אהוד דנוך
צילום: תמר מצפי
דוחות

אקרשטיין: קיפאון ב-NOI אבל הכפלה של הרווח ל-21.5 מיליון שקל

ה-EBITDA ברבעון הראשון עלה בכ-83.6% והסתכם לכ-45.2 מיליון שקל; ההכנסות עלו ב-52% ל-247 מיליון שקל
דור עצמון |

קבוצת אקרשטיין קבוצת אקרשטיין 2.09% העוסקת בייצור ושיווק מוצרי בטון ובנדל"ן מניב הכניסה ברבעון הראשון של 2023 כ-247.6 מיליון שקל לעומת הכנסות של 162.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 52.2%.

ה-NOI מפעילות הנדל"ן ברבעון הראשון הסתכם לכ-5.6 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. 

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-71.3 מיליון שקל (כ-28.8% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 46.2 מיליון שקל (כ-28.4% מההכנסות) ברבעו המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-34.6 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 14.4 מיליון שקל - פי 2.4.

אקרשטיין סיימה את הרבעון עם רווח נקי של 21.5 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 9.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - פי 2.2. ה-EBITDA ברבעון הראשון עלה בכ-83.6% והסתכם לכ-45.2 מיליון שקל, לעומת כ-24.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מניית אקרשטיין ירדה ב-11% בשנה החרונה (נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר) למחיר של 3.9 שקל ושווי שוק של 1.12 מיליארד שקל.

אהוד דנוך, מנכ"ל אקרשטיין תעשיות: "הצמיחה בתוצאות הכספיות של מגזרי התעשייה וההנדסה, אשר באה לידי ביטוי בתוצאות רבעון זה, נובעת מחוזים משמעותיים בהם זכתה החברה. זו מהווה המשך ישיר למגמה החיובית שאפיינה את פעילות הקבוצה בשנת 2022 ומסמנת את הכיוון אליו צפויה אקרשטיין לנוע ברבעונים הבאים: השתתפות וזכייה במיכרזי תשתית ובנייה. אנו מבחינים כל העת בהתעצמותה של הסביבה העסקית בתחום התשתיות וברמת הביקושים הגדלה לפתרונות הייחודיים של 'אקרשטיין'. אנו נוטלים כעת חלק במגה פרוייקטים בתחום התשתיות ונמשיך לפרוייקטים נוספים שיבשילו בשנים הקרובות. יודגש כי השלמנו מהלך חשוב של השקעות ניכרות בתשתיות הייצור במפעלי הקבוצה, אשר הרחיבו את יכולות הייצור של 'אקרשטיין' והציבו אותנו בחזית הטכנולוגיה. במקביל, אנו משפרים את היעילות בכל מערכי התפעול של החברה ופועלים להפחתת עלויות וכל זאת על מנת להגדיל את הרווחיות ולשפר את היכולת התחרותית שלנו. בתחום הנדל"ן, החלטתה של הוועדה המחוזית נתנה למעשה אור ירוק לקידום תהליכי ההשבחה בנדל"ן של הקבוצה באזור התעשייה של הרצליה פתוח, ארוע המגלם עבורנו ערך רב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).