החשש מהעלאת ריבית נוספת דרדר את וול-סטריט

מדד הנאסד"ק איבד 0.6%, מדד הדאו-ג'ונס נפל ב-0.96%. סינרון התממשה היום ב-3.46% למרות עדכון התחזיות. הרמוניק נפלה ב-6.67% בעקבות אזהרת ההכנסות. אפי קפצה ב-7% בעקבות המלצה של UBS. טאואר וצורן רשמו עליות חדות על רקע ההערכות לצמיחה משמעותית בשוק ה-set-top box
רם דגן |

בוול-סטריט נחתם המסחר בירידות שערים חדות. עד לפרסום החלטת הריבית התנהל השוק בירידות מתונות, אולם למרות ההעלאה הצפויה פנו בשעת המסחר האחרונה המשקיעים לכיוון האדום ודרדרו את המדדים.

מה שהביא ככל הנראה לנפילה היומית היתה ההתבטאות הרגילה של ראשי הפ"ד אשר אמרו שימשיכו במדניות של העלאות ריבית מדודות, מה שאומר שקרוב לוודאי שגם בתחילת חודש אוגוסט יבצע הממשל האמריקני העלאת ריבית נוספת, שתביא לפגיעה באטרקטיביות האלטרנטיבית של שוקי המניות.

מדד הנאסד"ק ירד היום ב-0.5% לשער של 2,054 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס פל ב-0.9% לשער של 10,045 נקודות, זאת למרות הירידה האחרונה במחירי הנפט ונתוני התעסוקה השבועיים החיוביים שפורסמו לפני פתיחת המחסר. לעומת זאת סבל היום המדד גם משני נתוני מאקרו שליליים בדמות מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו, כמו גם הנתונים על ההוצאה הפרטית בחודש מאי.

מאקרו

כשעה וחצי לפני סיום המסחר פורסמה החלטת ה-FOMC להעלות את ריבית הבסיס הקצרה בארה"ב ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 3.25%. ההחלטה לא הפתיע את השוק, אולם מה שאיכזב את המשקיעים היתה ההצהרה המרומזת של הפ"ד, כי גם בחודש אוגוסט יחוו המשקיעים עליית ריבית נוספת, כאשר הפעם הם מקווים שתהיה זו האחרונה לפרק הזמן הקרוב. כיום ניצבת הריבית בארה"ב ברמה בו היתה קצת לפני אירועי ה-11 בספטמבר, אולם היא עדיין נחשבת כנמוכה מפרספקטיבה היסטורית.

מחלקת העבודה של הממשל האמריקני פרסמה לפני הפתיחה את נתוני התעסוקה השבועיים. בשבוע המסחר הקודם נרשמו בשוק העבודה האמריקני כ-310 אלף תביעות עבודה חדשות. הנתון היה טוב מן התחזיות, שכן בשוק העריכו שמספר התביעות יצמח לרמה של 325 אלף מרמה קודמת של 316 אלף תביעות.

נתונים קצת פחות מעודדים הגיעו מכיוון הצרכנים האמריקנים שלא רשמו תזוזה במאי. התחזיות ברחוב היו שהצריכה הפרטית בארה"ב תמשיך לצמוך גם במאי ב-0.4% לאחר עליה של 0.7% באפריל.

מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו ירד לרמה של כ-53 נקודות, למרות שבשוק ציפו להתאוששות קלה שלו בחודש יוני. עדיין מדובר בנתון שמשקף התרחבות של הסקטור העסקי באיזור, אולם מה שהדאיג את המשקיעים היא העובדה שמעבר לכך שהמדד הכללי התקרב עוד יותר ל-50 הנקודות, הציג רכיב התעסוקה במדד ירידה מתחת לרף האמור ונקבע ברמה של כ-48 נקודות המשקפת צמצום של מספר העובדים. כמו כן נרשמה ירידה ברכיב צבר ההזמנות.

מניות ישראליות

סינרון איבדה היום 3.46% לאחר שדווחה, כי היא מעלה את תחזיות ההכנסה לרבעון השני של השנה בכמיליון דולר לרמה של כ-20 מיליון דולר. כמו כן העלתה החברה את תחזיות הרווח לשנה כולה לרמה של בין 84-85 מיליון דולר לעומת רמה קודמת של 78-80 מיליון דולר. את השיפור מייחסים בחברה לאישור ה-FDA למוצר הוולאהסמות'. אמש זינקה המניה בכ-6.5%, ואם לשפוט לפי הירידות מהיום, ככל הנראה ציפו בשוק לחדשות טובות יותר מהחברה.

הרמוניק פתחה את עונת האזהרות ודווחה שהיא מפחית את תחזית ההכנסות לרבעון השני לרמה של בין 56 ל-60 מיליון דולר, זאת לאור חולשה בפעילות מול מפעילות הכבלים שמתעקבות במעבר לשירותי טריפל-פליי. מניות החברה כבר התרסקו ב-12%, אולם ככל הנראה הצליחו ראשי החברה להרגיע את המשקיעים במקצת בשיחת הוועידה, בה טענו כי הם לא מאבדים נתחי שוק, וכי מדובר בתקלה זמנית שתחלוף עם תחילת מעברםן של מםעילות הכבלים לאספקת שירותי טריפל-פליי באופן משמעותי יותר. בסיום המסחר איבדה המניה 6.76%.

אפי זנקה ב-7%. מפתחת שרתי הצבע למדפסות דיגיטליות זכתה היום להעלאת דירוג מרמת "ניטראלי" לרמת "קניה" על ידי בנק ההשקעות UBS. בבנק חוזים, כי עסקי הליבה של החברה ישודרגו בקרוב עם מוצרים חדשים.

מניות מג'יק קפצו ב-9.66%, על רקע מינויו של אביגדור לוטינגר לסגן נשיא החברה לענייני שיווק ואסטרטגיה. המינוי ייכנס לתוקפו מיידית. לוטינגר מחליף בתפקיד את גיל טרוטינו שעוזב את החברה.

טבע ירדה ב-1%. מעט לפני הפתיחה דווחה החברה על קבלת אישור ANDA לתרופת המירטאזאפין שמוערכת בשווי שוק של כ-100 מיליון דולר בשנה.

צורן וטאואר נהנו היום ממסחר חיובי במיוחד. הראשונה הוסיפה 3.75% ואילו השניה זינקה ב-5.22%. האנליסט מייקלה אברמס מ-In-Stat העריכה היום, כי שוק ה-set-top box צפוי לצמוח ב-2005 לרמה של 91 מיליון יחידות ומשם לרמה של 130 מיליון יחידות עד 2008. יצרנית ה-set-top box הישראלית, אנ.די.אס עלתה ב-1%. את הדברים אמרה האנליסטית בסקירה שערכה לאחת המתחרות של צרון STML האירופאית, אשר זכתה אמש להעלאת ההמלצה מבנק ההשקעות קרדיט סוויס, למרות תחזית שלילית באופן כללי לשוק השבבים ב-2005 ו-2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.