התמ"ת: אחרי פניה חוזרת ל-OECD - סכיני הגילוח זולים
האם יכולים לנשום בחברת הייבוא ש. שסטוביץ לרווחה? ייתכן. בחודש מרס נחשף כי אחת היבואניות הוותיקות של מוצרי ג'ילט (ואחרים) לארץ נחשדה על ידי משרד התמ"ת כי מחירי סכיני הגילוח שהיא מוכרת כאן יקרים ביחס למדינות אחרות בשיעור ניכר.
אך היום יוצאים במשרד התמ"ת בהודעה מרגיעה מבחינתה של היבואנית. בתמ"ת מצאו מנתונים שקיבלו מה-OECD, במה שהם מגדירים כ"סבב השני", לאחר שחברת ש. שסטוביץ הציגה את מחירים שלטענתה מתארים במדויק יותר את הנעשה בחו"ל, כי הפער במחירי סכיני הגילוח, ג'ילט מאך 3: בחבילות של 4 או 5 סכינים, בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD הצטמצם ביחס לפער שחושב על בסיס נתוני הסבב הראשון, ובמקרים מסוימים נמצא כי ישראל אף זולה יותר.
מהנתונים והתחשיב שהועבר לתמ"ת ב"סבב הראשון" מארגון ה-OECD באמצעות הלמ"ס עלה לכאורה כי בשוק סכיני הגילוח והפסטות עמד פער המחירים בין ישראל לבין ממוצע מדינות ה-OECD על לפחות פי-2, ולפחות ב-75% ממדינות ה-OECD היו המחירים נמוכים בהשוואה לישראל. לעומת זאת בקוקה קולה לא נמצא פער, בעוד שבמיונז המחירים בישראל נמצאו נמוכים ביחס לממוצע ב-OECD.
יצוין כי הנתונים על פיהם ביסס המשרד את ממצאיו לגבי ארבעת השווקים לעיל לקוחים מהסבב הראשון של איסוף הנתונים לפרויקט 2005 והם מתייחסים לנתונים מהשנים 2003 ו-2004 מתוקנים לנקודת זמן.
מכאן מסיקים בתמ"ת כי על פי הסבב השני עולה כי סכיני גילוח מתוצרת ג'ילט בישראל, ככל הנראה אינם יקרים יותר בהשוואה לחלק מהמדינות, ואף יתכן כי בחלק מהמקרים הם זולים יותר. לגבי שאר המוצרים שהושוו עדיין אין נתונים מעודכנים אך בהחלט יתכנו שינויים גם במוצרים אלה. יודגש שהממצאים בעקבות הסבב השני אינם סופיים הואיל וצפויים עוד כשני סבבי עדכונים בשנה הקרובה.
בחברת שסטוביץ הגיבו ומסרו כי התמ"ת חזר בו היום מהודעתו מחודש מרס שבה נטען שמחירי סכיני גילוח ג'ילט גבוהים באופן ניכר בישראל בהשוואה למדינות OECD.
בתגובה מסרה חברת ש. שסטוביץ: "הודעת משרד התמ"ת היום מאשרת למעשה באופן רשמי את כל טענותינו בשבועות האחרונים וקובעת שמחירי סכיני הגילוח של ג'ילט בישראל אינם גבוהים יותר מאשר בחו"ל. להיפך, במקרים רבים הם אף זולים יותר".

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות
שנרשם אשתקד בערב ראש השנה
נתוני שבא SHVA , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל.
מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה
תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.
שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.
- שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.