יונגר: "השותפויות המומלצות להחזקה כעת - דלק קידוחים ואבנר"
משקיעי שותפויות הגז והנפט ברישיון 'כריש', אבנר יהש ודלק קידוחים יהש יכולים לחייך. אומנם התחזיות המוקדמות של נובל אנרג'י הייתה להימצאות גז טבעי בהיקף של 2 TCF, והמספר בפועל היה נמוך יותר - 1.8 TCF. אולם, המשקיעים מעודדים מהימצאות של 13 מיליון חביות קונדנסט, שווה ערך למה שנמצא ב'תמר', שהיקפו גדול פי 5 מ'כריש'.
בנוסף ל'כריש', המשקיעים ממתינים בדריכות ובציפייה להכרעת בג"צ בנושא ייצוא הגז. החלטת בית המשפט העליון צפויה להשפיע על שווי שותפויות הגז, זאת על רקע הסיכונים הכרוכים בעסקת וודסייד לרכישת 30% מרישיון 'לוויתן'.
- 4.באופן אישי, אינני 17/07/2013 22:00הגב לתגובה זובעיני. הפסדתי כבר כסף רב בגלל דיווחים כוזבים שלהם, הצהרות בומבסטיות,פרסומים מטעים וכדומה, אשר גרמו וגורמים להטעיית המשקיעים התמימים! רבותי, אני מציע לכם להיות זהירים מאד בהשקעות ספקולטיביות, ובעיקר בתחום האמור שהוא מאד מסוכן.
- 3.דעה אישית. 17/07/2013 12:12הגב לתגובה זואני מדגיש בזאת כי זו דעה פרטית שלי והינכם רשאים לחלוק עליה כמובן. כמו כן , אינני מייעץ בזאת על שום דבר ורק שוטח בפניכם את מחשבותי. להלן 3 דוגמאות(יש כמובן גם רבות אחרות). 1. היום למשל, אני רואה בינתיים זינוק במודיעין, למרות שמצויין בכתבה במפורש כי ההסתברות לנתונים החדשים נעה בין 25% עד 29%. 2. במניית הזדמנות ישראלית, עבדו על המשקיעים וסיפרו בתחילה על תגלית נפט עם סימנים משמעותיים וכל מיני בבלט ופשוט הונו את המשקיעים ואני בתוכם. 3. במניית גבעות משחקים ספקולנטים מסוכנים שמנסים להוריד בכוונה את ערך הנייר ואינני יודע בכלל מה קורה שם. באופן אישי, אני מושקע עתה בנייר זה ורב הנסתר על הגלוי ! בקיצור, אני סבור כי צריך להתייחס בחשדנות לגבי כל נייר ספקולטיבי ולא לשים את כל הביצים בסל אחד.
- 2.לא חידש לנו מאומה 17/07/2013 08:59הגב לתגובה זואנליסטים בתחום זה.
- 1.אנטוון 15/07/2013 19:39הגב לתגובה זוהאם שמתם לב מאז שהממשלה אישרה ארבעים אחוז יצוא הכל נעצר בגלל הפח זבל הזאת שלי יחימוביץ המצורעת פרצוף צנע היא והברורמן שבגלל אנשים כאלה ניחרב בית המיקדש פחי זבל הלכו לבית במישטם ויגי שו בגץ שילמו חמאו שקל ויגישו בגץ זה מה שקורא כל אח ד שרוצה להגיש בגץ משלם חמש מאות שקל ומחקה לתשובה ובנתיים הכל מיתעקב וזה מה שרצתה הפח זבל הזאת שלי יחימוביץ ליגרום כמה שיותר נזק לאזרחי ישראל שהם בעצמם המשקיעים של קידוחי הגז כל זה נובע מיצרות העיין ולא יותר אם היה מנחם בגין עליו השלום היה בזמן התגליות הוא היה אומר לאזרחי ישראל והם חלק גדול מהעם כל הכבוד עלו והצליחו למזלנו נפלנו אם פח זבל מימלגת העבודה המכונה שלי יחימוביץ ואוד כמה גנים כמו שהיא שמחפשים רק נגד המדינה כמה שיותר ליפגוע בכלכלת ישראל מחר תשע בעב ושאלוהים יוצי לקנאים את העניים זבלים
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
