עשן אדום
צילום: Hugo Jehanne on Unsplash

לא מפתיע בכלל: הרשות שוב בודקת את התנהלות אול-יר

החברה נקנסה ב-600 אלף שקל ויואל גולדמן, היו"ר והמנכ"ל הושם על תנאי ונקנס ב-250 אלף שקל נוספים, לאחר שהודה כי העביר כספים מהחברה לחברת בת ולא דיווח על כך
ארז ליבנה | (2)

רשות ניירות ערך בודקת – שוב, כן שוב – את התנהלותה של חברת אול-יר, בנוגע למספר אספקטים האסורים כרגע לפרסום, אבל קשורים להתנהלות החברה כמו גם על אמינות דיווחיה ועל כוונתה לדחות את פרסום דוחותיה ללא סיבה מספקת. רק הבוקר פרסמנו כתבה על התנהלותה מעוררת השאלות של החברה שגייסה אג"ח בהיקף של 2 מיליארד שקל פה בישראל, לאחר שלא הצליחה לעשות זאת בשווקים בארה"ב.

 

במקביל הודיעה הרשות כי אושר הסדר אכיפה מנהלית עם חברת אול-יר ובעל השליטה יואל גולמדן, כשבמסגרת ההסדר הוטלו עיצומים כספיים בסך 850 אלף שקל ומניעת כהונת נושא משרה על תנאי לגולדמן – על הטעיית משקיעים והרשות בדיווחיה מ-2018 – לאחר שלא דיווח כי העביר כספים מהחברה לחברת הבת. 600 אלף שקל קנס הושת על החברה ועוד 250 אלף שקל הושתו על גולדמן, שקיבל קנס על תנאי של 250 אלף שקל נוספים.

 

"חברת אול-יר הולדינגס לימיטד והמנכ"ל שהינו בעל השליטה בה חתמו על הסדר אכיפה מנהלי בשלב מוקדם של הבירור המנהלי. על פי ההסדר, בעל השליטה הודה בהפרה מנהלית של אי הגשת דו"ח מיידי על העברת כספים שבוצעה לטובת חברת נכס של בעל השליטה", נכתב בהודעת הרשות.

 

"החברה ובעל השליטה הודו גם בשתי הפרות של הכללת פרט מטעה ברשלנות בדוחות כספיים לרבעון השני והשלישי לשנת 2018 וכן בהפרת הטעיית הרשות", המשיכו והוסיפו כי "יודגש כי סגל הרשות בודק את דיווחי החברה מהימים האחרונים".

 

על המשיב יואל גולדמן, נשיא החברה, יו"ר דירקטוריון ובעל השליטה בה, הוטל עיצום כספי וכן איסור על תנאי לכהן כנושא משרה בכירה בגופים מפוקחים לתקופה של תשעה חודשים", סיכמו.

 

"עינינו פקוחות, נדרוש דין וחשבון"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אמרה כי מדובר במקרה מורכב מאחר והחברה פועלת בארה"ב, אבל רשומה באיי הבתולה. "אני רואה בחומרה הצהרה לפיה אין בכוונת חברה לעמוד בהוראות החוק ולעכב פרסום דוח רבעוני למשקיעים. באופן טבעי, הפיקוח על חברות BVI שהמטה שלהם ונושאי המשרה מצויים בחו"ל הוא מורכב ותלוי בשיתופי פעולה בין רגולטורים במדינות שונות", אמרה גואטה.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סדרות ג ו ה מכוסות בשעבודים (ל"ת)
    מתעמק בפרטים 03/12/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    YL 03/12/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    נוחת יהודי בעל חברה ב USA ומבקש להנפיק ***אגח*** מוזר מה ב USA חסרות חברות ש מסוגלות להנפיק????? אני זוכר ש כאשר הוגשה הבקשה מיד נדלקה לי מנורה אדומה וכבר אז כמדומני כתבתי בנדון אבל כרגיל הציבור הטיפש לא לומד תראו כמה פריירים שוב משקיעים אצל סבא תשובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.