוצרים חדשים.

מניות מג'יק קפצו ב-9.66%, על רקע מינויו של אביגדור לוטינגר לסגן נשיא החברה לענייני שיווק ואסטרטגיה. המינוי ייכנס לתוקפו מיידית. לוטינגר מחליף בתפקיד את גיל טרוטינו שעוזב את החברה.

טבע ירדה ב-1%. מעט לפני הפתיחה דווחה החברה על קבלת אישור ANDA לתרופת המירטאזאפין שמוערכת בשווי שוק של כ-100 מיליון דולר בשנה.

צורן וטאואר נהנו היום ממסחר חיובי במיוחד. הראשונה הוסיפה 3.75% ואילו השניה זינקה ב-5.22%. האנליסט מייקלה אברמס מ-In-Stat העריכה היום, כי שוק ה-set-top box צפוי לצמוח ב-2005 לרמה של 91 מיליון יחידות ומשם לרמה של 130 מיליון יחידות עד 2008. יצרנית ה-set-top box הישראלית, אנ.די.אס עלתה ב-1%. את הדברים אמרה האנליסטית בסקירה שערכה לאחת המתחרות של צרון STML האירופאית, אשר זכתה אמש להעלאת ההמלצה מבנק ההשקעות קרדיט סוויס, למרות תחזית שלילית באופן כללי לשוק השבבים ב-2005 ו-2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".