לא מפתיע בכלל: הרשות שוב בודקת את התנהלות אול-יר
רשות ניירות ערך בודקת – שוב, כן שוב – את התנהלותה של חברת אול-יר, בנוגע למספר אספקטים האסורים כרגע לפרסום, אבל קשורים להתנהלות החברה כמו גם על אמינות דיווחיה ועל כוונתה לדחות את פרסום דוחותיה ללא סיבה מספקת. רק הבוקר פרסמנו כתבה על התנהלותה מעוררת השאלות של החברה שגייסה אג"ח בהיקף של 2 מיליארד שקל פה בישראל, לאחר שלא הצליחה לעשות זאת בשווקים בארה"ב.
במקביל הודיעה הרשות כי אושר הסדר אכיפה מנהלית עם חברת אול-יר ובעל השליטה יואל גולמדן, כשבמסגרת ההסדר הוטלו עיצומים כספיים בסך 850 אלף שקל ומניעת כהונת נושא משרה על תנאי לגולדמן – על הטעיית משקיעים והרשות בדיווחיה מ-2018 – לאחר שלא דיווח כי העביר כספים מהחברה לחברת הבת. 600 אלף שקל קנס הושת על החברה ועוד 250 אלף שקל הושתו על גולדמן, שקיבל קנס על תנאי של 250 אלף שקל נוספים.
"חברת אול-יר הולדינגס לימיטד והמנכ"ל שהינו בעל השליטה בה חתמו על הסדר אכיפה מנהלי בשלב מוקדם של הבירור המנהלי. על פי ההסדר, בעל השליטה הודה בהפרה מנהלית של אי הגשת דו"ח מיידי על העברת כספים שבוצעה לטובת חברת נכס של בעל השליטה", נכתב בהודעת הרשות.
"החברה ובעל השליטה הודו גם בשתי הפרות של הכללת פרט מטעה ברשלנות בדוחות כספיים לרבעון השני והשלישי לשנת 2018 וכן בהפרת הטעיית הרשות", המשיכו והוסיפו כי "יודגש כי סגל הרשות בודק את דיווחי החברה מהימים האחרונים".
- אול-יר ממשיכה להסתבך והמחזיקים יאלצו להסתפק בפירורים
- אול-יר: המבקרת הפנימית פרשה כי לא ממש לוקחים ברצינות את הביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על המשיב יואל גולדמן, נשיא החברה, יו"ר דירקטוריון ובעל השליטה בה, הוטל עיצום כספי וכן איסור על תנאי לכהן כנושא משרה בכירה בגופים מפוקחים לתקופה של תשעה חודשים", סיכמו.
"עינינו פקוחות, נדרוש דין וחשבון"
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אמרה כי מדובר במקרה מורכב מאחר והחברה פועלת בארה"ב, אבל רשומה באיי הבתולה. "אני רואה בחומרה הצהרה לפיה אין בכוונת חברה לעמוד בהוראות החוק ולעכב פרסום דוח רבעוני למשקיעים. באופן טבעי, הפיקוח על חברות BVI שהמטה שלהם ונושאי המשרה מצויים בחו"ל הוא מורכב ותלוי בשיתופי פעולה בין רגולטורים במדינות שונות", אמרה גואטה.
- 2.סדרות ג ו ה מכוסות בשעבודים (ל"ת)מתעמק בפרטים 03/12/2020 13:23הגב לתגובה זו
- 1.YL 03/12/2020 12:01הגב לתגובה זונוחת יהודי בעל חברה ב USA ומבקש להנפיק ***אגח*** מוזר מה ב USA חסרות חברות ש מסוגלות להנפיק????? אני זוכר ש כאשר הוגשה הבקשה מיד נדלקה לי מנורה אדומה וכבר אז כמדומני כתבתי בנדון אבל כרגיל הציבור הטיפש לא לומד תראו כמה פריירים שוב משקיעים אצל סבא תשובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אדם בלומנברג, ההסתדרות הכללית. קרדיט: שלומי יוסף"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור
שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית
במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית, לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.
מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה
בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.
הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.
למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.
