הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק
צילום: תמר מצפי

הבינלאומי: קיטון של 6.5% ברווח הנקי ל-171 מיליון שקל

ההכנסות מריבית ירדו ב-4% ל-614 מיליון שקל ברבעון הראשון, ההוצאות שאינן מריבית הסתכמו בכ-46 מיליון שקל. בעקבות הקורונה ההוצאות בגין הפסדי אשראי קפצו ל-157 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד |

הבנק הבינלאומי -1.56% דיווח על ירידה של 4% בהכנסות מריבית לצד קיטון של 6.5% ברווח הנקי, ברבעון הראשון. בעקבות משבר הקורונה רשמה החברה גידול חד בהוצאות בגין הפסדי אשראי שעמדו על כ-157 מיליון שקל. 

הכנסות הבנק מריבית נטו הסתכמו בכ-658 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, ירידה של כ-3.6% לעומת כ-635 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות שאינן מריבית הסתכמו בכ-46 מיליון שקל.

בשורה התחתונה דיווח הבנק על רווח נקי של כ-171 מיליון שקל, קיטון של כ-6.5% בהשוואה לכ-183 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון הושפע מהשלכות משבר הקורונה בעיקר מגידול חד בהוצאות בגין הפסדי אשראי של כ- 121 מיליון שקל ברובו בגין המשבר וכן מהכנסות מיסים בגין שנים קודמות של 35 מיליון שקל.

 

השפעות הקורונה

ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו בכ-157 מיליון שקל, בהשוואה לכ-36 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע  בעיקר מהשפעת השינויים בסביבה המאקרו כלכלית כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה ועקב חוסר הוודאות באשר להשפעתו על מצב הלווים, ובא לידי ביטוי בגידול בהפרשה הקבוצתית. ההוצאה להפסדי אשראי המיוחסת למשבר הקורונה מגיעה לכ-129 מיליון שקל ברבעון.

 

בנוסף, ברבעון הראשון של השנה נכללו הפסדים שטרם מומשו מהשקעה במניות בסך של 41 מיליון שקל, שנבעו מירידה בשווי השוק של המניות בשוק ההון, והפרשה לירידת ערך בגין אגרות חוב בסך של 18 מיליון שקל. מנגד, ניכר גידול בהכנסות מפעילות שוק ההון ומט"ח.

קיטון בהוצאות התפעוליות

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בכ-637 מיליון שקל, ירידה של 5.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ויחס היעילות השתפר ל-62.2% בהשוואה ל-64.4% בסוף שנת  2019 ול-67.2% ברבעון המקביל אשתקד. 

סמדר ברבר-צדיק מנכ"ל קבוצת הבינלאומי: "הבנק הבינלאומי הגיע למשבר הקורונה עם איתנות וחוסן פיננסיים גבוהים. העוצמה הפיננסית של הבינלאומי ניכרת ביחסי ההון הגבוהים, ברמת הנזילות הגבוהה ובתיק אשראי איכותי ומידתי. חוסן זה מאפשר לבנק להתמודד עם המשבר והשלכותיו ולסייע ללקוחותיו להתמודד עם המצב החדש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עם תחילת המשבר, נקט הבנק בשורה של מהלכים שמטרתם לשמר את ההמשכיות העיסקית של הבנק ולסייע ללקוחות הפרטיים והעסקיים. אין ספק שההתפתחויות הכלל עולמיות בעקבות המשבר הבריאותי יוצרות אי וודאות עימה יש להתמודד והבנק נערך לתרחישים השונים, תוך כדי המשכיות במתווה ההתייעלות שתוצאותיו ניכרות היטב בשיפור יחס היעילות של הבנק.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.