תעשיית הקרנות בשיא של כל הזמנים - 558 מיליארד שקל
השנה העברית נחתמת כשבקרנות יש 558 מיליארד שקל. זו הייתה שנה חזקה גם לקרנות הכספיות, שבשנה העברית האחרונה גייסה 44 מיליארד שקל. בחודש האחרון גויסו עוד 9 מיליארד שקל לקרנות, 6.5 מיליארד מתוכן לקרנות הכספיות.
זו שנת שיא בתעשיית הקרנות בישראל, כך עולה מדו״ח שפרסם מיטב בית השקעות. התפלגות הכספים בקרנות מתחלקת לקרנות האקטיביות והקרנות הפסיביות, כשבראשונה 311.7 מיליארד שקל ובאחרונה 246.4 מיליארד שקל. רוב הכסף הקרנות האקטיביות נמצאות בקרנות מסורתיות, כשהמיעוט בקרנות כספיות. בקרנות האקטיביות רוב הכסף נמצא בקרנות הסל, כשהמיעוט בקרנות מחקות.
כפי שניתן לראות, לא זו שהשנה העברית החולפת הייתה החזקה ביותר בתעשיית הקרנות, אלא שהחודש האחרון – ספטמבר היה החזק מכולם עם גיוס של 8.9 מיליארד שקל לרוחב התעשיה. חודש אוגוסט היה החלש ביותר השנה, אחריו חודש יוני, כשגויסו בהם 3.96 ו–3.79 מיליארד שקל, בהתאמה.
- מיטב סוגרת עשור של תביעות - ומציגה רבעון שיא
- "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור הגידול בקרנות הפסיביות עד כה השנה עומד על 21%, והגידול בקרנות המנוהלות הוא 19%.
התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש ספטמבר סכום של כ-540 מיליון שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל מסכמת את חודש ספטמבר עם גיוס של כ- 470 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-210 מיליון שקל, קטגורית ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה גיוס של כ-75 מיליון שקל, קטגוריית אגד קרנות גייסה כ-40 מיליון שקל, קטגוריית מניות בחו''ל סיימה את החודש עם גיוס קל של כ-15 מיליון שקל והקרנות הגמישות גייסו סכום נמוך של כ- 5 מיליון שקל.
הקרנות הכספיות מסיימות את חודש ספטמבר עם גיוס של כ-6.55 מיליארד שקל, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-6.57 מיליארד שקל ומנגד הקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום זעיר של כ-0.02 מיליארד שקל.
- פרשקובסקי: ירידה חדה ברווח הנקי למרות גידול בהכנסות בשל שערוך שלילי לנדל"ן להשקעה
- עשות אשקלון: צמיחה בהכנסות וברווח - הצבר ב-2.66 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
התעשייה הפסיבית גייסה סכום של כ-1.9 מיליארד שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.23 מיליארד שקל וקרנות הסל גייסו כ-0.66 מיליארד שקל.
בקרנות הסל עיקר הגיוסים הגיעו לקטגוריית מניות בחו''ל שגייסו סכום של כ-540 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בארץ שגייסה סכום של כ-280 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות עם פדיון, הקטגוריה הפודה ביותר הייתה קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות, עם פדיון בסכום של כ-60 מיליון שקל, אחריה קטגוריית אג"ח מדינה שמסכמת את חודש ספטמבר עם פדיון של כ-35 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בחו''ל עם פדיון של כ-30 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח כללי עם פדיון דומה של כ-25 מיליון שקל, קטגוריית חברות והמרה עם פדיון קל של כ- 10 מיליון שקל.
- 3.רון מצא מטמון 06/10/2024 17:34הגב לתגובה זוהסיכון, הגידור ואם מדובר בחוב מעבר לים אז גם הורדות הריבית הופכות אותם ללא רלוונטיות
- 2.לרון 04/10/2024 10:02הגב לתגובה זולפרסם תמיד שיאים המפתים את התמימים להשקיע תמיד בהייפ!
- 1.לרון 04/10/2024 10:00הגב לתגובה זוההימלטות תהיה מרשימה!
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
אופציות לעובדים: האם הן יהפכו אתכם לעשירים?
אחת התופעות הבולטות בכלכלה הישראלית, בעיקר בעקבות המשבר הכלכלי המעמיק, היא הפער בין השכבות באוכלוסייה: לצד חגיגה בבתי הקפה ושיא בנסיעות לחופשות בחו"ל, ישנם רבים שלא גומרים את החודש וממשיכים להתגלגל בין הלוואות למינוס קבוע. ישראלים רבים נמצאים במצב כלכלי טוב ואפילו מצוין, ונראה שרבים יותר נמצאים במצב גרוע. יש לכך מספר סיבות, אחת מהן היא הפערים הגדולים בשכר בין אנשי ההיי-טק ליתר הציבור. בהיי-טק מרוויחים מצוין. אם עסקתם בזה בצבא ואתם יוצאים לאזרחות, יחטפו אתכם ב-30 אלף שקל ויותר. אם סיימתם לימודים באוניברסיטה, יציעו לכם פחות או יותר 20-25 אלף שקל. אם עברתם קורס הסבה, תסתפקו ב-12-15 אלף שקל.
אבל אלו רק מספרי הפתיחה שלכם - אתם תשפרו את השכר, וגם...תקבלו אופציות. ורגע לפני הסבר על האופציות, ישראל הטכנולוגית שהולכת וגדלה (גם בהיקף העובדים הישיר וגם העובדים מסביב) היא ישראל העשירה, היא ישראל ש"מסתירה" את הנתונים החלשים של ישראל "השנייה", הלא טכנולוגית, זו שנשענת על חובות. אז כתבנו כאן מספר פעמים - צריך עוד ועוד ועוד עובדי טכנולוגיה. צריך לשים את רוב הביצים במקום שאנחנו טובים בו - לפזר סיכונים זו מנטרה שכבר לא תקפה לעולם המודרני.
היתרון בהיי-טק - שכר גבוה
עבודה בחברות טכנולוגיה זה לא בהכרח חלום בהתגשמותו. מסתבר שהעבודה מול המחשב, הלחצים לעמוד בזמנים, השעות הרבות, לא מתאימים לכל אחד. אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח - זו עבודה מכניסה מאוד. התגמול הגבוה לא עוצר בשכר. יש תנאים טובים (תנאים סוציאליים) וגם במקרים רבים העובדים מקבלים אופציות למניות. חלק גדול מהם לא מבין מה זה, חלק מהם התעשרו בזכות האופציות האלו. בחברות טכנולוגיה, כבר בשלב המוקדם שלהם, נהוג להעניק לעובדים אופציות למניות. אם החברה תצליח ותימכר או תנפיק בבורסה (בעיקר וול-סטריט) עשויות האופציות להיות שוות הרבה כסף.
עם זאת, אופציות לא מבטיחות התעשרות, זה תלוי בחברה ובהצלחתה. לפעמים כמות קטנה של אופציות גם לעובדים זוטרים (וגם לא בהכרח טכנולוגיים) הפכו את העובדים לעשירים, ולפעמים גם עובדים בכירים נשארו עם אופציות ששוות אפס כי החברה נכשלה. כן, יש כאן גם מזל, אבל בשנים האחרונות במקביל למאות אקזיטים והנפקות בבורסות, נראה שכמות העובדים "שעשו קופה" בזכות האופציות הולכת וגדלה.
- אנבידיה לפני הדוחות: 7% תנודה צפויה - 2 אסטרטגיות שוריות
- אסרטרגיית קאברד קול ליצירת תשואה דו ספרתית בסיכון נמוך יחסית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי מקבלים אופציות?
הענקת האופציות מתחילה עם הקבלה לעבודה. מדובר למעשה בחלק ממערך התגמול של החברה לעובדים שלה. האופציות האלו מבטאות זכות לקנות מניות בחברה במחיר מימוש שנקבע מראש. אם הגעתם לעבוד בחברה בשלב מוקדם של הקמתה אז מחיר האופציה שתקבלו יהיה מאוד נמוך. אופציות ניתנות גם בחברות נסחרות (חברות הייטק שנסחרות בבורסות) וגם בחברות פרטיות. מימושן בחברה נסחרת הוא שוטף בהתאם לתנאי הקצאת האופציה (כמות שניתן לממש בכל נקודת זמן). מימוש האופציות בחברות הפרטיות מתבצע בדרך כלל לאחר שהחברה נרשמה למסחר בבורסה או בעת מכירת החברה.
