ההטבות שמקבלים עובדי טבע
החברה כבר לא מחלקת אופציות, אבל מעניקה מניות חסומות - כמה ההטבה הזו שווה? מתי ייכנסו האופציות מהעבר לכסף? וגם - כמה עובדים יש בטבע ישראל? המספרים מפתיעים
לראשונה אחרי מספר שנים, האופציות של חלק מהמנהלים והעובדים של טבע נכנסו לכסף. טבע בעבר חילקה אופציות מדי שנה, אך הירידה במחיר המניה הפכה את ההטבה הזו ללא אטרקטיבית. האופציות היו שוות אפס. העלייה במניה בשנה האחרונה במעל 100%, וגם המחיר הנוכחי למרות הירידה מתחילת השנה, מבטאים כניסה של חלק מהאופציות לכסף.
לעובדי החברה יש כ-6.2 מיליון אופציות עם מחיר מימוש של בין 15 ל-25 דולר, כשהממוצע הוא מחיר מימוש של כ-19 דולר. מניית טבע נסחרת ב-16.9 דולר (היתה לפני כחודש וחצי ב-22.8 דולר). בהערכה גסה מעל מיליון אופציות נמצאות בכסף, כלומר במחיר מימוש שישאיר לעובדים רווח. עם זאת, כפי שעולה בטבלה, רוב האופציות שחולקו בטבע ועדיין לא נמחקו (בסה"כ כ-17.7 מיליון אופציות) הן רחוקות ממימוש כשהמחיר הממוצע למימוש הוא כ-36 דולר.
טבע כבר לא מעניקה אופציות לעובדים, היא מעניקה מניות חסומות (RSU). במהלך השנה החולפת העניקה טבע 11.6 מיליון אופציות שביטאו הטבה של כ-160 מיליון דולר. זו גם היתה ההטבה בשנת 2023.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף 2024 למנהלי ועובדי טבע יש 33.8 מיליון מניות שבעת הענקתם הוערכו בכ-353 מיליון דולר וכעת שווים כ-571 מיליון דולר. הנה הנתונים המלאים על הענקת המניות:
לטבע יש מעל 36,000 עודים כאשר פחות מ-10% הם עובדים בישראל. לא ידוע כמה מהם מקבלים מניות. אם החלוקה היא לכולם הרי שמדובר בהטבה במניות של 16 אלף דולר לעובד, אבל סביר יותר שהחלוקה היא לא סימטרית ומלאה, אלא רק מדרגה ושלב מסוים, כך שמול כאלו שלא מקבלים יש כאלו שההטבה שלהם היא כ-50 אלף דולר ומעלה.
- 4.עובד טבע 09/02/2025 16:03הגב לתגובה זואנחנו העובדים שעושים משמרות לא רואים שקל חוץ ממה שאנחנו מרוויחים לשעת עבודה קיצצו לנו שעות נוספותקיצצו לנו הטבות. זה אך ורק הטבות למנהלים! לנו לרוב העובדים
- 3.טבע כסף על הריצפה מי שלא ישקיע היום יבכה מחר (ל"ת)רועי 09/02/2025 09:20הגב לתגובה זו
- תגיע רחוק מאוד יש לה עוד פיתוחים בדרך (ל"ת)אבי 10/02/2025 15:14הגב לתגובה זו
- 2.מניית טבע מאכזבת שלום ולא להתראות (ל"ת)חיים 09/02/2025 08:21הגב לתגובה זו
- 1.מי אמר ולא קיבל 09/02/2025 07:58הגב לתגובה זופשוט שגר ושכח....ובעתידתקצור את הפירות .....ויהיו הרבה
- ואז תעורר ותבין שהיא כמו intel (ל"ת)uu 09/02/2025 10:31הגב לתגובה זו
- אבי 10/02/2025 05:48טבע בהתהליך שיפור
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
