הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

גיל שויד - זה הזמן לחזור הביתה, ה-7.10 הזכיר שאין לנו ארץ אחרת

בדיון כלכלי לא נהוג לשים על השולחן אלמנטים פטריוטים וציוניים, ואולם בעת הנוכחית שיקולים שכאלו חייבים להיות חלק מהשיח הציבורי וממערכת השיקולים של כל חברה ישראלית הנסחרת בעולם ולהכריע במידת הצורך את ההתלבטות, שיש בה תרומה אדירה לציבור ולשוק ההון הישראלי

יניב פגוט | (14)
נושאים בכתבה גיל שויד צ'ק פוינט שוק ההון

שנים ארוכות הנהלת הבורסה בתל אביב מנסה בכל דרך לשכנע חברות טכנולוגיה ישראליות בולטות שנסחרות מעבר לים, בעיקר בבורסות בארה"ב, לרשום את מניותיהן למסחר גם בבורסת תל אביב.  

במהלך פרק הזמן האמור אנו זוכים לסיוע פעיל מרשות ניירות ערך אשר הינה שותפה מלאה למאמץ חשוב זה. התוצאה של המאמץ הרב שנתי היא כידוע מאכזבת וצורבת בגרון מכיוון שהחברות הללו בחרו במהלך השנים להתמיד בסירובן לרשום את המניות ברישום כפול בישראל ולמרות שחוק הרישום הכפול עוצב באופן שלא יטיל עומס רגולטורי על החברות.

העובדה שהחברות הללו נולדו וצמחו מתוך האקו-סיסטם הביטחוני–אקדמי הישראלי והמייסדים הבכירים של אותן חברות חיים בינינו וקונים עימנו יום יום במכולת השכונתית, לא שכנעה אותן כי יהיה נכון מבחינתן להחזיר לחברה ממנה צמחו ובה הם נטועים, גם באמצעות רישום כפול, כמקובל בקרב חברות גלובליות רבות הרושמות את מניותיהן למסחר הן בבורסה גלובלית והן בבורסה הביתית שלהן.

דוגמאות מעבר לים

נביא כדוגמא את חברת ASML ההולנדית אשר היא מחברות השבבים המובילות בעולם וחברת הטכנולוגיה הגדולה באירופה. החברה רשומה למסחר הן בבורסת יורונקסט אמסטרדם והן בנאסד"ק. המניה נכללת הן במדד המניות ההולנדי המוביל AEX לצד היכללותה במדד יורוטוקס 50  ובמדד הנאסד"ק 100. חברת ASML היא רק דוגמא בולטת אחת לחברת ענק גלובלית הבוחרת לשלב בין מובילות עסקית גלובלית לשייכות לקהילה ממנה היא באה. דוגמאות בולטות נוספות הן חברות דוגמת יוניליוור UNILEVER PLC , HSBC,  GLAXOSMITHKLINE PLC GSK HSBC HOLDINGS PLC , רויאל דאטש  ROYAL DUTCH SHELL PLC ועוד. מדובר בחברות ענק אשר אינן מוותרות על הבורסה המקומית גם כאשר הן בוחרות להיסחר בבורסות גדולות מעבר לים.

במידה וחברות הטכנולוגיה הגדולות היו נרשמות למסחר באופן דואלי, הייתה לכך תרומה עצומה להגדלת האטרקטיביות של השקעה בבורסת תל אביב בעיניים מקומיות וזרות כאחת. עיבוי הרכיב הטכנולוגי במדדים היה מגביר את הקורלציה בין הביצועים הכלכליים של כלכלת ישראל לבורסה הישראלית.

היתרונות ברישום כפול

מדובר על מהלך בעל תועלת הדדית לכלכלת ישראל ולחברות עצמן, שכן הרישום הכפול צפוי לתרום תרומה ניכרת לחברות הנרשמות, אשר ייהנו מביקושים משמעותיים הן ממוצרי השקעות פאסיביים והן ממוצרי השקעות אקטיביים העוקבים אחר מדדי הדגל של ת"א.

המוצרים הפאסיביים העוקבים אחר מדדי המניות של ת"א מנהלים כ-34 מיליארד שקל וכמו כן מדד ת"א-125 מהווה את מדד היחס המוביל לרכיב מניות ישראל בתיק ההשקעות של המוסדיים. בנוסף הרישום למסחר בבורסת תל אביב חושף את החברות המדוברות לקרנות השקעה גלובליות אשר המנדט שלהם הוא בהשקעה במניות הרשומות למסחר מחוץ לארה"ב.

בבורסת תל אביב רשומות כיום למסחר כפול 51 חברות שבחרו לנצל את מנגנון הרישום הכפול, זאת כאשר רק לאחרונה חברת קמטק  קמטק 1.01% וחברת סאפיינס  סאפיינס 0.07% נהנו מדיבידנד ההתמדה ונכנסו למדד ת"א-35 ואולם הפוטנציאל של הרישום הכפול עבור המשק הישראלי הוא עצום וטרם פוצח.

צ'ק פוינט והדואליות שמחכות לה

נביא כדוגמא את חברת צ'ק פוינט  צ'ק פוינט אשר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 16.6 מיליארד דולר ולו הייתה נרשמת ברישום כפול בתל אביב הייתה הופכת להיות החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה המקומית. החברה שבעל המניות הגדול שלה הוא גיל שויד המחזיק כ- 23.6% ממניותיה, מציינת בדוחותיה כי היא מפעילה את עסקיה בעיקר מישראל, זאת כאשר כ- 2500 עובדים מתוך כ-6000 עובדי החברה עובדים בישראל.

על מנת שאפשר יהיה להבין את המספרים ביחס לפוטנציאל הביקוש של השוק המוסדי הישראלי למניות דואליות הנסחרות בתל אביב, נציין כי על פי נתוני מערכת המידע של חברת סמארטבול, סך אחזקות המוסדיים במניות צ'ק פוינט עומד על כ-112 מיליון דולר בלבד, למרות שמדובר בחברה ישראלית מובהקת ואיתנה וזאת בראש ובראשונה בשל בחירתה להיסחר אך ורק מעבר לים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנגד, סך אחזקות המוסדיים במניית נייס  נייס 0.1% שהינה חברה דואלית, ששווי השוק שלה עומד על  כ-10.7  מיליארד דולר, עומד על כ-2.1 מיליארד דולר, זאת כאשר 77% מההחזקה האמורה מוחזקת בבורסת תל אביב. דוגמא נוספת לדומיננטיות המוסדית הישראלית היא מניית נובה  נובה -0.61% אשר שווי השוק שלה הוא כ- 3.2 מיליארד דולר ובה מחזיקים כ-1.1 מיליארד דולר מוסדיים ישראלים, זאת כאשר כ-54% מהאחזקה המוסדית הישראלית מוחזקת בבורסת תל אביב.

צ'ק פוינט אינה דוגמא בודדת ומדובר בתמונת מצב רוחבית של מבנה האחזקות בחברות הישראליות שלא נרשמו למסחר גם בישראל.

הביקושים לחברות הללו צפויים לתמוך במחיר המניה וישפרו את הנזילות שלה ביחס למצב בו היא נסחרת רק בבורסה זרה. הנזילות במניות שייכנסו למדד ת"א-35 תגבר גם כפועל יוצא מפעילות ערה בשוק האופציות על מדד ת"א-35 המרכז מחזור יומי ממוצע של כ-110 אלפי אופציות מידי יום. 

בנוסף הרישום הכפול צפוי להביא עימו פעילות ארביטראז' מהותית בשעות החפיפה בין המסחר בתל אביב למסחר בבורסות הזרות ובכך להגביר את הנזילות במניות המדוברות. 

הרוב המכריע של חברות הטכנולוגיה הישראליות הרשומות למסחר בבורסות זרות הינן חברות קטנות-בינוניות בקנה מידה גלובלי, ואולם במונחים ישראלים מדובר במניות גדולות, ומכאן התרומה המשמעותית שמציעה הבורסה המקומית לחברות הללו, אשר בהחלטה אחת מתבקשת יכולות להגדיל נזילות, לגוון את בסיס המשקיעים שלהן, להאריך את שעות המסחר במניה ולהקטין תנודתיות במניה וכל זאת אפילו ללא צורך לתרגם את הדוחות הכספיים וללא עלות כספית. 

בורסת תל אביב מקנה לחברות הטכנולוגיה את האפשרות לגייס חוב על בסיס סולם הדירוג המקומי ולא על בסיס סולם הדירוג הגלובלי. ערוץ מימון זה מוזיל באופן חד את עלויות המימון של החברות ומגוון את חלופות המימון שלהן.

יתר על כך, במידה וההחלטה לבצע רישום כפול תתברר על ציר הזמן כשגויה אזי היא הפיכה בקלות, שכן ניתן למחוק את המניה ממסחר בבורסת תל אביב בתוך שלושה חודשים.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    עוד אחד 06/12/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
    ופשוט תעשו כל מה שמלנוקס יציעו.
  • 11.
    ירון 05/12/2023 14:12
    הגב לתגובה זו
    עובדה !
  • 10.
    חושן 04/12/2023 11:03
    הגב לתגובה זו
    מזון מהיר יכול לתת תחושת מליאות. לא שובע. רווח כלכלי בלא רווח חברתי דומה לכך.
  • 9.
    כלכלן 04/12/2023 09:42
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לוולדמן שעף על עצמו
  • 8.
    גיל שברתם תמדינה, שב בשקט שמנמן (ל"ת)
    מושיקו 03/12/2023 23:49
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דן 03/12/2023 20:14
    הגב לתגובה זו
    שלולית שמתייבשת
  • 6.
    שמואל ברגר 03/12/2023 17:37
    הגב לתגובה זו
    מי מתקרב לבורסה הזו? שיתחילו לטפל במסחר במידע פנים, אז נדבר
  • 5.
    תביא לי קופסא של קרמבו אני חוזר (ל"ת)
    דוד 03/12/2023 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאול 03/12/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
    למה לחזור ,אין פה באמת מסיר בגלל מס קניה מכירה ו מס על רווחי בורסה 25 אחוז ממילא המניה תעקוב אחרי הער בנאסדק עם קיזוז על הדולר
  • 3.
    סתם עוד עמלות לבורסה 03/12/2023 13:20
    הגב לתגובה זו
    יש לדאוג להנפקות של חברות ישראליות גדולות שלא נסחרות בבורסות כמו שטראוס, תעשיה אוירית , רפאל וכו
  • למרות שאינה נסחרת בבורסה,שערה של שטראוס בבורסה 7,122 (ל"ת)
    צהילי 03/12/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחרי המהומה על ההפיכה המשטרית, אתם עוד מציעים לו לשוב ? (ל"ת)
    מרקוס 03/12/2023 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מריה 03/12/2023 12:03
    הגב לתגובה זו
    פה הדתיים בוזזים כל שקל שהם רואים
  • גיא 03/12/2023 14:07
    הגב לתגובה זו
    המדינה חייבת ב טרליון שקלים פנסיות לגמלאים שלה
חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.


להמשך הכתבה לחץ כאן
בנקים
צילום: אילוסטרציה

קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר

ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי

גיא טל |
נושאים בכתבה קרן העושר הנורבגית

קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים ובחברת קאטרפילר. 


קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם. 


חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט". 

מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.