מנכ"ל אנרג'יאן: "ישראל עולה למעל 95% מהפעילות שלנו"
אנרג'יאן אנרג'יאן 0.86% שמה בגדול את כל הביצים שלה בסל אחד - בישראל. אחרי השלמת המכירה של הנכסים באיטליה, מצרים וקרואטיה לחברת קרלייל ברווח של פי 3 מהמחיר בו רכשה את הנכסים לפי 4 שנים, כמעט כל ההפקה בפועל של אנרג'יאן תגיע מישראל. אנרג'יאן מאמינה בישראל ובפעילות שלה כאן אבל כמובן שהמהלך לא הגיע מהסיבה הזאת, הייתה לחברה הזמדנות למכור נכסים ברווח גדול ולהחזיר ערך למשקיעים והיא עשתה את זה, ותוצר הלוואי הוא שהחברה הבריטית הופכת את ישראל למקור ההכנסה הכמעט בלעדי שלה.
על פניו, בלי קשר לישראל, מודבר בעסקה טובה עבור אנרג'יאן. היא תקבל קרוב למיליארד דולר ממנה שישמשו אותה למספר דברים: התקדמות אל עבר יעד החברה לחלוקת דיבידנדים בסך מיליארד דולר עד 2025 בעזרת חלוקה של דיבידנד מיוחד בסך 200 מיליון דולר, הקטנת החוב שלה ב-450 מיליון דולר על ידי פירעון אג"ח, וכמובן פיתוח של המאגרים בישראל, במרוקו, ופעילות אגירת הפחמן ביוון, כאשר זו תצא לפועל אחרי אישורי הרגולטורים באירופה.
מה שכן, אנרג'יאן מקריבה חלק גדול בהפקה. ההפקה צפויה לרדת מ-200 אלף חביות ליום (אמצע טווח התחזית הקודמת) ל-150 אלף חביות ביום, וכאמור עכשיו כשכל ההפקה מגיעה מישראל הסיכון של פגיעה באסדות משמעותי יותר. עם זאת, אנרג'יאן תפתח את כריש, תנין וגם את קטלן מה שעשוי להגידל את היקף ההפקה.
בינתיים המנייה של אנרג'יאן עולה ב-5% ומוסיפה חצי מיליארד שקל לשווי שהשוק שעומד עד 9.5 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה המנייה עלתה ב-11%.
- אנרג'יאן מדווחת על חזרה לתפוקה מלאה, אך גם על ירידה בהכנסות וברווחיות
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית אנרג'יאן מתחילת השנה
שוחחנו עם מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס, על משמעות העסקה והמשקל של ישראל בפעילות החברה אחרי העסקה.
מה עמד מאחורי ההחלטה למכור את הפעילות במצרים, איטליה וקרואטיה?
"זה פשוט, זאת עסקה טובה מאוד. קנינו את הנכסים לפני מספר שנים ושילמנו עבורם 284 מיליון דולר ואנחנו מוכרים אותם היום בקרוב למיליארד דולר. אנחנו אוהבים ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים שלנו ובאמצעות הכספים מהעסקה נשלם דיבידנד מיוחד בסך של 200 מיליון דולר לצד הפחתת החוב דרך פירעון האג"ח. העסקה מאפשרת לנו להתמקד אפילו יותר בישראל ובפיתוח של כריש, כריש צפון, קטלן, תנין והזדמנויות נוספות באזור כמו מרוקו. הנכסים במצרים ובאיטליה פועלים כבר הרבה שנים והם מגיעים לסוף חייהם כך שהמכירה שלהם גם חוסכת מאיתנו את עלויות הפירוק של הנכסים האלה".
בשיחה הקודמת אמרת שהפעילות בישראל מהווה בין 70%-75% מהפעילות והיא צפויה לרדת ל-60%-65% אחרי שתפתחו את הפעילות במצרים ובאיטליה. כמה הפעילות בישראל תהיה משמעותית עכשיו?
"עד שנדע מה היקף המאגר במרוקו, ישראל תהווה מעל 95% מהפעילות של החברה כאשר השאר יגיע מיוון. הפעילות ביוון עושה מעבר לפעילות של אגירת פחמן, זה קו פעילות שונה שאי אפשר להחשיב כהפקה, הוא צפוי לגדול ולהפוך לחלק משמעותי יותר בפעילות הקבוצה, אבל זה ייקח זמן. כיום, אחרי שהעסקה תושלם, כל ההפקה שלנו מגיעה מישראל. בסוף אוגוסט או ספטמבר, אחרי שנקדח באר חדשה במרוקו, נדע להגיד כמה מההפקה אנחנו צופים לקבל משם. אני לא יכול להגיד מעכשיו כמה משמעותית ישראל תהיה, אני לא אוהב לתת תחזיות כאלה, אבל עד אז ישראל תהווה 95% מהפעילות ואפילו יותר".
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
מתיוס ריגס מנכ"ל אנרג'יאן; קרדיט: אנרג'יאן
האם אתם יזמתם את העסקה או קרלייל?
"אנחנו לא היינו אקטיביים בחיפוש אחר עסקה כזאת, קרלייל פנו אלינו. הם היו מעוניינים לבנות עסק חדש של נפט וגז והם רוצים להשקיע, והם אכן משקיעים קרוב למיליארד דולר בשביל לקנות בסיס לייצור במצרים, איטליה וקרואטיה. הם פנו אלינו, קיימנו דיונים, ביצענו משא ומתן והגענו להסכמה".
למה לחלק דיבידנד ולא להשתמש בכספים בשביל לצמצם את החוב עוד יותר?
"ראשית אנחנו כן מצמצמים את החוב בסדר גודל של 450 מיליון דולר. שנית, אנחנו מאמינים שכשיש לנו הון עודף אנחנו צריכים להחזיר אותו למשקיעים שלנו. אם אנחנו צריכים אותו לפרויקט אחר אנחנו יכולים לחזור ולבקש אותו חזרה. זו החובה והמחויבות שלנו כהנהלה להחזיר כסף למשקיעים. התחייבנו לחלק דיבידנדים בסך של מיליארד דולר עד סוף שנת 2025 ועם הדיבידנד המיוחד הזה אנחנו מתקרבים ליעד. עכשיו כשיש לנו פורטפוליו נכסים חדש אנחנו נגדיר מחדש את מדיניות הדיבידנד שלנו ונודיע עליה בבוא העת. אנחנו מאמינים שזה מה שחברות נפט וגז צריכות לעשות - לעשות עסקאות, ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים וכמובן להפחית את החוב".
מהי תחזית ההפקה המעודכנת אחרי העסקה?
"כרגע תחזית ההפקה נשארת אותו דבר. אם וכאשר העסקה תושלם תחזית ההפקה תרד במספר החביות שהיו צפויות להיות מופקות מהנכסים שנמכרו, שזה בערך בין 135-165 אלף חביות, לפי אמצע טווח התחזית הקודמת. חשוב לציין שלפני העסקה היו לנו 1.1 מיליארד חביות כרזרבות ואחרי המכירה צפויות להיות לנו 965 מיליון, כך שאנחנו מוכרים חלק קטן מאוד מהרזרבות שלנו. זאת אומרת שאחרי העסקה אנרג'יאן נשארת עם רזרבות של 965 מיליון חביות ויכולת הפקה שתרד מאמצע טווח התחזית הקודמת של 200 אלף חביות ליום ל-150 אלף חביות".
לגבי מתקן אחסון הפחמן ביוון, איך הוא צפוי לעבוד וכמה משמעותי הוא צפוי להיות עבור החברה בהמשך?
"הפרויקט הזה יאפשר ליוון לצמצם את פליטות הפחמן שלה. הוא יכול לאחסן עד 3 מיליון טון של פחמן דו חמצני בשנה, שזה בערך בין 30%-40% מהפליטות התעשייתיות במדינה בשנה. זה מאוד חשוב ליוון בפרט ולאירופה בכלל שממוקדת בצמצום פליטות הפחמן של התעשיות הכבדות. זה פרויקט ראשון מסוגו ויש לו תמיכה גדולה מהאיחוד האירופי ומיוון עם סובסידיות של 150 מיליון אירו שכבר אושרו עבור הפרויקט. אנחנו רוצים לעשות בתחום הזה בדיוק מה שעשינו בתחום הנפט והגז - ב-2007 התחלנו עם שדה פרינוס ביוון והגדלנו את העסק למה שהוא היום, ואנחנו רוצים לעשות אותו דבר עם הפחמן. זה לא הולך להיות פשוט כי זה מאוד תלוי במדיניות שהרגולטורים באירופה יקבעו וזה משהו שאין לנו שליטה עליו".
מה היקף ההשקעה שלכם בפרויקט?
- 3.והמניה קורסת... (ל"ת)רני 23/06/2024 14:56הגב לתגובה זו
- 2.כולם גוזרים קופונים חוץ מתושבי המדינה. תודה לביבי ולשרה (ל"ת)אור 23/06/2024 13:25הגב לתגובה זו
- רוני 53 26/06/2024 19:29הגב לתגובה זובתור אזרח אתה כן גוזר קופון אדיר כי החברות האלה משלמות מיסים במיליארדים כל שנה . וגם אם לא היו מוצאים גז חשבון החשמל שלך היה פי 2 לפחות .
- 1.YL 20/06/2024 20:40הגב לתגובה זותמסרו לזה שהולך עם תעודת קוצב זמנך עבר
- לא אתה 23/06/2024 18:52הגב לתגובה זומיליארד דולר בסך הכל לבניית צבא החמאס (ביבי) תודה לזה ( ביבי ) שכתב בספר שלו מה תוכניות החמאס בדיוק והוציא מגבול עזה 2 גדודים לסוכת חווארה, מזבח יהושוע וקבר יוסף. וצרף ליוסף בשמיים כ200 חיילים אנשי הכיפות הסרוגות . תודה לזה שהקים בתוך מדינת ישראל רצועת ביטחון שבה נשרפים יישובים יהודים פעם ראשונה אחרי 2000 שנה ושם רצועת הביטחון רצועת שרה נתניהו שהכריזה: שתישרף המדינה

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
