אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.

דו"חות מליסרון: ירידה של 16% ברווח הנקי ב-2017

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של 60 מיליון שקל וחלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2018 של כ-240 מיליון שקל
נועם בראל |

חברת הקניונים מליסרון -1.02% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה, מהן עולה כי הרווח הנקי ירד בכ-16% בשנת 2017. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של כ-60 מיליון שקל, ואישר חלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2018 בסך כולל של כ-240 מיליון שקל.

על פי דו"חות החברה, סך ה-NOI (רווח לאחר ניכוי הוצאות התפעול ולפני ניכוי מסים וריביות) ברבעון הרביעי גדל בכ-6.2% לכ-291 מיליון שקל, בהשוואה לכ-274 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO (רווח נקי בתוספת דיווידנדים מהשקעות, פחת והפחתות) עלה ברבעון הרביעי לשנת 2017 בכ-7.7% לכ-168 מיליון שקל, בהשוואה לכ-156 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בראייה שנתית, הכנסות החברה גדלו בשנת 2017 בכ-14% לכ-1.55 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.36 מיליארד שקל בשנת 2016. סך ה-NOI בשנת 2017 עלה בכ-7.4% לכ-1.15 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.07 מיליארד שקל בשנת 2016. ה-FFO עלה בשנת 2017 בכ-9.6% לכ-640 מיליון שקל, בהשוואה לכ-584 מיליון שקל בשנת 2016. עם זאת, בשורה התחתונה, מליסרון מסיימת את שנת 2017 עם רווח נקי המסתכם בכ-851 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-985.3 מיליון שקל בשנת 2016, ירידה של כ-16%.

מליסרון צופה כי לאורך שנת 2018 יכנסו, בשלבים, עיקרם החל מהמחצית השנייה של השנה, פרויקטים חדשים שצפויים להניב NOI של כ-25 מיליון שקל.

שכרו השנתי של מנכ"ל החברה, אבי לוי, נאמד בכ-6.6 מיליון שקל, כאשר 1.9 מיליון שקל מתוך הסכום הוא מענק ביצועים, ו-1.8 מיליון שקל בתשלום מבוסס מניות. יו"ר החברה, ליאורה עופר, קיבלה שכר של 3.3 מיליון שקל. סך עלות השכר של חמשת הבכירים בחברה הסתכמה ב-17.5 מיליון שקל.

 

ליאורה עופר, יו"ר מליסרון: "מליסרון מסכמת את 2017 עם המשך צמיחה ושיפור בפרמטרים התפעוליים. על מנת לשמור על מעמד מוביל בתחום הקניונים ומרכזי המסחר בישראל, חברתנו בוחנת כל העת את המגמות והתמורות בשוק הקמעונאות ואת צרכי הצרכנים וציפיותיהם, ופועלת לתת מענה לצרכים משתנים אלו, לשיפור מתמיד בחוויית הקניה ויצירת ערך מוסף הן לעסקים הפועלים בנכסיה והן לציבור הלקוחות".

 

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון: "אנו מאמינים כי מצבת הנכסים האיכותית של החברה וההתמקדות בתחומי המומחיות של החברה  ומקורות המימון ארוכי הטווח שלה ימשיכו לבסס את חוסנה הפיננסי ולקדם את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה. התמקדות החברה בתחומי מומחיותה ויכולתה לספק לקהל הצרכנים מוצר עדכני ואטרקטיבי, יסייעו לחברה להתמודד עם האתגרים השונים בעתיד הקרוב והרחוק, וביניהם התגברות התחרות בקניונים הפיזיים ובמכירות באינטרנט, שינויים בסביבה הכלכלית והעסקית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.39%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלומה מזנקת 18%, מגוריט ב-2.7%; פלרם מאבדת 4% - מגמה שלילית בת"א

דצמבר נפתח באדום גם בישראל המדדים יורדים עד 0.6% במקביל, גם השקל נחלש והדולר נסחר ב-3.27; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח

מערכת ביזפורטל |

פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.4% כשת"א 90 יורד 0.9%.

בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.


מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם. הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה. מי מבין החברות הישראליות קפצה בדירוג ואיך הביצועים ביחס לתעשיה בעולם ובאיזור מזרח התיכון?



נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים.