סטרווד ווסט
צילום: מצגת למשקיעים
אג"ח אמריקאיות - סכנה

סטרווד לא עומדת בקובננטים; שווי הנכסים ירד ב-200 מיליון דולר

בעקבות התפשטות וירוס הקורונה נאלצה החברה לסגור את הקניונים שלה וביקשה מהבנקים המלווים של אחד הפרוייקטים לוותר על תשלומים למשך חצי שנה. הבנקים, טרם הסכימו ויכולים לדרוש פירעון מיידי
ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה אג"ח

​סטרווד, חברה אמריקאית נוספת שגייסה חוב בתל-אביב, דיווחה היום כי אינה עומדת באמות מידה פיננסיות. אם זה לא מספיק הרי שהחברה הזמינה הערכת שווי לנכסיה לצורך הכנת הדוחות הכספיים לשנת 2019, מהם עלה כי שווי הנכסים ירד ב-130 מיליון דולר ביחס להערכת השווי שבוצעה בספטמבר 2019 וביותר מ-200 מיליון דולר ביחס לשווי הנכסים בסוף 2018.

לקריאה נוספת:

בוקר טוב מעלות - מכניסה את סטרווד ל-CreditWatch

מיליארד שקל בסכנה - סטרווד האמריקאית שגייסה אג"ח מהמוסדיים בצרות

הכסף מתרחק - סטרווד סוגרת את כל הקניונים בארה"ב לחודש

מהערכת השווי שפרסמה החברה עולה כי שווי הנכסים שלה עומד, נכון לסוף 2019 על 1.44 מיליארד דולר לעומת שווי של 1.57 מיליארד דולר בתום הרבעון השלישי של 2019 ושווי של 1.62 מיליארד דולר בסוף 2018.

בעקבות התפשטות וירוס הקורונה נאלצה החברה לסגור את הקניונים שלה וביקשה מהבנקים המלווים של אחד הפרוייקטים לוותר על תשלומים למשך חצי שנה. הבנקים, טרם הסכימו למהלך כזה ונראה כי הסיכוי שהם יוותרו על התשלומים נמוך.

על פי דיווחי החברה, מתקיים טריגר מרכזי בהלוואה העיקרית שקיבלה החברה המאפשר לבנק להעמיד את החוב לפירעון מיידי. הטריגר הוא שאם שני שוכרי עוגן עוזבים שלושה או יותר מנכסי החברה. מדובר בעזיבה משמעותית שצפוייה להכות בהכנסות החברה. הדיווח של סטרווד מלמד כי הטריגר הזה התקיים.

ההלוואה העיקרית הנזכרת בדיווח היא הלוואה שנטלה החברה בסוף שנת 2013 (14.11.2013) בהיקף כספי של 760 מיליון דולר כנגד שיעבוד של 5 מנכסי החברה. ההלוואה הזו, כאמור, נמצאת בהפרה של תנאים מרכזיים כמו נטישת שוכרים מרכזיים והיעדר גידור חשיפה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף נטלה החברה בסוף שנת 2018 הלוואה של 145 מיליון דולר כנגד שיעבוד של נכס נוסף שלה מה שמותיר רק נכס אחד ללא שיעבודים שיעמוד, במקרה של דיפולט כאמצעי לריקובי של חובות החברה לשאר מחזיקי האג"ח בישראל שאין להם כל שיעבוד על נכסים.

נתון מדאיג נוסף עולה מהדיווח של החברה ולפיו לאחר הורדת דירוג החוב של החברה על-ידי מעלות לפני כשבוע, הודיע בנק שמבצע עבור החברה גידור מטבעי כי הוא דורש מהחברה עיבוי בטוחה של 7 מיליון דולר. אם החברה לא תפקיד את הסכום הזה הבנק יפסיק לבצע את פעולת הגידור לחברה – מה שעשה תוך שהוא דורש מהחברה לשלם לו 7 מיליון דולר.

לאור העובדה כי עסקת הגידור של החברה לא בוצעה, מתקיים טריגר נוסף בהלוואה המרכזית שלה לפיו התחייבה לגדר מחצית מהתחייבויותיה – כאמור לא רק שהחברה לא עשתה זאת, אלא היא נותרה חייבת לבנק שביצע עבורה את העסקה 7 מיליון דולר שעדיין לא שילמה.

כאן המקום לציין כי לפני כשבוע הורידה מעלות את דירוג המנפיק של החברה ל-CCC דירוג נמוך שמשקף שלב אחד מתחת לחדלות פירעון. בנימוקי הורדת דירוג האשראי של החברה כתבו כלכלני מעלות כי הם צופים הסדר חוב של החברה בטווח של שנה. יצויין כי בחודש פברואר שילמה החברה 56.5 מיליון שקל ריבית שנתית למחזיקי אג"ח סדרה א' שלה, סדרה ללא בטוחות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורי 02/04/2020 14:38
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי לפרוע את התחייבויות
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?