אול יר Dupont Street
צילום: מצגת החברה

אול-יר ממשיכה להסתבך והמחזיקים יאלצו להסתפק בפירורים

לאחר שהודיעה על עצירת התשלום למחזיקי האג"ח, גוף פיננסי שהעניק לה הלוואה טוען להפרות בהסכם מולו, וטוען שנצברה ריבית של 9.3 מיליון דולר; המשמעות - התשלום למחזיקי האג"ח ממשיך להתרחק 
איתן גרסטנפלד | (3)

חברת הנדל"ן האמריקאית אול יר הולדינגס מדווחת, כי גוף פיננסי שהלווה לה 170 מיליון דולר טוען להפרות של החוזה מולו. לטענת הגוף הפיננסי, הריבית שנצברה בשל ההפרות עומדת על כ-9.3 מיליון דולר. עבור מחזיקי האג"ח מדובר בבשורה קשה נוספת לאחר שבחודש שעבר הודיעה החברה, כי תעצור זמנית את התשלום הקרוב למחזיקים, וכעת נראה שיאלצו להסתפק בשאריות.

לקריאה נוספת:

> הקריסה של אול יר; הטעויות של ווטרסטון; וההרפתקה האומללה של הגופים המוסדיים

> אול יר עוצרת את התשלומים למלווים

> למה אגרות החוב של אול-יר קורסות?

אול-יר אגח ב אול-יר אגח ג אול-יר אגח ד אול-יר אגח ה

על פי הודעת החברה, שסדרות האג"ח שלה נסחרות בבורסה בתל אביב, התקבל בידיה מכתב מהמלווה הפיננסי, הטוען למספר הפרות של הסכם ההלוואה בין החודשים נובמבר 2019 לאוקטובר 2020. ההפרות נוגעות בין היתר לרישום עיקולים על ידי ספקים, העדר השלמת כיסוי בפיקדון רזרבה לתשלום חוב, דיווחים פיננסיים חסרים ועוד.

ההודעה מגיעה לאחר שבחודש שעברה דיווחה חברת הנדל"ן על עצירה זמנית את התשלום הקרוב למחזיקי האג"ח. בנוסף, החברה הודיעה כי לא תעמוד במועד פרסום הדוח הרבעוני שיועדו לאותו תאריך.

במסגרת פעילותה עוסקת אול יר בין היתר בייזום, פיתוח, הקמה, רכישה, השכרה, ניהול ותפעול של דירות למגורים (לרבות רכישת נכסים שלא יועדו למגורים, והסבתם לדירות מגורים להשכרה). החברה רשומה באיי הבתולה הבריטיים. הודעתה של אול יר גרמה לירידת באג"ח האחרות של חברות הנדל"ן האמריקניות שנסחרות בבורסה בתל אביב. מועד פירעונן של סדרות האג"ח של אול יר הוא בעיקר לשנים 2023-24.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המופתע 22/12/2020 00:58
    הגב לתגובה זו
    למשקיעים אין להאשים אלא את עצמם, לא בדקתם, שילמתם
  • 2.
    רשות ניירות ערך 20/12/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    אם רשות ניירות ערך תבדוק מה באמת קרה באול יר מתחת לאף של הדירקטוריון והרו״ח המבקר, היא תמצא מערך משומן של דיווח שקרי שהתאפשר בזכות חוו״ד אגרסיביות מהעו״ד הישראלים של החברה וארכיטקטורה ״יצירתית״ של הדירוג החשבות שנעשתה ממשרדו של רו״ח גל עמית ושותפו רפי ליפא. ככה עסקאות בעלי עניין דווחי כצד ג׳, ככה שכירות פיקטיבית הוכרה כNOI וככה כספים המשכן שלא כדין לחברות פרטיות שבשליטה (עקיפה או ישירה) של יואל גולדמן.
  • 1.
    משה 20/12/2020 09:33
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא למה נתנו לה את הכסף? לתת מיליארדים לחברה בלי ניסיון, בלי בטחונות, שרשומה באיי הבתולה, יזמים אמריקאים שלא הצליחו לגייס כסף בארה"ב, הפנסיה שלנו תצטמק עוד קצת. כל החברות האמריקאיות שהחתמים האלה הביאו, לכולם יהיה סוף דומה, הכל בגלל החתמים, והקשרים שלהם למוסדיים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.