ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

בפעם ה-2 בחודשיים: קרן פימי מימשה מניות בהמלט ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות הגדולה בישראל מימשה 11% ממניות החברה, לפי מחיר של 63 אגורות למניה - תישאר עם 31%. הרווח של פימי מהמכירה עומד על כ-500 מיליון שקל ומשקף תשואה של פי 3.4 על ההשקעה
ארז ליבנה | (1)

לשי דוידי הספיק? בפעם השנייה מאז ספטמבר, קרן פימי הודיעה הבוקר על מימוש מניות של חברת המלט (קנדה-ישראל). מדובר במימוש של 11% ממניות החברה בשווי 100 מיליון שקל לפי מחיר של 63 אגורות למניה - דיסקאונט של כ-4% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

 

העסקה בוצעה אתמול, מחוץ לבורסה. לפי הקרן, הרווח של פימי בהמלט מסתכם בכ-500 מיליון שקל המהווים תשואה של פי 3.4 על ההשקעה. כעת נותרת פימי עם 31% ממניות החברה בשווי של 83 מיליון דולר, זאת לאחר שמימשה 28% ממניות החברה בהיקף של 112 מיליון דולר.

רק אתמול הציגה המלט דוחות שלישיים ברצף של הפסד, שממחישים את הקיפאון ששורר בשוק העולמי של המוליכים למחצה. בשורה התחתונה, הרווח ירד מ-314 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ל-1.5 מיליון דולר מינוס ברבעון האחרון.

 

המלט נרכשה על ידי פימי ב-2012 בתמורה ל-58 מיליון דולר. בחודשים האחרונים היו שמועות לפיה המלט נמצאת על המדף, אולם בספטמבר פימי ביצעה עסקה מחוץ לבורסה, שבו מכרה כ-2.55 מיליון מניות לפי מחיר של 59 שקלים למניה - דיסקאונט של כ-5.2% על שער הבסיס של המניה ובתמורה כוללת של כ-150 מיליון שקל.

 

לאחר המימוש דאז, נותרה קרן פימי עם החזקה של 42% ממניות המלט, שאלה כאמור הצטמצמו הבוקר ל-31% בלבד.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר 28/11/2019 10:04
    הגב לתגובה זו
    עוד כישלון עוד מנייה פח תיזהרו היא יכולב לרדת בקלות לצ5500
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד