הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק
צילום: תמר מצפי

הבינלאומי: קיטון של 6.5% ברווח הנקי ל-171 מיליון שקל

ההכנסות מריבית ירדו ב-4% ל-614 מיליון שקל ברבעון הראשון, ההוצאות שאינן מריבית הסתכמו בכ-46 מיליון שקל. בעקבות הקורונה ההוצאות בגין הפסדי אשראי קפצו ל-157 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד |

הבנק הבינלאומי 0.57% דיווח על ירידה של 4% בהכנסות מריבית לצד קיטון של 6.5% ברווח הנקי, ברבעון הראשון. בעקבות משבר הקורונה רשמה החברה גידול חד בהוצאות בגין הפסדי אשראי שעמדו על כ-157 מיליון שקל. 

הכנסות הבנק מריבית נטו הסתכמו בכ-658 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, ירידה של כ-3.6% לעומת כ-635 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות שאינן מריבית הסתכמו בכ-46 מיליון שקל.

בשורה התחתונה דיווח הבנק על רווח נקי של כ-171 מיליון שקל, קיטון של כ-6.5% בהשוואה לכ-183 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון הושפע מהשלכות משבר הקורונה בעיקר מגידול חד בהוצאות בגין הפסדי אשראי של כ- 121 מיליון שקל ברובו בגין המשבר וכן מהכנסות מיסים בגין שנים קודמות של 35 מיליון שקל.

 

השפעות הקורונה

ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו בכ-157 מיליון שקל, בהשוואה לכ-36 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע  בעיקר מהשפעת השינויים בסביבה המאקרו כלכלית כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה ועקב חוסר הוודאות באשר להשפעתו על מצב הלווים, ובא לידי ביטוי בגידול בהפרשה הקבוצתית. ההוצאה להפסדי אשראי המיוחסת למשבר הקורונה מגיעה לכ-129 מיליון שקל ברבעון.

 

בנוסף, ברבעון הראשון של השנה נכללו הפסדים שטרם מומשו מהשקעה במניות בסך של 41 מיליון שקל, שנבעו מירידה בשווי השוק של המניות בשוק ההון, והפרשה לירידת ערך בגין אגרות חוב בסך של 18 מיליון שקל. מנגד, ניכר גידול בהכנסות מפעילות שוק ההון ומט"ח.

קיטון בהוצאות התפעוליות

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בכ-637 מיליון שקל, ירידה של 5.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ויחס היעילות השתפר ל-62.2% בהשוואה ל-64.4% בסוף שנת  2019 ול-67.2% ברבעון המקביל אשתקד. 

סמדר ברבר-צדיק מנכ"ל קבוצת הבינלאומי: "הבנק הבינלאומי הגיע למשבר הקורונה עם איתנות וחוסן פיננסיים גבוהים. העוצמה הפיננסית של הבינלאומי ניכרת ביחסי ההון הגבוהים, ברמת הנזילות הגבוהה ובתיק אשראי איכותי ומידתי. חוסן זה מאפשר לבנק להתמודד עם המשבר והשלכותיו ולסייע ללקוחותיו להתמודד עם המצב החדש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עם תחילת המשבר, נקט הבנק בשורה של מהלכים שמטרתם לשמר את ההמשכיות העיסקית של הבנק ולסייע ללקוחות הפרטיים והעסקיים. אין ספק שההתפתחויות הכלל עולמיות בעקבות המשבר הבריאותי יוצרות אי וודאות עימה יש להתמודד והבנק נערך לתרחישים השונים, תוך כדי המשכיות במתווה ההתייעלות שתוצאותיו ניכרות היטב בשיפור יחס היעילות של הבנק.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.