החשש מהעלאת ריבית נוספת דרדר את וול-סטריט
בוול-סטריט נחתם המסחר בירידות שערים חדות. עד לפרסום החלטת הריבית התנהל השוק בירידות מתונות, אולם למרות ההעלאה הצפויה פנו בשעת המסחר האחרונה המשקיעים לכיוון האדום ודרדרו את המדדים.
מה שהביא ככל הנראה לנפילה היומית היתה ההתבטאות הרגילה של ראשי הפ"ד אשר אמרו שימשיכו במדניות של העלאות ריבית מדודות, מה שאומר שקרוב לוודאי שגם בתחילת חודש אוגוסט יבצע הממשל האמריקני העלאת ריבית נוספת, שתביא לפגיעה באטרקטיביות האלטרנטיבית של שוקי המניות.
מדד הנאסד"ק ירד היום ב-0.5% לשער של 2,054 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס פל ב-0.9% לשער של 10,045 נקודות, זאת למרות הירידה האחרונה במחירי הנפט ונתוני התעסוקה השבועיים החיוביים שפורסמו לפני פתיחת המחסר. לעומת זאת סבל היום המדד גם משני נתוני מאקרו שליליים בדמות מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו, כמו גם הנתונים על ההוצאה הפרטית בחודש מאי.
מאקרו
כשעה וחצי לפני סיום המסחר פורסמה החלטת ה-FOMC להעלות את ריבית הבסיס הקצרה בארה"ב ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 3.25%. ההחלטה לא הפתיע את השוק, אולם מה שאיכזב את המשקיעים היתה ההצהרה המרומזת של הפ"ד, כי גם בחודש אוגוסט יחוו המשקיעים עליית ריבית נוספת, כאשר הפעם הם מקווים שתהיה זו האחרונה לפרק הזמן הקרוב. כיום ניצבת הריבית בארה"ב ברמה בו היתה קצת לפני אירועי ה-11 בספטמבר, אולם היא עדיין נחשבת כנמוכה מפרספקטיבה היסטורית.
מחלקת העבודה של הממשל האמריקני פרסמה לפני הפתיחה את נתוני התעסוקה השבועיים. בשבוע המסחר הקודם נרשמו בשוק העבודה האמריקני כ-310 אלף תביעות עבודה חדשות. הנתון היה טוב מן התחזיות, שכן בשוק העריכו שמספר התביעות יצמח לרמה של 325 אלף מרמה קודמת של 316 אלף תביעות.
נתונים קצת פחות מעודדים הגיעו מכיוון הצרכנים האמריקנים שלא רשמו תזוזה במאי. התחזיות ברחוב היו שהצריכה הפרטית בארה"ב תמשיך לצמוך גם במאי ב-0.4% לאחר עליה של 0.7% באפריל.
מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו ירד לרמה של כ-53 נקודות, למרות שבשוק ציפו להתאוששות קלה שלו בחודש יוני. עדיין מדובר בנתון שמשקף התרחבות של הסקטור העסקי באיזור, אולם מה שהדאיג את המשקיעים היא העובדה שמעבר לכך שהמדד הכללי התקרב עוד יותר ל-50 הנקודות, הציג רכיב התעסוקה במדד ירידה מתחת לרף האמור ונקבע ברמה של כ-48 נקודות המשקפת צמצום של מספר העובדים. כמו כן נרשמה ירידה ברכיב צבר ההזמנות.
מניות ישראליות
סינרון איבדה היום 3.46% לאחר שדווחה, כי היא מעלה את תחזיות ההכנסה לרבעון השני של השנה בכמיליון דולר לרמה של כ-20 מיליון דולר. כמו כן העלתה החברה את תחזיות הרווח לשנה כולה לרמה של בין 84-85 מיליון דולר לעומת רמה קודמת של 78-80 מיליון דולר. את השיפור מייחסים בחברה לאישור ה-FDA למוצר הוולאהסמות'. אמש זינקה המניה בכ-6.5%, ואם לשפוט לפי הירידות מהיום, ככל הנראה ציפו בשוק לחדשות טובות יותר מהחברה.
הרמוניק פתחה את עונת האזהרות ודווחה שהיא מפחית את תחזית ההכנסות לרבעון השני לרמה של בין 56 ל-60 מיליון דולר, זאת לאור חולשה בפעילות מול מפעילות הכבלים שמתעקבות במעבר לשירותי טריפל-פליי. מניות החברה כבר התרסקו ב-12%, אולם ככל הנראה הצליחו ראשי החברה להרגיע את המשקיעים במקצת בשיחת הוועידה, בה טענו כי הם לא מאבדים נתחי שוק, וכי מדובר בתקלה זמנית שתחלוף עם תחילת מעברםן של מםעילות הכבלים לאספקת שירותי טריפל-פליי באופן משמעותי יותר. בסיום המסחר איבדה המניה 6.76%.
אפי זנקה ב-7%. מפתחת שרתי הצבע למדפסות דיגיטליות זכתה היום להעלאת דירוג מרמת "ניטראלי" לרמת "קניה" על ידי בנק ההשקעות UBS. בבנק חוזים, כי עסקי הליבה של החברה ישודרגו בקרוב עם מוצרים חדשים.
מניות מג'יק קפצו ב-9.66%, על רקע מינויו של אביגדור לוטינגר לסגן נשיא החברה לענייני שיווק ואסטרטגיה. המינוי ייכנס לתוקפו מיידית. לוטינגר מחליף בתפקיד את גיל טרוטינו שעוזב את החברה.
טבע ירדה ב-1%. מעט לפני הפתיחה דווחה החברה על קבלת אישור ANDA לתרופת המירטאזאפין שמוערכת בשווי שוק של כ-100 מיליון דולר בשנה.
צורן וטאואר נהנו היום ממסחר חיובי במיוחד. הראשונה הוסיפה 3.75% ואילו השניה זינקה ב-5.22%. האנליסט מייקלה אברמס מ-In-Stat העריכה היום, כי שוק ה-set-top box צפוי לצמוח ב-2005 לרמה של 91 מיליון יחידות ומשם לרמה של 130 מיליון יחידות עד 2008. יצרנית ה-set-top box הישראלית, אנ.די.אס עלתה ב-1%. את הדברים אמרה האנליסטית בסקירה שערכה לאחת המתחרות של צרון STML האירופאית, אשר זכתה אמש להעלאת ההמלצה מבנק ההשקעות קרדיט סוויס, למרות תחזית שלילית באופן כללי לשוק השבבים ב-2005 ו-2006.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
