אפי נכסים: ה-NOI צמח ב-8% למרות המשבר ל-112 מיליון שקל
למרות שברמה התפעולית החברה הציגה שיפור בתוצאות, הרווח הנקי ירד ב-32% ל-162 מיליון שקל כתוצאה מרווחי שיערוך גבוהים ברבעון המקביל אשתקד; הרבעון הבא צפוי להיות חזק יחסית, לנוכח תחילת הפעלת נכסים חדשים ברומניה
חברת אפי נכסים 0.22% דיווחה על שיפור ברמה התפעולית ברבעון השלישי, למרות הפגיעה בפעילות שספגה כתוצאה ממשבר הקורונה. ה-NOI צמח ב-8% ל-112 מיליון שקל. הרווח הנקי ירד בכ-32% ל-162 מיליון שקל כתוצאה מרווחי שיערוך גבוהים ברבעון המקביל אשתקד. הרבעון הבא צפוי להיות חזק יחסית, בין היתר, לנוכח תחילת הפעלת 4 מתחמי משרדים וקניון אפי בראשוב ברומניה.
חלק החברה ב-NOI הסתכם ברבעון בכ-111.6 מיליון שקל בהשוואה לכ-103.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-8%. החברה רשמה גידול ב-NOI למרות קיטון של כ-8 מיליון שקל בהכנסות הקניונים ברומניה ברבעון השלישי כתוצאה מהשפעת משבר הקורונה בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר הגידול בהכנסות נבע מאכלוס בנינים חדשים ומהשלמת עסקת רכישת בניני המשרדים ברומניה בסוף חודש אוגוסט.
בסוף אוגוסט השלימה החברה את רכישתם של 4 מתחמי משרדים ברומניה בשטח כולל של כ-120 אלפי מ"ר. נכסים אלו החלו להניב החל מחודש ספטמבר ותרמו כ-7 מיליון שקל ל-NOI ברבעון השלישי (בגין חודש אחד).
למרות שברמה התפעולית החברה הציגה שיפור בתוצאות, בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח של כ-161.9 מיליון שקל, ירידה של כ-32% לעומת רווח נקי של כ-238.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המיוחסת בעיקר לפער של כ-180 מיליון שקל ברווחים משיערוכי נדל"ן ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
- כותרות: ציטוט ביומן של אמו לימד את מנכ"ל מיקרוסופט מהי מנהיגות
- חמש הטעויות בתוכנית החדשה של הממשלה בתחום הדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-FFO הריאלי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון השלישי בכ-53.5 מיליון שקל, לעומת כ-43.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר בנטרול הרווח מפעילות המגורים (לפי גישת ההנהלה) הסתכם ה-FFO הריאלי בכ-45.8 מיליון שקל, לעומת כ-41.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הסכמי שכירות חדשים - החל מהמחצית השנייה של מרץ (מועד החרפת משבר הקורונה והטלת המגבלות ברחבי העולם) ועד היום, נחתמו הסכמי שכירות חדשים ביחס לשטחי משרדים בפרויקטים של החברה בארץ ובאירופה בהיקף של 69,439 מ"ר, מתוכם הסכמים להארכת תקופת השכירות בהיקף של 42,889 מ"ר והסכמים להשכרת שטחים חדשים (כולל בפרויקטים שבהקמה) בהיקף של 26,550 מ"ר. בנוסף, נחתמו מזכרי הבנות להשכרת שטחים נוספים. בחברה מבהירים כי נרשמה ירידה קלה "לא מהותית" במחירי השכירות.
במהלך אוקטובר נפתח קניון אפי בראשוב ברומניה. הקניון בשטח של כ-43 אלפי מ"ר מושכר כמעט במלואו ובנוסף הושכרו 53% משטחי בנין המשרדים שמעליו. הפרויקט יתחיל לתרום לתוצאות הכספיות של החברה החל מהרבעון הרביעי של השנה.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
התנהלות בסביבת הקורונה
משרדים - באופן עקרוני, החברה המשיכה לגבות דמי שכירות על פי ההסכמים החתומים עם לקוחותיה בתחום המשרדים והמגורים להשכרה בארץ ובאירופה. יחד עם זאת, החברה נענתה לחלק מפניות של שוכרים לדחייה בתשלום דמי השכירות או לפריסת התשלומים. בתחום המסחר בישראל פטרה החברה את לקוחותיה מתשלום דמי השכירות בתקופת הסגר.
קניונים ברומניה – בהתאם להנחיות הממשלתיות המקומיות, הקניונים היו סגורים החל מה-23 במרץ ונפתחו לקהל רק ב-15 ביוני (למעט בתי קולנוע, שירותי הסעדה ושירותי פנאי אחרים). בתקופה שלאחר הפתיחה נרשם קיטון בפדיון החנויות שנפתחו בהשוואה לאשתקד. גם מספר המבקרים לאחר הפתיחה בקניונים נמוך משמעותית לעומת אשתקד, בעיקר בעקבות ה"גל השני" של הקורונה, ששורר בימים אלו ברומניה. החברה גיבשה תוכנית הקלות מדורגת ביחס לתשלום דמי השכירות בתקופת הסגירה ולאחריה, אשר בגינה, יחד עם אובדן הכנסות אחרות בקניונים (כגון בגין חניה וכדומה) פחתו הכנסות החברה מהקניונים בכ-37 מיליון שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה.
פעילות הבניה של החברה נמשכה כסדרה בכל המדינות לאורך תקופת המגבלות ואחריה. החברה מקימה בימים אלה בנייני משרדים בישראל, רומניה וסרביה. כמו כן, נמשכת כסדרה הקמת מספר פרויקטים של דיור להשכרה בישראל, צ'כיה ופולין ומגורים למכירה בבולגריה, לטביה, פולין וצ'כיה.
- 1.מחזיק 17/11/2020 13:09הגב לתגובה זובדרך לשיא 15000

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
