אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.

דו"חות מליסרון: ירידה של 16% ברווח הנקי ב-2017

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של 60 מיליון שקל וחלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2018 של כ-240 מיליון שקל
נועם בראל |

חברת הקניונים מליסרון 0% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה, מהן עולה כי הרווח הנקי ירד בכ-16% בשנת 2017. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של כ-60 מיליון שקל, ואישר חלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2018 בסך כולל של כ-240 מיליון שקל.

על פי דו"חות החברה, סך ה-NOI (רווח לאחר ניכוי הוצאות התפעול ולפני ניכוי מסים וריביות) ברבעון הרביעי גדל בכ-6.2% לכ-291 מיליון שקל, בהשוואה לכ-274 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO (רווח נקי בתוספת דיווידנדים מהשקעות, פחת והפחתות) עלה ברבעון הרביעי לשנת 2017 בכ-7.7% לכ-168 מיליון שקל, בהשוואה לכ-156 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בראייה שנתית, הכנסות החברה גדלו בשנת 2017 בכ-14% לכ-1.55 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.36 מיליארד שקל בשנת 2016. סך ה-NOI בשנת 2017 עלה בכ-7.4% לכ-1.15 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.07 מיליארד שקל בשנת 2016. ה-FFO עלה בשנת 2017 בכ-9.6% לכ-640 מיליון שקל, בהשוואה לכ-584 מיליון שקל בשנת 2016. עם זאת, בשורה התחתונה, מליסרון מסיימת את שנת 2017 עם רווח נקי המסתכם בכ-851 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-985.3 מיליון שקל בשנת 2016, ירידה של כ-16%.

מליסרון צופה כי לאורך שנת 2018 יכנסו, בשלבים, עיקרם החל מהמחצית השנייה של השנה, פרויקטים חדשים שצפויים להניב NOI של כ-25 מיליון שקל.

שכרו השנתי של מנכ"ל החברה, אבי לוי, נאמד בכ-6.6 מיליון שקל, כאשר 1.9 מיליון שקל מתוך הסכום הוא מענק ביצועים, ו-1.8 מיליון שקל בתשלום מבוסס מניות. יו"ר החברה, ליאורה עופר, קיבלה שכר של 3.3 מיליון שקל. סך עלות השכר של חמשת הבכירים בחברה הסתכמה ב-17.5 מיליון שקל.

 

ליאורה עופר, יו"ר מליסרון: "מליסרון מסכמת את 2017 עם המשך צמיחה ושיפור בפרמטרים התפעוליים. על מנת לשמור על מעמד מוביל בתחום הקניונים ומרכזי המסחר בישראל, חברתנו בוחנת כל העת את המגמות והתמורות בשוק הקמעונאות ואת צרכי הצרכנים וציפיותיהם, ופועלת לתת מענה לצרכים משתנים אלו, לשיפור מתמיד בחוויית הקניה ויצירת ערך מוסף הן לעסקים הפועלים בנכסיה והן לציבור הלקוחות".

 

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון: "אנו מאמינים כי מצבת הנכסים האיכותית של החברה וההתמקדות בתחומי המומחיות של החברה  ומקורות המימון ארוכי הטווח שלה ימשיכו לבסס את חוסנה הפיננסי ולקדם את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה. התמקדות החברה בתחומי מומחיותה ויכולתה לספק לקהל הצרכנים מוצר עדכני ואטרקטיבי, יסייעו לחברה להתמודד עם האתגרים השונים בעתיד הקרוב והרחוק, וביניהם התגברות התחרות בקניונים הפיזיים ובמכירות באינטרנט, שינויים בסביבה הכלכלית והעסקית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 0%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות באסיה, ארביטרז' שלילי - מה יהיה היום בבורסה?

פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה? 

מערכת ביזפורטל |

אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


נפתח עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 0%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.

מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.


ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.

ועוד בהקשר הגיאופוליטי, הלילה הושב עוד חלל חטוף לישראל, ובכך עוד 7 חללים חטופים נותרו בעזה. מדובר בצעד אם כי קטן לקראת השלב השני של העסקה, שעל פי הערכות צפוי להיות מורכב יותר הן מהצד הישראלי והן מהצד של ארגון הטרור חמאס.