עלייה של 9.3% ברכישות בכרטיסי אשראי ברבעון הראשון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כי סך הרכישות בכרטיסי אשראי בחודשים ינואר-מרץ השנה משקף עלייה של 9.3% בחישוב שנתי. הנתון המנוכה עונתיות עומד על עלייה של 8%.
הנתונים מחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. החלוקה מגלה כי בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 48% מסך הרכישות בשנת 2020, נרשמה עלייה של 11.1% בחישוב שנתי בינואר-מרץ 2021.
מתוך כך, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 14.8% בחישוב שנתי, בענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום עלייה של 14.1% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 10.2% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת עלייה של 6.2% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז עלייה של 5.5% בחישוב שנתי, ובענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 2.7% בחישוב שנתי.
בקבוצה מוצרי תעשייה, המהווה 17% מסך הרכישות בשנת 2020, חלה עלייה של 4.6% בחישוב שנתי בינואר-מרץ 2021, מזה, בענף הלבשה והנעלה עלייה של 14.4% בחישוב שנתי, בענף הרהיטים עלייה של 2.6% בחישוב שנתי, ובענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עלייה של 0.4% בחישוב שנתי.
- 10 טיפים להתנהלות צרכנית נבונה שיחסכו לכם הרבה כסף
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.יואב 27/04/2021 22:42הגב לתגובה זובמהלך 2020 היה סגר והגבלות ולא קנינו. ברבעון הראשון של 2021 שחררו מעט את הסגר וחזרנו לקניות. אבל עדיין רובינו קונים פחות מחצי מההקף שהיינו רגילים. העליה היא יחסית להתרסקות שקדמה לה. לא בדיוק עליה,אלא מתוך ההתרסקות התחלנו מעט לקנות. במאזן הכללי מדובר בירידה חדה בקניות
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- הבנק שלכם יודע שאתם 'שבויים' - וזה עולה לכם אלפי שקלים; כיצד לחסוך הרבה כסף?
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
