למה בעצם עוד לא הנפיקו את התעשייה האווירית?

אם זה היה תלוי בדירקטוריון ובהנהלת התעשייה האווירית, החברה כבר הייתה יוצאת להנפקה ראשונית בבורסה. הבעיה שזה לא תלוי בהם. מדובר בחברה ממשלתית, אזי כל צעד שכזה דורש את אישור הממשלה. בחמישי הקרוב אמורה הוועדה הממשלתית לדון בנושא, אבל בלי מנכ"ל חדש לחברה, הנושא ככל הנראה יידחה, מאחר וצריך אישור של שני שרים, בהם שר הביטחון, כדי לאשר את המנכ"ל. בקיצור, כנראה שהעניין פוליטי – בינתיים החברה מפסידה.   למה מפסידה, כי על פניו היא נמצאת בתקופה – יחסית – מצוינת, שמאפשרת לה בהחלט לגייס במחיר טוב. למרות שהחברה, שכיום רק מונפקת באג"ח, לא הציגה דוחות משהו, המגמה הכללית כולה בכיוון החיובי.   בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בשורה העליונה ההכנסות נותרו על אזור ה-1 מיליארד דולר אבל חוו ירידה של 2.4%. עלות המכירות עלתה מ-870 ל-874 מיליון דולר. פחות או יותר אותו הדבר, אבל יש אבל. הרווח הגולמי הצטמק ב-17.5%, מ-160 מיליון דולר ל-132 מיליון דולר. הרווח התפעולי הסתכם ב-36 מיליון דולר (3.6% מהמכירות) מול 42 מיליון דולר ו-4.6% מהמכירות.   הוצאה שקטנה ברבעון האחרון בצורה משמעותית היא הוצאות בגין פרישה מוקדמת, שירדו מ-118 מיליון דולר ל-96 מיליון דולר. ירידה של קרוב ל-19%. זה לא עזר לשורה התחתונה, שירדה בקרוב ל--7%, מ-32 מיליון דולר ל-30 מיליון דולר. בסך הרווח הכולל של החברה הירידה אפילו יותר דרמטית. מ-28 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2019, ל-17 מיליון דולר ברבעון האחרון. ירידה של 39%.   איך לבחון את הדוחות של תע"א בכל מקרה, מי שמכיר את רעותיה וחולותיה של התעשיה הביטחונית הישראלית, יודע שגם התעשיה האווירית נגועה בלא מעט מהן. בחלק מהן צפינו היום, לאחר שראש אכ"א לשעבר, האלוף (במיל.) הודיע על פרישה מההתמודדות על תפקיד המנכ"ל "נוכח האופן שבו מתקיים ההליך". יכול להיות שהוא צודק. יכול להיות שהוא ממורמר. אבל הבחישות בוועדת האיתור ולחצים שמפעילים הוועדים ידוע לכל.   איך צריך להתייחס לדוחות? כעיקרון צריך להסתכל על הדוחות של החברה מ-2 כיוונים מרכזיים: הראשון הוא הצבאי-ביטחוני-חלל המהווה לרוב בין 75% ל-80% מהיקף פעילות החברה. ברבעון האחרון סך המכירות לשוק הצבאי הסתכם ב-839 מיליון דולר – או 83% מהיקף הפעילות. זאת לעומת 739 מיליון ברבעון המקביל, או 72% מסך המכירות.   השני הוא בתחום התעופה האזרחית, שם החברה משפצת ומסבה מטוסים נוסעים לשימושים מסחריים ומהווה את יתרת פעילות החברה.   חטיבת התעופה האזרחית, נמצאת בבעיה בגלל מאקרו טרנדים שהשפיעו לכל אורך ורוחבו של הסקטור שנפגע אנושות במגפה, סגירות השמיים וחוסר הרצון הכללי של אנשים לטוס. "הצמיחה בחטיבות הצבאיות קיזזה את השפעת הקורונה על פעילות חטיבת תעופה", כתבו בהודעת החברה.   המכירות לשוק האזרחי הסתכמו ב-167 מיליון דולר (17% מפעילות החברה) לעומת 291 מיליון דולר ברבעון המקביל (28%). ירידה משמעותית. בחטיבת שירותי תחזוקה (MRO) ובענף מטוסי המנהלים היו ירידות של 34% ו-73% בהתאמה. ההנהלה מעריכה שבמיוחד ב-MRO, הטרנד הזה יימשך לאורך זמן. בנוסף, בשל הטלטלה בשוק העולמי, בחברה בודקים אלו חוזים שנחתמו יוכלו להיות מכובדים על ידי הלקוחות שהזמינו.

עם זאת, בחברה מציינים כי צבר ההזמנות של החברה עומד על סך של 12.7 מיליארד דולר המייצגים כ-3.2 שנות פעילות. יתרות המזומנים והאמצעים הנזילים של החברה מסתכמים בכ-1 מיליארד דולר. זאת, לצד תזרים מזומנים שלילי בסך של כ-188 מיליון דולר מפעילות שוטפת הנובע ברובו מעיכוב בתשלום של לקוח מרכזי, שאין בו כדי להוות סיכון לעמוד בהתחייבויותיה העתידיות של החברה. 

יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, הראל לוקר: "זהו הרבעון השביעי ברציפות שהחברה מציגה תוצאות שיא בפעילותה העסקית וזאת על אף משבר הקורונה. הגידול במכירות והשיפור ברווחיות וביתר התוצאות הכספיות, הוא תוצאה של מימוש קפדני בידי ההנהלה והעובדים של אסטרטגיית החברה בשלוש השנים האחרונות ועמידה ביעדי התכנית העסקית שלה. מגפת הקורונה משפיעה כיום בעיקר על תחום התעופה בחברה, אך התעשייה האווירית היא חברה עם טכנולוגיה ומוצרים מגוונים, הפועלת בכמאה מדינות בעולם. גיוון מוצרי וגיאוגרפי זה מאפשר לנו להתמודד עם אתגרי הקורונה, ומציב את החברה בעמדה מצוינת להתמודדות עתידית עם המשבר העולמי ולהמשך הצלחה עסקית ועשייה לטובת ביטחון מדינת ישראל וכלכלתה".