מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף
דוחות

מניף מציגה צמיחה בדוחות – החברה חצתה את רף המיליארד שקל בשווי שוק

מניף מציגה צמיחה בהכנסות וברווח הנקי של 18% ו־19% בהתאמה; דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד; תזרים המזומנים של החברה מסמן פעילות מואצת ברבעון
חיים בן הקון |
נושאים בכתבה מאור דואק מניף

מניף  מניף -1.13%  הפועלת בתחום האשראי חוץ בנקאי לתחום הנדל"ן רשמה ברבעון השלישי הכנסות בסך 106.2 מיליון שקל, לעומת 86.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הכולל של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב–39.2 מיליון שקל, לעומת 32.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  הגידול בהכנסות וברווח משקפים עליה של 18% ו־19% בהתאמה.

נוסף לדוחות הכספיים, אישר דירקטוריון החברה חלקות דיבידנד בסך 13.5 מיליון שקל, (22 אגורות למניה). עד כה , מתחילת השנה, חילקה החברה דיבידנדים בסך כולל של 20.5 מיליון שקל. ויחד עם החלוקה הצפויה יסתכם סכום הדיבידנד לסך של 34 מילין שקל.

הפרשות החברה בגין הפסדי אשראי מסתכמות ל–4.2 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי, מדובר בעלייה חדה לעומת סוף הרבעון השלישי אשתקד, שאז הסתכמו ב–155 אלף שקל.

>

תזרים המזומנים מסמן צמיחה

סך ההלוואות הקיימות נכון לסוף הרבעון השלישי מסתכמות ב 1.16 מיליארד שקל, עליה של 68% לעומת סוף הרבעון המקביל בשנה שעברה. במהלך הרבעון השלישי השנה חל גידול של 210 מיליון שקל בתיק הלקוחות של החברה.

תזרים המזומנים של מניף מתחלק כך: תזרים של 102 מיליון שקל ששימש לפעילות שוטפת, תזרים לפעילות השקעה הסתכם בסכום זעום של 9 אלף שקל והתזרים מפעילות מימון הסתכם ב–90 מיליון שקל.

ההוצאות הגבוהות ששימשו לפעילות שוטפת מחושבות לפי הלוואות שניתנו בניכוי גבייה מלקוחות ומיסים. תזרים שלילי הוא מאפיין של צמיחה בחברות אשראי חוץ בנקאי. 

התזרים מפעילות מימון נובע בעיקר מקבלה נטו בסך של כ–384 מיליון שקל של אשראי מתאגידים בנקאיים (לעומת סך של כ–228 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד). בתקופת הדוח התזרים מפעילות מימון כולל בנוסף תמורה נטו בסך של כ–100 מיליון שקל שהתקבלה מהרחבת אגרות חוב של החברה, ומנגד מפירעון חלקי של אגרות חוב  בסך של כ–119 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סך הכל חלה ירידה של 12.2 מיליון שקל במזומני החברה ברבעון השלישי. 

מניית מניף נסחרת לפי שווי של 1 מיליארד שקל, שווי אליו הגיעה ממש לאחרונה. מתחילת השנה עלתה המניה ב-74.9% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-98.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.