נדבקו בנגיף: בנק ירושלים יוצא במהלך קיצוצים נרחב בגלל הקורונה
בבנק ישראל אמנם דואגים להרגיע שסקטור הבנקאות בכללותו הגיע מוכן להשפעות מגפת קורונה – כתוצאה מהלקחים שנלמדו מהמשבר של 2008 – לפחות ביחס הלימות ההון למאזן. אבל ברור שהבנקים נפגעים - מי פחות, מי יותר, ועל רקע הקורונה, בנק ירושלים 1.16% פותח בתוכנית התייעלות. אגב, הבנקים מתייעלים כבר שנים הם ימשיכו להתייעל - לא בגלל הקורונה - בגלל התחרות הדיגיטלית. אין מקום לבנקים עמוסים בעובדים וראינו את זה גם בהודעה בשבוע שעבר של בנק דיסקונט - הרחבה: מנוע הצמיחה של הבנקים - צמצום עובדים
"על רקע ובעקבות המשבר העולמי אשר נגרם בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, והשפעתו על פעילות הבנק, הוחלט על יישום תכנית התייעלות בבנק, במטרה לצמצם את הוצאות הבנק, ובכלל זה עלויות השכר", כתבו בבנק בהודעה לבורסה.
בין היתר הוחלט שחברי ההנהלה והדירקטוריון יפחיתו 4% משכרם שיועברו לקרן לטובת העובדים. המהלך של הפרישה המוקדמת צפוי לחסוך לבנק עד 10 מיליון שקלים עד שנת 2021. "תוכנית ההתייעלות תכלול, בין היתר, הקפאה של שכר והטבות לעובדים, צמצום פעילות רווחה, ניוד פרישה מוקדמת וצמצומי תקנים. ההקפאה האמורה תשוב ותיבחן בתום הרבעון הראשון של שנת 2021", הוסיפו.
מניית החברה ירדה ב-15%, למרות שמתחילת החודש היא עולה בכ-8%. מדד הבנקים ירד מתחילת השנה במעל 25% כך שמצבה של מניית בנק ירושלים הוא סביר.
ומה קרה בדוחות? הרווח מפעילות אמנם ירד בכ-1%, המאזן וההון העצמי דווקא התחזקו, כשהרווח הנקי ביחס לרבעון השני ירד בלמעלה מ-56%, מרמה של 27.5 מיליון שקל לרמה של 12 מיליון.
- בנק ירושלים: התשואה להון על 17.1% - 65 מיליון שקל בשורה התחתונה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שתחום האשראי פוגע הכי קשה בבנק. ההכנסות מאשראי קטנו בלמעלה מ-9%, מ-95 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ל-86 מיליון שקל ברבעון השני של 2020. במחצית הראשונה של 2020, הוצאות הפסדי האשראי מתקרבות ל-200%, מ-23.7 מיליון בתקופה המקבילה, ל-70 מיליון במחצית הנוכחית - כל כולן בהשפעת הקורונה.
- 6.דני דין 25/10/2020 15:37הגב לתגובה זוועכשיו , מתייעלים על הגב שלנו . את השנים הכי טובות נתנו לבנק
- 5.בנק ירושלים זאת ההשקעה הכי טובה שיש (ל"ת)דנית 25/10/2020 15:24הגב לתגובה זו
- 4.הבוחש במספרים. 25/10/2020 13:35הגב לתגובה זווזאת עוד הייתה שנה טובה לבנקים, אם בשנה טובה זה בנק שעושה 3% תשואה על ההון, ימיו ספורים.
- 3.בנק מיותר צריך לסגור אותו (ל"ת)ולקחת את הרשיון 25/10/2020 13:18הגב לתגובה זו
- 2.מי שיש לו חסכונות בבנק הזה שיברח (ל"ת)25/10/2020 12:51הגב לתגובה זו
- צודק 25/10/2020 13:33הגב לתגובה זובשביל לקבל בריבית עוד 0.1% לסכן עשרות/מאות אלפי שקלים. "הבנק" הזה כמו עלה שעף ברוח, וקיצוץ כזה בכל התנאים לרבות בתנאי הבכירים מלמד באיזה מצב בנק ירושלים נמצא.
- אתי 25/10/2020 14:47זה לא בנק אתי אלון.העובדים מצויינים ואפשר לקנות או למזג אותו
- 1...הנה אחת הסיבות לשוקרונה (ל"ת)אור 25/10/2020 12:27הגב לתגובה זו

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
