דו"חות מליסרון: ירידה של 16% ברווח הנקי ב-2017
חברת הקניונים מליסרון 0.5% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה, מהן עולה כי הרווח הנקי ירד בכ-16% בשנת 2017. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של כ-60 מיליון שקל, ואישר חלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2018 בסך כולל של כ-240 מיליון שקל.
על פי דו"חות החברה, סך ה-NOI (רווח לאחר ניכוי הוצאות התפעול ולפני ניכוי מסים וריביות) ברבעון הרביעי גדל בכ-6.2% לכ-291 מיליון שקל, בהשוואה לכ-274 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO (רווח נקי בתוספת דיווידנדים מהשקעות, פחת והפחתות) עלה ברבעון הרביעי לשנת 2017 בכ-7.7% לכ-168 מיליון שקל, בהשוואה לכ-156 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בראייה שנתית, הכנסות החברה גדלו בשנת 2017 בכ-14% לכ-1.55 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.36 מיליארד שקל בשנת 2016. סך ה-NOI בשנת 2017 עלה בכ-7.4% לכ-1.15 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.07 מיליארד שקל בשנת 2016. ה-FFO עלה בשנת 2017 בכ-9.6% לכ-640 מיליון שקל, בהשוואה לכ-584 מיליון שקל בשנת 2016. עם זאת, בשורה התחתונה, מליסרון מסיימת את שנת 2017 עם רווח נקי המסתכם בכ-851 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-985.3 מיליון שקל בשנת 2016, ירידה של כ-16%.
מליסרון צופה כי לאורך שנת 2018 יכנסו, בשלבים, עיקרם החל מהמחצית השנייה של השנה, פרויקטים חדשים שצפויים להניב NOI של כ-25 מיליון שקל.
שכרו השנתי של מנכ"ל החברה, אבי לוי, נאמד בכ-6.6 מיליון שקל, כאשר 1.9 מיליון שקל מתוך הסכום הוא מענק ביצועים, ו-1.8 מיליון שקל בתשלום מבוסס מניות. יו"ר החברה, ליאורה עופר, קיבלה שכר של 3.3 מיליון שקל. סך עלות השכר של חמשת הבכירים בחברה הסתכמה ב-17.5 מיליון שקל.
- להב ברבעון שיא: הרווח הנקי שילש את עצמו והגיע ל-118.9 מיליון שקל
- להב אל.אר רוכשת נכסים נוספים בגרמניה: תשואה של כמעט 19% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליאורה עופר, יו"ר מליסרון: "מליסרון מסכמת את 2017 עם המשך צמיחה ושיפור בפרמטרים התפעוליים. על מנת לשמור על מעמד מוביל בתחום הקניונים ומרכזי המסחר בישראל, חברתנו בוחנת כל העת את המגמות והתמורות בשוק הקמעונאות ואת צרכי הצרכנים וציפיותיהם, ופועלת לתת מענה לצרכים משתנים אלו, לשיפור מתמיד בחוויית הקניה ויצירת ערך מוסף הן לעסקים הפועלים בנכסיה והן לציבור הלקוחות".
אבי לוי, מנכ"ל מליסרון: "אנו מאמינים כי מצבת הנכסים האיכותית של החברה וההתמקדות בתחומי המומחיות של החברה ומקורות המימון ארוכי הטווח שלה ימשיכו לבסס את חוסנה הפיננסי ולקדם את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה. התמקדות החברה בתחומי מומחיותה ויכולתה לספק לקהל הצרכנים מוצר עדכני ואטרקטיבי, יסייעו לחברה להתמודד עם האתגרים השונים בעתיד הקרוב והרחוק, וביניהם התגברות התחרות בקניונים הפיזיים ובמכירות באינטרנט, שינויים בסביבה הכלכלית והעסקית".

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
