מנכ"ל אנרג'יאן: "ישראל עולה למעל 95% מהפעילות שלנו"
אנרג'יאן אנרג'יאן 1.16% שמה בגדול את כל הביצים שלה בסל אחד - בישראל. אחרי השלמת המכירה של הנכסים באיטליה, מצרים וקרואטיה לחברת קרלייל ברווח של פי 3 מהמחיר בו רכשה את הנכסים לפי 4 שנים, כמעט כל ההפקה בפועל של אנרג'יאן תגיע מישראל. אנרג'יאן מאמינה בישראל ובפעילות שלה כאן אבל כמובן שהמהלך לא הגיע מהסיבה הזאת, הייתה לחברה הזמדנות למכור נכסים ברווח גדול ולהחזיר ערך למשקיעים והיא עשתה את זה, ותוצר הלוואי הוא שהחברה הבריטית הופכת את ישראל למקור ההכנסה הכמעט בלעדי שלה.
על פניו, בלי קשר לישראל, מודבר בעסקה טובה עבור אנרג'יאן. היא תקבל קרוב למיליארד דולר ממנה שישמשו אותה למספר דברים: התקדמות אל עבר יעד החברה לחלוקת דיבידנדים בסך מיליארד דולר עד 2025 בעזרת חלוקה של דיבידנד מיוחד בסך 200 מיליון דולר, הקטנת החוב שלה ב-450 מיליון דולר על ידי פירעון אג"ח, וכמובן פיתוח של המאגרים בישראל, במרוקו, ופעילות אגירת הפחמן ביוון, כאשר זו תצא לפועל אחרי אישורי הרגולטורים באירופה.
מה שכן, אנרג'יאן מקריבה חלק גדול בהפקה. ההפקה צפויה לרדת מ-200 אלף חביות ליום (אמצע טווח התחזית הקודמת) ל-150 אלף חביות ביום, וכאמור עכשיו כשכל ההפקה מגיעה מישראל הסיכון של פגיעה באסדות משמעותי יותר. עם זאת, אנרג'יאן תפתח את כריש, תנין וגם את קטלן מה שעשוי להגידל את היקף ההפקה.
בינתיים המנייה של אנרג'יאן עולה ב-5% ומוסיפה חצי מיליארד שקל לשווי שהשוק שעומד עד 9.5 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה המנייה עלתה ב-11%.
- אנרג'יאן מדווחת על חזרה לתפוקה מלאה, אך גם על ירידה בהכנסות וברווחיות
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית אנרג'יאן מתחילת השנה
שוחחנו עם מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס, על משמעות העסקה והמשקל של ישראל בפעילות החברה אחרי העסקה.
מה עמד מאחורי ההחלטה למכור את הפעילות במצרים, איטליה וקרואטיה?
"זה פשוט, זאת עסקה טובה מאוד. קנינו את הנכסים לפני מספר שנים ושילמנו עבורם 284 מיליון דולר ואנחנו מוכרים אותם היום בקרוב למיליארד דולר. אנחנו אוהבים ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים שלנו ובאמצעות הכספים מהעסקה נשלם דיבידנד מיוחד בסך של 200 מיליון דולר לצד הפחתת החוב דרך פירעון האג"ח. העסקה מאפשרת לנו להתמקד אפילו יותר בישראל ובפיתוח של כריש, כריש צפון, קטלן, תנין והזדמנויות נוספות באזור כמו מרוקו. הנכסים במצרים ובאיטליה פועלים כבר הרבה שנים והם מגיעים לסוף חייהם כך שהמכירה שלהם גם חוסכת מאיתנו את עלויות הפירוק של הנכסים האלה".
בשיחה הקודמת אמרת שהפעילות בישראל מהווה בין 70%-75% מהפעילות והיא צפויה לרדת ל-60%-65% אחרי שתפתחו את הפעילות במצרים ובאיטליה. כמה הפעילות בישראל תהיה משמעותית עכשיו?
"עד שנדע מה היקף המאגר במרוקו, ישראל תהווה מעל 95% מהפעילות של החברה כאשר השאר יגיע מיוון. הפעילות ביוון עושה מעבר לפעילות של אגירת פחמן, זה קו פעילות שונה שאי אפשר להחשיב כהפקה, הוא צפוי לגדול ולהפוך לחלק משמעותי יותר בפעילות הקבוצה, אבל זה ייקח זמן. כיום, אחרי שהעסקה תושלם, כל ההפקה שלנו מגיעה מישראל. בסוף אוגוסט או ספטמבר, אחרי שנקדח באר חדשה במרוקו, נדע להגיד כמה מההפקה אנחנו צופים לקבל משם. אני לא יכול להגיד מעכשיו כמה משמעותית ישראל תהיה, אני לא אוהב לתת תחזיות כאלה, אבל עד אז ישראל תהווה 95% מהפעילות ואפילו יותר".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מתיוס ריגס מנכ"ל אנרג'יאן; קרדיט: אנרג'יאן
האם אתם יזמתם את העסקה או קרלייל?
"אנחנו לא היינו אקטיביים בחיפוש אחר עסקה כזאת, קרלייל פנו אלינו. הם היו מעוניינים לבנות עסק חדש של נפט וגז והם רוצים להשקיע, והם אכן משקיעים קרוב למיליארד דולר בשביל לקנות בסיס לייצור במצרים, איטליה וקרואטיה. הם פנו אלינו, קיימנו דיונים, ביצענו משא ומתן והגענו להסכמה".
למה לחלק דיבידנד ולא להשתמש בכספים בשביל לצמצם את החוב עוד יותר?
"ראשית אנחנו כן מצמצמים את החוב בסדר גודל של 450 מיליון דולר. שנית, אנחנו מאמינים שכשיש לנו הון עודף אנחנו צריכים להחזיר אותו למשקיעים שלנו. אם אנחנו צריכים אותו לפרויקט אחר אנחנו יכולים לחזור ולבקש אותו חזרה. זו החובה והמחויבות שלנו כהנהלה להחזיר כסף למשקיעים. התחייבנו לחלק דיבידנדים בסך של מיליארד דולר עד סוף שנת 2025 ועם הדיבידנד המיוחד הזה אנחנו מתקרבים ליעד. עכשיו כשיש לנו פורטפוליו נכסים חדש אנחנו נגדיר מחדש את מדיניות הדיבידנד שלנו ונודיע עליה בבוא העת. אנחנו מאמינים שזה מה שחברות נפט וגז צריכות לעשות - לעשות עסקאות, ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים וכמובן להפחית את החוב".
מהי תחזית ההפקה המעודכנת אחרי העסקה?
"כרגע תחזית ההפקה נשארת אותו דבר. אם וכאשר העסקה תושלם תחזית ההפקה תרד במספר החביות שהיו צפויות להיות מופקות מהנכסים שנמכרו, שזה בערך בין 135-165 אלף חביות, לפי אמצע טווח התחזית הקודמת. חשוב לציין שלפני העסקה היו לנו 1.1 מיליארד חביות כרזרבות ואחרי המכירה צפויות להיות לנו 965 מיליון, כך שאנחנו מוכרים חלק קטן מאוד מהרזרבות שלנו. זאת אומרת שאחרי העסקה אנרג'יאן נשארת עם רזרבות של 965 מיליון חביות ויכולת הפקה שתרד מאמצע טווח התחזית הקודמת של 200 אלף חביות ליום ל-150 אלף חביות".
לגבי מתקן אחסון הפחמן ביוון, איך הוא צפוי לעבוד וכמה משמעותי הוא צפוי להיות עבור החברה בהמשך?
"הפרויקט הזה יאפשר ליוון לצמצם את פליטות הפחמן שלה. הוא יכול לאחסן עד 3 מיליון טון של פחמן דו חמצני בשנה, שזה בערך בין 30%-40% מהפליטות התעשייתיות במדינה בשנה. זה מאוד חשוב ליוון בפרט ולאירופה בכלל שממוקדת בצמצום פליטות הפחמן של התעשיות הכבדות. זה פרויקט ראשון מסוגו ויש לו תמיכה גדולה מהאיחוד האירופי ומיוון עם סובסידיות של 150 מיליון אירו שכבר אושרו עבור הפרויקט. אנחנו רוצים לעשות בתחום הזה בדיוק מה שעשינו בתחום הנפט והגז - ב-2007 התחלנו עם שדה פרינוס ביוון והגדלנו את העסק למה שהוא היום, ואנחנו רוצים לעשות אותו דבר עם הפחמן. זה לא הולך להיות פשוט כי זה מאוד תלוי במדיניות שהרגולטורים באירופה יקבעו וזה משהו שאין לנו שליטה עליו".
מה היקף ההשקעה שלכם בפרויקט?
- 3.והמניה קורסת... (ל"ת)רני 23/06/2024 14:56הגב לתגובה זו
- 2.כולם גוזרים קופונים חוץ מתושבי המדינה. תודה לביבי ולשרה (ל"ת)אור 23/06/2024 13:25הגב לתגובה זו
- רוני 53 26/06/2024 19:29הגב לתגובה זובתור אזרח אתה כן גוזר קופון אדיר כי החברות האלה משלמות מיסים במיליארדים כל שנה . וגם אם לא היו מוצאים גז חשבון החשמל שלך היה פי 2 לפחות .
- 1.YL 20/06/2024 20:40הגב לתגובה זותמסרו לזה שהולך עם תעודת קוצב זמנך עבר
- לא אתה 23/06/2024 18:52הגב לתגובה זומיליארד דולר בסך הכל לבניית צבא החמאס (ביבי) תודה לזה ( ביבי ) שכתב בספר שלו מה תוכניות החמאס בדיוק והוציא מגבול עזה 2 גדודים לסוכת חווארה, מזבח יהושוע וקבר יוסף. וצרף ליוסף בשמיים כ200 חיילים אנשי הכיפות הסרוגות . תודה לזה שהקים בתוך מדינת ישראל רצועת ביטחון שבה נשרפים יישובים יהודים פעם ראשונה אחרי 2000 שנה ושם רצועת הביטחון רצועת שרה נתניהו שהכריזה: שתישרף המדינה
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
