אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.

דו"חות מליסרון: ירידה של 16% ברווח הנקי ב-2017

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של 60 מיליון שקל וחלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2018 של כ-240 מיליון שקל
נועם בראל |

חברת הקניונים מליסרון 0.32% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה, מהן עולה כי הרווח הנקי ירד בכ-16% בשנת 2017. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של כ-60 מיליון שקל, ואישר חלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2018 בסך כולל של כ-240 מיליון שקל.

על פי דו"חות החברה, סך ה-NOI (רווח לאחר ניכוי הוצאות התפעול ולפני ניכוי מסים וריביות) ברבעון הרביעי גדל בכ-6.2% לכ-291 מיליון שקל, בהשוואה לכ-274 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO (רווח נקי בתוספת דיווידנדים מהשקעות, פחת והפחתות) עלה ברבעון הרביעי לשנת 2017 בכ-7.7% לכ-168 מיליון שקל, בהשוואה לכ-156 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בראייה שנתית, הכנסות החברה גדלו בשנת 2017 בכ-14% לכ-1.55 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.36 מיליארד שקל בשנת 2016. סך ה-NOI בשנת 2017 עלה בכ-7.4% לכ-1.15 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.07 מיליארד שקל בשנת 2016. ה-FFO עלה בשנת 2017 בכ-9.6% לכ-640 מיליון שקל, בהשוואה לכ-584 מיליון שקל בשנת 2016. עם זאת, בשורה התחתונה, מליסרון מסיימת את שנת 2017 עם רווח נקי המסתכם בכ-851 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-985.3 מיליון שקל בשנת 2016, ירידה של כ-16%.

מליסרון צופה כי לאורך שנת 2018 יכנסו, בשלבים, עיקרם החל מהמחצית השנייה של השנה, פרויקטים חדשים שצפויים להניב NOI של כ-25 מיליון שקל.

שכרו השנתי של מנכ"ל החברה, אבי לוי, נאמד בכ-6.6 מיליון שקל, כאשר 1.9 מיליון שקל מתוך הסכום הוא מענק ביצועים, ו-1.8 מיליון שקל בתשלום מבוסס מניות. יו"ר החברה, ליאורה עופר, קיבלה שכר של 3.3 מיליון שקל. סך עלות השכר של חמשת הבכירים בחברה הסתכמה ב-17.5 מיליון שקל.

 

ליאורה עופר, יו"ר מליסרון: "מליסרון מסכמת את 2017 עם המשך צמיחה ושיפור בפרמטרים התפעוליים. על מנת לשמור על מעמד מוביל בתחום הקניונים ומרכזי המסחר בישראל, חברתנו בוחנת כל העת את המגמות והתמורות בשוק הקמעונאות ואת צרכי הצרכנים וציפיותיהם, ופועלת לתת מענה לצרכים משתנים אלו, לשיפור מתמיד בחוויית הקניה ויצירת ערך מוסף הן לעסקים הפועלים בנכסיה והן לציבור הלקוחות".

 

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון: "אנו מאמינים כי מצבת הנכסים האיכותית של החברה וההתמקדות בתחומי המומחיות של החברה  ומקורות המימון ארוכי הטווח שלה ימשיכו לבסס את חוסנה הפיננסי ולקדם את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה. התמקדות החברה בתחומי מומחיותה ויכולתה לספק לקהל הצרכנים מוצר עדכני ואטרקטיבי, יסייעו לחברה להתמודד עם האתגרים השונים בעתיד הקרוב והרחוק, וביניהם התגברות התחרות בקניונים הפיזיים ובמכירות באינטרנט, שינויים בסביבה הכלכלית והעסקית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.