מתיוס ריגס מנכל אנרגיאן
צילום: אנרגיאן
ראיון

מנכ"ל אנרג'יאן: "ישראל עולה למעל 95% מהפעילות שלנו"

אנרג'יאן תרשום רווח של פי 3 על הנכסים באיטליה, מצרים וקרואטיה, עסקה שתעזור לה להוריד את החוב ולהחזיר כסף למשקיעים; לצד זאת היא הופכת לחברת אנרגיה שמפיקה כמעט בבלעדיות בישראל: "גם אחרי שנדע כמה נוכל להפיק מהבאר במרוקו, ישראל תהיה הדומיננטית בפעילות שלנו", אומר לנו בשיחה המנכ"ל, מתיוס ריגס
רוי שיינמן | (5)

אנרג'יאן  אנרג'יאן 0.88% שמה בגדול את כל הביצים שלה בסל אחד - בישראל. אחרי השלמת המכירה של הנכסים באיטליה, מצרים וקרואטיה לחברת קרלייל ברווח של פי 3 מהמחיר בו רכשה את הנכסים לפי 4 שנים, כמעט כל ההפקה בפועל של אנרג'יאן תגיע מישראל. אנרג'יאן מאמינה בישראל ובפעילות שלה כאן אבל כמובן שהמהלך לא הגיע מהסיבה הזאת, הייתה לחברה הזמדנות למכור נכסים ברווח גדול ולהחזיר ערך למשקיעים והיא עשתה את זה, ותוצר הלוואי הוא שהחברה הבריטית הופכת את ישראל למקור ההכנסה הכמעט בלעדי שלה.

על פניו, בלי קשר לישראל, מודבר בעסקה טובה עבור אנרג'יאן. היא תקבל קרוב למיליארד דולר ממנה שישמשו אותה למספר דברים: התקדמות אל עבר יעד החברה לחלוקת דיבידנדים בסך מיליארד דולר עד 2025 בעזרת חלוקה של דיבידנד מיוחד בסך 200 מיליון דולר, הקטנת החוב שלה ב-450 מיליון דולר על ידי פירעון אג"ח, וכמובן פיתוח של המאגרים בישראל, במרוקו, ופעילות אגירת הפחמן ביוון, כאשר זו תצא לפועל אחרי אישורי הרגולטורים באירופה.

מה שכן, אנרג'יאן מקריבה חלק גדול בהפקה. ההפקה צפויה לרדת מ-200 אלף חביות ליום (אמצע טווח התחזית הקודמת) ל-150 אלף חביות ביום, וכאמור עכשיו כשכל ההפקה מגיעה מישראל הסיכון של פגיעה באסדות משמעותי יותר. עם זאת, אנרג'יאן תפתח את כריש, תנין וגם את קטלן מה שעשוי להגידל את היקף ההפקה.

בינתיים המנייה של אנרג'יאן עולה ב-5% ומוסיפה חצי מיליארד שקל לשווי שהשוק שעומד עד 9.5 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה המנייה עלתה ב-11%.

מניית אנרג'יאן מתחילת השנה

מניית אנרג'יאן מתחילת השנה

שוחחנו עם מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס, על משמעות העסקה והמשקל של ישראל בפעילות החברה אחרי העסקה.

מה עמד מאחורי ההחלטה למכור את הפעילות במצרים, איטליה וקרואטיה?

"זה פשוט, זאת עסקה טובה מאוד. קנינו את הנכסים לפני מספר שנים ושילמנו עבורם 284 מיליון דולר ואנחנו מוכרים אותם היום בקרוב למיליארד דולר. אנחנו אוהבים ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים שלנו ובאמצעות הכספים מהעסקה נשלם דיבידנד מיוחד בסך של 200 מיליון דולר לצד הפחתת החוב דרך פירעון האג"ח. העסקה מאפשרת לנו להתמקד אפילו יותר בישראל ובפיתוח של כריש, כריש צפון, קטלן, תנין והזדמנויות נוספות באזור כמו מרוקו. הנכסים במצרים ובאיטליה פועלים כבר הרבה שנים והם מגיעים לסוף חייהם כך שהמכירה שלהם גם חוסכת מאיתנו את עלויות הפירוק של הנכסים האלה".

בשיחה הקודמת אמרת שהפעילות בישראל מהווה בין 70%-75% מהפעילות והיא צפויה לרדת ל-60%-65% אחרי שתפתחו את הפעילות במצרים ובאיטליה. כמה הפעילות בישראל תהיה משמעותית עכשיו?

"עד שנדע מה היקף המאגר במרוקו, ישראל תהווה מעל 95% מהפעילות של החברה כאשר השאר יגיע מיוון. הפעילות ביוון עושה מעבר לפעילות של אגירת פחמן, זה קו פעילות שונה שאי אפשר להחשיב כהפקה, הוא צפוי לגדול ולהפוך לחלק משמעותי יותר בפעילות הקבוצה, אבל זה ייקח זמן. כיום, אחרי שהעסקה תושלם, כל ההפקה שלנו מגיעה מישראל. בסוף אוגוסט או ספטמבר, אחרי שנקדח באר חדשה במרוקו, נדע להגיד כמה מההפקה אנחנו צופים לקבל משם. אני לא יכול להגיד מעכשיו כמה משמעותית ישראל תהיה, אני לא אוהב לתת תחזיות כאלה, אבל עד אז ישראל תהווה 95% מהפעילות ואפילו יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מתיוס ריגס מנכ

מתיוס ריגס מנכ"ל אנרג'יאן; קרדיט: אנרג'יאן

האם אתם יזמתם את העסקה או קרלייל?

"אנחנו לא היינו אקטיביים בחיפוש אחר עסקה כזאת, קרלייל פנו אלינו. הם היו מעוניינים לבנות עסק חדש של נפט וגז והם רוצים להשקיע, והם אכן משקיעים קרוב למיליארד דולר בשביל לקנות בסיס לייצור במצרים, איטליה וקרואטיה. הם פנו אלינו, קיימנו דיונים, ביצענו משא ומתן והגענו להסכמה".

למה לחלק דיבידנד ולא להשתמש בכספים בשביל לצמצם את החוב עוד יותר?

"ראשית אנחנו כן מצמצמים את החוב בסדר גודל של 450 מיליון דולר. שנית, אנחנו מאמינים שכשיש לנו הון עודף אנחנו צריכים להחזיר אותו למשקיעים שלנו. אם אנחנו צריכים אותו לפרויקט אחר אנחנו יכולים לחזור ולבקש אותו חזרה. זו החובה והמחויבות שלנו כהנהלה להחזיר כסף למשקיעים. התחייבנו לחלק דיבידנדים בסך של מיליארד דולר עד סוף שנת 2025 ועם הדיבידנד המיוחד הזה אנחנו מתקרבים ליעד. עכשיו כשיש לנו פורטפוליו נכסים חדש אנחנו נגדיר מחדש את מדיניות הדיבידנד שלנו ונודיע עליה בבוא העת. אנחנו מאמינים שזה מה שחברות נפט וגז צריכות לעשות - לעשות עסקאות, ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים וכמובן להפחית את החוב".

מהי תחזית ההפקה המעודכנת אחרי העסקה?

"כרגע תחזית ההפקה נשארת אותו דבר. אם וכאשר העסקה תושלם תחזית ההפקה תרד במספר החביות שהיו צפויות להיות מופקות מהנכסים שנמכרו, שזה בערך בין 135-165 אלף חביות, לפי אמצע טווח התחזית הקודמת. חשוב לציין שלפני העסקה היו לנו 1.1 מיליארד חביות כרזרבות ואחרי המכירה צפויות להיות לנו 965 מיליון, כך שאנחנו מוכרים חלק קטן מאוד מהרזרבות שלנו. זאת אומרת שאחרי העסקה אנרג'יאן נשארת עם רזרבות של 965 מיליון חביות ויכולת הפקה שתרד מאמצע טווח התחזית הקודמת של 200 אלף חביות ליום ל-150 אלף חביות".

לגבי מתקן אחסון הפחמן ביוון, איך הוא צפוי לעבוד וכמה משמעותי הוא צפוי להיות עבור החברה בהמשך?

"הפרויקט הזה יאפשר ליוון לצמצם את פליטות הפחמן שלה. הוא יכול לאחסן עד 3 מיליון טון של פחמן דו חמצני בשנה, שזה בערך בין 30%-40% מהפליטות התעשייתיות במדינה בשנה. זה מאוד חשוב ליוון בפרט ולאירופה בכלל שממוקדת בצמצום פליטות הפחמן של התעשיות הכבדות. זה פרויקט ראשון מסוגו ויש לו תמיכה גדולה מהאיחוד האירופי ומיוון עם סובסידיות של 150 מיליון אירו שכבר אושרו עבור הפרויקט. אנחנו רוצים לעשות בתחום הזה בדיוק מה שעשינו בתחום הנפט והגז - ב-2007 התחלנו עם שדה פרינוס ביוון והגדלנו את העסק למה שהוא היום, ואנחנו רוצים לעשות אותו דבר עם הפחמן. זה לא הולך להיות פשוט כי זה מאוד תלוי במדיניות שהרגולטורים באירופה יקבעו וזה משהו שאין לנו שליטה עליו".

מה היקף ההשקעה שלכם בפרויקט?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    והמניה קורסת... (ל"ת)
    רני 23/06/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כולם גוזרים קופונים חוץ מתושבי המדינה. תודה לביבי ולשרה (ל"ת)
    אור 23/06/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
  • רוני 53 26/06/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    בתור אזרח אתה כן גוזר קופון אדיר כי החברות האלה משלמות מיסים במיליארדים כל שנה . וגם אם לא היו מוצאים גז חשבון החשמל שלך היה פי 2 לפחות .
  • 1.
    YL 20/06/2024 20:40
    הגב לתגובה זו
    תמסרו לזה שהולך עם תעודת קוצב זמנך עבר
  • לא אתה 23/06/2024 18:52
    הגב לתגובה זו
    מיליארד דולר בסך הכל לבניית צבא החמאס (ביבי) תודה לזה ( ביבי ) שכתב בספר שלו מה תוכניות החמאס בדיוק והוציא מגבול עזה 2 גדודים לסוכת חווארה, מזבח יהושוע וקבר יוסף. וצרף ליוסף בשמיים כ200 חיילים אנשי הכיפות הסרוגות . תודה לזה שהקים בתוך מדינת ישראל רצועת ביטחון שבה נשרפים יישובים יהודים פעם ראשונה אחרי 2000 שנה ושם רצועת הביטחון רצועת שרה נתניהו שהכריזה: שתישרף המדינה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.