חיסכון
צילום: CANVA

תעשיית הקרנות בשיא של כל הזמנים - 558 מיליארד שקל

תעשיית הקרנות בישראל הגיעה לשיא של כל הזמנים כשסך הכל נמצאים בה 558 מיליארד שקל. רק בחודש האחרון גויסו עוד 9 מיליארד שקל לקרנות, הרוב לקרנות הכספיות
חיים בן הקון | (3)

השנה העברית נחתמת כשבקרנות יש 558 מיליארד שקל. זו הייתה שנה חזקה גם לקרנות הכספיות, שבשנה העברית האחרונה גייסה 44 מיליארד שקל. בחודש האחרון גויסו עוד 9 מיליארד שקל לקרנות, 6.5 מיליארד מתוכן לקרנות הכספיות.

זו שנת שיא בתעשיית הקרנות בישראל, כך עולה מדו״ח שפרסם מיטב בית השקעות. התפלגות הכספים בקרנות מתחלקת לקרנות האקטיביות והקרנות הפסיביות, כשבראשונה 311.7 מיליארד שקל ובאחרונה 246.4 מיליארד שקל. רוב הכסף הקרנות האקטיביות נמצאות בקרנות מסורתיות, כשהמיעוט בקרנות כספיות. בקרנות האקטיביות רוב הכסף נמצא בקרנות הסל, כשהמיעוט בקרנות מחקות.

כפי שניתן לראות, לא זו שהשנה העברית החולפת הייתה החזקה ביותר בתעשיית הקרנות, אלא שהחודש האחרון – ספטמבר היה החזק מכולם עם גיוס של 8.9 מיליארד שקל לרוחב התעשיה. חודש אוגוסט היה החלש ביותר השנה, אחריו חודש יוני, כשגויסו בהם 3.96 ו–3.79 מיליארד שקל, בהתאמה.

שיעור הגידול בקרנות הפסיביות עד כה השנה עומד על 21%, והגידול בקרנות המנוהלות הוא 19%. 

התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש ספטמבר סכום של כ-540 מיליון שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל מסכמת את חודש ספטמבר עם גיוס של כ- 470 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-210 מיליון שקל, קטגורית ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה גיוס של כ-75 מיליון שקל, קטגוריית אגד קרנות גייסה כ-40 מיליון שקל, קטגוריית מניות בחו''ל סיימה את החודש עם גיוס קל של כ-15 מיליון שקל והקרנות הגמישות גייסו סכום נמוך של כ- 5 מיליון שקל.

הקרנות הכספיות מסיימות את חודש ספטמבר עם גיוס של כ-6.55 מיליארד שקל, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-6.57 מיליארד שקל ומנגד הקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום זעיר של כ-0.02 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התעשייה הפסיבית גייסה סכום של כ-1.9 מיליארד שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.23 מיליארד שקל  וקרנות הסל גייסו כ-0.66 מיליארד שקל.

בקרנות הסל עיקר הגיוסים הגיעו לקטגוריית מניות בחו''ל שגייסו סכום של כ-540 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בארץ שגייסה סכום של כ-280 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות עם פדיון, הקטגוריה הפודה ביותר הייתה קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות, עם פדיון בסכום של כ-60 מיליון שקל, אחריה קטגוריית  אג"ח מדינה  שמסכמת את חודש ספטמבר עם פדיון של כ-35 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בחו''ל עם פדיון של כ-30 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח כללי עם פדיון דומה של כ-25 מיליון שקל, קטגוריית חברות והמרה עם פדיון קל של כ- 10 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון מצא מטמון 06/10/2024 17:34
    הגב לתגובה זו
    הסיכון, הגידור ואם מדובר בחוב מעבר לים אז גם הורדות הריבית הופכות אותם ללא רלוונטיות
  • 2.
    לרון 04/10/2024 10:02
    הגב לתגובה זו
    לפרסם תמיד שיאים המפתים את התמימים להשקיע תמיד בהייפ!
  • 1.
    לרון 04/10/2024 10:00
    הגב לתגובה זו
    ההימלטות תהיה מרשימה!
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."