בשורה לנהגים: הדלק יירד הלילה ב-1.5 שקלים
מחירי הדלק יירדו הלילה (בין ראשון לשני) ב-1.5 שקלים. המשמעות היא שמחיר הדלק החדש יעמוד על 6.58 שקל לליטר בשירות עצמי, לעומת 8.08 שקלים היום. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), כלומר 6.79 שקלים. המחיר לליטר בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) יעמוד על 5.63 שקל לליטר.
עם זאת, צריך לזכור שעדיין מדובר במחירים יחסית גבוהים. נזכיר כי בשיא משבר הקורונה מחירי הדלק ירדו עד ל-4.79 שקלים לליטר.
חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה: "הירידה שנרשמה במחירי הבנזין החודש, הינה הירידה החדה ביותר בישראל בחודש אחד. הירידה הקודמת, בהיקף של שקל, הייתה בראשית הקורונה באפריל 2020. כמו כן, ירידה של 86 אגורות הייתה ב'משבר הסאבפריים' בשנת 2008. הסיבות המרכזיות לירידה הן קודם כל הפחתה במיסים, אשר נובעת מההחלטה על ירידה במס הבלו וירידה בהתאמה של מרכיבי המע"מ. כל אלו ירדו רק בחודש אוגוסט ויעלו חזרה בתחילת ספטמבר. הירידה במחיר הבנזין עצמו נמשכת לאורך כל החודש במחירי ובמוצרי הדלק בעולם. הירידה במחירי הבנזין הייתה המשמעותית ביותר ונובעת בין השאר מחששות בשווקים ממיתון והאטה בכלכלה העולמית, גם בגלל העלאות ריבית של הבנקים המרכזיים בעולם, בעקבות עליית מחירים וזינוק באינפלציה העולמית".
נזכיר שבהודעה החודשית על עדכון מחירי הדלק, משרד האנרגיה קורא לכם "לבחור את תחנת הדלק הזולה ביותר" והם ממשיכים לשלוח את המשפט הזה בכל חודש - אבל... ברצינות? המדינה אחראית למחירי הדלק הגבוהים, (כ-70% מס) ולחוסר התחרות בשוק, ולכן זה ממש מגוחך כשהיא קוראת לנו להשוות מחירים בתחום הזה. תגובת משרד האנרגיה: "חברות הדלק יכולות לתת הנחה של 5 אגורות" - וואו, באמת אחלה חסכון.
מנגד - חשוב לומר: חלק מהסיבה למחירי הדלק הגבוהים זה ניסיון של המדינה לווסת את העומסים בכבישים. ממוצע הנוסעים ברכב בישראל הוא 1.2 אנשים לרכב, כלומר אנחנו מאוד אוהבים לנסוע לבד ברכב ולא מוכנים לשקול חלופות. התוצאה היא כמובן פקקים גדולים. אפשר לייצר חלופות. צריך רק לרצות (הנה אחת מהן, וכנראה הטובה ביותר. זה אשכרה פתר את הפקקים במקומות הבודדים בעולם שניסו את זה). ומי שמתעקש לנסוע לבד? זה ממש בסדר שיעמוד בפקקים.
- 9.אריאל 03/08/2022 07:50הגב לתגובה זואתם משווים את התחבורה הציבורית באירופה לישראל ?
- 8.דעה 31/07/2022 18:30הגב לתגובה זועם שקל נוסף 4.5, שקל בלו ועליו מעמ 17 אחוז זה 1.17. מעל למחצית זה גנבה של ממשלה. צריך מעמ וזהו הבלו היה חייב להעלם מהעולם ולא לדחוף לעולם משהו במקומו, שאני יודע שהאוצר מתחנן מס נסועה לפי ק"מ.
- 7.גק 31/07/2022 14:46הגב לתגובה זוזאת ההנחייה של החלול להרדים את הציבור ואחר כך נכה בו הכי חזק...
- 6.אנונימי 31/07/2022 13:01הגב לתגובה זונכון ביובון?
- 5.כלכלת בחירות (ל"ת)שי 31/07/2022 12:53הגב לתגובה זו
- 4.ביבי 31/07/2022 12:44הגב לתגובה זונראה אם מס הבלו יירד גם כשאני אהיה ר"מ...
- 3.זה בגלל שביבי הלך לשטוף שמשות תידלק ושכנע אותם חחחחחחחח (ל"ת)א 31/07/2022 12:43הגב לתגובה זו
- 2.איזה כייף שיש בחירות, המושחת המולדבי מפנק, מפנק, מפנק (ל"ת)בחירות בפתח 31/07/2022 12:32הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 31/07/2022 12:27הגב לתגובה זוריח של בחירות באוויר.אחרי הבחירות 10 שקל לליטר
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
מרכזי נתונים הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
מרכזי נתונים הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
