מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף
דוחות

מניף מציגה צמיחה בדוחות – החברה חצתה את רף המיליארד שקל בשווי שוק

מניף מציגה צמיחה בהכנסות וברווח הנקי של 18% ו־19% בהתאמה; דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד; תזרים המזומנים של החברה מסמן פעילות מואצת ברבעון
חיים בן הקון |
נושאים בכתבה מאור דואק מניף

מניף  מניף -0.17%  הפועלת בתחום האשראי חוץ בנקאי לתחום הנדל"ן רשמה ברבעון השלישי הכנסות בסך 106.2 מיליון שקל, לעומת 86.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הכולל של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב–39.2 מיליון שקל, לעומת 32.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  הגידול בהכנסות וברווח משקפים עליה של 18% ו־19% בהתאמה.

נוסף לדוחות הכספיים, אישר דירקטוריון החברה חלקות דיבידנד בסך 13.5 מיליון שקל, (22 אגורות למניה). עד כה , מתחילת השנה, חילקה החברה דיבידנדים בסך כולל של 20.5 מיליון שקל. ויחד עם החלוקה הצפויה יסתכם סכום הדיבידנד לסך של 34 מילין שקל.

הפרשות החברה בגין הפסדי אשראי מסתכמות ל–4.2 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי, מדובר בעלייה חדה לעומת סוף הרבעון השלישי אשתקד, שאז הסתכמו ב–155 אלף שקל.

>

תזרים המזומנים מסמן צמיחה

סך ההלוואות הקיימות נכון לסוף הרבעון השלישי מסתכמות ב 1.16 מיליארד שקל, עליה של 68% לעומת סוף הרבעון המקביל בשנה שעברה. במהלך הרבעון השלישי השנה חל גידול של 210 מיליון שקל בתיק הלקוחות של החברה.

תזרים המזומנים של מניף מתחלק כך: תזרים של 102 מיליון שקל ששימש לפעילות שוטפת, תזרים לפעילות השקעה הסתכם בסכום זעום של 9 אלף שקל והתזרים מפעילות מימון הסתכם ב–90 מיליון שקל.

ההוצאות הגבוהות ששימשו לפעילות שוטפת מחושבות לפי הלוואות שניתנו בניכוי גבייה מלקוחות ומיסים. תזרים שלילי הוא מאפיין של צמיחה בחברות אשראי חוץ בנקאי. 

התזרים מפעילות מימון נובע בעיקר מקבלה נטו בסך של כ–384 מיליון שקל של אשראי מתאגידים בנקאיים (לעומת סך של כ–228 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד). בתקופת הדוח התזרים מפעילות מימון כולל בנוסף תמורה נטו בסך של כ–100 מיליון שקל שהתקבלה מהרחבת אגרות חוב של החברה, ומנגד מפירעון חלקי של אגרות חוב  בסך של כ–119 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סך הכל חלה ירידה של 12.2 מיליון שקל במזומני החברה ברבעון השלישי. 

מניית מניף נסחרת לפי שווי של 1 מיליארד שקל, שווי אליו הגיעה ממש לאחרונה. מתחילת השנה עלתה המניה ב-74.9% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-98.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
DSIT  (אתר החברה)DSIT (אתר החברה)

חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה

רן קידר |
נושאים בכתבה IPO רפאל

חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה. 

DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.

רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.

נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.

וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

וול סטריט נכנסת לסוף השנה בזהירות; הכסף הקטן כבר מזיז את המחוגים

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק ממתין למקבץ נתוני המאקרו האחרון של השנה שעשוי להזיז את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במוקד עומדת הקריאה המעודכנת של התמ״ג לרבעון השלישי, שמכוונת לקצב צמיחה שנתי של כ-3.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכל הקיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בזמן שהמעמד הבינוני והנמוך מרגישים לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


ריבית באוויר, והשוק זז על טכנולוגיה ועל הכסף הקמעונאי

שוק הריבית נשאר המנוע השקט. התמחור כבר מגלם לפחות שתי הורדות של 25 נקודות בסיס בשנה הקרובה, ובמקביל קיימת הסתברות של מעל 18% להורדה ראשונה כבר בינואר. בתוך הסביבה הזו, התאוששות במניות הטכנולוגיה יחד עם אינפלציה מתונה מהצפוי בנובמבר דוחפת את מדד S&P 500 למרחק של כ-0.5% משיא הסגירה שנרשם ב-11 בדצמבר.

התנודתיות עצמה נשארת נמוכה יחסית, עם מדד ויקס סביב 14.14 נקודות. דווקא השקט הזה מאפשר לראות יותר טוב איפה הכסף זורם, ובעיקר מי מזיז אותו ביומיום כשאין כותרות גדולות שמכתיבות כיוון.

הנוכחות של משקיעים פרטיים בשוק כבר לא נראית כמו תופעה רגעית. הזרמות הכסף שלהם למניות בארצות הברית מטפסות השנה ב-53% מול השנה הקודמת שהסתכמה ב-197 מיליארד דולר, ורמת הפעילות גבוהה גם ביחס לשיאי הטירוף של 2021. במקביל, המסחר הקמעונאי אחראי לכ-20% עד 25% מהפעילות הכוללת בשוק, ובאפריל הוא היה סביב 35%.