תעשיית הקרנות בשיא של כל הזמנים - 558 מיליארד שקל
השנה העברית נחתמת כשבקרנות יש 558 מיליארד שקל. זו הייתה שנה חזקה גם לקרנות הכספיות, שבשנה העברית האחרונה גייסה 44 מיליארד שקל. בחודש האחרון גויסו עוד 9 מיליארד שקל לקרנות, 6.5 מיליארד מתוכן לקרנות הכספיות.
זו שנת שיא בתעשיית הקרנות בישראל, כך עולה מדו״ח שפרסם מיטב בית השקעות. התפלגות הכספים בקרנות מתחלקת לקרנות האקטיביות והקרנות הפסיביות, כשבראשונה 311.7 מיליארד שקל ובאחרונה 246.4 מיליארד שקל. רוב הכסף הקרנות האקטיביות נמצאות בקרנות מסורתיות, כשהמיעוט בקרנות כספיות. בקרנות האקטיביות רוב הכסף נמצא בקרנות הסל, כשהמיעוט בקרנות מחקות.
כפי שניתן לראות, לא זו שהשנה העברית החולפת הייתה החזקה ביותר בתעשיית הקרנות, אלא שהחודש האחרון – ספטמבר היה החזק מכולם עם גיוס של 8.9 מיליארד שקל לרוחב התעשיה. חודש אוגוסט היה החלש ביותר השנה, אחריו חודש יוני, כשגויסו בהם 3.96 ו–3.79 מיליארד שקל, בהתאמה.
- מיטב מגייסת 500 מיליון שקל - מגיייסים כשאפשר לא רק כשצריך
- "אין מניות זולות" התחזית ל-2026 של אלכס זבז'ינסקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור הגידול בקרנות הפסיביות עד כה השנה עומד על 21%, והגידול בקרנות המנוהלות הוא 19%.
התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש ספטמבר סכום של כ-540 מיליון שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל מסכמת את חודש ספטמבר עם גיוס של כ- 470 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-210 מיליון שקל, קטגורית ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה גיוס של כ-75 מיליון שקל, קטגוריית אגד קרנות גייסה כ-40 מיליון שקל, קטגוריית מניות בחו''ל סיימה את החודש עם גיוס קל של כ-15 מיליון שקל והקרנות הגמישות גייסו סכום נמוך של כ- 5 מיליון שקל.
הקרנות הכספיות מסיימות את חודש ספטמבר עם גיוס של כ-6.55 מיליארד שקל, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-6.57 מיליארד שקל ומנגד הקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום זעיר של כ-0.02 מיליארד שקל.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
התעשייה הפסיבית גייסה סכום של כ-1.9 מיליארד שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.23 מיליארד שקל וקרנות הסל גייסו כ-0.66 מיליארד שקל.
בקרנות הסל עיקר הגיוסים הגיעו לקטגוריית מניות בחו''ל שגייסו סכום של כ-540 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בארץ שגייסה סכום של כ-280 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות עם פדיון, הקטגוריה הפודה ביותר הייתה קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות, עם פדיון בסכום של כ-60 מיליון שקל, אחריה קטגוריית אג"ח מדינה שמסכמת את חודש ספטמבר עם פדיון של כ-35 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בחו''ל עם פדיון של כ-30 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח כללי עם פדיון דומה של כ-25 מיליון שקל, קטגוריית חברות והמרה עם פדיון קל של כ- 10 מיליון שקל.
- 3.רון מצא מטמון 06/10/2024 17:34הגב לתגובה זוהסיכון, הגידור ואם מדובר בחוב מעבר לים אז גם הורדות הריבית הופכות אותם ללא רלוונטיות
- 2.לרון 04/10/2024 10:02הגב לתגובה זולפרסם תמיד שיאים המפתים את התמימים להשקיע תמיד בהייפ!
- 1.לרון 04/10/2024 10:00הגב לתגובה זוההימלטות תהיה מרשימה!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
