יצחק תשובה קבוצת דלק
צילום: חן גלילי

דלק ביצעה רכישה עצמית של מניות בהיקף של 6.8 מיליון שקל

כחלק מתכניות הרכישה עליה הודיעה בתחילת השנה ובחודש אוקטובר, הקבוצה רכשה 15 אלף מניות בשלושת הימים האחרונים; מתחילת השנה רכשה מניות ב-104.5 מיליון שקל, במחיר ממוצע של 536.4 שקלים למניה
נועם בראל | (25)

חברת דלק קבוצה -1.78%  שבשליטת יצחק תשובה, מתחילה בביצוע התכנית השנייה לרכישה עצמית של מניות בהיקף של 100 מיליון שקל עליה הודיעה בחודש אוקטובר, לאחר שהשלימה את מסגרת הרכישות עליה הודיעה בתחילת השנה, כשהיא רוכשת מניות בכ-6.8 מיליון שקל תוך שלושה ימים, במחיר ממוצע של 468.21 שקלים - גבוה בכ-1.5% משער הבסיס של המניה הבוקר.

הקבוצה, באמצעות החברה הבת, דלק השקעות פיננסיות, רכשה בשלושת הימים האחרונים 15 אלף מניות. תחילה דיווחה על רכישת 2,100 מניות בבוקר של יום שני, לאחר מכן, בערב, דיווחה על רכישה של עוד 6,500 מניות, וביום שלישי בערב דיווחה על רכישה של עוד 7,034 מניות.

בתחילת השנה הודיעה דלק כי היא רואה בירידות האחרונות בשוק הזדמנות טובה לייצר רווח, והסבירה כי "רכישה עצמית של מניות ו/או אגרות חוב של החברה, בעת הזאת, מהוות לדעת הדירקטוריון הזדמנות עסקית וכלכלית ראויה". החברה השלימה את הרכישות של מסגרת זו והחלה לרכוש מניות נוספות במסגרת תכנית הרכישה עליה הכריזה בחודש אוקטובר, אשר תקפה עד אוקטובר 2020.

במסגרת תכניות הרכישה העצמית, רכשה מתחילת השנה דלק קבוצה מניות ב-104.5 מיליון שקל, במחיר ממוצע של 536.4 שקלים למניה - גבוה בכ-15% ממחיר השוק הנוכחי.

במהלך השנים האחרונות, ביצעה דלק ארבע תוכניות רכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 226 מיליון שקל, מתוכן מימשה החברה רכישות עצמיות בהיקף של 223 מיליון שקל, כלומר בשיעור של 70%. 

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חושב אחרת 04/12/2019 16:43
    הגב לתגובה זו
    או להכניס שותף או להנפיק זכויות ולשם כך מבצעים וויסות. אני לא חושב, אני בטוח שיהיה הסדר חוב, או שהוא מצא מאגר נוסף ולא סיפר. לא מספיק שהחברות בנות ממונפות לדעתי הם ימונפו עוד יותר כדי להעלות ערך למעלה. קחו בחשבון שכחול לבן כך או אחרת יהיו בפנים בקרוב, וקיבלתם את חיימוביץ והגז באדמה. מה שיותר מוזר זה שתשובה הבעלים של קשת שמקדמת את כחול לבן נפגעת מקשת בהפוך על הפוך , בתמיכה של הערוץ שלה במועמד שימוטט את הקבוצה.
  • dw 04/12/2019 18:09
    הגב לתגובה זו
    ובהתחשב בגירעון הענק שיש לנו לא נראה לי שיש מישהו שפוי שיסכים לוותר על הקופון הענק שהמדינה תגזור מהפרוייקט (חצי מהכנסות מיזם גז לאורך שנות קיומו הולכות למדינה), מה גם שבתרחיש אחדות חצי מהממשלה זה הליכוד וכנראה ששטייניץ יהיה בכיר מחיימוביץ'
  • 9.
    יוסי 04/12/2019 14:19
    הגב לתגובה זו
    ע"פ הנתונים מהכתבה של הדס מגן מגלובס מיום 28|11|2019 אתיקה מפיקה 80 אלף חביות נפט בעלות 18$ חישוב הרווח לשנה 80000כפוך360 כפול 38 [מחיר חבית נפט היום מעל 56 $ ]ס"כ 1,094מליירד$ .אז למה המניה יורדת למי יש הסבר אשמח לדעת
  • כי עדיין אין דוחות שמראים זאת (ל"ת)
    חכה 5 חודשים 06/12/2019 08:14
    הגב לתגובה זו
  • dw 04/12/2019 18:17
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שאיתקה+שברון לא מפיקות 80 אלף חביות נפט ממש אלא חלק זה נפט וחלק זה מוצרים נוספים (כנראה גז טבעי וקונדנסט), והשווי הכולל דומה ל 80 אלף חביות. זה יכול להיות גם טיפה פחות. בכל אופן אני שותף לדעתך שאיתקה זה עסק לא רע, אבל אפשר להבין את חשש המוסדיים ממינוף גבוה. אגב, דלק גידרה את היקף המכירות של איתקה ל 3 השנים הקרובות, כשעד אז אמורה להחזיר את החוב. אני מאמין, ומקווה, שאחרי שדלק תצליח להנפיק את איתקה בלונדון, או לחילופין למכור חלק (השמועה מדברת על BP), אז המוסדיים ירגעו מהמכירות ובשאיפה גם יחזרו לקנות. זה לגיטימי לדאוג.
  • huxh 04/12/2019 19:10
    האם מכירה של פניקס לא השפיעה על המינוף
  • 8.
    קוראים לזה: להחזיק את המניה (ל"ת)
    קוראים לזה 04/12/2019 13:34
    הגב לתגובה זו
  • dw 04/12/2019 18:10
    הגב לתגובה זו
    או לחילופין ניצול מחיר נוח בשוק כדי לייצר רווחי הון בעתיד. עדיף שפירמה, כל פירמה, לא משנה איזו, תקנה מניות בשוק כשהמחיר זול
  • 7.
    אחד העפ 04/12/2019 12:57
    הגב לתגובה זו
    פישמן.דנקנר.תשובה.לבייב ועוד ועוד. כמה מיליארדים ירדו מהפנסיות שלכם?
  • עזריאלי? גיל שוייד? (ל"ת)
    dw 04/12/2019 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    fu,c 04/12/2019 12:05
    הגב לתגובה זו
    לתגובתכם- בהצלחה
  • dw 04/12/2019 14:56
    הגב לתגובה זו
    בכל אופן אם למשל חשבת למכור - אז אם אתה יודע שיש גוף שמנסה לאסוף סחורה למה שתתנדב לספק לו אותה בזול? שים לימיט יותר גבוה, ואם יתפוס? הרווחת עוד כמה לירות. שים לב שזה לא קשר לדלק קבוצה דווקא. זה מהלך פעולה רגיל של טריידרים כמונו. אם אתה יודע שרוצים את הסחורה שיש לך בתיק? תרים קצת את המחיר. בסופו של דבר אנחנו כאן כדי לעשות כסף.
  • 5.
    מניות גז על הפנים 04/12/2019 12:03
    הגב לתגובה זו
    תשואה הזוייה של 55% כבר אתה אפס מאופס.אמן ותענש משמיים על הגזל שלך.
  • 4.
    dw 04/12/2019 12:00
    הגב לתגובה זו
    שימו לב: 3.2+3.1+1
  • 3.
    המלש 04/12/2019 10:07
    הגב לתגובה זו
    מה הסיבה שהמניה יורדת.היו לה רכישות עצמיות. סגרה קניית שברון. אז מה הסיבה הרי לוויתן יפיק החל המחודש גז.
  • תשובה לוקח עסק של מיליארדים וממנף אותו בצורה לא הגיונית (ל"ת)
    באפט 04/12/2019 12:28
    הגב לתגובה זו
  • dw 04/12/2019 12:05
    הגב לתגובה זו
    נקווה שבהמשך הדרך יכנס גוף לאיתקה (השמועות מספרות על BP), מה שירגיע את המוסדיים, ובשאיפה לפי תמחור נאה. בתרחיש כזה, אם יקרה, הנייר אמור לעוף למעלה. נחזיק אצבעות.
  • 2.
    יוסי 04/12/2019 09:56
    הגב לתגובה זו
    התשואה ב-5 השנים - מינוס 48 % .אדון תשובה מתעלל בציבור המשקיעים .חסר מצפון מהמר בכספי המשקיעים
  • dw 04/12/2019 12:02
    הגב לתגובה זו
    הברנש לא מכר אפילו לא מניה אחת. להפך. הוא אפילו שם הצעת רכש חלקית וקנה בלוק. אני אגב בין אלה שמכרו לו, ומייד לאחר מכן רצתי לשוק וקניתי חזרה, במחיר יותר זול :-)
  • קונספירציה 04/12/2019 11:25
    הגב לתגובה זו
    123 דג מלוח
  • 1.
    סוחר 04/12/2019 09:22
    הגב לתגובה זו
    בתשובה
  • dw 04/12/2019 12:07
    הגב לתגובה זו
    זה נכון שגם האגחים נסחרים בתשואה מעניינת, וגם אני קניתי בהם, אבל האפסייד במניה משמעותי הרבה יותר. לכן אם לא חוששים מבעיה תזרימית דלק תוכל לייצר רווחי הון ניכרים בעתיד.
  • המלש 04/12/2019 10:15
    הגב לתגובה זו
    לאיזה תשואת אגח יש 7%
  • dw 04/12/2019 15:00
    הם מציעים קצת מעל 7% שקלי. אגחים ארוכים כמובן. באגחים הקצרים יותר התשואה נמוכה יותר.
  • אנונימי 04/12/2019 14:16
    ל"א.ל"ד.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.