הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק
צילום: תמר מצפי

הבינלאומי: קיטון של 6.5% ברווח הנקי ל-171 מיליון שקל

ההכנסות מריבית ירדו ב-4% ל-614 מיליון שקל ברבעון הראשון, ההוצאות שאינן מריבית הסתכמו בכ-46 מיליון שקל. בעקבות הקורונה ההוצאות בגין הפסדי אשראי קפצו ל-157 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד |

הבנק הבינלאומי 0.57% דיווח על ירידה של 4% בהכנסות מריבית לצד קיטון של 6.5% ברווח הנקי, ברבעון הראשון. בעקבות משבר הקורונה רשמה החברה גידול חד בהוצאות בגין הפסדי אשראי שעמדו על כ-157 מיליון שקל. 

הכנסות הבנק מריבית נטו הסתכמו בכ-658 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, ירידה של כ-3.6% לעומת כ-635 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות שאינן מריבית הסתכמו בכ-46 מיליון שקל.

בשורה התחתונה דיווח הבנק על רווח נקי של כ-171 מיליון שקל, קיטון של כ-6.5% בהשוואה לכ-183 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון הושפע מהשלכות משבר הקורונה בעיקר מגידול חד בהוצאות בגין הפסדי אשראי של כ- 121 מיליון שקל ברובו בגין המשבר וכן מהכנסות מיסים בגין שנים קודמות של 35 מיליון שקל.

 

השפעות הקורונה

ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו בכ-157 מיליון שקל, בהשוואה לכ-36 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע  בעיקר מהשפעת השינויים בסביבה המאקרו כלכלית כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה ועקב חוסר הוודאות באשר להשפעתו על מצב הלווים, ובא לידי ביטוי בגידול בהפרשה הקבוצתית. ההוצאה להפסדי אשראי המיוחסת למשבר הקורונה מגיעה לכ-129 מיליון שקל ברבעון.

 

בנוסף, ברבעון הראשון של השנה נכללו הפסדים שטרם מומשו מהשקעה במניות בסך של 41 מיליון שקל, שנבעו מירידה בשווי השוק של המניות בשוק ההון, והפרשה לירידת ערך בגין אגרות חוב בסך של 18 מיליון שקל. מנגד, ניכר גידול בהכנסות מפעילות שוק ההון ומט"ח.

קיטון בהוצאות התפעוליות

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בכ-637 מיליון שקל, ירידה של 5.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ויחס היעילות השתפר ל-62.2% בהשוואה ל-64.4% בסוף שנת  2019 ול-67.2% ברבעון המקביל אשתקד. 

סמדר ברבר-צדיק מנכ"ל קבוצת הבינלאומי: "הבנק הבינלאומי הגיע למשבר הקורונה עם איתנות וחוסן פיננסיים גבוהים. העוצמה הפיננסית של הבינלאומי ניכרת ביחסי ההון הגבוהים, ברמת הנזילות הגבוהה ובתיק אשראי איכותי ומידתי. חוסן זה מאפשר לבנק להתמודד עם המשבר והשלכותיו ולסייע ללקוחותיו להתמודד עם המצב החדש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עם תחילת המשבר, נקט הבנק בשורה של מהלכים שמטרתם לשמר את ההמשכיות העיסקית של הבנק ולסייע ללקוחות הפרטיים והעסקיים. אין ספק שההתפתחויות הכלל עולמיות בעקבות המשבר הבריאותי יוצרות אי וודאות עימה יש להתמודד והבנק נערך לתרחישים השונים, תוך כדי המשכיות במתווה ההתייעלות שתוצאותיו ניכרות היטב בשיפור יחס היעילות של הבנק.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.