חיסכון
צילום: CANVA

תעשיית הקרנות בשיא של כל הזמנים - 558 מיליארד שקל

תעשיית הקרנות בישראל הגיעה לשיא של כל הזמנים כשסך הכל נמצאים בה 558 מיליארד שקל. רק בחודש האחרון גויסו עוד 9 מיליארד שקל לקרנות, הרוב לקרנות הכספיות
חיים בן הקון | (3)

השנה העברית נחתמת כשבקרנות יש 558 מיליארד שקל. זו הייתה שנה חזקה גם לקרנות הכספיות, שבשנה העברית האחרונה גייסה 44 מיליארד שקל. בחודש האחרון גויסו עוד 9 מיליארד שקל לקרנות, 6.5 מיליארד מתוכן לקרנות הכספיות.

זו שנת שיא בתעשיית הקרנות בישראל, כך עולה מדו״ח שפרסם מיטב בית השקעות. התפלגות הכספים בקרנות מתחלקת לקרנות האקטיביות והקרנות הפסיביות, כשבראשונה 311.7 מיליארד שקל ובאחרונה 246.4 מיליארד שקל. רוב הכסף הקרנות האקטיביות נמצאות בקרנות מסורתיות, כשהמיעוט בקרנות כספיות. בקרנות האקטיביות רוב הכסף נמצא בקרנות הסל, כשהמיעוט בקרנות מחקות.

כפי שניתן לראות, לא זו שהשנה העברית החולפת הייתה החזקה ביותר בתעשיית הקרנות, אלא שהחודש האחרון – ספטמבר היה החזק מכולם עם גיוס של 8.9 מיליארד שקל לרוחב התעשיה. חודש אוגוסט היה החלש ביותר השנה, אחריו חודש יוני, כשגויסו בהם 3.96 ו–3.79 מיליארד שקל, בהתאמה.

שיעור הגידול בקרנות הפסיביות עד כה השנה עומד על 21%, והגידול בקרנות המנוהלות הוא 19%. 

התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש ספטמבר סכום של כ-540 מיליון שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל מסכמת את חודש ספטמבר עם גיוס של כ- 470 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-210 מיליון שקל, קטגורית ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה גיוס של כ-75 מיליון שקל, קטגוריית אגד קרנות גייסה כ-40 מיליון שקל, קטגוריית מניות בחו''ל סיימה את החודש עם גיוס קל של כ-15 מיליון שקל והקרנות הגמישות גייסו סכום נמוך של כ- 5 מיליון שקל.

הקרנות הכספיות מסיימות את חודש ספטמבר עם גיוס של כ-6.55 מיליארד שקל, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-6.57 מיליארד שקל ומנגד הקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום זעיר של כ-0.02 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התעשייה הפסיבית גייסה סכום של כ-1.9 מיליארד שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.23 מיליארד שקל  וקרנות הסל גייסו כ-0.66 מיליארד שקל.

בקרנות הסל עיקר הגיוסים הגיעו לקטגוריית מניות בחו''ל שגייסו סכום של כ-540 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בארץ שגייסה סכום של כ-280 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות עם פדיון, הקטגוריה הפודה ביותר הייתה קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות, עם פדיון בסכום של כ-60 מיליון שקל, אחריה קטגוריית  אג"ח מדינה  שמסכמת את חודש ספטמבר עם פדיון של כ-35 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בחו''ל עם פדיון של כ-30 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח כללי עם פדיון דומה של כ-25 מיליון שקל, קטגוריית חברות והמרה עם פדיון קל של כ- 10 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון מצא מטמון 06/10/2024 17:34
    הגב לתגובה זו
    הסיכון, הגידור ואם מדובר בחוב מעבר לים אז גם הורדות הריבית הופכות אותם ללא רלוונטיות
  • 2.
    לרון 04/10/2024 10:02
    הגב לתגובה זו
    לפרסם תמיד שיאים המפתים את התמימים להשקיע תמיד בהייפ!
  • 1.
    לרון 04/10/2024 10:00
    הגב לתגובה זו
    ההימלטות תהיה מרשימה!
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: