יוסי אבו מנכל דלק קידוחים
צילום: יחצ

מצרים הגדילה את היקף רכישות הגז מתמר ולוויתן ל-60 מיליארד שקל ב-15 שנה; קבוצת דלק מזנקת 8%

חוזי הייצוא גדלו ב-34% לכמויות שנתיות של עד BCM 7 על בסיס מחייב; כמו כן בוצע תשלום ראשון בהיקף של כ- 370 מיליון דולר כחלק מתהליך הקלוזינג לעסקת צינור הגז
נועם בראל | (14)

השותפות בתמר ובלוויתן חתמו על הגדלה של כמות הגז לייצוא במסגרת ההסכמים עם חברת דולפינוס המצרית לכ-BCM 85 לעומת 60 BCM בעסקה המקורית. כמו כן, חלה התקדמות בעניין רכישת צינור EMG - השותפות ביצעו תשלום ראשון בהיקף של כ- 370 מיליון דולר כחלק מתהליך הקלוזינג לעסקת צינור הגז EMG.

דלק קידוחים יהש

רציו יהש -2.38%

מדובר על גידול של כ-34% ביחס לכמות הגז הטבעי עליה סוכם בין הצדדים בהסכמים המקוריים, שעמדה על כ-64 BCM, כשבנוסף נקבע כי אספקת הגז תעשה על בסיס מחייב על פני 15 שנה.

 

על פי החוזים המתוקנים שנחתמו, בחצי השנה הראשונה יימכרו כ-BCM 2.1 לשנה (מלוויתן בלבד), לאחר מכן, במשך שנתיים יימכרו כ-BCM 4.6 לשנה, והחל מהשנה השלישית יימכרו כ-BCM 6.7 לשנה.

בסה"כ ימכרו השותפויות למצרים גז במשך 15 שנה בהיקף של כ-60 מיליארד שקל במחיר מוערך של 4.8 דולר ליחידת חום, כאשר על פי ההסכם, שותפות לוויתן תספק כשני שליש מהיקף המכירות ותמר את היתר.

 

ההסכמים המתוקנים כוללים מנגנון לפיו דולפינוס מתחייבת לשלם עבור כמות מינימלית שנתית, גם במקרה בו לא צרכה בפועל את הכמות האמורה, כשבדומה להסכם הייצוא הקודם, מחיר הגז שיסופק לדולפינוס תחת ההסכמים ייקבע על-פי נוסחה המבוססת על מחיר חבית נפט מסוג ברנט וכוללת "מחיר רצפה".

 

התנאים שנותרו להשלמת העסקה הם קבלת אישור ייצוא ממשרד האנרגיה ואישור מרשות המסים, אשר להערכת השותפות צפויים להתקבל עד למועד תחילת הזרמת גז מסחרית מלוויתן, וכן השלמת העסקה לרכישת מניות חברת EMG ולרכישת זכויות בצינור EMG על ידי EMED, שהעבירה כ-370 מיליון דולר לידי נאמן וצפויה להעביר את יתרת התמורה בימים הקרובים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים: "ברבעון הנוכחי תחל הזרמת הגז הטבעי מלוויתן למשק הישראלי, ובסמוך לאחר מכן יחל ייצוא הגז ההיסטורי מישראל למדינות האזור. ההסכמים העדכניים לייצוא הגז למצרים, עליהם דיווחנו היום, ושבמסגרתם גדלה משמעותית כמות הגז הכוללת שתסופק מישראל למצרים, מוכיחים פעם נוספת שקיימים ביקושים גבוהים במשק המצרי לגז מישראל, ושביקושים אלה צפויים להמשיך ולגדול במהלך השנים הקרובות על מנת לספק את הצרכים של המשק המקומי המצרי, לצד מתקני היצוא הקיימים במצרים".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ומה איתנו? (ל"ת)
    שחר 03/10/2019 06:30
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הזונות של יאיר 02/10/2019 22:55
    הגב לתגובה זו
    תשובה שותה ברגעיו האחרונים את עתודות הנפט של המדינה ,אין ברכה בהשקעה כזו.
  • 9.
    דלק קבוצה 02/10/2019 20:46
    הגב לתגובה זו
    הנייר בשער לא ראלי . שורטיסטים תקנו סמיכות מהר !!!
  • 8.
    מה המחיר שנקבע? כי אני בבר הערס משלם בזול פי 2.5 מ-השוק (ל"ת)
    בבר הערס 02/10/2019 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    nav 02/10/2019 13:10
    הגב לתגובה זו
    הכל היה ידוע מראש .מה חדש תשובה צריך להריץ את המניות
  • 6.
    רק נישאר לאחל הצלחות ושמירה ואריכות ימים לסיסי (ל"ת)
    PAN 02/10/2019 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חיים 02/10/2019 10:44
    הגב לתגובה זו
    זה תודות למושחת מבלפור עוד יבוא יום ותיהיה ועדת חקירה ממשלתית על השחיתות שהיתה שם.
  • 4.
    רון 02/10/2019 10:00
    הגב לתגובה זו
    נוכלים שמכרו את המדינה גם על זה צריכה להיפתח ועדת חקירה. אגב את המפעלים בארץ והולכת הגז לכל נקודה בארץ זה נראה אולי עוד 50 שנה.
  • אלי 02/10/2019 20:09
    הגב לתגובה זו
    אם זה היה תלוי באפסים כמו אבי גבאי.שלי חרמוביץ.וגילה האפס הגז היה נשאר באדמה.ואנחנו היינו הופכים לונצואלה.שכל המשקיעים ברחו והמדינה פשטה רגל
  • מטומטם 65 אחוז מהרווחים זה כלום לך תצביע שחור לבן פפפחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 02/10/2019 10:35
    הגב לתגובה זו
  • יורם 02/10/2019 19:44
    האזרחים לא יקבלו כלום מזה הכל הולך לטייקונים חברים של ביבי יפצו אותו בסוף
  • 3.
    ???? 02/10/2019 08:13
    הגב לתגובה זו
    מזל טוב, כל הכבוד הבשורה הכי טובה בשנים האחרונות של ליויתן. כן, ואל תשכחו להוריד את רציו נמוכה 82 אחוז מהשיא
  • 2.
    ומניות הגז נופלות???? מי בוחש בקדרה?? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 02/10/2019 08:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דיבורים כמו חול ואין מה לאכול (ל"ת)
    לילי 02/10/2019 08:00
    הגב לתגובה זו
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.