אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.

דו"חות מליסרון: ירידה של 16% ברווח הנקי ב-2017

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של 60 מיליון שקל וחלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2018 של כ-240 מיליון שקל
נועם בראל |

חברת הקניונים מליסרון -0.17% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה, מהן עולה כי הרווח הנקי ירד בכ-16% בשנת 2017. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של כ-60 מיליון שקל, ואישר חלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2018 בסך כולל של כ-240 מיליון שקל.

על פי דו"חות החברה, סך ה-NOI (רווח לאחר ניכוי הוצאות התפעול ולפני ניכוי מסים וריביות) ברבעון הרביעי גדל בכ-6.2% לכ-291 מיליון שקל, בהשוואה לכ-274 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO (רווח נקי בתוספת דיווידנדים מהשקעות, פחת והפחתות) עלה ברבעון הרביעי לשנת 2017 בכ-7.7% לכ-168 מיליון שקל, בהשוואה לכ-156 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בראייה שנתית, הכנסות החברה גדלו בשנת 2017 בכ-14% לכ-1.55 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.36 מיליארד שקל בשנת 2016. סך ה-NOI בשנת 2017 עלה בכ-7.4% לכ-1.15 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.07 מיליארד שקל בשנת 2016. ה-FFO עלה בשנת 2017 בכ-9.6% לכ-640 מיליון שקל, בהשוואה לכ-584 מיליון שקל בשנת 2016. עם זאת, בשורה התחתונה, מליסרון מסיימת את שנת 2017 עם רווח נקי המסתכם בכ-851 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-985.3 מיליון שקל בשנת 2016, ירידה של כ-16%.

מליסרון צופה כי לאורך שנת 2018 יכנסו, בשלבים, עיקרם החל מהמחצית השנייה של השנה, פרויקטים חדשים שצפויים להניב NOI של כ-25 מיליון שקל.

שכרו השנתי של מנכ"ל החברה, אבי לוי, נאמד בכ-6.6 מיליון שקל, כאשר 1.9 מיליון שקל מתוך הסכום הוא מענק ביצועים, ו-1.8 מיליון שקל בתשלום מבוסס מניות. יו"ר החברה, ליאורה עופר, קיבלה שכר של 3.3 מיליון שקל. סך עלות השכר של חמשת הבכירים בחברה הסתכמה ב-17.5 מיליון שקל.

 

ליאורה עופר, יו"ר מליסרון: "מליסרון מסכמת את 2017 עם המשך צמיחה ושיפור בפרמטרים התפעוליים. על מנת לשמור על מעמד מוביל בתחום הקניונים ומרכזי המסחר בישראל, חברתנו בוחנת כל העת את המגמות והתמורות בשוק הקמעונאות ואת צרכי הצרכנים וציפיותיהם, ופועלת לתת מענה לצרכים משתנים אלו, לשיפור מתמיד בחוויית הקניה ויצירת ערך מוסף הן לעסקים הפועלים בנכסיה והן לציבור הלקוחות".

 

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון: "אנו מאמינים כי מצבת הנכסים האיכותית של החברה וההתמקדות בתחומי המומחיות של החברה  ומקורות המימון ארוכי הטווח שלה ימשיכו לבסס את חוסנה הפיננסי ולקדם את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה. התמקדות החברה בתחומי מומחיותה ויכולתה לספק לקהל הצרכנים מוצר עדכני ואטרקטיבי, יסייעו לחברה להתמודד עם האתגרים השונים בעתיד הקרוב והרחוק, וביניהם התגברות התחרות בקניונים הפיזיים ובמכירות באינטרנט, שינויים בסביבה הכלכלית והעסקית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.3%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך