לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

• בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
• אפי נכסים בדרך למדדים: מוסדי ירכוש מניות מביג בהיקף של עד 230 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 0%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

הפסקת אש ושחרור חטופים או כניסה לעזה? הכל על השולחן. על פי הדיווחים חמאס מעוניין בעסקה דומה למתווה שישראל הסכימה לו בעבר. בינתיים התנאים של ישראל הוקשחו והמסר בשבועות האחרונים הוא עסקה לכולם, אבל האם אפשר להגיד לא לעסקה חלקית? 

המתיחות הביטחונית שוב עולה, כאשר על פי דיווחים צה"ל יחל לשלוח צווי 8 לעשרות אלפי חיילי מילואים, במסגרת היערכות לתמרון קרקעי נרחב בתוך העיר עזה. מדובר בצעד משמעותי שמעיד על כוונה לקדם מהלך צבאי בשטח, גם כשברקע ממשיכים המגעים לעסקת חטופים. מדובר בכ-80 אלף חיילים שגיוסם הוקדם, וייתכן שמדובר במהלך שנועד לשמש מנוף לחץ על חמאס, אך לא פחות מכך כהכנה אמיתית לפעולה ממושכת בעומק השטח.

אתמול הסנטימנט היה שונה, והכותרות דיברו על עסקת חטופים אשר מתקרבת. זה תמך בשוק המקומי, כאשר מדד ת"א 35 סגר בעליה של 0.6% ומדד 90 עלה כמעט 1%. מי שלא השתתפו בחגיגה אתמול היו המניות הביטחוניות, כאשר הבולטת ביותר הייתה ארית תעשיות ארית תעשיות שאיבדה אתמול כ-7% זאת למרות שקיבלה הזמנות ממשרד הביטחון לאספקת מרעומים בהיקף כולל של כ-50 מיליון שקל. שווי השוק שלה "נישק" בשיא את ה-4 מיליארד שקל והיא גם זכתה לאחרונה גם להבעת אמון מוסדית, אך המכפיל הפך גבוה וכשזה קורה יש מקום לתיקונים.

היום הסנטימנט כאמור יכול להשתנות סביב ההערכות לתמרון בעזה. ואגב מניות ביטחוניות, גם מסביב לעולם זה תופס את הכותרות. אם תהיה הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה ובין ישראל לחמאס, קצב ההצטיידות יירד, והסנטימנט עשוי להשתנות. כעת כולם מדברים על הכפלת תקציבי הביטחון של אירופה, על סכומי עתק שיזרמו לתעשייה, אבל דמיינו שנה של שקט - האם אחריה, ימשיכו להצטייד בהיקפים גדולים? כלומר, נכון שבלי קשר למלחמה ושלום בימים האלו, יש כוונה להגדיל תקציבים, אבל, בסוף מה שקובע זה הצרכים המיידיים, המשברים, התקציבים הולכים למה שבוער. המשקיעים מבינים זאת - משקיעים במניות ביטחוניות מעדיפים לכאורה שמלחמות יימשכו ותקציבים יגדלו, אם יש הפסקות אש ותקציבים גדלים זה פחות טוב מהתרחיש הראשון. זה מפיל את המניות הביטחוניות באירופה וגם אצלנו - מניות הביטחון באירופה נופלות על רקע מאמצי טראמפ   

• טאואר זינקה ב-9%, אנלייט יורדת 3% בעקבות הנפקה פרטית
• הבנקים ירדו 2%, ארית עלתה 3%, אנלייבקס צנחה 24%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באותו נושא - הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה, אושר תקציב נוסף של 31 מיליארד שקל. התקציב הנוסף לשנת 2025 יגדיל את הוצאות הממשלה בכ-30.8 מיליארד שEל, וכרוך בהגדלת תקרת הגרעון מ-4.9% ל-5.2% והגדלת מגבלת ההוצאה לכ-650.3 מיליארד שקל. באותה נשימה נציין שככל ותהיה התרחבות לחימה בעצימות גבוהה ידרשו תקציבים נוספים.