אפי נכסים: ה-NOI צמח ב-8% למרות המשבר ל-112 מיליון שקל
למרות שברמה התפעולית החברה הציגה שיפור בתוצאות, הרווח הנקי ירד ב-32% ל-162 מיליון שקל כתוצאה מרווחי שיערוך גבוהים ברבעון המקביל אשתקד; הרבעון הבא צפוי להיות חזק יחסית, לנוכח תחילת הפעלת נכסים חדשים ברומניה
חברת אפי נכסים -0.35% דיווחה על שיפור ברמה התפעולית ברבעון השלישי, למרות הפגיעה בפעילות שספגה כתוצאה ממשבר הקורונה. ה-NOI צמח ב-8% ל-112 מיליון שקל. הרווח הנקי ירד בכ-32% ל-162 מיליון שקל כתוצאה מרווחי שיערוך גבוהים ברבעון המקביל אשתקד. הרבעון הבא צפוי להיות חזק יחסית, בין היתר, לנוכח תחילת הפעלת 4 מתחמי משרדים וקניון אפי בראשוב ברומניה.
חלק החברה ב-NOI הסתכם ברבעון בכ-111.6 מיליון שקל בהשוואה לכ-103.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-8%. החברה רשמה גידול ב-NOI למרות קיטון של כ-8 מיליון שקל בהכנסות הקניונים ברומניה ברבעון השלישי כתוצאה מהשפעת משבר הקורונה בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר הגידול בהכנסות נבע מאכלוס בנינים חדשים ומהשלמת עסקת רכישת בניני המשרדים ברומניה בסוף חודש אוגוסט.
בסוף אוגוסט השלימה החברה את רכישתם של 4 מתחמי משרדים ברומניה בשטח כולל של כ-120 אלפי מ"ר. נכסים אלו החלו להניב החל מחודש ספטמבר ותרמו כ-7 מיליון שקל ל-NOI ברבעון השלישי (בגין חודש אחד).
למרות שברמה התפעולית החברה הציגה שיפור בתוצאות, בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח של כ-161.9 מיליון שקל, ירידה של כ-32% לעומת רווח נקי של כ-238.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המיוחסת בעיקר לפער של כ-180 מיליון שקל ברווחים משיערוכי נדל"ן ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
- כותרות: ציטוט ביומן של אמו לימד את מנכ"ל מיקרוסופט מהי מנהיגות
- חמש הטעויות בתוכנית החדשה של הממשלה בתחום הדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-FFO הריאלי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון השלישי בכ-53.5 מיליון שקל, לעומת כ-43.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר בנטרול הרווח מפעילות המגורים (לפי גישת ההנהלה) הסתכם ה-FFO הריאלי בכ-45.8 מיליון שקל, לעומת כ-41.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הסכמי שכירות חדשים - החל מהמחצית השנייה של מרץ (מועד החרפת משבר הקורונה והטלת המגבלות ברחבי העולם) ועד היום, נחתמו הסכמי שכירות חדשים ביחס לשטחי משרדים בפרויקטים של החברה בארץ ובאירופה בהיקף של 69,439 מ"ר, מתוכם הסכמים להארכת תקופת השכירות בהיקף של 42,889 מ"ר והסכמים להשכרת שטחים חדשים (כולל בפרויקטים שבהקמה) בהיקף של 26,550 מ"ר. בנוסף, נחתמו מזכרי הבנות להשכרת שטחים נוספים. בחברה מבהירים כי נרשמה ירידה קלה "לא מהותית" במחירי השכירות.
במהלך אוקטובר נפתח קניון אפי בראשוב ברומניה. הקניון בשטח של כ-43 אלפי מ"ר מושכר כמעט במלואו ובנוסף הושכרו 53% משטחי בנין המשרדים שמעליו. הפרויקט יתחיל לתרום לתוצאות הכספיות של החברה החל מהרבעון הרביעי של השנה.
- אקוואריוס צונחת לאחר שהכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
- דוראל אנרגיה מזנקת 6.4%, ניו מד ב-2.8% - עליות במדדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
התנהלות בסביבת הקורונה
משרדים - באופן עקרוני, החברה המשיכה לגבות דמי שכירות על פי ההסכמים החתומים עם לקוחותיה בתחום המשרדים והמגורים להשכרה בארץ ובאירופה. יחד עם זאת, החברה נענתה לחלק מפניות של שוכרים לדחייה בתשלום דמי השכירות או לפריסת התשלומים. בתחום המסחר בישראל פטרה החברה את לקוחותיה מתשלום דמי השכירות בתקופת הסגר.
קניונים ברומניה – בהתאם להנחיות הממשלתיות המקומיות, הקניונים היו סגורים החל מה-23 במרץ ונפתחו לקהל רק ב-15 ביוני (למעט בתי קולנוע, שירותי הסעדה ושירותי פנאי אחרים). בתקופה שלאחר הפתיחה נרשם קיטון בפדיון החנויות שנפתחו בהשוואה לאשתקד. גם מספר המבקרים לאחר הפתיחה בקניונים נמוך משמעותית לעומת אשתקד, בעיקר בעקבות ה"גל השני" של הקורונה, ששורר בימים אלו ברומניה. החברה גיבשה תוכנית הקלות מדורגת ביחס לתשלום דמי השכירות בתקופת הסגירה ולאחריה, אשר בגינה, יחד עם אובדן הכנסות אחרות בקניונים (כגון בגין חניה וכדומה) פחתו הכנסות החברה מהקניונים בכ-37 מיליון שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה.
פעילות הבניה של החברה נמשכה כסדרה בכל המדינות לאורך תקופת המגבלות ואחריה. החברה מקימה בימים אלה בנייני משרדים בישראל, רומניה וסרביה. כמו כן, נמשכת כסדרה הקמת מספר פרויקטים של דיור להשכרה בישראל, צ'כיה ופולין ומגורים למכירה בבולגריה, לטביה, פולין וצ'כיה.
- 1.מחזיק 17/11/2020 13:09הגב לתגובה זובדרך לשיא 15000
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
אקוואריוס צונחת לאחר שהכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
לאחר קריסת החלום ההנדסי: אקוואריוס מחפשת עתיד חדש, בלי ליבה ועם הרבה סימני שאלה
אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי בכוונתה למקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. בו בזמן, החברה דיווחה על כך שתבחן אפשרות למסחר בפעילות המנועים שהיתה בליבת החברה עד כה, עם מודל תמלוגים לטווח ארוך לצד שלישי כלשהו.
אקוואריוס, להזכירכם, בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר והמהלך הנוכחי הוא המסמר האחרון בפעילות החברה כפי שפעלה עד היום.
ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שמנכ"ל החברה, עמית בירק, הודיע על התפטרותו לאחר קצת פחות מחצי שנה בתפקיד. בשיחה איתנו לפני כחודשיים, אמר לנו בירק "אני שם את הרקורד שלי על השולחן". ועכשיו, לא רק שהוא עזב את החברה, אלא החברה אף מצהירה על זניחת הליבה שלה, ללא מודל עסקי מפורש ועל מעבר אסטרטגי לתחום הבטחון, בהתבסס על רכישות. ונשאלת השאלה, על בסיס איזה כספים מתכננת אקוואריוס את המהלך ומי מבעלי המניות הקיימים יגייס הון.
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה
חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים
האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
- עמית בירק פורש מאקוואריוס - מה המשכורת של המנכ"ל החדש?
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל אופן, החדשות האחרונות מגיעות כבר תחת ניהולו של רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. ייתכן ועברו המקצועי של בר-גיל בתעשייה האווירית הוא זה שהכתיב את המהלך הנוכחי של אקוואריוס, אבל שימו לב שגם ללא פעילות ליבה כלשהי, תנאי השכר שלו בולטים: 90,000 שקל בחודש, לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לכל הפחות. הצלחה עסקית אכן אמורה להוביל לתגמול נאה לשכבת ההנהלה, אבל אקוואריוס היא חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון, שנה אחר שנה.
