שר האוצר משה כחלון ונגיד בנק ישראל אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

האוצר: הגירעון הממשלתי עמד על 3.7% מהתמ"ג בחודש נובמבר

ברקע לדיווחים על פרישה אפשרית של שר האוצר, משה כחלון, מהחיים הפוליטיים בימים הקרובים,  האוצר מעדכן היום כי הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.7% מהתמ"ג
עמית נעם טל | (4)

ברקע לדיווחים על כך ששר האוצר משה כחלון עשוי להודיע בימים הקרובים על פרישה מהחיים הפוליטים, משרד האוצר מפרסם הערב כי הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בחודש האחרון ב-3.7% מהתמ"ג, גבוה משמעותית מהיעד השנתי שעומד על גירעון של 2.9% מהתמ"ג.

ההוצאות הממשלתיות מתחילת 2019 הסתכמו ב-353 מיליארד שקל, כאשר 27.5 מיליארד שקל מתוכם היו תשלומי ריבית ו-19 מיליארד שקל היו הפרשות לביטוח לאומי. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההוצאות ב-332.7 מיליארד שקל - כך שמדובר בגידול שנתי של 6.1% בהוצאות.

באוצר מעדכנים כי בחודש נובמבר נרשם עודף של 500 מיליון שקל, לעומת גירעון של 123 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה העיקרית לנתון היא דחיית תשלומי מס בהיקף של 2.2 מיליארד שקל מאוקטובר. אלמלא דחיית המס, הגירעון הממשלתי היה מסתכם ב-1.7 מיליארד שקל.

הבעיה העיקרית היא בצד ההכנסות. התחזית המקורית של האוצר הייתה להכנות של 356.7 מיליארד שקל, כאשר ההכנסות ממיסים צפויות לעמוד על 323.1 מיליארד שקל. בפועל, מתחילת 2019 הסתכמו ההכנסות ב-315.9 מיליארד שקל בלבד, גידול נומינלי של 2.6% בלבד. סך גביית המיסים הסתכמה ב-290 מיליארד ש"ח, אמנם מדובר גידול נומינלי של 3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך רחוק מהתחזית המקורית.

ההתפתחות של הגירעון הממשלתי בשנים האחרונות. מקור - האוצר

הגירעון הממשלתי ב-2019 לעומת הגירעון ב-2018. מקור  - האוצר

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוני 06/12/2019 03:19
    הגב לתגובה זו
    הגירעון בגלל שהם נוכלים אוכלים ושותים ויוצאים לטיולים על חשבון קופת המדינה ולא על חשבונם האישי תתעוררוחחחחחחחחח
  • 3.
    מדינת הגנבים 05/12/2019 13:06
    הגב לתגובה זו
    חצי לגנבים מושחתים שרוצים עוד בחירות החצי השני לבעלי ההון שעובדים איתם.
  • 2.
    סתם 05/12/2019 07:34
    הגב לתגובה זו
    האם הייתה מלחמה לא צפויה ? האם הערבים נמצאים על הגדרות ? האם האוצר במבצע אדיר להקטין את הפקקים בכביש?
  • 1.
    אבוי 04/12/2019 20:46
    הגב לתגובה זו
    וזה ימשיך ומגדל עוד אם יהיו בחירות נוספות.
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.