גיל שויד - זה הזמן לחזור הביתה, ה-7.10 הזכיר שאין לנו ארץ אחרת
בדיון כלכלי לא נהוג לשים על השולחן אלמנטים פטריוטים וציוניים, ואולם בעת הנוכחית שיקולים שכאלו חייבים להיות חלק מהשיח הציבורי וממערכת השיקולים של כל חברה ישראלית הנסחרת בעולם ולהכריע במידת הצורך את ההתלבטות, שיש בה תרומה אדירה לציבור ולשוק ההון הישראלי
שנים ארוכות הנהלת הבורסה בתל אביב מנסה בכל דרך לשכנע חברות טכנולוגיה ישראליות בולטות שנסחרות מעבר לים, בעיקר בבורסות בארה"ב, לרשום את מניותיהן למסחר גם בבורסת תל אביב.
במהלך פרק הזמן האמור אנו זוכים לסיוע פעיל מרשות ניירות ערך אשר הינה שותפה מלאה למאמץ חשוב זה. התוצאה של המאמץ הרב שנתי היא כידוע מאכזבת וצורבת בגרון מכיוון שהחברות הללו בחרו במהלך השנים להתמיד בסירובן לרשום את המניות ברישום כפול בישראל ולמרות שחוק הרישום הכפול עוצב באופן שלא יטיל עומס רגולטורי על החברות.
העובדה שהחברות הללו נולדו וצמחו מתוך האקו-סיסטם הביטחוני–אקדמי הישראלי והמייסדים הבכירים של אותן חברות חיים בינינו וקונים עימנו יום יום במכולת השכונתית, לא שכנעה אותן כי יהיה נכון מבחינתן להחזיר לחברה ממנה צמחו ובה הם נטועים, גם באמצעות רישום כפול, כמקובל בקרב חברות גלובליות רבות הרושמות את מניותיהן למסחר הן בבורסה גלובלית והן בבורסה הביתית שלהן.
דוגמאות מעבר לים
נביא כדוגמא את חברת ASML ההולנדית אשר היא מחברות השבבים המובילות בעולם וחברת הטכנולוגיה הגדולה באירופה. החברה רשומה למסחר הן בבורסת יורונקסט אמסטרדם והן בנאסד"ק. המניה נכללת הן במדד המניות ההולנדי המוביל AEX לצד היכללותה במדד יורוטוקס 50 ובמדד הנאסד"ק 100. חברת ASML היא רק דוגמא בולטת אחת לחברת ענק גלובלית הבוחרת לשלב בין מובילות עסקית גלובלית לשייכות לקהילה ממנה היא באה. דוגמאות בולטות נוספות הן חברות דוגמת יוניליוור UNILEVER PLC , HSBC, GLAXOSMITHKLINE PLC GSK HSBC HOLDINGS PLC , רויאל דאטש ROYAL DUTCH SHELL PLC ועוד. מדובר בחברות ענק אשר אינן מוותרות על הבורסה המקומית גם כאשר הן בוחרות להיסחר בבורסות גדולות מעבר לים.
במידה וחברות הטכנולוגיה הגדולות היו נרשמות למסחר באופן דואלי, הייתה לכך תרומה עצומה להגדלת האטרקטיביות של השקעה בבורסת תל אביב בעיניים מקומיות וזרות כאחת. עיבוי הרכיב הטכנולוגי במדדים היה מגביר את הקורלציה בין הביצועים הכלכליים של כלכלת ישראל לבורסה הישראלית.
היתרונות ברישום כפול
מדובר על מהלך בעל תועלת הדדית לכלכלת ישראל ולחברות עצמן, שכן הרישום הכפול צפוי לתרום תרומה ניכרת לחברות הנרשמות, אשר ייהנו מביקושים משמעותיים הן ממוצרי השקעות פאסיביים והן ממוצרי השקעות אקטיביים העוקבים אחר מדדי הדגל של ת"א.- צ'ק פוינט: הצמיחה מאטה, התחרות מתגברת - האם העתיד מאיים?
- גיל שויד: "כדי שאנחנו והמדינה נצליח, צריכים להמשיך - To Deliver, למרות הקושי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוצרים הפאסיביים העוקבים אחר מדדי המניות של ת"א מנהלים כ-34 מיליארד שקל וכמו כן מדד ת"א-125 מהווה את מדד היחס המוביל לרכיב מניות ישראל בתיק ההשקעות של המוסדיים. בנוסף הרישום למסחר בבורסת תל אביב חושף את החברות המדוברות לקרנות השקעה גלובליות אשר המנדט שלהם הוא בהשקעה במניות הרשומות למסחר מחוץ לארה"ב.
בבורסת תל אביב רשומות כיום למסחר כפול 51 חברות שבחרו לנצל את מנגנון הרישום הכפול, זאת כאשר רק לאחרונה חברת קמטק קמטק -0.88% וחברת סאפיינס סאפיינס 0% נהנו מדיבידנד ההתמדה ונכנסו למדד ת"א-35 ואולם הפוטנציאל של הרישום הכפול עבור המשק הישראלי הוא עצום וטרם פוצח.
צ'ק פוינט והדואליות שמחכות לה
נביא כדוגמא את חברת צ'ק פוינט צ'ק פוינט אשר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 16.6 מיליארד דולר ולו הייתה נרשמת ברישום כפול בתל אביב הייתה הופכת להיות החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה המקומית. החברה שבעל המניות הגדול שלה הוא גיל שויד המחזיק כ- 23.6% ממניותיה, מציינת בדוחותיה כי היא מפעילה את עסקיה בעיקר מישראל, זאת כאשר כ- 2500 עובדים מתוך כ-6000 עובדי החברה עובדים בישראל.
על מנת שאפשר יהיה להבין את המספרים ביחס לפוטנציאל הביקוש של השוק המוסדי הישראלי למניות דואליות הנסחרות בתל אביב, נציין כי על פי נתוני מערכת המידע של חברת סמארטבול, סך אחזקות המוסדיים במניות צ'ק פוינט עומד על כ-112 מיליון דולר בלבד, למרות שמדובר בחברה ישראלית מובהקת ואיתנה וזאת בראש ובראשונה בשל בחירתה להיסחר אך ורק מעבר לים.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
מנגד, סך אחזקות המוסדיים במניית נייס נייס 1.74% שהינה חברה דואלית, ששווי השוק שלה עומד על כ-10.7 מיליארד דולר, עומד על כ-2.1 מיליארד דולר, זאת כאשר 77% מההחזקה האמורה מוחזקת בבורסת תל אביב. דוגמא נוספת לדומיננטיות המוסדית הישראלית היא מניית נובה נובה -1.76% אשר שווי השוק שלה הוא כ- 3.2 מיליארד דולר ובה מחזיקים כ-1.1 מיליארד דולר מוסדיים ישראלים, זאת כאשר כ-54% מהאחזקה המוסדית הישראלית מוחזקת בבורסת תל אביב.
צ'ק פוינט אינה דוגמא בודדת ומדובר בתמונת מצב רוחבית של מבנה האחזקות בחברות הישראליות שלא נרשמו למסחר גם בישראל.
הביקושים לחברות הללו צפויים לתמוך במחיר המניה וישפרו את הנזילות שלה ביחס למצב בו היא נסחרת רק בבורסה זרה. הנזילות במניות שייכנסו למדד ת"א-35 תגבר גם כפועל יוצא מפעילות ערה בשוק האופציות על מדד ת"א-35 המרכז מחזור יומי ממוצע של כ-110 אלפי אופציות מידי יום.
בנוסף הרישום הכפול צפוי להביא עימו פעילות ארביטראז' מהותית בשעות החפיפה בין המסחר בתל אביב למסחר בבורסות הזרות ובכך להגביר את הנזילות במניות המדוברות.
הרוב המכריע של חברות הטכנולוגיה הישראליות הרשומות למסחר בבורסות זרות הינן חברות קטנות-בינוניות בקנה מידה גלובלי, ואולם במונחים ישראלים מדובר במניות גדולות, ומכאן התרומה המשמעותית שמציעה הבורסה המקומית לחברות הללו, אשר בהחלטה אחת מתבקשת יכולות להגדיל נזילות, לגוון את בסיס המשקיעים שלהן, להאריך את שעות המסחר במניה ולהקטין תנודתיות במניה וכל זאת אפילו ללא צורך לתרגם את הדוחות הכספיים וללא עלות כספית.
בורסת תל אביב מקנה לחברות הטכנולוגיה את האפשרות לגייס חוב על בסיס סולם הדירוג המקומי ולא על בסיס סולם הדירוג הגלובלי. ערוץ מימון זה מוזיל באופן חד את עלויות המימון של החברות ומגוון את חלופות המימון שלהן.
יתר על כך, במידה וההחלטה לבצע רישום כפול תתברר על ציר הזמן כשגויה אזי היא הפיכה בקלות, שכן ניתן למחוק את המניה ממסחר בבורסת תל אביב בתוך שלושה חודשים.
- 12.עוד אחד 06/12/2023 09:19הגב לתגובה זוופשוט תעשו כל מה שמלנוקס יציעו.
- 11.ירון 05/12/2023 14:12הגב לתגובה זועובדה !
- 10.חושן 04/12/2023 11:03הגב לתגובה זומזון מהיר יכול לתת תחושת מליאות. לא שובע. רווח כלכלי בלא רווח חברתי דומה לכך.
- 9.כלכלן 04/12/2023 09:42הגב לתגובה זובניגוד לוולדמן שעף על עצמו
- 8.גיל שברתם תמדינה, שב בשקט שמנמן (ל"ת)מושיקו 03/12/2023 23:49הגב לתגובה זו
- 7.דן 03/12/2023 20:14הגב לתגובה זושלולית שמתייבשת
- 6.שמואל ברגר 03/12/2023 17:37הגב לתגובה זומי מתקרב לבורסה הזו? שיתחילו לטפל במסחר במידע פנים, אז נדבר
- 5.תביא לי קופסא של קרמבו אני חוזר (ל"ת)דוד 03/12/2023 16:42הגב לתגובה זו
- 4.שאול 03/12/2023 14:23הגב לתגובה זולמה לחזור ,אין פה באמת מסיר בגלל מס קניה מכירה ו מס על רווחי בורסה 25 אחוז ממילא המניה תעקוב אחרי הער בנאסדק עם קיזוז על הדולר
- 3.סתם עוד עמלות לבורסה 03/12/2023 13:20הגב לתגובה זויש לדאוג להנפקות של חברות ישראליות גדולות שלא נסחרות בבורסות כמו שטראוס, תעשיה אוירית , רפאל וכו
- למרות שאינה נסחרת בבורסה,שערה של שטראוס בבורסה 7,122 (ל"ת)צהילי 03/12/2023 14:23הגב לתגובה זו
- 2.אחרי המהומה על ההפיכה המשטרית, אתם עוד מציעים לו לשוב ? (ל"ת)מרקוס 03/12/2023 12:15הגב לתגובה זו
- 1.מריה 03/12/2023 12:03הגב לתגובה זופה הדתיים בוזזים כל שקל שהם רואים
- גיא 03/12/2023 14:07הגב לתגובה זוהמדינה חייבת ב טרליון שקלים פנסיות לגמלאים שלה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg)