צילום: תמר מצפי

גיל שויד - זה הזמן לחזור הביתה, ה-7.10 הזכיר שאין לנו ארץ אחרת

בדיון כלכלי לא נהוג לשים על השולחן אלמנטים פטריוטים וציוניים, ואולם בעת הנוכחית שיקולים שכאלו חייבים להיות חלק מהשיח הציבורי וממערכת השיקולים של כל חברה ישראלית הנסחרת בעולם ולהכריע במידת הצורך את ההתלבטות, שיש בה תרומה אדירה לציבור ולשוק ההון הישראלי

יניב פגוט | 03/12/2023 11:22 (14)

נושאים בכתבה גיל שויד צ'ק פוינט שוק ההון

שנים ארוכות הנהלת הבורסה בתל אביב מנסה בכל דרך לשכנע חברות טכנולוגיה ישראליות בולטות שנסחרות מעבר לים, בעיקר בבורסות בארה"ב, לרשום את מניותיהן למסחר גם בבורסת תל אביב.

במהלך פרק הזמן האמור אנו זוכים לסיוע פעיל מרשות ניירות ערך אשר הינה שותפה מלאה למאמץ חשוב זה. התוצאה של המאמץ הרב שנתי היא כידוע מאכזבת וצורבת בגרון מכיוון שהחברות הללו בחרו במהלך השנים להתמיד בסירובן לרשום את המניות ברישום כפול בישראל ולמרות שחוק הרישום הכפול עוצב באופן שלא יטיל עומס רגולטורי על החברות.

העובדה שהחברות הללו נולדו וצמחו מתוך האקו-סיסטם הביטחוני–אקדמי הישראלי והמייסדים הבכירים של אותן חברות חיים בינינו וקונים עימנו יום יום במכולת השכונתית, לא שכנעה אותן כי יהיה נכון מבחינתן להחזיר לחברה ממנה צמחו ובה הם נטועים, גם באמצעות רישום כפול, כמקובל בקרב חברות גלובליות רבות הרושמות את מניותיהן למסחר הן בבורסה גלובלית והן בבורסה הביתית שלהן.

דוגמאות מעבר לים

נביא כדוגמא את חברת ASML ההולנדית אשר היא מחברות השבבים המובילות בעולם וחברת הטכנולוגיה הגדולה באירופה. החברה רשומה למסחר הן בבורסת יורונקסט אמסטרדם והן בנאסד"ק. המניה נכללת הן במדד המניות ההולנדי המוביל AEX לצד היכללותה במדד יורוטוקס 50 ובמדד הנאסד"ק 100. חברת ASML היא רק דוגמא בולטת אחת לחברת ענק גלובלית הבוחרת לשלב בין מובילות עסקית גלובלית לשייכות לקהילה ממנה היא באה. דוגמאות בולטות נוספות הן חברות דוגמת יוניליוור UNILEVER PLC , HSBC, GLAXOSMITHKLINE PLC GSK HSBC HOLDINGS PLC , רויאל דאטש ROYAL DUTCH SHELL PLC ועוד. מדובר בחברות ענק אשר אינן מוותרות על הבורסה המקומית גם כאשר הן בוחרות להיסחר בבורסות גדולות מעבר לים.

במידה וחברות הטכנולוגיה הגדולות היו נרשמות למסחר באופן דואלי, הייתה לכך תרומה עצומה להגדלת האטרקטיביות של השקעה בבורסת תל אביב בעיניים מקומיות וזרות כאחת. עיבוי הרכיב הטכנולוגי במדדים היה מגביר את הקורלציה בין הביצועים הכלכליים של כלכלת ישראל לבורסה הישראלית.

היתרונות ברישום כפול

מדובר על מהלך בעל תועלת הדדית לכלכלת ישראל ולחברות עצמן, שכן הרישום הכפול צפוי לתרום תרומה ניכרת לחברות הנרשמות, אשר ייהנו מביקושים משמעותיים הן ממוצרי השקעות פאסיביים והן ממוצרי השקעות אקטיביים העוקבים אחר מדדי הדגל של ת"א.

המוצרים הפאסיביים העוקבים אחר מדדי המניות של ת"א מנהלים כ-34 מיליארד שקל וכמו כן מדד ת"א-125 מהווה את מדד היחס המוביל לרכיב מניות ישראל בתיק ההשקעות של המוסדיים. בנוסף הרישום למסחר בבורסת תל אביב חושף את החברות המדוברות לקרנות השקעה גלובליות אשר המנדט שלהם הוא בהשקעה במניות הרשומות למסחר מחוץ לארה"ב.

בבורסת תל אביב רשומות כיום למסחר כפול 51 חברות שבחרו לנצל את מנגנון הרישום הכפול, זאת כאשר רק לאחרונה חברת קמטק קמטק -0.88% וחברת סאפיינס סאפיינס 0% נהנו מדיבידנד ההתמדה ונכנסו למדד ת"א-35 ואולם הפוטנציאל של הרישום הכפול עבור המשק הישראלי הוא עצום וטרם פוצח.

צ'ק פוינט והדואליות שמחכות לה

נביא כדוגמא את חברת צ'ק פוינט צ'ק פוינט אשר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 16.6 מיליארד דולר ולו הייתה נרשמת ברישום כפול בתל אביב הייתה הופכת להיות החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה המקומית. החברה שבעל המניות הגדול שלה הוא גיל שויד המחזיק כ- 23.6% ממניותיה, מציינת בדוחותיה כי היא מפעילה את עסקיה בעיקר מישראל, זאת כאשר כ- 2500 עובדים מתוך כ-6000 עובדי החברה עובדים בישראל.

על מנת שאפשר יהיה להבין את המספרים ביחס לפוטנציאל הביקוש של השוק המוסדי הישראלי למניות דואליות הנסחרות בתל אביב, נציין כי על פי נתוני מערכת המידע של חברת סמארטבול, סך אחזקות המוסדיים במניות צ'ק פוינט עומד על כ-112 מיליון דולר בלבד, למרות שמדובר בחברה ישראלית מובהקת ואיתנה וזאת בראש ובראשונה בשל בחירתה להיסחר אך ורק מעבר לים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנגד, סך אחזקות המוסדיים במניית נייס נייס 1.74% שהינה חברה דואלית, ששווי השוק שלה עומד על כ-10.7 מיליארד דולר, עומד על כ-2.1 מיליארד דולר, זאת כאשר 77% מההחזקה האמורה מוחזקת בבורסת תל אביב. דוגמא נוספת לדומיננטיות המוסדית הישראלית היא מניית נובה נובה -1.76% אשר שווי השוק שלה הוא כ- 3.2 מיליארד דולר ובה מחזיקים כ-1.1 מיליארד דולר מוסדיים ישראלים, זאת כאשר כ-54% מהאחזקה המוסדית הישראלית מוחזקת בבורסת תל אביב.

צ'ק פוינט אינה דוגמא בודדת ומדובר בתמונת מצב רוחבית של מבנה האחזקות בחברות הישראליות שלא נרשמו למסחר גם בישראל.

הביקושים לחברות הללו צפויים לתמוך במחיר המניה וישפרו את הנזילות שלה ביחס למצב בו היא נסחרת רק בבורסה זרה. הנזילות במניות שייכנסו למדד ת"א-35 תגבר גם כפועל יוצא מפעילות ערה בשוק האופציות על מדד ת"א-35 המרכז מחזור יומי ממוצע של כ-110 אלפי אופציות מידי יום.

בנוסף הרישום הכפול צפוי להביא עימו פעילות ארביטראז' מהותית בשעות החפיפה בין המסחר בתל אביב למסחר בבורסות הזרות ובכך להגביר את הנזילות במניות המדוברות.

הרוב המכריע של חברות הטכנולוגיה הישראליות הרשומות למסחר בבורסות זרות הינן חברות קטנות-בינוניות בקנה מידה גלובלי, ואולם במונחים ישראלים מדובר במניות גדולות, ומכאן התרומה המשמעותית שמציעה הבורסה המקומית לחברות הללו, אשר בהחלטה אחת מתבקשת יכולות להגדיל נזילות, לגוון את בסיס המשקיעים שלהן, להאריך את שעות המסחר במניה ולהקטין תנודתיות במניה וכל זאת אפילו ללא צורך לתרגם את הדוחות הכספיים וללא עלות כספית.

בורסת תל אביב מקנה לחברות הטכנולוגיה את האפשרות לגייס חוב על בסיס סולם הדירוג המקומי ולא על בסיס סולם הדירוג הגלובלי. ערוץ מימון זה מוזיל באופן חד את עלויות המימון של החברות ומגוון את חלופות המימון שלהן.

יתר על כך, במידה וההחלטה לבצע רישום כפול תתברר על ציר הזמן כשגויה אזי היא הפיכה בקלות, שכן ניתן למחוק את המניה ממסחר בבורסת תל אביב בתוך שלושה חודשים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

12.
עוד אחד 06/12/2023 09:19
הגב לתגובה זו
ופשוט תעשו כל מה שמלנוקס יציעו.
11.
ירון 05/12/2023 14:12
הגב לתגובה זו
עובדה !
10.
חושן 04/12/2023 11:03
הגב לתגובה זו
מזון מהיר יכול לתת תחושת מליאות. לא שובע. רווח כלכלי בלא רווח חברתי דומה לכך.
9.
כלכלן 04/12/2023 09:42
הגב לתגובה זו
בניגוד לוולדמן שעף על עצמו
8.
גיל שברתם תמדינה, שב בשקט שמנמן (ל"ת)
מושיקו 03/12/2023 23:49
הגב לתגובה זו
7.
דן 03/12/2023 20:14
הגב לתגובה זו
שלולית שמתייבשת
6.
שמואל ברגר 03/12/2023 17:37
הגב לתגובה זו
מי מתקרב לבורסה הזו? שיתחילו לטפל במסחר במידע פנים, אז נדבר
5.
תביא לי קופסא של קרמבו אני חוזר (ל"ת)
דוד 03/12/2023 16:42
הגב לתגובה זו
4.
שאול 03/12/2023 14:23
הגב לתגובה זו
למה לחזור ,אין פה באמת מסיר בגלל מס קניה מכירה ו מס על רווחי בורסה 25 אחוז ממילא המניה תעקוב אחרי הער בנאסדק עם קיזוז על הדולר
3.
סתם עוד עמלות לבורסה 03/12/2023 13:20
הגב לתגובה זו
יש לדאוג להנפקות של חברות ישראליות גדולות שלא נסחרות בבורסות כמו שטראוס, תעשיה אוירית , רפאל וכו
למרות שאינה נסחרת בבורסה,שערה של שטראוס בבורסה 7,122 (ל"ת)
צהילי 03/12/2023 14:23
הגב לתגובה זו
2.
אחרי המהומה על ההפיכה המשטרית, אתם עוד מציעים לו לשוב ? (ל"ת)
מרקוס 03/12/2023 12:15
הגב לתגובה זו
1.
מריה 03/12/2023 12:03
הגב לתגובה זו
פה הדתיים בוזזים כל שקל שהם רואים
גיא 03/12/2023 14:07
הגב לתגובה זו
המדינה חייבת ב טרליון שקלים פנסיות לגמלאים שלה

צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר | 31/12/2025 17:37

נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.

אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז

ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג | 01/01/2026 15:00

נושאים בכתבה דניאל לייטנר תמיר פישמן

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:

סקטורים מומלצים

להמשך הכתבה לחץ כאן