בנק ישראל ומזרחי טפחות: הגדלת האשראי לעסקים הקטנים יוצאת לדרך
מזרחי טפחות הרפורמה החדשה של בנק ישראל יוצאת לדרך, הבנקים יוכלו להעמיד אשראי מוזל כנגד שיעבוד תיקי משכנתאות במטרה לאפשר לעסקים קטנים להתמודד טוב יותר עם השלכות הקורונה. בנק מזרחי טפחות 0% סיים את ההיערכות וחתם עם הבנק המרכזי על הסכם.
עד כה, הבנקים היו יכולים לשעבד רק אג"ח ופיקדונות נזילים בתמורה לאשראי מבנק ישראל, מהלך שהשפיע על יחסי הנזילות שלהם ועל יכולתם להגדיל את האשראי לסקטור העסקי. הרפורמה החדשה של בנק ישראל תאפשר לבנקים המסחריים לשעבד גם תיקי משכנתאות ובכך להגדיל את היצע האשראי לעסקים הקטנים והזעירים.
בעקבות הקורונה, הודיע בנק ישראל בחודש אפריל 2020 שיאפשר לבנקים מקורות מימון בעלויות מופחתות, על מנת להגדיל את היקף האשראי הזמין והזול יחסית, שהבנקים יציעו לבעלי העסקים.
נכון ל-30 בנובמבר 2020, העמיד הבנק המרכזי הלוואות מוניטריות בהיקף של 16.3 מיליארד שקל, אלא שכנגד המימון הזה, נדרשו הבנקים לשעבד אג"ח או פיקדונות נזילים, מה שהשפיע על יחסי הנזילות של הבנקים, ועל יכולתם להגדיל את היקף האשראי שהם יכולים להעמיד לטובת העסקים הקטנים.
- משבר אמון או הזדמנות השקעה? מניית SIG השוויצרית מתרסקת ב-20%
- ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש יולי 2020 החליטה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל על השקת מסלול חדש, שבמסגרתו יוכלו הבנקים לשעבד תיקי משכנתאות במקום אג"ח ופיקדונות. המשמעות היא, שנזילות הבנקים תגדל ובכך יתאפשר להם להרחיב את פעילות האשראי לעסקים.
בימים אלה השלים מזרחי-טפחות את היערכותו והוא הבנק הראשון שחתם על הסכם עם בנק ישראל, המסדיר את שיעבודם של תיקי משכנתאות של הבנק, תמורת העמדת מקורות מימון זולים מצד הבנק המרכזי.
המהלך יאפשר לבנק לשחרר אג"ח ופיקדונות, אשר שועבדו בחודשים האחרונים לבנק ישראל - ושכנגדם הועמד אשראי של כ-2.2 מיליארד שקל לטובת העסקים הקטנים והזעירים, ולשעבד במקומם תיקי משכנתאות.
- האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
- פייבוקס מציגה: שלושה מסלולים חדשים, עם ריבית על היתרות וארנק לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
- 2.סאב פריים מזל טוב מנפחים את השוק (ל"ת)הרצל 05/01/2021 00:41הגב לתגובה זו
- 1.רחלי כהן 04/01/2021 20:42הגב לתגובה זואתם נותנים כסף לגופים הגדולים שבעצם לא מסתכלים על הקטנים ומשאירים את הכסף קרוב לחזה שלהם. תפסיקו ליצור מעקפים תנו לעסקים הקטנים את הכסף ישירות לבנק, הגופים הגדולים מתחזקים ורומסים את העסקים תוך כדי העלאת כן זכאי לא זכאי.
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
תכנון פיננסי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
תכנון פיננסי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.
