עשן אדום
צילום: Hugo Jehanne on Unsplash

לא מפתיע בכלל: הרשות שוב בודקת את התנהלות אול-יר

החברה נקנסה ב-600 אלף שקל ויואל גולדמן, היו"ר והמנכ"ל הושם על תנאי ונקנס ב-250 אלף שקל נוספים, לאחר שהודה כי העביר כספים מהחברה לחברת בת ולא דיווח על כך
ארז ליבנה | (2)

רשות ניירות ערך בודקת – שוב, כן שוב – את התנהלותה של חברת אול-יר, בנוגע למספר אספקטים האסורים כרגע לפרסום, אבל קשורים להתנהלות החברה כמו גם על אמינות דיווחיה ועל כוונתה לדחות את פרסום דוחותיה ללא סיבה מספקת. רק הבוקר פרסמנו כתבה על התנהלותה מעוררת השאלות של החברה שגייסה אג"ח בהיקף של 2 מיליארד שקל פה בישראל, לאחר שלא הצליחה לעשות זאת בשווקים בארה"ב.

 

במקביל הודיעה הרשות כי אושר הסדר אכיפה מנהלית עם חברת אול-יר ובעל השליטה יואל גולמדן, כשבמסגרת ההסדר הוטלו עיצומים כספיים בסך 850 אלף שקל ומניעת כהונת נושא משרה על תנאי לגולדמן – על הטעיית משקיעים והרשות בדיווחיה מ-2018 – לאחר שלא דיווח כי העביר כספים מהחברה לחברת הבת. 600 אלף שקל קנס הושת על החברה ועוד 250 אלף שקל הושתו על גולדמן, שקיבל קנס על תנאי של 250 אלף שקל נוספים.

 

"חברת אול-יר הולדינגס לימיטד והמנכ"ל שהינו בעל השליטה בה חתמו על הסדר אכיפה מנהלי בשלב מוקדם של הבירור המנהלי. על פי ההסדר, בעל השליטה הודה בהפרה מנהלית של אי הגשת דו"ח מיידי על העברת כספים שבוצעה לטובת חברת נכס של בעל השליטה", נכתב בהודעת הרשות.

 

"החברה ובעל השליטה הודו גם בשתי הפרות של הכללת פרט מטעה ברשלנות בדוחות כספיים לרבעון השני והשלישי לשנת 2018 וכן בהפרת הטעיית הרשות", המשיכו והוסיפו כי "יודגש כי סגל הרשות בודק את דיווחי החברה מהימים האחרונים".

 

על המשיב יואל גולדמן, נשיא החברה, יו"ר דירקטוריון ובעל השליטה בה, הוטל עיצום כספי וכן איסור על תנאי לכהן כנושא משרה בכירה בגופים מפוקחים לתקופה של תשעה חודשים", סיכמו.

 

"עינינו פקוחות, נדרוש דין וחשבון"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אמרה כי מדובר במקרה מורכב מאחר והחברה פועלת בארה"ב, אבל רשומה באיי הבתולה. "אני רואה בחומרה הצהרה לפיה אין בכוונת חברה לעמוד בהוראות החוק ולעכב פרסום דוח רבעוני למשקיעים. באופן טבעי, הפיקוח על חברות BVI שהמטה שלהם ונושאי המשרה מצויים בחו"ל הוא מורכב ותלוי בשיתופי פעולה בין רגולטורים במדינות שונות", אמרה גואטה.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סדרות ג ו ה מכוסות בשעבודים (ל"ת)
    מתעמק בפרטים 03/12/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    YL 03/12/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    נוחת יהודי בעל חברה ב USA ומבקש להנפיק ***אגח*** מוזר מה ב USA חסרות חברות ש מסוגלות להנפיק????? אני זוכר ש כאשר הוגשה הבקשה מיד נדלקה לי מנורה אדומה וכבר אז כמדומני כתבתי בנדון אבל כרגיל הציבור הטיפש לא לומד תראו כמה פריירים שוב משקיעים אצל סבא תשובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.