אבי ברזילי
צילום: תמר מצפי

אפי נכסים: ה-NOI צמח ב-8% למרות המשבר ל-112 מיליון שקל

למרות שברמה התפעולית החברה הציגה שיפור בתוצאות, הרווח הנקי ירד ב-32% ל-162 מיליון שקל כתוצאה מרווחי שיערוך גבוהים ברבעון המקביל אשתקד; הרבעון הבא צפוי להיות חזק יחסית, לנוכח תחילת הפעלת נכסים חדשים ברומניה

ערן סוקול | (1)

חברת אפי נכסים -0.39% דיווחה על שיפור ברמה התפעולית ברבעון השלישי, למרות הפגיעה בפעילות שספגה כתוצאה ממשבר הקורונה. ה-NOI צמח ב-8% ל-112 מיליון שקל. הרווח הנקי ירד בכ-32% ל-162 מיליון שקל כתוצאה מרווחי שיערוך גבוהים ברבעון המקביל אשתקד. הרבעון הבא צפוי להיות חזק יחסית, בין היתר, לנוכח תחילת הפעלת 4 מתחמי משרדים וקניון אפי בראשוב ברומניה.

חלק החברה ב-NOI הסתכם ברבעון בכ-111.6 מיליון שקל בהשוואה לכ-103.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-8%. החברה רשמה גידול ב-NOI למרות קיטון של כ-8 מיליון שקל בהכנסות הקניונים ברומניה ברבעון השלישי כתוצאה מהשפעת משבר הקורונה בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר הגידול בהכנסות נבע מאכלוס בנינים חדשים ומהשלמת עסקת רכישת בניני המשרדים ברומניה בסוף חודש אוגוסט.

בסוף אוגוסט השלימה החברה את רכישתם של 4 מתחמי משרדים ברומניה בשטח כולל של כ-120 אלפי מ"ר. נכסים אלו החלו להניב החל מחודש ספטמבר ותרמו כ-7 מיליון שקל ל-NOI ברבעון השלישי (בגין חודש אחד).

למרות שברמה התפעולית החברה הציגה שיפור בתוצאות, בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח של כ-161.9 מיליון שקל, ירידה של כ-32% לעומת רווח נקי של כ-238.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המיוחסת בעיקר לפער של כ-180 מיליון שקל ברווחים משיערוכי נדל"ן ביחס לרבעון המקביל אשתקד. 

ה-FFO הריאלי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון השלישי בכ-53.5 מיליון שקל, לעומת כ-43.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר בנטרול הרווח מפעילות המגורים (לפי גישת ההנהלה) הסתכם ה-FFO הריאלי בכ-45.8 מיליון שקל, לעומת כ-41.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הסכמי שכירות חדשים - החל מהמחצית השנייה של מרץ (מועד החרפת משבר הקורונה והטלת המגבלות ברחבי העולם) ועד היום, נחתמו הסכמי שכירות חדשים ביחס לשטחי משרדים בפרויקטים של החברה בארץ ובאירופה בהיקף של 69,439 מ"ר, מתוכם הסכמים להארכת תקופת השכירות בהיקף של 42,889 מ"ר והסכמים להשכרת שטחים חדשים (כולל בפרויקטים שבהקמה) בהיקף של 26,550 מ"ר. בנוסף, נחתמו מזכרי הבנות להשכרת שטחים נוספים. בחברה מבהירים כי נרשמה ירידה קלה "לא מהותית" במחירי השכירות.

במהלך אוקטובר נפתח קניון אפי בראשוב ברומניה. הקניון בשטח של כ-43 אלפי מ"ר מושכר כמעט במלואו ובנוסף הושכרו 53% משטחי בנין המשרדים שמעליו. הפרויקט יתחיל לתרום לתוצאות הכספיות של החברה החל מהרבעון הרביעי של השנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התנהלות בסביבת הקורונה

משרדים - באופן עקרוני, החברה המשיכה לגבות דמי שכירות על פי ההסכמים החתומים עם לקוחותיה בתחום המשרדים והמגורים להשכרה בארץ ובאירופה. יחד עם זאת, החברה נענתה לחלק מפניות של שוכרים לדחייה בתשלום דמי השכירות או לפריסת התשלומים. בתחום המסחר בישראל פטרה החברה את לקוחותיה מתשלום דמי השכירות בתקופת הסגר.

קניונים ברומניה – בהתאם להנחיות הממשלתיות המקומיות, הקניונים היו סגורים החל מה-23 במרץ ונפתחו לקהל רק ב-15 ביוני (למעט בתי קולנוע, שירותי הסעדה ושירותי פנאי אחרים). בתקופה שלאחר הפתיחה נרשם קיטון בפדיון החנויות שנפתחו בהשוואה לאשתקד. גם מספר המבקרים לאחר הפתיחה בקניונים נמוך משמעותית לעומת אשתקד, בעיקר בעקבות ה"גל השני" של הקורונה, ששורר בימים אלו ברומניה. החברה גיבשה תוכנית הקלות מדורגת ביחס לתשלום דמי השכירות בתקופת הסגירה ולאחריה, אשר בגינה, יחד עם אובדן הכנסות אחרות בקניונים (כגון בגין חניה וכדומה) פחתו הכנסות החברה מהקניונים בכ-37 מיליון שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה.

פעילות הבניה של החברה נמשכה כסדרה בכל המדינות לאורך תקופת המגבלות ואחריה. החברה מקימה בימים אלה בנייני משרדים בישראל, רומניה וסרביה. כמו כן, נמשכת כסדרה הקמת מספר פרויקטים של דיור להשכרה בישראל, צ'כיה ופולין ומגורים למכירה בבולגריה, לטביה, פולין וצ'כיה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מחזיק 17/11/2020 13:09
    הגב לתגובה זו
    בדרך לשיא 15000
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.