אול יר Dupont Street
צילום: מצגת החברה

אול-יר ממשיכה להסתבך והמחזיקים יאלצו להסתפק בפירורים

לאחר שהודיעה על עצירת התשלום למחזיקי האג"ח, גוף פיננסי שהעניק לה הלוואה טוען להפרות בהסכם מולו, וטוען שנצברה ריבית של 9.3 מיליון דולר; המשמעות - התשלום למחזיקי האג"ח ממשיך להתרחק 
איתן גרסטנפלד | (3)

חברת הנדל"ן האמריקאית אול יר הולדינגס מדווחת, כי גוף פיננסי שהלווה לה 170 מיליון דולר טוען להפרות של החוזה מולו. לטענת הגוף הפיננסי, הריבית שנצברה בשל ההפרות עומדת על כ-9.3 מיליון דולר. עבור מחזיקי האג"ח מדובר בבשורה קשה נוספת לאחר שבחודש שעבר הודיעה החברה, כי תעצור זמנית את התשלום הקרוב למחזיקים, וכעת נראה שיאלצו להסתפק בשאריות.

לקריאה נוספת:

> הקריסה של אול יר; הטעויות של ווטרסטון; וההרפתקה האומללה של הגופים המוסדיים

> אול יר עוצרת את התשלומים למלווים

> למה אגרות החוב של אול-יר קורסות?

אול-יר אגח ב אול-יר אגח ג אול-יר אגח ד אול-יר אגח ה

על פי הודעת החברה, שסדרות האג"ח שלה נסחרות בבורסה בתל אביב, התקבל בידיה מכתב מהמלווה הפיננסי, הטוען למספר הפרות של הסכם ההלוואה בין החודשים נובמבר 2019 לאוקטובר 2020. ההפרות נוגעות בין היתר לרישום עיקולים על ידי ספקים, העדר השלמת כיסוי בפיקדון רזרבה לתשלום חוב, דיווחים פיננסיים חסרים ועוד.

ההודעה מגיעה לאחר שבחודש שעברה דיווחה חברת הנדל"ן על עצירה זמנית את התשלום הקרוב למחזיקי האג"ח. בנוסף, החברה הודיעה כי לא תעמוד במועד פרסום הדוח הרבעוני שיועדו לאותו תאריך.

במסגרת פעילותה עוסקת אול יר בין היתר בייזום, פיתוח, הקמה, רכישה, השכרה, ניהול ותפעול של דירות למגורים (לרבות רכישת נכסים שלא יועדו למגורים, והסבתם לדירות מגורים להשכרה). החברה רשומה באיי הבתולה הבריטיים. הודעתה של אול יר גרמה לירידת באג"ח האחרות של חברות הנדל"ן האמריקניות שנסחרות בבורסה בתל אביב. מועד פירעונן של סדרות האג"ח של אול יר הוא בעיקר לשנים 2023-24.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המופתע 22/12/2020 00:58
    הגב לתגובה זו
    למשקיעים אין להאשים אלא את עצמם, לא בדקתם, שילמתם
  • 2.
    רשות ניירות ערך 20/12/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    אם רשות ניירות ערך תבדוק מה באמת קרה באול יר מתחת לאף של הדירקטוריון והרו״ח המבקר, היא תמצא מערך משומן של דיווח שקרי שהתאפשר בזכות חוו״ד אגרסיביות מהעו״ד הישראלים של החברה וארכיטקטורה ״יצירתית״ של הדירוג החשבות שנעשתה ממשרדו של רו״ח גל עמית ושותפו רפי ליפא. ככה עסקאות בעלי עניין דווחי כצד ג׳, ככה שכירות פיקטיבית הוכרה כNOI וככה כספים המשכן שלא כדין לחברות פרטיות שבשליטה (עקיפה או ישירה) של יואל גולדמן.
  • 1.
    משה 20/12/2020 09:33
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא למה נתנו לה את הכסף? לתת מיליארדים לחברה בלי ניסיון, בלי בטחונות, שרשומה באיי הבתולה, יזמים אמריקאים שלא הצליחו לגייס כסף בארה"ב, הפנסיה שלנו תצטמק עוד קצת. כל החברות האמריקאיות שהחתמים האלה הביאו, לכולם יהיה סוף דומה, הכל בגלל החתמים, והקשרים שלהם למוסדיים
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.