שנים ארוכות הנהלת הבורסה בתל אביב מנסה בכל דרך לשכנע חברות טכנולוגיה ישראליות בולטות שנסחרות מעבר לים, בעיקר בבורסות בארה"ב, לרשום את מניותיהן למסחר גם בבורסת תל אביב.  

במהלך פרק הזמן האמור אנו זוכים לסיוע פעיל מרשות ניירות ערך אשר הינה שותפה מלאה למאמץ חשוב זה. התוצאה של המאמץ הרב שנתי היא כידוע מאכזבת וצורבת בגרון מכיוון שהחברות הללו בחרו במהלך השנים להתמיד בסירובן לרשום את המניות ברישום כפול בישראל ולמרות שחוק הרישום הכפול עוצב באופן שלא יטיל עומס רגולטורי על החברות.

העובדה שהחברות הללו נולדו וצמחו מתוך האקו-סיסטם הביטחוני–אקדמי הישראלי והמייסדים הבכירים של אותן חברות חיים בינינו וקונים עימנו יום יום במכולת השכונתית, לא שכנעה אותן כי יהיה נכון מבחינתן להחזיר לחברה ממנה צמחו ובה הם נטועים, גם באמצעות רישום כפול, כמקובל בקרב חברות גלובליות רבות הרושמות את מניותיהן למסחר הן בבורסה גלובלית והן בבורסה הביתית שלהן.

דוגמאות מעבר לים

נביא כדוגמא את חברת ASML ההולנדית אשר היא מחברות השבבים המובילות בעולם וחברת הטכנולוגיה הגדולה באירופה. החברה רשומה למסחר הן בבורסת יורונקסט אמסטרדם והן בנאסד"ק. המניה נכללת הן במדד המניות ההולנדי המוביל AEX לצד היכללותה במדד יורוטוקס 50  ובמדד הנאסד"ק 100. חברת ASML היא רק דוגמא בולטת אחת לחברת ענק גלובלית הבוחרת לשלב בין מובילות עסקית גלובלית לשייכות לקהילה ממנה היא באה. דוגמאות בולטות נוספות הן חברות דוגמת יוניליוור UNILEVER PLC , HSBC,  GLAXOSMITHKLINE PLC GSK HSBC HOLDINGS PLC , רויאל דאטש  ROYAL DUTCH SHELL PLC ועוד. מדובר בחברות ענק אשר אינן מוותרות על הבורסה המקומית גם כאשר הן בוחרות להיסחר בבורסות גדולות מעבר לים.

במידה וחברות הטכנולוגיה הגדולות היו נרשמות למסחר באופן דואלי, הייתה לכך תרומה עצומה להגדלת האטרקטיביות של השקעה בבורסת תל אביב בעיניים מקומיות וזרות כאחת. עיבוי הרכיב הטכנולוגי במדדים היה מגביר את הקורלציה בין הביצועים הכלכליים של כלכלת ישראל לבורסה הישראלית.

היתרונות ברישום כפול

מדובר על מהלך בעל תועלת הדדית לכלכלת ישראל ולחברות עצמן, שכן הרישום הכפול צפוי לתרום תרומה ניכרת לחברות הנרשמות, אשר ייהנו מביקושים משמעותיים הן ממוצרי השקעות פאסיביים והן ממוצרי השקעות אקטיביים העוקבים אחר מדדי הדגל של ת"א.

• צ'ק פוינט: הצמיחה מאטה, התחרות מתגברת - האם העתיד מאיים?
• גיל שויד: "כדי שאנחנו והמדינה נצליח, צריכים להמשיך - To Deliver, למרות הקושי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המוצרים הפאסיביים העוקבים אחר מדדי המניות של ת"א מנהלים כ-34 מיליארד שקל וכמו כן מדד ת"א-125 מהווה את מדד היחס המוביל לרכיב מניות ישראל בתיק ההשקעות של המוסדיים. בנוסף הרישום למסחר בבורסת תל אביב חושף את החברות המדוברות לקרנות השקעה גלובליות אשר המנדט שלהם הוא בהשקעה במניות הרשומות למסחר מחוץ לארה"ב.

בבורסת תל אביב רשומות כיום למסחר כפול 51 חברות שבחרו לנצל את מנגנון הרישום הכפול, זאת כאשר רק לאחרונה חברת קמטק  קמטק -0.71% וחברת סאפיינס  סאפיינס -0.14% נהנו מדיבידנד ההתמדה ונכנסו למדד ת"א-35 ואולם הפוטנציאל של הרישום הכפול עבור המשק הישראלי הוא עצום וטרם פוצח.

צ'ק פוינט והדואליות שמחכות לה

נביא כדוגמא את חברת צ'ק פוינט  צ'ק פוינט אשר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 16.6 מיליארד דולר ולו הייתה נרשמת ברישום כפול בתל אביב הייתה הופכת להיות החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה המקומית. החברה שבעל המניות הגדול שלה הוא גיל שויד המחזיק כ- 23.6% ממניותיה, מציינת בדוחותיה כי היא מפעילה את עסקיה בעיקר מישראל, זאת כאשר כ- 2500 עובדים מתוך כ-6000 עובדי החברה עובדים בישראל.

על מנת שאפשר יהיה להבין את המספרים ביחס לפוטנציאל הביקוש של השוק המוסדי הישראלי למניות דואליות הנסחרות בתל אביב, נציין כי על פי נתוני מערכת המידע של חברת סמארטבול, סך אחזקות המוסדיים במניות צ'ק פוינט עומד על כ-112 מיליון דולר בלבד, למרות שמדובר בחברה ישראלית מובהקת ואיתנה וזאת בראש ובראשונה בשל בחירתה להיסחר אך ורק מעבר לים.

• נאייקס מגייסת 566 מיליון שקל ומרחיבה את פעילות טעינת הרכבים החשמליים
• IBI בתחילת סיקור לנאוויטס: "אפסייד של 29%"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

מנגד, סך אחזקות המוסדיים במניית נייס  נייס 1.25% שהינה חברה דואלית, ששווי השוק שלה עומד על  כ-10.7  מיליארד דולר, עומד על כ-2.1 מיליארד דולר, זאת כאשר 77% מההחזקה האמורה מוחזקת בבורסת תל אביב. דוגמא נוספת לדומיננטיות המוסדית הישראלית היא מניית נובה  נובה אשר שווי השוק שלה הוא כ- 3.2 מיליארד דולר ובה מחזיקים כ-1.1 מיליארד דולר מוסדיים ישראלים, זאת כאשר כ-54% מהאחזקה המוסדית הישראלית מוחזקת בבורסת תל אביב.

צ'ק פוינט אינה דוגמא בודדת ומדובר בתמונת מצב רוחבית של מבנה האחזקות בחברות הישראליות שלא נרשמו למסחר גם בישראל.

הביקושים לחברות הללו צפויים לתמוך במחיר המניה וישפרו את הנזילות שלה ביחס למצב בו היא נסחרת רק בבורסה זרה. הנזילות במניות שייכנסו למדד ת"א-35 תגבר גם כפועל יוצא מפעילות ערה בשוק האופציות על מדד ת"א-35 המרכז מחזור יומי ממוצע של כ-110 אלפי אופציות מידי יום. 

בנוסף הרישום הכפול צפוי להביא עימו פעילות ארביטראז' מהותית בשעות החפיפה בין המסחר בתל אביב למסחר בבורסות הזרות ובכך להגביר את הנזילות במניות המדוברות. 

הרוב המכריע של חברות הטכנולוגיה הישראליות הרשומות למסחר בבורסות זרות הינן חברות קטנות-בינוניות בקנה מידה גלובלי, ואולם במונחים ישראלים מדובר במניות גדולות, ומכאן התרומה המשמעותית שמציעה הבורסה המקומית לחברות הללו, אשר בהחלטה אחת מתבקשת יכולות להגדיל נזילות, לגוון את בסיס המשקיעים שלהן, להאריך את שעות המסחר במניה ולהקטין תנודתיות במניה וכל זאת אפילו ללא צורך לתרגם את הדוחות הכספיים וללא עלות כספית. 

בורסת תל אביב מקנה לחברות הטכנולוגיה את האפשרות לגייס חוב על בסיס סולם הדירוג המקומי ולא על בסיס סולם הדירוג הגלובלי. ערוץ מימון זה מוזיל באופן חד את עלויות המימון של החברות ומגוון את חלופות המימון שלהן.

יתר על כך, במידה וההחלטה לבצע רישום כפול תתברר על ציר הזמן כשגויה אזי היא הפיכה בקלות, שכן ניתן למחוק את המניה ממסחר בבורסת תל אביב בתוך שלושה חודשים.