מתיוס ריגס מנכל אנרגיאן
צילום: אנרגיאן
ראיון

מנכ"ל אנרג'יאן: "ישראל עולה למעל 95% מהפעילות שלנו"

אנרג'יאן תרשום רווח של פי 3 על הנכסים באיטליה, מצרים וקרואטיה, עסקה שתעזור לה להוריד את החוב ולהחזיר כסף למשקיעים; לצד זאת היא הופכת לחברת אנרגיה שמפיקה כמעט בבלעדיות בישראל: "גם אחרי שנדע כמה נוכל להפיק מהבאר במרוקו, ישראל תהיה הדומיננטית בפעילות שלנו", אומר לנו בשיחה המנכ"ל, מתיוס ריגס
רוי שיינמן | (5)

אנרג'יאן  אנרג'יאן -2.23% שמה בגדול את כל הביצים שלה בסל אחד - בישראל. אחרי השלמת המכירה של הנכסים באיטליה, מצרים וקרואטיה לחברת קרלייל ברווח של פי 3 מהמחיר בו רכשה את הנכסים לפי 4 שנים, כמעט כל ההפקה בפועל של אנרג'יאן תגיע מישראל. אנרג'יאן מאמינה בישראל ובפעילות שלה כאן אבל כמובן שהמהלך לא הגיע מהסיבה הזאת, הייתה לחברה הזמדנות למכור נכסים ברווח גדול ולהחזיר ערך למשקיעים והיא עשתה את זה, ותוצר הלוואי הוא שהחברה הבריטית הופכת את ישראל למקור ההכנסה הכמעט בלעדי שלה.

על פניו, בלי קשר לישראל, מודבר בעסקה טובה עבור אנרג'יאן. היא תקבל קרוב למיליארד דולר ממנה שישמשו אותה למספר דברים: התקדמות אל עבר יעד החברה לחלוקת דיבידנדים בסך מיליארד דולר עד 2025 בעזרת חלוקה של דיבידנד מיוחד בסך 200 מיליון דולר, הקטנת החוב שלה ב-450 מיליון דולר על ידי פירעון אג"ח, וכמובן פיתוח של המאגרים בישראל, במרוקו, ופעילות אגירת הפחמן ביוון, כאשר זו תצא לפועל אחרי אישורי הרגולטורים באירופה.

מה שכן, אנרג'יאן מקריבה חלק גדול בהפקה. ההפקה צפויה לרדת מ-200 אלף חביות ליום (אמצע טווח התחזית הקודמת) ל-150 אלף חביות ביום, וכאמור עכשיו כשכל ההפקה מגיעה מישראל הסיכון של פגיעה באסדות משמעותי יותר. עם זאת, אנרג'יאן תפתח את כריש, תנין וגם את קטלן מה שעשוי להגידל את היקף ההפקה.

בינתיים המנייה של אנרג'יאן עולה ב-5% ומוסיפה חצי מיליארד שקל לשווי שהשוק שעומד עד 9.5 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה המנייה עלתה ב-11%.

מניית אנרג'יאן מתחילת השנה

מניית אנרג'יאן מתחילת השנה

שוחחנו עם מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס, על משמעות העסקה והמשקל של ישראל בפעילות החברה אחרי העסקה.

מה עמד מאחורי ההחלטה למכור את הפעילות במצרים, איטליה וקרואטיה?

"זה פשוט, זאת עסקה טובה מאוד. קנינו את הנכסים לפני מספר שנים ושילמנו עבורם 284 מיליון דולר ואנחנו מוכרים אותם היום בקרוב למיליארד דולר. אנחנו אוהבים ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים שלנו ובאמצעות הכספים מהעסקה נשלם דיבידנד מיוחד בסך של 200 מיליון דולר לצד הפחתת החוב דרך פירעון האג"ח. העסקה מאפשרת לנו להתמקד אפילו יותר בישראל ובפיתוח של כריש, כריש צפון, קטלן, תנין והזדמנויות נוספות באזור כמו מרוקו. הנכסים במצרים ובאיטליה פועלים כבר הרבה שנים והם מגיעים לסוף חייהם כך שהמכירה שלהם גם חוסכת מאיתנו את עלויות הפירוק של הנכסים האלה".

בשיחה הקודמת אמרת שהפעילות בישראל מהווה בין 70%-75% מהפעילות והיא צפויה לרדת ל-60%-65% אחרי שתפתחו את הפעילות במצרים ובאיטליה. כמה הפעילות בישראל תהיה משמעותית עכשיו?

"עד שנדע מה היקף המאגר במרוקו, ישראל תהווה מעל 95% מהפעילות של החברה כאשר השאר יגיע מיוון. הפעילות ביוון עושה מעבר לפעילות של אגירת פחמן, זה קו פעילות שונה שאי אפשר להחשיב כהפקה, הוא צפוי לגדול ולהפוך לחלק משמעותי יותר בפעילות הקבוצה, אבל זה ייקח זמן. כיום, אחרי שהעסקה תושלם, כל ההפקה שלנו מגיעה מישראל. בסוף אוגוסט או ספטמבר, אחרי שנקדח באר חדשה במרוקו, נדע להגיד כמה מההפקה אנחנו צופים לקבל משם. אני לא יכול להגיד מעכשיו כמה משמעותית ישראל תהיה, אני לא אוהב לתת תחזיות כאלה, אבל עד אז ישראל תהווה 95% מהפעילות ואפילו יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מתיוס ריגס מנכ

מתיוס ריגס מנכ"ל אנרג'יאן; קרדיט: אנרג'יאן

האם אתם יזמתם את העסקה או קרלייל?

"אנחנו לא היינו אקטיביים בחיפוש אחר עסקה כזאת, קרלייל פנו אלינו. הם היו מעוניינים לבנות עסק חדש של נפט וגז והם רוצים להשקיע, והם אכן משקיעים קרוב למיליארד דולר בשביל לקנות בסיס לייצור במצרים, איטליה וקרואטיה. הם פנו אלינו, קיימנו דיונים, ביצענו משא ומתן והגענו להסכמה".

למה לחלק דיבידנד ולא להשתמש בכספים בשביל לצמצם את החוב עוד יותר?

"ראשית אנחנו כן מצמצמים את החוב בסדר גודל של 450 מיליון דולר. שנית, אנחנו מאמינים שכשיש לנו הון עודף אנחנו צריכים להחזיר אותו למשקיעים שלנו. אם אנחנו צריכים אותו לפרויקט אחר אנחנו יכולים לחזור ולבקש אותו חזרה. זו החובה והמחויבות שלנו כהנהלה להחזיר כסף למשקיעים. התחייבנו לחלק דיבידנדים בסך של מיליארד דולר עד סוף שנת 2025 ועם הדיבידנד המיוחד הזה אנחנו מתקרבים ליעד. עכשיו כשיש לנו פורטפוליו נכסים חדש אנחנו נגדיר מחדש את מדיניות הדיבידנד שלנו ונודיע עליה בבוא העת. אנחנו מאמינים שזה מה שחברות נפט וגז צריכות לעשות - לעשות עסקאות, ליצור ערך ולהחזיר כסף למשקיעים וכמובן להפחית את החוב".

מהי תחזית ההפקה המעודכנת אחרי העסקה?

"כרגע תחזית ההפקה נשארת אותו דבר. אם וכאשר העסקה תושלם תחזית ההפקה תרד במספר החביות שהיו צפויות להיות מופקות מהנכסים שנמכרו, שזה בערך בין 135-165 אלף חביות, לפי אמצע טווח התחזית הקודמת. חשוב לציין שלפני העסקה היו לנו 1.1 מיליארד חביות כרזרבות ואחרי המכירה צפויות להיות לנו 965 מיליון, כך שאנחנו מוכרים חלק קטן מאוד מהרזרבות שלנו. זאת אומרת שאחרי העסקה אנרג'יאן נשארת עם רזרבות של 965 מיליון חביות ויכולת הפקה שתרד מאמצע טווח התחזית הקודמת של 200 אלף חביות ליום ל-150 אלף חביות".

לגבי מתקן אחסון הפחמן ביוון, איך הוא צפוי לעבוד וכמה משמעותי הוא צפוי להיות עבור החברה בהמשך?

"הפרויקט הזה יאפשר ליוון לצמצם את פליטות הפחמן שלה. הוא יכול לאחסן עד 3 מיליון טון של פחמן דו חמצני בשנה, שזה בערך בין 30%-40% מהפליטות התעשייתיות במדינה בשנה. זה מאוד חשוב ליוון בפרט ולאירופה בכלל שממוקדת בצמצום פליטות הפחמן של התעשיות הכבדות. זה פרויקט ראשון מסוגו ויש לו תמיכה גדולה מהאיחוד האירופי ומיוון עם סובסידיות של 150 מיליון אירו שכבר אושרו עבור הפרויקט. אנחנו רוצים לעשות בתחום הזה בדיוק מה שעשינו בתחום הנפט והגז - ב-2007 התחלנו עם שדה פרינוס ביוון והגדלנו את העסק למה שהוא היום, ואנחנו רוצים לעשות אותו דבר עם הפחמן. זה לא הולך להיות פשוט כי זה מאוד תלוי במדיניות שהרגולטורים באירופה יקבעו וזה משהו שאין לנו שליטה עליו".

מה היקף ההשקעה שלכם בפרויקט?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    והמניה קורסת... (ל"ת)
    רני 23/06/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כולם גוזרים קופונים חוץ מתושבי המדינה. תודה לביבי ולשרה (ל"ת)
    אור 23/06/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
  • רוני 53 26/06/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    בתור אזרח אתה כן גוזר קופון אדיר כי החברות האלה משלמות מיסים במיליארדים כל שנה . וגם אם לא היו מוצאים גז חשבון החשמל שלך היה פי 2 לפחות .
  • 1.
    YL 20/06/2024 20:40
    הגב לתגובה זו
    תמסרו לזה שהולך עם תעודת קוצב זמנך עבר
  • לא אתה 23/06/2024 18:52
    הגב לתגובה זו
    מיליארד דולר בסך הכל לבניית צבא החמאס (ביבי) תודה לזה ( ביבי ) שכתב בספר שלו מה תוכניות החמאס בדיוק והוציא מגבול עזה 2 גדודים לסוכת חווארה, מזבח יהושוע וקבר יוסף. וצרף ליוסף בשמיים כ200 חיילים אנשי הכיפות הסרוגות . תודה לזה שהקים בתוך מדינת ישראל רצועת ביטחון שבה נשרפים יישובים יהודים פעם ראשונה אחרי 2000 שנה ושם רצועת הביטחון רצועת שרה נתניהו שהכריזה: שתישרף המדינה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.