בנק ירושלים
צילום: יח"צ, בנק ירושלים

נדבקו בנגיף: בנק ירושלים יוצא במהלך קיצוצים נרחב בגלל הקורונה

תוכנית ההתייעלות שעליו דיווח הבנק כולל הקפאה של שכר והטבות לעובדים, צמצום פעילות רווחה, ניוד, פרישה מוקדמת וצמצומי תקנים
ארז ליבנה | (8)

בבנק ישראל אמנם דואגים להרגיע שסקטור הבנקאות בכללותו הגיע מוכן להשפעות מגפת קורונה – כתוצאה מהלקחים שנלמדו מהמשבר של 2008 – לפחות ביחס הלימות ההון למאזן. אבל ברור שהבנקים נפגעים - מי פחות, מי יותר, ועל רקע הקורונה, בנק ירושלים -0.86% פותח בתוכנית התייעלות. אגב, הבנקים מתייעלים כבר שנים הם ימשיכו להתייעל - לא בגלל הקורונה - בגלל התחרות הדיגיטלית. אין מקום לבנקים עמוסים בעובדים וראינו את זה גם בהודעה בשבוע שעבר של בנק דיסקונט - הרחבה: מנוע הצמיחה של הבנקים - צמצום עובדים 

 

"על רקע ובעקבות המשבר העולמי אשר נגרם בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, והשפעתו על פעילות הבנק, הוחלט על יישום תכנית התייעלות בבנק, במטרה לצמצם את הוצאות הבנק, ובכלל זה עלויות השכר", כתבו בבנק בהודעה לבורסה.

 

בין היתר הוחלט שחברי ההנהלה והדירקטוריון יפחיתו 4% משכרם שיועברו לקרן לטובת העובדים. המהלך של הפרישה המוקדמת צפוי לחסוך לבנק עד 10 מיליון שקלים עד שנת 2021. "תוכנית ההתייעלות תכלול, בין היתר, הקפאה של שכר והטבות לעובדים, צמצום פעילות רווחה, ניוד פרישה מוקדמת וצמצומי תקנים. ההקפאה האמורה תשוב ותיבחן בתום הרבעון הראשון של שנת 2021", הוסיפו.

 

מניית החברה ירדה ב-15%, למרות שמתחילת החודש היא עולה בכ-8%. מדד הבנקים ירד מתחילת השנה במעל 25% כך שמצבה של מניית בנק ירושלים הוא סביר.

ומה קרה בדוחות? הרווח מפעילות אמנם ירד בכ-1%, המאזן וההון העצמי דווקא התחזקו, כשהרווח הנקי ביחס לרבעון השני ירד בלמעלה מ-56%, מרמה של 27.5 מיליון שקל לרמה של 12 מיליון.

נראה שתחום האשראי פוגע הכי קשה בבנק. ההכנסות מאשראי קטנו בלמעלה מ-9%, מ-95 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ל-86 מיליון שקל ברבעון השני של 2020. במחצית הראשונה של 2020, הוצאות הפסדי האשראי מתקרבות ל-200%, מ-23.7 מיליון בתקופה המקבילה, ל-70 מיליון במחצית הנוכחית - כל כולן בהשפעת הקורונה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דני דין 25/10/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו , מתייעלים על הגב שלנו . את השנים הכי טובות נתנו לבנק
  • 5.
    בנק ירושלים זאת ההשקעה הכי טובה שיש (ל"ת)
    דנית 25/10/2020 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הבוחש במספרים. 25/10/2020 13:35
    הגב לתגובה זו
    וזאת עוד הייתה שנה טובה לבנקים, אם בשנה טובה זה בנק שעושה 3% תשואה על ההון, ימיו ספורים.
  • 3.
    בנק מיותר צריך לסגור אותו (ל"ת)
    ולקחת את הרשיון 25/10/2020 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מי שיש לו חסכונות בבנק הזה שיברח (ל"ת)
    25/10/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
  • צודק 25/10/2020 13:33
    הגב לתגובה זו
    בשביל לקבל בריבית עוד 0.1% לסכן עשרות/מאות אלפי שקלים. "הבנק" הזה כמו עלה שעף ברוח, וקיצוץ כזה בכל התנאים לרבות בתנאי הבכירים מלמד באיזה מצב בנק ירושלים נמצא.
  • אתי 25/10/2020 14:47
    זה לא בנק אתי אלון.העובדים מצויינים ואפשר לקנות או למזג אותו
  • 1.
    ..הנה אחת הסיבות לשוקרונה (ל"ת)
    אור 25/10/2020 12:27
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?