מניף מציגה צמיחה בדוחות – החברה חצתה את רף המיליארד שקל בשווי שוק
מניף מניף -1.01% הפועלת בתחום האשראי חוץ בנקאי לתחום הנדל"ן רשמה ברבעון השלישי הכנסות בסך 106.2 מיליון שקל, לעומת 86.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הכולל של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב–39.2 מיליון שקל, לעומת 32.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות וברווח משקפים עליה של 18% ו־19% בהתאמה.
נוסף לדוחות הכספיים, אישר דירקטוריון החברה חלקות דיבידנד בסך 13.5 מיליון שקל, (22 אגורות למניה). עד כה , מתחילת השנה, חילקה החברה דיבידנדים בסך כולל של 20.5 מיליון שקל. ויחד עם החלוקה הצפויה יסתכם סכום הדיבידנד לסך של 34 מילין שקל.
הפרשות החברה בגין הפסדי אשראי מסתכמות ל–4.2 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי, מדובר בעלייה חדה לעומת סוף הרבעון השלישי אשתקד, שאז הסתכמו ב–155 אלף שקל.
>
תזרים המזומנים מסמן צמיחה
סך ההלוואות הקיימות נכון לסוף הרבעון השלישי מסתכמות ב 1.16 מיליארד שקל, עליה של 68% לעומת סוף הרבעון המקביל בשנה שעברה. במהלך הרבעון השלישי השנה חל גידול של 210 מיליון שקל בתיק הלקוחות של החברה.- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים של מניף מתחלק כך: תזרים של 102 מיליון שקל ששימש לפעילות שוטפת, תזרים לפעילות השקעה הסתכם בסכום זעום של 9 אלף שקל והתזרים מפעילות מימון הסתכם ב–90 מיליון שקל.
ההוצאות הגבוהות ששימשו לפעילות שוטפת מחושבות לפי הלוואות שניתנו בניכוי גבייה מלקוחות ומיסים. תזרים שלילי הוא מאפיין של צמיחה בחברות אשראי חוץ בנקאי.
התזרים מפעילות מימון נובע בעיקר מקבלה נטו בסך של כ–384 מיליון שקל של אשראי מתאגידים בנקאיים (לעומת סך של כ–228 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד). בתקופת הדוח התזרים מפעילות מימון כולל בנוסף תמורה נטו בסך של כ–100 מיליון שקל שהתקבלה מהרחבת אגרות חוב של החברה, ומנגד מפירעון חלקי של אגרות חוב בסך של כ–119 מיליון שקל.
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
סך הכל חלה ירידה של 12.2 מיליון שקל במזומני החברה ברבעון השלישי.
מניית מניף נסחרת לפי שווי של 1 מיליארד שקל, שווי אליו הגיעה ממש לאחרונה. מתחילת השנה עלתה המניה ב-74.9% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-98.5%.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
