אסדת נפט
צילום: טוויטר

מחירי הנפט נותרים יציבים למרות הסערה בסוריה

שוק האנרגיה הפך עמיד יותר לזעזועים גיאופוליטיים; אופ"ק מאבדת שליטה על המחירים בזמן שיצרניות עצמאיות ממלאות את החלל, והשוק צועד לעבר עודף היצע ב-2025

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה נפט

למרות ההתרחשויות הדרמטיות בסוריה בסוף השבוע, שוק הנפט העולמי נותר יציב באופן מפתיע. המשבר שהוביל לקריסת משטר אסד כמעט ולא השפיע על מחירי הנפט, מה שמעיד על השינוי המהותי בדינמיקה של שוק האנרגיה העולמי.

"הגיאופוליטיקה תמיד מספקת הפתעות. אפילו המומחים המובילים נדהמו כשצפו באירועים הבלתי צפויים בסוריה", מציין נורברט רוקר, ראש כלכלה ומחקר הדור הבא ביוליוס בר.

התמורות הפוליטיות בסוריה, שנתפסות כמכה לרוסיה ואיראן וניצחון לישראל וטורקיה, עשויות להוביל לתקופת חוסר יציבות ממושכת באזור. אולם, השפעתן על שוק האנרגיה העולמי צפויה להיות מוגבלת. "לסוריה אין תפקיד בשוקי האנרגיה והיא מקום למאבק עקיף הרבה יותר בין המעצמות האזוריות", מסביר רוקר, ומוסיף כי "מבחינת הכלכלה העולמית, המחירים הם הקשר העיקרי בין גיאופוליטיקה לרווחה כלכלית."

שוק הנפט הפך עמיד יותר לזעזועים בצד ההיצע, בזכות מחסני נפט מלאים בסין, קיבולת ייצור רזרבית נרחבת במדינות היצרניות, ויצוא גובר מחוץ למזרח התיכון.

המומחים מזהים שני גורמים מרכזיים שעשויים להשפיע על השוק בעתיד: יכולתן של המדינות יצרניות הנפט להפחית את קיצוצי ההיצע בצורה מסודרת, והשפעת הממשל החדש בארה"ב על המתחים במזרח התיכון. "המצב הבסיסי נשאר ברובו ללא שינוי; אנו רואים את שוק הנפט צועד לעודף היצע," אומר רוקר, וצופה כי מחיר הנפט יתכנס לרמה של 65 דולר לחבית, על רקע ירידה בביקוש במערב והגעת צריכת הנפט בסין לשיא.

 

אופ"ק מאבדת את אחיזתה במחירים

כוחה של אופ"ק בשוק הנפט העולמי נמצא בנקודת שפל היסטורית, כשהקרטל מתקשה להשפיע על המחירים למרות קיצוץ משמעותי של כ-6 מיליון חביות ביום מאז 2022. יצרניות נפט עצמאיות כמו ארצות הברית, קנדה וברזיל ממלאות את החלל שנוצר, מה שמוביל לעודף היצע ולחץ מתמשך על המחירים.

הלחץ על מחירי הנפט צפוי להימשך גם ב-2025, כשהשוק מתמודד עם שינויים מבניים משמעותיים. בעוד שבעבר הייתה לאופ"ק+ היכולת להשפיע על המחירים באמצעות החלטות על היקף הייצור, כיום גם צעדים מתואמים של הקרטל נכשלים בניסיון להרים את המחירים מעבר לרמה של 70 דולר לחבית.

כניסתו הצפויה של דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר עשויה להוסיף מורכבות נוספת למצב. מצד אחד, האיומים שלו לפתוח במלחמת סחר חדשה עם סין עלולים להחליש את הביקוש העולמי לנפט. מצד שני, הידוק אפשרי של הסנקציות על איראן וונצואלה עשוי להגביל את ההיצע, אם כי לא באופן שישנה מהותית את המאזן בשוק.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הכלכלנים מזהירים כי החלטה של אופ"ק להחזיר את מלוא הייצור לשוק בינואר עלולה להוביל לצניחה דרמטית של עד 20 דולר במחיר החבית. תרחיש כזה ימחיש עוד יותר את אובדן השליטה של הקרטל על מחירי הנפט העולמיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחח 12/12/2024 06:40
    הגב לתגובה זו
    פעם אומרים ירידת מחיר בנפט טובה למרווח הזיקוק ופעם לא. תחליטו כבר
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

שי לינדר שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

השקעות תשתית בעידן של אי־ודאות: איך מממנים פרויקטים של מילארדים בעת מלחמה?

המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות, החוסכים נהנים מתשואות יציבות, והלוואי והמדינה תעניק יציבות גם כן. משתתפי הפאנל שעסק במימון תשתיות כבר מתכוננים ליום שאחרי המלחמה

אתי אפללו |
נושאים בכתבה תשתיות אנרגיה

נושא המימון תופס חלק נכבד בעולם התשתיות, שכן מדובר בפרוייקטים ארוכים, מורכבים, עם דרישות מימון גבוהות. בפאנל שנערך בנושא בהשתתפות ליאור סוסונקין, מנהל מערך האשראי והתשתיות, מגדל ביטוח ופיננסים, שי לינדר, סמנכ”ל כספים שפיר הנדסה ואיתי פלד, סמנכ”ל כספים קרן ג’נריישן, צללו חברי הפאנל לתחום שנמצא בלב סדר היום הכלכלי־ביטחוני של ישראל.

"התשתיות הן עוגן יציב גם בתקופות משבר"

לדברי סוסונקין, הגופים המוסדיים ממשיכים לראות בתשתיות יעד השקעה מרכזי גם על רקע המלחמה המתמשכת: "סיכוני מלחמה הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בישראל, אבל תשתיות נהנות מהגנות חזקות, כולל סעיפי 'כוח עליון' במכרזים. המדינה עומדת מאחורי פרויקטים כאלה גם בתקופות הקשות ביותר", ציין. לדבריו, הצרכים הלאומיים רק מתעצמים, והמשקיעים יכולים ליהנות מתשואה יציבה לטווח ארוך.

לינדר הציג תמונת מצב בענף מאז 7 באוקטובר: "בתחום הבניה, בין לילה נעלמו שני שלישים מהעובדים בענף. לקח חודשים עד שהמדינה אפשרה הכנסת עובדים זרים. במקביל, מהנדסים רבים גויסו למילואים, פרויקטים נעצרו, אך הצלחנו להתאושש ולהחזיר חלק מהפעילות". הוא הוסיף: "רק לאחרונה הצלחנו להשלים חיבור של הקו האדום והירוק בירושלים, תוך כדי ירי טילים".

"המלחמה חידדה את הצורך בשירותי תשתית רציפים"

פלד התייחס ליתרונות המובהקים של שיטת PPP: "המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות: מים, אנרגיה, תחבורה. השיטה הזו משלבת יעילות של השוק הפרטי עם ביטחון של המדינה. זהו מודל שמביא תועלת לציבור וגם לחוסכים". לדבריו, למרות שהנוכחות של מממנים בינלאומיים בישראל עדיין מצומצמת, "שוק החוב המקומי, הבנקים והמוסדיים, חזק דיו כדי לממן פרויקטים של מיליארדי שקלים".

בתשובה לשאלה האם החוסכים לפנסיה מקבלים תשואה הולמת עבור ההשקעה, סוסונקין הבהיר: "גם כשיש עיכובים בפרויקטים כמו הקו האדום, החוסכים לא נפגעים. ההסכמים כוללים הגנות חזקות הן מהמדינה והן מהקבלנים, זה מאפשר לנו להבטיח תשואה יציבה לאורך זמן".