עשן אדום
צילום: Hugo Jehanne on Unsplash

לא מפתיע בכלל: הרשות שוב בודקת את התנהלות אול-יר

החברה נקנסה ב-600 אלף שקל ויואל גולדמן, היו"ר והמנכ"ל הושם על תנאי ונקנס ב-250 אלף שקל נוספים, לאחר שהודה כי העביר כספים מהחברה לחברת בת ולא דיווח על כך
ארז ליבנה | (2)

רשות ניירות ערך בודקת – שוב, כן שוב – את התנהלותה של חברת אול-יר, בנוגע למספר אספקטים האסורים כרגע לפרסום, אבל קשורים להתנהלות החברה כמו גם על אמינות דיווחיה ועל כוונתה לדחות את פרסום דוחותיה ללא סיבה מספקת. רק הבוקר פרסמנו כתבה על התנהלותה מעוררת השאלות של החברה שגייסה אג"ח בהיקף של 2 מיליארד שקל פה בישראל, לאחר שלא הצליחה לעשות זאת בשווקים בארה"ב.

 

במקביל הודיעה הרשות כי אושר הסדר אכיפה מנהלית עם חברת אול-יר ובעל השליטה יואל גולמדן, כשבמסגרת ההסדר הוטלו עיצומים כספיים בסך 850 אלף שקל ומניעת כהונת נושא משרה על תנאי לגולדמן – על הטעיית משקיעים והרשות בדיווחיה מ-2018 – לאחר שלא דיווח כי העביר כספים מהחברה לחברת הבת. 600 אלף שקל קנס הושת על החברה ועוד 250 אלף שקל הושתו על גולדמן, שקיבל קנס על תנאי של 250 אלף שקל נוספים.

 

"חברת אול-יר הולדינגס לימיטד והמנכ"ל שהינו בעל השליטה בה חתמו על הסדר אכיפה מנהלי בשלב מוקדם של הבירור המנהלי. על פי ההסדר, בעל השליטה הודה בהפרה מנהלית של אי הגשת דו"ח מיידי על העברת כספים שבוצעה לטובת חברת נכס של בעל השליטה", נכתב בהודעת הרשות.

 

"החברה ובעל השליטה הודו גם בשתי הפרות של הכללת פרט מטעה ברשלנות בדוחות כספיים לרבעון השני והשלישי לשנת 2018 וכן בהפרת הטעיית הרשות", המשיכו והוסיפו כי "יודגש כי סגל הרשות בודק את דיווחי החברה מהימים האחרונים".

 

על המשיב יואל גולדמן, נשיא החברה, יו"ר דירקטוריון ובעל השליטה בה, הוטל עיצום כספי וכן איסור על תנאי לכהן כנושא משרה בכירה בגופים מפוקחים לתקופה של תשעה חודשים", סיכמו.

 

"עינינו פקוחות, נדרוש דין וחשבון"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אמרה כי מדובר במקרה מורכב מאחר והחברה פועלת בארה"ב, אבל רשומה באיי הבתולה. "אני רואה בחומרה הצהרה לפיה אין בכוונת חברה לעמוד בהוראות החוק ולעכב פרסום דוח רבעוני למשקיעים. באופן טבעי, הפיקוח על חברות BVI שהמטה שלהם ונושאי המשרה מצויים בחו"ל הוא מורכב ותלוי בשיתופי פעולה בין רגולטורים במדינות שונות", אמרה גואטה.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סדרות ג ו ה מכוסות בשעבודים (ל"ת)
    מתעמק בפרטים 03/12/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    YL 03/12/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    נוחת יהודי בעל חברה ב USA ומבקש להנפיק ***אגח*** מוזר מה ב USA חסרות חברות ש מסוגלות להנפיק????? אני זוכר ש כאשר הוגשה הבקשה מיד נדלקה לי מנורה אדומה וכבר אז כמדומני כתבתי בנדון אבל כרגיל הציבור הטיפש לא לומד תראו כמה פריירים שוב משקיעים אצל סבא תשובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.