זהבית כהן פסגות
צילום: רמי זרנגר, אלכסנדר כץ
בלעדי

התפוצץ המו״מ למכירת פסגות - אייפקס בוחנת אופציות נוספות

המו״מ בין אייפקס למשקיעים הזרים שמוביל רון וייסברג למכירת פסגות התנהל לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל; ככל הנראה אייפקס תנסה להנפיק את פסגות בבורסה

ניצן כהן | (6)

התפוצץ המו״מ למכירת פסגות לקבוצת משקיעים זרים שמוביל רון וייסברג. כך נודע לביזפורטל. המו״מ התנהל בין קרן אייפקס, בעלת השליטה בפסגות לבין המשקיעים הזרים לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל אך בשל מחלוקת על השווי, מחלוקת שהפכה להיות מהותית עם משבר הקרונה, כאשר החליט וייסברג שלא להגמיש את עמדותיו, מה שהביא לסיום המו״מ.

 

בקרן אייפקס שמנוהלת על ידי זהבית כהן החליטו שבשלב הזה הם יפעלו למציאת חלופות אחרות להצפת ערך בפסגות. כהן נותנת עדיפות למכירת פסגות כמקשה אחת, אך נבחנת גם אפשרות של פיצול פסגות ומכירתה/ הנפקתה ביחידות נפרדות.

 

שתי החלופות שנראות כרגע הרלוונטיות ביותר הן הנפקה של פסגות בבורסה והאופציה השניה היא פיצול חברת הגמל מפסגות והנפקתה בנפרד מהנפקה או מכירה של בית ההשקעות פסגות.

 

שתי החלופות שואבות עידוד מההצלחה בהנפקה של אלטשולר שחם ובית ההשקעות מור שהפכו ליקירות הבורסה והן נהנות מפעילות ערה של משקיעים. הנפקה של שתי החברות בנפרד (בית ההשקעות פסגות וחברת הגמל) היא כרגע החלופה המועדפת על כהן מתוך ההנחה כי היא זו שעשויה להציף את השווי הגדול יותר לחברה, ותהפוך את ההחזקות שלא ימכרו לסחירות באופן שיאפשר לאייפקס גמישות במימוש עתידי של כלל ההחזקות או לחילופין חלוקה כדיבידנד בעין של המניות שלא ימכרו למשקיעים באייפקס.

 

מכירה באמצעות הנפקה, שהיא כאמור החלופה המועדפת כיום, עלולה ליצור לפסגות בעיה מסוג חדש והיא החשיפה של הדוחות הכספיים שלה. וכאן טמון מוקש לא פשוט.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לא עוד 28/07/2020 16:40
    הגב לתגובה זו
    כמו האישה המוכה שיודעת שבעלה עומד לחזור הביתה עצבני כך מרגישים עכשיו עובדי פסגות. עוד גזרות, עוד צמצומים, עוד קיצוצים. תשבחי את החברה, אל תייבשי אותה. בבקשה זהבית, לא עוד גזרות.
  • 5.
    מאיר 28/07/2020 13:34
    הגב לתגובה זו
    תתחילו להביא מנהלים חדשים / עובדים חדשים העובדים שלכם מוטשים
  • 4.
    חברה 28/07/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
    במחשכים
  • 3.
    שלי איתם הייתי מציע להם שם משקף יותר כמו תהומות (ל"ת)
    לפי הניסיון 28/07/2020 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא הייתי קונה מזהבית בית השקעות משומש (ל"ת)
    קארמה ביץ 28/07/2020 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנפקה משמעותה שמתכננים בהמשך לעקוץ את הפנסיות (ל"ת)
    סוד העושק 28/07/2020 11:39
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.