דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא". 

דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.

ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.

התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות

תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.

• שבוע עבודה מקוצר בספרד - 37.5 שעות והשכר לא ייפגע; איפה הבעיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.

הפער הבין-דורי מתרחב

בספטמבר האחרון הגיע השכר הממוצע החודשי למשרת שכיר של עובדים ישראלים ל-14,058 שקל במחירים שוטפים. מדובר בעלייה נאה של 4.6% לעומת ספטמבר 2024, אז הגיע השכר הממוצע ל-13,445 שקל. גם לאחר התאמה למדד המחירים לצרכן נותרה מגמת עלייה, כשהשכר הממוצע במחירים קבועים הגיע ל-11,319 שקל - עלייה של 2.1% בשנה. הנתונים מבוססים על דיווחי מעסיקים לביטוח הלאומי, ומשקפים הכנסה חודשית ללא קשר למספר ימי העבודה בפועל.

לצד עליית השכר, נרשמה ירידה במספר משרות השכיר בספטמבר. מספר המשרות הגיע לכ-4.063 מיליון, ירידה של 0.9% לעומת אוגוסט, אז דווחו כ-4.1 מיליון משרות. עם זאת, לעומת התקופה המקבילה השנה נרשמה עלייה מתונה של 0.6%. מדובר בתזוזה קטנה יחסית, אך כזו שממשיכה מגמה הנצפית בחודשים האחרונים - עלייה שנתית לצד תנודתיות חודשית. הנתונים מצביעים גם על פערים גדולים בין ענפי המשק. מגזר החברות הלא-פיננסיות, שהוא הגדול ביותר במשק, העסיק בספטמבר 2.607 מיליון שכירים - כ-64% מכלל המועסקים. השכר הממוצע במגזר זה הגיע ל-15,496 שקל - גבוה במעט מהממוצע הכלל-משקי, אך רחוק מאוד מענפי ההייטק והפיננסים.

המגזר הפיננסי, אף שהוא קטן יחסית עם 107.8 אלף משרות, הוביל את טבלת השכר בפער עצום: 22,008 שקל לחודש למשרת שכיר. גם תחום ההייטק ממשיך להציג כוח משמעותי - השכר הממוצע בו הגיע ל-33,366 שקל לחודש - עלייה של 6.3% לעומת השנה הקודמת. מספר המשרות בענף נותר כמעט ללא שינוי לעומת אוגוסט, אך היה גבוה בכ-0.5% לעומת 2024, והוא מהווה כמעט 10% מסך המשרות במשק. מנגד, במגזרי השירותים החברתיים ומשקי הבית נרשמו רמות שכר נמוכות בהרבה. מלכ"רים פרטיים רשמו שכר ממוצע של 7,551 שקל לחודש בלבד, בעוד שבמשקי הבית הגיע השכר הממוצע ל-6,133 שקל. הנתונים מדגישים שוב את עומק הפערים בין קבוצות העובדים השונות במשק הישראלי.

במבט רחב יותר, נתוני המגמה מראים כי השכר הממוצע במשק ממשיך לעלות בקצב שנתי מתון. ביולי עד ספטמבר 2025 עלה השכר השוטף בקצב שנתי של 3.9%, והמחירים הקבועים עלו בקצב של 2.2%. כמו כן, מספר המשרות עלה בתקופה הזו בשיעור שנתי של 0.3%. מדובר בהמשך למגמה המתונה שנצפתה בחודשים שקדמו לספטמבר.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• מה השכר הממוצע במשק וכמה מרוויחים בהייטק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתונים של ספטמבר יוצרים תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, המשכורות עולות ונשחקות פחות מול האינפלציה; מצד שני, ניכרת ירידה חודשית במספר המשרות, לצד פערים משמעותיים בין מגזרים ואוכלוסיות עובדים. למרות הירידות החודשיות, חלק מהענפים המרכזיים, כמו ההייטק, ממשיכים לשמור על יציבות בהיקפי התעסוקה ועל רמות שכר שגבוהות באופן משמעותי מהממוצע הארצי.