שר האוצר משה כחלון ונגיד בנק ישראל אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

האוצר: הגירעון הממשלתי עמד על 3.7% מהתמ"ג בחודש נובמבר

ברקע לדיווחים על פרישה אפשרית של שר האוצר, משה כחלון, מהחיים הפוליטיים בימים הקרובים,  האוצר מעדכן היום כי הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.7% מהתמ"ג
עמית נעם טל | (4)

ברקע לדיווחים על כך ששר האוצר משה כחלון עשוי להודיע בימים הקרובים על פרישה מהחיים הפוליטים, משרד האוצר מפרסם הערב כי הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בחודש האחרון ב-3.7% מהתמ"ג, גבוה משמעותית מהיעד השנתי שעומד על גירעון של 2.9% מהתמ"ג.

ההוצאות הממשלתיות מתחילת 2019 הסתכמו ב-353 מיליארד שקל, כאשר 27.5 מיליארד שקל מתוכם היו תשלומי ריבית ו-19 מיליארד שקל היו הפרשות לביטוח לאומי. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההוצאות ב-332.7 מיליארד שקל - כך שמדובר בגידול שנתי של 6.1% בהוצאות.

באוצר מעדכנים כי בחודש נובמבר נרשם עודף של 500 מיליון שקל, לעומת גירעון של 123 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה העיקרית לנתון היא דחיית תשלומי מס בהיקף של 2.2 מיליארד שקל מאוקטובר. אלמלא דחיית המס, הגירעון הממשלתי היה מסתכם ב-1.7 מיליארד שקל.

הבעיה העיקרית היא בצד ההכנסות. התחזית המקורית של האוצר הייתה להכנות של 356.7 מיליארד שקל, כאשר ההכנסות ממיסים צפויות לעמוד על 323.1 מיליארד שקל. בפועל, מתחילת 2019 הסתכמו ההכנסות ב-315.9 מיליארד שקל בלבד, גידול נומינלי של 2.6% בלבד. סך גביית המיסים הסתכמה ב-290 מיליארד ש"ח, אמנם מדובר גידול נומינלי של 3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך רחוק מהתחזית המקורית.

ההתפתחות של הגירעון הממשלתי בשנים האחרונות. מקור - האוצר

הגירעון הממשלתי ב-2019 לעומת הגירעון ב-2018. מקור  - האוצר

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוני 06/12/2019 03:19
    הגב לתגובה זו
    הגירעון בגלל שהם נוכלים אוכלים ושותים ויוצאים לטיולים על חשבון קופת המדינה ולא על חשבונם האישי תתעוררוחחחחחחחחח
  • 3.
    מדינת הגנבים 05/12/2019 13:06
    הגב לתגובה זו
    חצי לגנבים מושחתים שרוצים עוד בחירות החצי השני לבעלי ההון שעובדים איתם.
  • 2.
    סתם 05/12/2019 07:34
    הגב לתגובה זו
    האם הייתה מלחמה לא צפויה ? האם הערבים נמצאים על הגדרות ? האם האוצר במבצע אדיר להקטין את הפקקים בכביש?
  • 1.
    אבוי 04/12/2019 20:46
    הגב לתגובה זו
    וזה ימשיך ומגדל עוד אם יהיו בחירות נוספות.
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

משה לארי מזרחי טפחות
צילום: דוברות בנק מזרחי טפחות
דוחות

מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%

הבנק מציג צמיחה באשראי ותשואת הון של 17.6%, מעט נמוכה מהשנה שעברה; הדירקטוריון בחר בחלוקה מתונה של מחצית מהרווח, למרות אישור בנק ישראל לחלוקה של עד 75%

תמיר חכמוף |

בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות 0%   פרסם את דוחות הרבעון השלישי של 2025 עם המשך רווחיות גבוהה וצמיחה באשראי, אבל גם איתות ראשון להעדפה של שמרנות מסוימת בחלוקת ההון, במיוחד בהשוואה ללאומי והבינלאומי. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-1.48 מיליארד שקל, עלייה קלה לעומת כ-1.43 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. תשואת ההון עמדה על 17.6% במונחים שנתיים, לעומת 19% באותו רבעון לפני שנה, ועדיין מדובר באחת התשואות הגבוהות במערכת, גם אם מתחת לרמות השיא של 2024.

בצד הפעילות, הבנק ממשיך להתרחב באשראי. תיק האשראי לציבור, נטו, גדל במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה ב-9.5%, שהם כ-33.9 מיליארד שקל, והגיע בסוף ספטמבר לכ-358 מיליארד שקל. חלקו של האשראי לציבור במאזן עלה לכ-75%, כך שהבנק נשאר ממוקד בליבת הפעילות הבנקאית, אשראי לדיור, משקי בית ועסקים.

התמונה בסיכון האשראי ממשיכה להיות חיובית. ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי ירדו ל-44 מיליון שקל בלבד, לעומת 130 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור ההוצאות להפסדי אשראי מסך האשראי לציבור עמד על 0.04%, לעומת 0.15% אשתקד, רמה נמוכה יחסית, שמעידה על תיק אשראי שממשיך לתפקד היטב גם בסביבה מאתגרת.

בקו התפעולי, מזרחי-טפחות שומר על יעילות גבוהה אך ללא שיפור מהותי: יחס היעילות ברבעון עמד על כ-34.2%, לעומת 33.9% ברבעון המקביל ו-34.9% ברבעון השני השנה, רמות שמעידות על מבנה הוצאות רזה יחסית, אך לא על עוד שיפור ביעילות.
מנגד, מדדי ההון והנזילות נותרו חזקים עם יחס הון רובד 1 הסתכם בכ-10.4% ויחס ההון הכולל ב-13.36%, בעוד יחס כיסוי הנזילות (LCR) עומד על כ-139%, מרווח נוח מעל דרישות הפיקוח, שמאפשר לבנק גם לתמוך בצמיחה באשראי וגם לחלק דיבידנד.

כאן מגיע ההבדל הבולט מול לאומי: דירקטוריון מזרחי-טפחות אישר חלוקת דיבידנד של כ-741.5 מיליון שקל בגין הרבעון, 50% מהרווח הנקי. זהו למעשה ניצול מלא של מדיניות הדיבידנד המעודכנת של הבנק, שמאפשרת חלוקה של עד 50% מהרווח (לעומת 40% בעבר), אך עדיין מתחת לתקרה של 75% שהמערכת הבנקאית קיבלה מבנק ישראל, ושאותה לאומי והבינלאומי כבר מממשות. במילים אחרות, גם עם רווחיות גבוהה והון חזק, מזרחי-טפחות בוחר שלא למתוח את מדיניות ההחזר לבעלי המניות עד הקצה, ומשאיר כרית הון עבה יותר ליום גשום.