אסדת נפט
צילום: טוויטר

מחירי הנפט נותרים יציבים למרות הסערה בסוריה

שוק האנרגיה הפך עמיד יותר לזעזועים גיאופוליטיים; אופ"ק מאבדת שליטה על המחירים בזמן שיצרניות עצמאיות ממלאות את החלל, והשוק צועד לעבר עודף היצע ב-2025

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה נפט

למרות ההתרחשויות הדרמטיות בסוריה בסוף השבוע, שוק הנפט העולמי נותר יציב באופן מפתיע. המשבר שהוביל לקריסת משטר אסד כמעט ולא השפיע על מחירי הנפט, מה שמעיד על השינוי המהותי בדינמיקה של שוק האנרגיה העולמי.

"הגיאופוליטיקה תמיד מספקת הפתעות. אפילו המומחים המובילים נדהמו כשצפו באירועים הבלתי צפויים בסוריה", מציין נורברט רוקר, ראש כלכלה ומחקר הדור הבא ביוליוס בר.

התמורות הפוליטיות בסוריה, שנתפסות כמכה לרוסיה ואיראן וניצחון לישראל וטורקיה, עשויות להוביל לתקופת חוסר יציבות ממושכת באזור. אולם, השפעתן על שוק האנרגיה העולמי צפויה להיות מוגבלת. "לסוריה אין תפקיד בשוקי האנרגיה והיא מקום למאבק עקיף הרבה יותר בין המעצמות האזוריות", מסביר רוקר, ומוסיף כי "מבחינת הכלכלה העולמית, המחירים הם הקשר העיקרי בין גיאופוליטיקה לרווחה כלכלית."

שוק הנפט הפך עמיד יותר לזעזועים בצד ההיצע, בזכות מחסני נפט מלאים בסין, קיבולת ייצור רזרבית נרחבת במדינות היצרניות, ויצוא גובר מחוץ למזרח התיכון.

המומחים מזהים שני גורמים מרכזיים שעשויים להשפיע על השוק בעתיד: יכולתן של המדינות יצרניות הנפט להפחית את קיצוצי ההיצע בצורה מסודרת, והשפעת הממשל החדש בארה"ב על המתחים במזרח התיכון. "המצב הבסיסי נשאר ברובו ללא שינוי; אנו רואים את שוק הנפט צועד לעודף היצע," אומר רוקר, וצופה כי מחיר הנפט יתכנס לרמה של 65 דולר לחבית, על רקע ירידה בביקוש במערב והגעת צריכת הנפט בסין לשיא.

 

אופ"ק מאבדת את אחיזתה במחירים

כוחה של אופ"ק בשוק הנפט העולמי נמצא בנקודת שפל היסטורית, כשהקרטל מתקשה להשפיע על המחירים למרות קיצוץ משמעותי של כ-6 מיליון חביות ביום מאז 2022. יצרניות נפט עצמאיות כמו ארצות הברית, קנדה וברזיל ממלאות את החלל שנוצר, מה שמוביל לעודף היצע ולחץ מתמשך על המחירים.

הלחץ על מחירי הנפט צפוי להימשך גם ב-2025, כשהשוק מתמודד עם שינויים מבניים משמעותיים. בעוד שבעבר הייתה לאופ"ק+ היכולת להשפיע על המחירים באמצעות החלטות על היקף הייצור, כיום גם צעדים מתואמים של הקרטל נכשלים בניסיון להרים את המחירים מעבר לרמה של 70 דולר לחבית.

כניסתו הצפויה של דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר עשויה להוסיף מורכבות נוספת למצב. מצד אחד, האיומים שלו לפתוח במלחמת סחר חדשה עם סין עלולים להחליש את הביקוש העולמי לנפט. מצד שני, הידוק אפשרי של הסנקציות על איראן וונצואלה עשוי להגביל את ההיצע, אם כי לא באופן שישנה מהותית את המאזן בשוק.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הכלכלנים מזהירים כי החלטה של אופ"ק להחזיר את מלוא הייצור לשוק בינואר עלולה להוביל לצניחה דרמטית של עד 20 דולר במחיר החבית. תרחיש כזה ימחיש עוד יותר את אובדן השליטה של הקרטל על מחירי הנפט העולמיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחח 12/12/2024 06:40
    הגב לתגובה זו
    פעם אומרים ירידת מחיר בנפט טובה למרווח הזיקוק ופעם לא. תחליטו כבר
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.