אושר טובול מנכל מיטב טרייד
צילום: מיטב טרייד

מיטב טרייד נהנתה מעליית הריבית והגאות בשווקים והרווחים גדלו ב-2023; המנכ"ל טובול: "נמשיך לצמוח גם השנה"

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-40 מיליון שקל, עלייה של 51% לעומת רווח של כ-26 מיליון שקל ב-2022 . המנכ"ל אושר טובול: "המלחמה לא השפיעה על הפעילות שלנו"
קובי ישעיהו |

מיטב טרייד השקעות , שהצטרפה למועדון החברות הציבוריות בינואר השנה, הציגה היום דוחות כספיים טובים לשנת 2023. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ-40 מיליון שקל, עלייה של 51% לעומת רווח של כ-26 מיליון שקל ב-2022.

על רקע עליית הריביות בארץ ובעולם החברה רשמה קפיצה מרשימה בסעיף "הכנסות ממרווחי מימון פיקדונות לקוחות" לכ-70 מיליון שקל אשתקד לעומת 27 מיליון שקל ב-2022. בסך הכל הכנסות החברה קפצו לכ-162 מיליון שקל אשתקד לעומת כ-120 מיליון שקל ב-2021. 

מיטב טרייד מפעילה פלטפורמת מסחר ובין השאר עוסקת במתן שירותי מסחר בניירות ערך בארץ ובחו"ל, שירותי מסחר באינטרנט, שירותי משמורת ניירות ערך, שירותי עשיית שוק, המרות מט"ח, ומסחר באופציות ובחוזים עתידיים. החברה גם מעמידה ללקוחותיה, בהתאם לבקשתם, אשראי למימון רכישת ניירות ערך ונכסים פיננסיים בישראל ובחו"ל. החברה מנוהלת על ידי אושר טובול ונשלטת על ידי בית ההשקעות מיטב.

החברה נהנתה מהגיאות בשוקי ההון, בעיקר אלה של ארה"ב ואירופה בשנה האחרונה, ומספר ה"לקוחות" שלה, שבעיקרם הם לקוחות הסוחרים ומשקיעים באופן עצמאי, גדל ב-18% אשתקד והגיע לכ-67,000 לקוחות גידול של כ-18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2023 הצטרפו למיטב טרייד כ- 16,000 לקוחות חדשים.

כאמור, מיטב טרייד החלה להיסחר בבורסה בינואר השנה לאחר שגייסה כ-53 מיליון שקל. מאז רשמה המניה עלייה של 22% ושוויה של החברה הגיע לכ-311 מיליון שקל. היום, אגב, המניה יורדת בכ-2% לאחר פרסום הדוחות הבוקר.

הנפקת מיטב טרייד התעכבה לא מעט זמן, לאחר שבית ההשקעות מיטב ניסה להנפיק את מיטב טרייד לפני כשנתיים לפי שווי של כ-450 מיליון שקל אולם נאלץ לבסוף לחתוך את השווי בהנפקה לכ-260 מיליון שקל לפני כחודשיים.

החברה נסחרת כיום במכפיל זול יחסית של כ-8 על הרווח הנקי שנרשם ב-2023. זאת על רקע צפי לירידת ריבית במשק השנה, מה שצפוי לצמצם את רווחיה ממימון אשראי ללקוחות, והתחרות בתחום פעילותה (מול הבנקים ובתי השקעות אחרים ביניהם אקסלנס ואיי.בי.איי וגם מול פלטפורמת המסחר החדשה בלינק שהחלה לפעול לאחרונה). 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשיחה עם ביזפורטל אומר טובול כי "עליית הריבית במשק הביאה לעלייה חדה בהכנסות המימון שלנו. מצד שני נרשמה ירידה במחזורי המסחר בבורסה של תל אביב וזה צמצם לנו קצת את ההכנסות. אגב, מתחילת השנה מתחילים לראות יותר גידול במחזורי המסחר, בעיקר בעולם". 

לדבריו, "המשקיעים הצעירים יותר מעדיפים להשקיע בחו"ל במניות כמו אנבידיה וטסלה למשל, או במדדים כמו נאסד"ק 100 או מדדים סקטוריאליים. הדור החדש מכיר הרבה יותר את החברות המובילות בחו"ל וגם מתעניין בהן יותר בהשוואה למה שהיה בעבר".

איך המלחמה משפיעה על הפעילות שלכם ?

"המלחמה בארץ לא משפיעה. אנחנו דווקא רואים גידול בפניות של לקוחות חדשים לפתוח חשבונות אצל ברוקרים פרטיים וגם אצלנו".

למה ?

"יש שילוב של כמה גורמים, ביניהם הצפי לירידת ריבית, השווקים בחו"ל שנמצאים בשיאים, יש גם את התעודות החדשות שהונפקו על הביטקוין. עדיין, הדגש הוא על השקעה במניות. היום המשקיעים הצעירים חשופים להרבה יותר מידע שקיים ברשתות, עושים סקרי שוק לגבי עמלות ועוד גורמים לפני שהם מחליטים איפה וכיצד לסחור ולהשקיע".

אז מה אתה צופה להמשך השנה ?

"אנחנו נושפע משני גורמים עיקריים ככל הנראה - מצב אחד ירידת הריבית שתנגוס לנו בהכנסות המימון אבל מצד שני מהמשך גידול צפוי במחזורי המסחר. בגדול אני מעריך שנמשיך לצמוח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.