מנכ"ל אנרג'יאן: "ישראל עולה למעל 95% מהפעילות שלנו"
אנרג'יאן אנרג'יאן 0.02% שמה בגדול את כל הביצים שלה בסל אחד - בישראל. אחרי השלמת המכירה של הנכסים באיטליה, מצרים וקרואטיה לחברת קרלייל ברווח של פי 3 מהמחיר בו רכשה את הנכסים לפי 4 שנים, כמעט כל ההפקה בפועל של אנרג'יאן תגיע מישראל. אנרג'יאן מאמינה בישראל ובפעילות שלה כאן אבל כמובן שהמהלך לא הגיע מהסיבה הזאת, הייתה לחברה הזמדנות למכור נכסים ברווח גדול ולהחזיר ערך למשקיעים והיא עשתה את זה, ותוצר הלוואי הוא שהחברה הבריטית הופכת את ישראל למקור ההכנסה הכמעט בלעדי שלה.
על פניו, בלי קשר לישראל, מודבר בעסקה טובה עבור אנרג'יאן. היא תקבל קרוב למיליארד דולר ממנה שישמשו אותה למספר דברים: התקדמות אל עבר יעד החברה לחלוקת דיבידנדים בסך מיליארד דולר עד 2025 בעזרת חלוקה של דיבידנד מיוחד בסך 200 מיליון דולר, הקטנת החוב שלה ב-450 מיליון דולר על ידי פירעון אג"ח, וכמובן פיתוח של המאגרים בישראל, במרוקו, ופעילות אגירת הפחמן ביוון, כאשר זו תצא לפועל אחרי אישורי הרגולטורים באירופה.
מה שכן, אנרג'יאן מקריבה חלק גדול בהפקה. ההפקה צפויה לרדת מ-200 אלף חביות ליום (אמצע טווח התחזית הקודמת) ל-150 אלף חביות ביום, וכאמור עכשיו כשכל ההפקה מגיעה מישראל הסיכון של פגיעה באסדות משמעותי יותר. עם זאת, אנרג'יאן תפתח את כריש, תנין וגם את קטלן מה שעשוי להגידל את היקף ההפקה.
בינתיים המנייה של אנרג'יאן עולה ב-5% ומוסיפה חצי מיליארד שקל לשווי שהשוק שעומד עד 9.5 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה המנייה עלתה ב-11%.
- אנרג'יאן מדווחת על חזרה לתפוקה מלאה, אך גם על ירידה בהכנסות וברווחיות
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית אנרג'יאן מתחילת השנה
שוחחנו עם מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס, על משמעות העסקה והמשקל של ישראל בפעילות החברה אחרי העסקה.
מה עמד מאחורי ההחלטה למכור את הפעילות במצרים, איטליה וקרואטיה?
"זה פשוט, זאת עסקה טובה מאוד. קנינו את הנכסים לפני מספר שנים ושילמנו עבורם 284 מיליון דולר ואנחנו מוכרים אותם היום בקרוב למיליארד דולר. אנחנו אוהבים ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים שלנו ובאמצעות הכספים מהעסקה נשלם דיבידנד מיוחד בסך של 200 מיליון דולר לצד הפחתת החוב דרך פירעון האג"ח. העסקה מאפשרת לנו להתמקד אפילו יותר בישראל ובפיתוח של כריש, כריש צפון, קטלן, תנין והזדמנויות נוספות באזור כמו מרוקו. הנכסים במצרים ובאיטליה פועלים כבר הרבה שנים והם מגיעים לסוף חייהם כך שהמכירה שלהם גם חוסכת מאיתנו את עלויות הפירוק של הנכסים האלה".
בשיחה הקודמת אמרת שהפעילות בישראל מהווה בין 70%-75% מהפעילות והיא צפויה לרדת ל-60%-65% אחרי שתפתחו את הפעילות במצרים ובאיטליה. כמה הפעילות בישראל תהיה משמעותית עכשיו?
"עד שנדע מה היקף המאגר במרוקו, ישראל תהווה מעל 95% מהפעילות של החברה כאשר השאר יגיע מיוון. הפעילות ביוון עושה מעבר לפעילות של אגירת פחמן, זה קו פעילות שונה שאי אפשר להחשיב כהפקה, הוא צפוי לגדול ולהפוך לחלק משמעותי יותר בפעילות הקבוצה, אבל זה ייקח זמן. כיום, אחרי שהעסקה תושלם, כל ההפקה שלנו מגיעה מישראל. בסוף אוגוסט או ספטמבר, אחרי שנקדח באר חדשה במרוקו, נדע להגיד כמה מההפקה אנחנו צופים לקבל משם. אני לא יכול להגיד מעכשיו כמה משמעותית ישראל תהיה, אני לא אוהב לתת תחזיות כאלה, אבל עד אז ישראל תהווה 95% מהפעילות ואפילו יותר".
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
מתיוס ריגס מנכ"ל אנרג'יאן; קרדיט: אנרג'יאן
האם אתם יזמתם את העסקה או קרלייל?
"אנחנו לא היינו אקטיביים בחיפוש אחר עסקה כזאת, קרלייל פנו אלינו. הם היו מעוניינים לבנות עסק חדש של נפט וגז והם רוצים להשקיע, והם אכן משקיעים קרוב למיליארד דולר בשביל לקנות בסיס לייצור במצרים, איטליה וקרואטיה. הם פנו אלינו, קיימנו דיונים, ביצענו משא ומתן והגענו להסכמה".
למה לחלק דיבידנד ולא להשתמש בכספים בשביל לצמצם את החוב עוד יותר?
"ראשית אנחנו כן מצמצמים את החוב בסדר גודל של 450 מיליון דולר. שנית, אנחנו מאמינים שכשיש לנו הון עודף אנחנו צריכים להחזיר אותו למשקיעים שלנו. אם אנחנו צריכים אותו לפרויקט אחר אנחנו יכולים לחזור ולבקש אותו חזרה. זו החובה והמחויבות שלנו כהנהלה להחזיר כסף למשקיעים. התחייבנו לחלק דיבידנדים בסך של מיליארד דולר עד סוף שנת 2025 ועם הדיבידנד המיוחד הזה אנחנו מתקרבים ליעד. עכשיו כשיש לנו פורטפוליו נכסים חדש אנחנו נגדיר מחדש את מדיניות הדיבידנד שלנו ונודיע עליה בבוא העת. אנחנו מאמינים שזה מה שחברות נפט וגז צריכות לעשות - לעשות עסקאות, ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים וכמובן להפחית את החוב".
מהי תחזית ההפקה המעודכנת אחרי העסקה?
"כרגע תחזית ההפקה נשארת אותו דבר. אם וכאשר העסקה תושלם תחזית ההפקה תרד במספר החביות שהיו צפויות להיות מופקות מהנכסים שנמכרו, שזה בערך בין 135-165 אלף חביות, לפי אמצע טווח התחזית הקודמת. חשוב לציין שלפני העסקה היו לנו 1.1 מיליארד חביות כרזרבות ואחרי המכירה צפויות להיות לנו 965 מיליון, כך שאנחנו מוכרים חלק קטן מאוד מהרזרבות שלנו. זאת אומרת שאחרי העסקה אנרג'יאן נשארת עם רזרבות של 965 מיליון חביות ויכולת הפקה שתרד מאמצע טווח התחזית הקודמת של 200 אלף חביות ליום ל-150 אלף חביות".
לגבי מתקן אחסון הפחמן ביוון, איך הוא צפוי לעבוד וכמה משמעותי הוא צפוי להיות עבור החברה בהמשך?
"הפרויקט הזה יאפשר ליוון לצמצם את פליטות הפחמן שלה. הוא יכול לאחסן עד 3 מיליון טון של פחמן דו חמצני בשנה, שזה בערך בין 30%-40% מהפליטות התעשייתיות במדינה בשנה. זה מאוד חשוב ליוון בפרט ולאירופה בכלל שממוקדת בצמצום פליטות הפחמן של התעשיות הכבדות. זה פרויקט ראשון מסוגו ויש לו תמיכה גדולה מהאיחוד האירופי ומיוון עם סובסידיות של 150 מיליון אירו שכבר אושרו עבור הפרויקט. אנחנו רוצים לעשות בתחום הזה בדיוק מה שעשינו בתחום הנפט והגז - ב-2007 התחלנו עם שדה פרינוס ביוון והגדלנו את העסק למה שהוא היום, ואנחנו רוצים לעשות אותו דבר עם הפחמן. זה לא הולך להיות פשוט כי זה מאוד תלוי במדיניות שהרגולטורים באירופה יקבעו וזה משהו שאין לנו שליטה עליו".
מה היקף ההשקעה שלכם בפרויקט?
- 3.והמניה קורסת... (ל"ת)רני 23/06/2024 14:56הגב לתגובה זו
- 2.כולם גוזרים קופונים חוץ מתושבי המדינה. תודה לביבי ולשרה (ל"ת)אור 23/06/2024 13:25הגב לתגובה זו
- רוני 53 26/06/2024 19:29הגב לתגובה זובתור אזרח אתה כן גוזר קופון אדיר כי החברות האלה משלמות מיסים במיליארדים כל שנה . וגם אם לא היו מוצאים גז חשבון החשמל שלך היה פי 2 לפחות .
- 1.YL 20/06/2024 20:40הגב לתגובה זותמסרו לזה שהולך עם תעודת קוצב זמנך עבר
- לא אתה 23/06/2024 18:52הגב לתגובה זומיליארד דולר בסך הכל לבניית צבא החמאס (ביבי) תודה לזה ( ביבי ) שכתב בספר שלו מה תוכניות החמאס בדיוק והוציא מגבול עזה 2 גדודים לסוכת חווארה, מזבח יהושוע וקבר יוסף. וצרף ליוסף בשמיים כ200 חיילים אנשי הכיפות הסרוגות . תודה לזה שהקים בתוך מדינת ישראל רצועת ביטחון שבה נשרפים יישובים יהודים פעם ראשונה אחרי 2000 שנה ושם רצועת הביטחון רצועת שרה נתניהו שהכריזה: שתישרף המדינה

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
