תעשיית הקרנות בשיא של כל הזמנים - 558 מיליארד שקל
השנה העברית נחתמת כשבקרנות יש 558 מיליארד שקל. זו הייתה שנה חזקה גם לקרנות הכספיות, שבשנה העברית האחרונה גייסה 44 מיליארד שקל. בחודש האחרון גויסו עוד 9 מיליארד שקל לקרנות, 6.5 מיליארד מתוכן לקרנות הכספיות.
זו שנת שיא בתעשיית הקרנות בישראל, כך עולה מדו״ח שפרסם מיטב בית השקעות. התפלגות הכספים בקרנות מתחלקת לקרנות האקטיביות והקרנות הפסיביות, כשבראשונה 311.7 מיליארד שקל ובאחרונה 246.4 מיליארד שקל. רוב הכסף הקרנות האקטיביות נמצאות בקרנות מסורתיות, כשהמיעוט בקרנות כספיות. בקרנות האקטיביות רוב הכסף נמצא בקרנות הסל, כשהמיעוט בקרנות מחקות.
כפי שניתן לראות, לא זו שהשנה העברית החולפת הייתה החזקה ביותר בתעשיית הקרנות, אלא שהחודש האחרון – ספטמבר היה החזק מכולם עם גיוס של 8.9 מיליארד שקל לרוחב התעשיה. חודש אוגוסט היה החלש ביותר השנה, אחריו חודש יוני, כשגויסו בהם 3.96 ו–3.79 מיליארד שקל, בהתאמה.
- מיטב מגייסת 500 מיליון שקל - מגיייסים כשאפשר לא רק כשצריך
- "אין מניות זולות" התחזית ל-2026 של אלכס זבז'ינסקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור הגידול בקרנות הפסיביות עד כה השנה עומד על 21%, והגידול בקרנות המנוהלות הוא 19%.
התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש ספטמבר סכום של כ-540 מיליון שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל מסכמת את חודש ספטמבר עם גיוס של כ- 470 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-210 מיליון שקל, קטגורית ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה גיוס של כ-75 מיליון שקל, קטגוריית אגד קרנות גייסה כ-40 מיליון שקל, קטגוריית מניות בחו''ל סיימה את החודש עם גיוס קל של כ-15 מיליון שקל והקרנות הגמישות גייסו סכום נמוך של כ- 5 מיליון שקל.
הקרנות הכספיות מסיימות את חודש ספטמבר עם גיוס של כ-6.55 מיליארד שקל, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-6.57 מיליארד שקל ומנגד הקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום זעיר של כ-0.02 מיליארד שקל.
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
התעשייה הפסיבית גייסה סכום של כ-1.9 מיליארד שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.23 מיליארד שקל וקרנות הסל גייסו כ-0.66 מיליארד שקל.
בקרנות הסל עיקר הגיוסים הגיעו לקטגוריית מניות בחו''ל שגייסו סכום של כ-540 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בארץ שגייסה סכום של כ-280 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות עם פדיון, הקטגוריה הפודה ביותר הייתה קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות, עם פדיון בסכום של כ-60 מיליון שקל, אחריה קטגוריית אג"ח מדינה שמסכמת את חודש ספטמבר עם פדיון של כ-35 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בחו''ל עם פדיון של כ-30 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח כללי עם פדיון דומה של כ-25 מיליון שקל, קטגוריית חברות והמרה עם פדיון קל של כ- 10 מיליון שקל.
- 3.רון מצא מטמון 06/10/2024 17:34הגב לתגובה זוהסיכון, הגידור ואם מדובר בחוב מעבר לים אז גם הורדות הריבית הופכות אותם ללא רלוונטיות
- 2.לרון 04/10/2024 10:02הגב לתגובה זולפרסם תמיד שיאים המפתים את התמימים להשקיע תמיד בהייפ!
- 1.לרון 04/10/2024 10:00הגב לתגובה זוההימלטות תהיה מרשימה!
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
יאיר נחמד מנכל נאייקס. קרדיט: דוד זיסרנאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
לינקוול היא אחת מספקיות תשתיות הטעינה הגדולות בארה"ב, מנהלת אלפי עמדות טעינה לרכבים חשמליים באמצעות פלטפורמת AI ברחבי ארה"ב וקנדה; הרכישה מחזקת את יכולותיה של נאייקס בעולם טעינת הרכבים החשמליים, בזכות פלטפורמה אחת שמחברת בין תוכנה מתקדמת לבין פתרונות תשלום חכמים
נאייקס נאייקס, חברת הפינטק הדואלית Nayax 0.27% , המפתחת פלטפורמת מסחר, תשלומים ונאמנות לקוחות גלובלית שנועדה לסייע לבתי עסק להרחיב את עסקיהם - מודיעה היום על רכישת Lynkwell, אחת מספקיות תשתיות הטעינה הגדולות בארה"ב פלטפורמת
טעינת רכבים חשמליים מבוססת בינה מלאכותית - זאת בהמשך להודעת החברה מחודש יוני על שת"פ עם לינקוול.
המהלך הוא בהתאם לאסטרטגיה של נאייקס לספק פתרון מקיף המאחד יכולות תשלום עם תוכנות ניהול תפעוליות מתקדמות בכל תחומי פעילותה. בתחום טעינת הרכבים החשמליים,
נאייקס צמחה בשנים האחרונות דרך שיתופי פעולה שהטמיעו את טכנולוגיית התשלומים שלה במגוון רחב של עמדות טעינה.
רכישת לינקוול מרחיבה את האסטרטגיה הזו באמצעות פלטפורמת תוכנה ניהולית חזקה וייעודית, מבוססת בינה מלאכותית, שכבר נבחנה ואושרה ע"י מאות גופים,
תוכניות מימון וגופי רכש מדינתיים וממשלתיים.
בנוסף, הרכישה תאפשר לשותפיה של נאייקס גישה מלאה למערך הפתרונות של לינקוול המסייע בהקמה, הפעלה וניהול של תשתיות טעינה במגוון סביבות: מסחריות, מתחמי מגורים, מקומות עבודה, ציי רכב וארגונים ממשלתיים. לצד
פעילותה הענפה בתחום הטעינה הציבורית, לינקוול משמשת גם כפלטפורמה מועדפת עבור מאות ציי רכב, בהם שניים מהגדולים ביותר בצפון אמריקה - ובכך מחזקת את יכולת הלקוחות להפיק תועלת תפעולית ופיננסית מקסימלית מההשקעה בתשתיות.
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- נאייקס מציגה צמיחה בשורה העליונה והתחתונה - מה המכפיל שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה אושרה פה אחד ע"י הדירקטוריונים של שתי החברות. שווי הרכישה משקף סכום אפקטיבי של כ-26 מיליון דולר במזומן במועד הסגירה עבור מלוא הבעלות בחברה, ובנוסף כולל מנגנון Earnout המבוסס על רווחיות לינקוול בשנה שלאחר הסגירה.
