החשש מהעלאת ריבית נוספת דרדר את וול-סטריט

מדד הנאסד"ק איבד 0.6%, מדד הדאו-ג'ונס נפל ב-0.96%. סינרון התממשה היום ב-3.46% למרות עדכון התחזיות. הרמוניק נפלה ב-6.67% בעקבות אזהרת ההכנסות. אפי קפצה ב-7% בעקבות המלצה של UBS. טאואר וצורן רשמו עליות חדות על רקע ההערכות לצמיחה משמעותית בשוק ה-set-top box
רם דגן |

בוול-סטריט נחתם המסחר בירידות שערים חדות. עד לפרסום החלטת הריבית התנהל השוק בירידות מתונות, אולם למרות ההעלאה הצפויה פנו בשעת המסחר האחרונה המשקיעים לכיוון האדום ודרדרו את המדדים.

מה שהביא ככל הנראה לנפילה היומית היתה ההתבטאות הרגילה של ראשי הפ"ד אשר אמרו שימשיכו במדניות של העלאות ריבית מדודות, מה שאומר שקרוב לוודאי שגם בתחילת חודש אוגוסט יבצע הממשל האמריקני העלאת ריבית נוספת, שתביא לפגיעה באטרקטיביות האלטרנטיבית של שוקי המניות.

מדד הנאסד"ק ירד היום ב-0.5% לשער של 2,054 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס פל ב-0.9% לשער של 10,045 נקודות, זאת למרות הירידה האחרונה במחירי הנפט ונתוני התעסוקה השבועיים החיוביים שפורסמו לפני פתיחת המחסר. לעומת זאת סבל היום המדד גם משני נתוני מאקרו שליליים בדמות מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו, כמו גם הנתונים על ההוצאה הפרטית בחודש מאי.

מאקרו

כשעה וחצי לפני סיום המסחר פורסמה החלטת ה-FOMC להעלות את ריבית הבסיס הקצרה בארה"ב ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 3.25%. ההחלטה לא הפתיע את השוק, אולם מה שאיכזב את המשקיעים היתה ההצהרה המרומזת של הפ"ד, כי גם בחודש אוגוסט יחוו המשקיעים עליית ריבית נוספת, כאשר הפעם הם מקווים שתהיה זו האחרונה לפרק הזמן הקרוב. כיום ניצבת הריבית בארה"ב ברמה בו היתה קצת לפני אירועי ה-11 בספטמבר, אולם היא עדיין נחשבת כנמוכה מפרספקטיבה היסטורית.

מחלקת העבודה של הממשל האמריקני פרסמה לפני הפתיחה את נתוני התעסוקה השבועיים. בשבוע המסחר הקודם נרשמו בשוק העבודה האמריקני כ-310 אלף תביעות עבודה חדשות. הנתון היה טוב מן התחזיות, שכן בשוק העריכו שמספר התביעות יצמח לרמה של 325 אלף מרמה קודמת של 316 אלף תביעות.

נתונים קצת פחות מעודדים הגיעו מכיוון הצרכנים האמריקנים שלא רשמו תזוזה במאי. התחזיות ברחוב היו שהצריכה הפרטית בארה"ב תמשיך לצמוך גם במאי ב-0.4% לאחר עליה של 0.7% באפריל.

מדד מנהלי הרכש של איזור שיקגו ירד לרמה של כ-53 נקודות, למרות שבשוק ציפו להתאוששות קלה שלו בחודש יוני. עדיין מדובר בנתון שמשקף התרחבות של הסקטור העסקי באיזור, אולם מה שהדאיג את המשקיעים היא העובדה שמעבר לכך שהמדד הכללי התקרב עוד יותר ל-50 הנקודות, הציג רכיב התעסוקה במדד ירידה מתחת לרף האמור ונקבע ברמה של כ-48 נקודות המשקפת צמצום של מספר העובדים. כמו כן נרשמה ירידה ברכיב צבר ההזמנות.

מניות ישראליות

סינרון איבדה היום 3.46% לאחר שדווחה, כי היא מעלה את תחזיות ההכנסה לרבעון השני של השנה בכמיליון דולר לרמה של כ-20 מיליון דולר. כמו כן העלתה החברה את תחזיות הרווח לשנה כולה לרמה של בין 84-85 מיליון דולר לעומת רמה קודמת של 78-80 מיליון דולר. את השיפור מייחסים בחברה לאישור ה-FDA למוצר הוולאהסמות'. אמש זינקה המניה בכ-6.5%, ואם לשפוט לפי הירידות מהיום, ככל הנראה ציפו בשוק לחדשות טובות יותר מהחברה.

הרמוניק פתחה את עונת האזהרות ודווחה שהיא מפחית את תחזית ההכנסות לרבעון השני לרמה של בין 56 ל-60 מיליון דולר, זאת לאור חולשה בפעילות מול מפעילות הכבלים שמתעקבות במעבר לשירותי טריפל-פליי. מניות החברה כבר התרסקו ב-12%, אולם ככל הנראה הצליחו ראשי החברה להרגיע את המשקיעים במקצת בשיחת הוועידה, בה טענו כי הם לא מאבדים נתחי שוק, וכי מדובר בתקלה זמנית שתחלוף עם תחילת מעברםן של מםעילות הכבלים לאספקת שירותי טריפל-פליי באופן משמעותי יותר. בסיום המסחר איבדה המניה 6.76%.

אפי זנקה ב-7%. מפתחת שרתי הצבע למדפסות דיגיטליות זכתה היום להעלאת דירוג מרמת "ניטראלי" לרמת "קניה" על ידי בנק ההשקעות UBS. בבנק חוזים, כי עסקי הליבה של החברה ישודרגו בקרוב עם מוצרים חדשים.

מניות מג'יק קפצו ב-9.66%, על רקע מינויו של אביגדור לוטינגר לסגן נשיא החברה לענייני שיווק ואסטרטגיה. המינוי ייכנס לתוקפו מיידית. לוטינגר מחליף בתפקיד את גיל טרוטינו שעוזב את החברה.

טבע ירדה ב-1%. מעט לפני הפתיחה דווחה החברה על קבלת אישור ANDA לתרופת המירטאזאפין שמוערכת בשווי שוק של כ-100 מיליון דולר בשנה.

צורן וטאואר נהנו היום ממסחר חיובי במיוחד. הראשונה הוסיפה 3.75% ואילו השניה זינקה ב-5.22%. האנליסט מייקלה אברמס מ-In-Stat העריכה היום, כי שוק ה-set-top box צפוי לצמוח ב-2005 לרמה של 91 מיליון יחידות ומשם לרמה של 130 מיליון יחידות עד 2008. יצרנית ה-set-top box הישראלית, אנ.די.אס עלתה ב-1%. את הדברים אמרה האנליסטית בסקירה שערכה לאחת המתחרות של צרון STML האירופאית, אשר זכתה אמש להעלאת ההמלצה מבנק ההשקעות קרדיט סוויס, למרות תחזית שלילית באופן כללי לשוק השבבים ב-2005 ו-2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.