הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק
צילום: תמר מצפי

הבינלאומי: קיטון של 6.5% ברווח הנקי ל-171 מיליון שקל

ההכנסות מריבית ירדו ב-4% ל-614 מיליון שקל ברבעון הראשון, ההוצאות שאינן מריבית הסתכמו בכ-46 מיליון שקל. בעקבות הקורונה ההוצאות בגין הפסדי אשראי קפצו ל-157 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד |

הבנק הבינלאומי 1.27% דיווח על ירידה של 4% בהכנסות מריבית לצד קיטון של 6.5% ברווח הנקי, ברבעון הראשון. בעקבות משבר הקורונה רשמה החברה גידול חד בהוצאות בגין הפסדי אשראי שעמדו על כ-157 מיליון שקל. 

הכנסות הבנק מריבית נטו הסתכמו בכ-658 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, ירידה של כ-3.6% לעומת כ-635 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות שאינן מריבית הסתכמו בכ-46 מיליון שקל.

בשורה התחתונה דיווח הבנק על רווח נקי של כ-171 מיליון שקל, קיטון של כ-6.5% בהשוואה לכ-183 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון הושפע מהשלכות משבר הקורונה בעיקר מגידול חד בהוצאות בגין הפסדי אשראי של כ- 121 מיליון שקל ברובו בגין המשבר וכן מהכנסות מיסים בגין שנים קודמות של 35 מיליון שקל.

 

השפעות הקורונה

ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו בכ-157 מיליון שקל, בהשוואה לכ-36 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע  בעיקר מהשפעת השינויים בסביבה המאקרו כלכלית כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה ועקב חוסר הוודאות באשר להשפעתו על מצב הלווים, ובא לידי ביטוי בגידול בהפרשה הקבוצתית. ההוצאה להפסדי אשראי המיוחסת למשבר הקורונה מגיעה לכ-129 מיליון שקל ברבעון.

 

בנוסף, ברבעון הראשון של השנה נכללו הפסדים שטרם מומשו מהשקעה במניות בסך של 41 מיליון שקל, שנבעו מירידה בשווי השוק של המניות בשוק ההון, והפרשה לירידת ערך בגין אגרות חוב בסך של 18 מיליון שקל. מנגד, ניכר גידול בהכנסות מפעילות שוק ההון ומט"ח.

קיטון בהוצאות התפעוליות

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בכ-637 מיליון שקל, ירידה של 5.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ויחס היעילות השתפר ל-62.2% בהשוואה ל-64.4% בסוף שנת  2019 ול-67.2% ברבעון המקביל אשתקד. 

סמדר ברבר-צדיק מנכ"ל קבוצת הבינלאומי: "הבנק הבינלאומי הגיע למשבר הקורונה עם איתנות וחוסן פיננסיים גבוהים. העוצמה הפיננסית של הבינלאומי ניכרת ביחסי ההון הגבוהים, ברמת הנזילות הגבוהה ובתיק אשראי איכותי ומידתי. חוסן זה מאפשר לבנק להתמודד עם המשבר והשלכותיו ולסייע ללקוחותיו להתמודד עם המצב החדש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עם תחילת המשבר, נקט הבנק בשורה של מהלכים שמטרתם לשמר את ההמשכיות העיסקית של הבנק ולסייע ללקוחות הפרטיים והעסקיים. אין ספק שההתפתחויות הכלל עולמיות בעקבות המשבר הבריאותי יוצרות אי וודאות עימה יש להתמודד והבנק נערך לתרחישים השונים, תוך כדי המשכיות במתווה ההתייעלות שתוצאותיו ניכרות היטב בשיפור יחס היעילות של הבנק.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.