האוצר: הגירעון הממשלתי עמד על 3.7% מהתמ"ג בחודש נובמבר
ברקע לדיווחים על כך ששר האוצר משה כחלון עשוי להודיע בימים הקרובים על פרישה מהחיים הפוליטים, משרד האוצר מפרסם הערב כי הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בחודש האחרון ב-3.7% מהתמ"ג, גבוה משמעותית מהיעד השנתי שעומד על גירעון של 2.9% מהתמ"ג.
ההוצאות הממשלתיות מתחילת 2019 הסתכמו ב-353 מיליארד שקל, כאשר 27.5 מיליארד שקל מתוכם היו תשלומי ריבית ו-19 מיליארד שקל היו הפרשות לביטוח לאומי. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההוצאות ב-332.7 מיליארד שקל - כך שמדובר בגידול שנתי של 6.1% בהוצאות.
באוצר מעדכנים כי בחודש נובמבר נרשם עודף של 500 מיליון שקל, לעומת גירעון של 123 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה העיקרית לנתון היא דחיית תשלומי מס בהיקף של 2.2 מיליארד שקל מאוקטובר. אלמלא דחיית המס, הגירעון הממשלתי היה מסתכם ב-1.7 מיליארד שקל.
הבעיה העיקרית היא בצד ההכנסות. התחזית המקורית של האוצר הייתה להכנות של 356.7 מיליארד שקל, כאשר ההכנסות ממיסים צפויות לעמוד על 323.1 מיליארד שקל. בפועל, מתחילת 2019 הסתכמו ההכנסות ב-315.9 מיליארד שקל בלבד, גידול נומינלי של 2.6% בלבד. סך גביית המיסים הסתכמה ב-290 מיליארד ש"ח, אמנם מדובר גידול נומינלי של 3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך רחוק מהתחזית המקורית.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההתפתחות של הגירעון הממשלתי בשנים האחרונות. מקור - האוצר
הגירעון הממשלתי ב-2019 לעומת הגירעון ב-2018. מקור - האוצר
- 4.רוני 06/12/2019 03:19הגב לתגובה זוהגירעון בגלל שהם נוכלים אוכלים ושותים ויוצאים לטיולים על חשבון קופת המדינה ולא על חשבונם האישי תתעוררוחחחחחחחחח
- 3.מדינת הגנבים 05/12/2019 13:06הגב לתגובה זוחצי לגנבים מושחתים שרוצים עוד בחירות החצי השני לבעלי ההון שעובדים איתם.
- 2.סתם 05/12/2019 07:34הגב לתגובה זוהאם הייתה מלחמה לא צפויה ? האם הערבים נמצאים על הגדרות ? האם האוצר במבצע אדיר להקטין את הפקקים בכביש?
- 1.אבוי 04/12/2019 20:46הגב לתגובה זווזה ימשיך ומגדל עוד אם יהיו בחירות נוספות.
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
