מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף
דוחות

מניף מציגה צמיחה בדוחות – החברה חצתה את רף המיליארד שקל בשווי שוק

מניף מציגה צמיחה בהכנסות וברווח הנקי של 18% ו־19% בהתאמה; דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד; תזרים המזומנים של החברה מסמן פעילות מואצת ברבעון
חיים בן הקון |
נושאים בכתבה מאור דואק מניף

מניף  מניף -0.28%  הפועלת בתחום האשראי חוץ בנקאי לתחום הנדל"ן רשמה ברבעון השלישי הכנסות בסך 106.2 מיליון שקל, לעומת 86.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הכולל של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב–39.2 מיליון שקל, לעומת 32.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  הגידול בהכנסות וברווח משקפים עליה של 18% ו־19% בהתאמה.

נוסף לדוחות הכספיים, אישר דירקטוריון החברה חלקות דיבידנד בסך 13.5 מיליון שקל, (22 אגורות למניה). עד כה , מתחילת השנה, חילקה החברה דיבידנדים בסך כולל של 20.5 מיליון שקל. ויחד עם החלוקה הצפויה יסתכם סכום הדיבידנד לסך של 34 מילין שקל.

הפרשות החברה בגין הפסדי אשראי מסתכמות ל–4.2 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי, מדובר בעלייה חדה לעומת סוף הרבעון השלישי אשתקד, שאז הסתכמו ב–155 אלף שקל.

>

תזרים המזומנים מסמן צמיחה

סך ההלוואות הקיימות נכון לסוף הרבעון השלישי מסתכמות ב 1.16 מיליארד שקל, עליה של 68% לעומת סוף הרבעון המקביל בשנה שעברה. במהלך הרבעון השלישי השנה חל גידול של 210 מיליון שקל בתיק הלקוחות של החברה.

תזרים המזומנים של מניף מתחלק כך: תזרים של 102 מיליון שקל ששימש לפעילות שוטפת, תזרים לפעילות השקעה הסתכם בסכום זעום של 9 אלף שקל והתזרים מפעילות מימון הסתכם ב–90 מיליון שקל.

ההוצאות הגבוהות ששימשו לפעילות שוטפת מחושבות לפי הלוואות שניתנו בניכוי גבייה מלקוחות ומיסים. תזרים שלילי הוא מאפיין של צמיחה בחברות אשראי חוץ בנקאי. 

התזרים מפעילות מימון נובע בעיקר מקבלה נטו בסך של כ–384 מיליון שקל של אשראי מתאגידים בנקאיים (לעומת סך של כ–228 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד). בתקופת הדוח התזרים מפעילות מימון כולל בנוסף תמורה נטו בסך של כ–100 מיליון שקל שהתקבלה מהרחבת אגרות חוב של החברה, ומנגד מפירעון חלקי של אגרות חוב  בסך של כ–119 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סך הכל חלה ירידה של 12.2 מיליון שקל במזומני החברה ברבעון השלישי. 

מניית מניף נסחרת לפי שווי של 1 מיליארד שקל, שווי אליו הגיעה ממש לאחרונה. מתחילת השנה עלתה המניה ב-74.9% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-98.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

יו"ר ובעל השליטה בקליל, צורי דבוש צילום: ראובן קפוצ'ינסקייו"ר ובעל השליטה בקליל, צורי דבוש צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

קליל בונה לעצמה גידור בעסקה עם גולן צח

מבנה תשלום שמחבר מחיר לביצועים, ומבחן התזרים בענף שנשען על מלאי ואשראי

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קליל צורי דבוש

קליל, יצרנית מערכות אלומיניום לבנייה ולתעשייה, מייצרת לעצמה מסלול כניסה לפעילות יבוא והפצה בדרך שמקטינה סיכון. היא נכנסת לשליטה בפעילות של גולן צח דרך חברה משותפת, עם תשלום מזומן משמעותי כבר עכשיו, אבל גם עם חלק נדחה שתלוי בעמידה ביעדי רווח בשנים קדימה.

המספרים בעסקה לא נראים כמו תשלום “קנה וסגור עניין”. הם נראים כמו עסקה שנבנית סביב שאלת הביצוע בשטח. מה יקרה אם הביקושים בבנייה הרוויה יתמתנו, אם מחירי חומרי הגלם ישתנו, ואם קבלנים יקשיחו תנאי תשלום. כל אלה מתכנסים בסוף לשורה אחת, יכולת לייצר רווח ותזרים בתוך מודל שמבוסס על מלאי גבוה ואשראי ללקוחות.


המחיר מתחלק לשניים, והחלק השני לא מובן מאליו

קליל משלמת רוב התמורה במזומן במועד החתימה, סביב 40 מיליון שקל, ואת היתרה היא משאירה קדימה רק אם החברה המשותפת עומדת ביעדים שנקבעו. המשמעות התפעולית ברורה. הבעלות עוברת, השליטה עוברת, אבל חלק מהמחיר נשאר פתוח ומחובר לתוצאות בפועל בשנים 2026 עד 2028.

זה לא פרט טכני, זה לב העסקה. כאשר חלק מהתמורה מותנה ברווחיות מצטברת, זה מעביר חלק מהסיכון למוכר ומחייב את שני הצדדים להתמקד באיכות הפעילות ולא רק בהיקף. זה גם אומר שקליל לא בונה על תרחיש יחיד. היא משאירה לעצמה אפשרות לשלם יותר רק אם הצמיחה והמרווחים באמת מגיעים.

גם מנגנון האופציות שנכנס להסכם מחזק את אותה גישה. קיימת אפשרות לקליל להתקדם לבעלות מלאה החל מינואר 2031 לפי שווי שנגזר ממכפיל על רווח ממוצע של שלוש שנים קודמות, וגם למוכר קיימת אפשרות למכור באותו מנגנון. כשהשווי העתידי נקשר למדד רווח ולא רק להערכת שוק, העסקה מקבלת אופי של נוסחה, לא של הימור.