אושר טובול מנכל מיטב טרייד
צילום: מיטב טרייד

מיטב טרייד נהנתה מעליית הריבית והגאות בשווקים והרווחים גדלו ב-2023; המנכ"ל טובול: "נמשיך לצמוח גם השנה"

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-40 מיליון שקל, עלייה של 51% לעומת רווח של כ-26 מיליון שקל ב-2022 . המנכ"ל אושר טובול: "המלחמה לא השפיעה על הפעילות שלנו"
קובי ישעיהו |

מיטב טרייד השקעות , שהצטרפה למועדון החברות הציבוריות בינואר השנה, הציגה היום דוחות כספיים טובים לשנת 2023. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-40 מיליון שקל, עלייה של 51% לעומת רווח של כ-26 מיליון שקל ב-2022.

על רקע עליית הריביות בארץ ובעולם החברה רשמה קפיצה מרשימה בסעיף "הכנסות ממרווחי מימון פיקדונות לקוחות" לכ-70 מיליון שקל אשתקד לעומת 27 מיליון שקל ב-2022. בסך הכל הכנסות החברה קפצו לכ-162 מיליון שקל אשתקד לעומת כ-120 מיליון שקל ב-2021. 

מיטב טרייד מפעילה פלטפורמת מסחר ובין השאר עוסקת במתן שירותי מסחר בניירות ערך בארץ ובחו"ל, שירותי מסחר באינטרנט, שירותי משמורת ניירות ערך, שירותי עשיית שוק, המרות מט"ח, ומסחר באופציות ובחוזים עתידיים. החברה גם מעמידה ללקוחותיה, בהתאם לבקשתם, אשראי למימון רכישת ניירות ערך ונכסים פיננסיים בישראל ובחו"ל. החברה מנוהלת על ידי אושר טובול ונשלטת על ידי בית ההשקעות מיטב.

החברה נהנתה מהגיאות בשוקי ההון, בעיקר אלה של ארה"ב ואירופה בשנה האחרונה, ומספר ה"לקוחות" שלה, שבעיקרם הם לקוחות הסוחרים ומשקיעים באופן עצמאי, גדל ב-18% אשתקד והגיע לכ-67,000 לקוחות גידול של כ-18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2023 הצטרפו למיטב טרייד כ- 16,000 לקוחות חדשים.

כאמור, מיטב טרייד החלה להיסחר בבורסה בינואר השנה לאחר שגייסה כ-53 מיליון שקל. מאז רשמה המניה עלייה של 22% ושוויה של החברה הגיע לכ-311 מיליון שקל. היום, אגב, המניה יורדת בכ-2% לאחר פרסום הדוחות הבוקר.

הנפקת מיטב טרייד התעכבה לא מעט זמן, לאחר שבית ההשקעות מיטב ניסה להנפיק את מיטב טרייד לפני כשנתיים לפי שווי של כ-450 מיליון שקל אולם נאלץ לבסוף לחתוך את השווי בהנפקה לכ-260 מיליון שקל לפני כחודשיים.

החברה נסחרת כיום במכפיל זול יחסית של כ-8 על הרווח הנקי שנרשם ב-2023. זאת על רקע צפי לירידת ריבית במשק השנה, מה שצפוי לצמצם את רווחיה ממימון אשראי ללקוחות, והתחרות בתחום פעילותה (מול הבנקים ובתי השקעות אחרים ביניהם אקסלנס ואיי.בי.איי וגם מול פלטפורמת המסחר החדשה בלינק שהחלה לפעול לאחרונה). 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשיחה עם ביזפורטל אומר טובול כי "עליית הריבית במשק הביאה לעלייה חדה בהכנסות המימון שלנו. מצד שני נרשמה ירידה במחזורי המסחר בבורסה של תל אביב וזה צמצם לנו קצת את ההכנסות. אגב, מתחילת השנה מתחילים לראות יותר גידול במחזורי המסחר, בעיקר בעולם". 

לדבריו, "המשקיעים הצעירים יותר מעדיפים להשקיע בחו"ל במניות כמו אנבידיה וטסלה למשל, או במדדים כמו נאסד"ק 100 או מדדים סקטוריאליים. הדור החדש מכיר הרבה יותר את החברות המובילות בחו"ל וגם מתעניין בהן יותר בהשוואה למה שהיה בעבר".

איך המלחמה משפיעה על הפעילות שלכם ?

"המלחמה בארץ לא משפיעה. אנחנו דווקא רואים גידול בפניות של לקוחות חדשים לפתוח חשבונות אצל ברוקרים פרטיים וגם אצלנו".

למה ?

"יש שילוב של כמה גורמים, ביניהם הצפי לירידת ריבית, השווקים בחו"ל שנמצאים בשיאים, יש גם את התעודות החדשות שהונפקו על הביטקוין. עדיין, הדגש הוא על השקעה במניות. היום המשקיעים הצעירים חשופים להרבה יותר מידע שקיים ברשתות, עושים סקרי שוק לגבי עמלות ועוד גורמים לפני שהם מחליטים איפה וכיצד לסחור ולהשקיע".

אז מה אתה צופה להמשך השנה ?

"אנחנו נושפע משני גורמים עיקריים ככל הנראה - מצב אחד ירידת הריבית שתנגוס לנו בהכנסות המימון אבל מצד שני מהמשך גידול צפוי במחזורי המסחר. בגדול אני מעריך שנמשיך לצמוח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.24%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.14% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.