מסע המימושים האגרסיבי של חנן מור: בעלי האג"ח דווקא מרוצים
חברת הנדל"ן חנן מור במגעים למכירת מרכז מסחרי בחריש בהפסד של 26 מיליון שקל לעומת השווי בספרים.
המגעים מתנהלים מול שופרסל נדל"ן, שנשלטת ע"י שופרסל -1.73% בהנהלת איציק אברכהן ואורי וטרמן. מדובר בנכס קניון מור בעיר 1, בשטח של כ-22,300 מ"ר וכולל שתי קומות מסחר בשטח של 6,658 מ"ר, ארבע קומות משרדים בשטח של 7,055 מ"ר ושתי קומות חניון תת קרקעי עם 220 מקומות חנייה. הנכס אושר לאכלוס באוגוסט 2023 ויאוכלס בחודשים הקרובים.
איגרות החוב מזנקות
הנכס רשום בספרי חנן מור בסיום הרבעון השני בשווי של 206 מיליון שקל, והמגעים מתנהלים לפי שווי של 180 מיליון שקל. הקניון משמש כבטוחה לאג"ח מסדרה טו' של חנן מור, ולכן האג"ח ייפרעו במלואן. היקף סדרת אג"ח טו' הוא כ-130 מיליון שקל. אג"ח טו' של החברה מזנקות ב-10%. חנן מור אגח טו
חברת חנן מור, שבשליטת חנן מור ואבי מאור, נמצאת בתהליך מימוש נכסים אגרסיבי. ביום חמישי האחרון דיווחה החברה על מגעים למכירת קרקע ברמת אפעל - גם בהפסד לעומת השווי בספרים.
מכירות אלו מצטרפות לגל מימושים: קרקע בנס ציונה, מרכז מסחרי באור עקיבא, מרכז מסחרי בראשון לציון ומרכז מסחרי במודיעין.
החברה מתמודדת בימים אלו עם מצב פיננסי מאתגר על רקע השקעת הענק בשדה דב. החברה רכשה במחירים גבוהים קרקע בשדה דב והשקיעה בה 1.7 מיליארד שקל, כאשר נטלה הלוואת בסכום של 1.3 מיליארד שקל לצורך פרויקט דשה דב. הריביות הגבוהות מקשות על החברה, ולכן החברה יוצאת בהליך מכירת נכסים. בנוסף למכירת הקרקעות והמרכזים המסחריים לפני מספר שבועות מכרה חנן מור לקבוצת רכישה מגרש לבניית בניין אחד, מבין ארבעה בניינים בפרויקט בשדה דב.
שופרסל הנזילה מחזקת את זרוע הנדל"ן המניב
על פי הודעת שופרסל, שיעור התפוסה הוא 58% וה-NOI השנתי בהנחת תפוסה מלאה, יגיע ל-14.2 מיליון שקל. השוכרים העיקריים הם ויקטורי, סופרפארם, רולדין, אופטיקה הלפרין, קופות חולים מכבי וכללית וחדר כושר. תקופות השכירות הן בין 5-10 שנים.
לשופרסל נדל"ן יש גם נכסים כמו קניון לב המפרץ 'סינמול', מרכז מסחרי כורדאני בקרית מוצקין, בנין מסחר ומשרדים בפארק העסקים והטכנולוגיות ע"ש ספיר בנתניה, מרכז מסחרי ברחובות, מרכז מסחרי בכוכב יאיר, מרכז מסחרי במזכרת בתיה, מרכז מסחרי בכרמיאל ומרכז מסחרי בעכו.
- המוסדיים עשו לאחים אמיר את העבודה: מענק הפרישה של אברכהן יקוצץ
- דוחות טובים לשופרסל: הרווח הנקי: 89 מיליון שקל - 2.4% מההכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי הנכסים המניבים שבבעלות שופרסל נדל"ן עומד על 3.47 מיליארד שקל כאשר שטח הנדל"ן המניב מסתכם בכ-230 אלף מ"ר (לא כולל חניונים). לפני שלושה חודשים שופרסל החליטה להעביר את המרכזים הלוגיסטיים שבבעלותה לחברה הבת שופרסל נדל"ן, כך שבכפוף להשלמת העברת המרלו"גים, שווי הנכסים המניבים שבבעלות שופרסל נדל"ן יסתכם בכ-4.7 מיליארד שקל והשאלה היא כמובן - האם היא בדרך להנפקה?
אורי וטרמן, מנכ"ל קבוצת שופרסל, מסר: "נמשיך לפעול להרחבת הנכסים שלנו באמצעות השבחת הנכסים שבבעלותנו, באמצעות רכישת נכסים מניבים איכותיים נוספים והן בתחום הייזום".
- 6.מחיר למ״ר בשדה דב בסוף 2024 תחילת 2025 זה המחיר שי 02/10/2023 05:14הגב לתגובה זומחיר למ״ר בשדה דב בסוף 2024 תחילת 2025 זה המחיר שיהיה שווה , בהצלחה לקונים/ מוכרים מצב של המשק גרוע מאוד ככל שהבנקים מרוויחים הרבה מצב האזרחים גרוע
- 5.אנונימי 01/10/2023 15:36הגב לתגובה זוסיכונים מיותרים
- 4.העברית המכובסת 01/10/2023 15:17הגב לתגובה זוחנן מוכר כי מכיר בעובדה שכדי להוציא משהו מהעסק צריך למהר,עוד מעט לא יהיה מי שיקנה,גם אלמוגים קנו את האג"ח לא סתם
- 3.חנן מור הזדמנות של פעם ב50 שנה (ל"ת)תמיר 01/10/2023 14:29הגב לתגובה זו
- 2.dw 01/10/2023 14:11הגב לתגובה זוזו תשואה הגבוהה קצת מבשאר הסדרות. יש סיבה מיוחדת? טו' תקבל בקרוב פידיון מוקדם ממכירת קניון חריש ולכן הגיוני שהתשואה בה יורדת ל 3-4% צמוד בלבד אבל מה עם השאר? 15-16% נראה לא רע בהתחשב בכך שגם אם נמכור את הקרקע של שדה דב בהנחה משמעותית לקבלן אחר (והמיקום נשאר אטרקטיבי באותה מידה, לכן לא אמורה להיות בעיה למצוא קונה, במחיר יותר נמוך) עדיין נקבל פארי מלא מלא. אפילו עם הפסד מסמר שיער של חצי מיליארד שקלים ההון העצמי עדיין ישאר חיובי. מחזיק ולא ממליץ
- תם 01/10/2023 17:28הגב לתגובה זותמיד סיכון בעולם של דיסטרס
- 1.מני 01/10/2023 13:49הגב לתגובה זוכל מי שממונף באותה בעיה...
- ח.מור 01/10/2023 15:18הגב לתגובה זויודע מה קורה לכלי כזה טרם התרסקותו

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.