לא לשימוש
צילום: יח"צ

ביקושים של למעלה ממיליארד שקל בהנפקת האג"ח של בזן

בזן השלימה גיוס סדרה דולרית ולקחה 392 מיליון שקל; השלב הציבורי - ביום חמישי
מערכת Bizportal | (1)
נושאים בכתבה בזן

קבוצת בזן השלימה אמש (ג') את השלב המוסדי של הנפקת אג"ח באמצעות הרחבת סדרות דולרית (סדרה ט') ושקלית (סדרה ה') בהיקף כולל של כ-392 מיליון שקל.

אגרות החוב מדורגות על ידי מעלות S&P בדירוג של A- והן בעלות מח"מ מעל מ-4.3 שנים ולוח סילוקין מותאם לצורכי בזן. הריבית בסדרה ה' ירדה משיעור של 5.9% לשיעור של כ-2.2% בגיוס הנוכחי.

הקבוצה הודיעה לקראת ההנפקה כי בכוונתה לגייס אג"ח בהיקף של עד 350 מיליון שקל ע.נ., אך לאור הביקושים הגבוהים, של למעלה ממיליארד שקל בשלב המוסדי, החליטה בזן להגדיל את היקף הגיוס.

ישראל לדרברג, סמנכ"ל כספים וכלכלה, קבוצת בזן: "סיימנו היום הנפקה מוצלחת נוספת המשקפת ריבית דולרית קבועה של 4.3% וריבית שקלית קבועה של כ-2.2%. הנפקה זו ממשיכה את מגמת הפחתת עלויות המימון של הקבוצה לצד הארכת המח"מ. הביקושים הגבוהים ושיעור הריבית שהושג במכרז המוסדי מעידים על ירידת הסיכון והאמון שזוכה לו החברה משוק ההון".

ישר בן מרדכי, מנכ"ל קבוצת בזן: "מדובר בהבעת אמון של הגופים המוסדיים בחוסנה הפיננסי של בזן לאורך זמן. הגיוס מהווה מהלך נוסף בשיפור איתנותה הפיננסית ונזילות הקבוצה. קבוצת בזן ממשיכה לממש מהלכים אסטרטגיים שיבטיחו את המשך הפחתת העלויות התפעוליות; ביניהם, החתימה על ההסכם לרכישת גז טבעי ממאגרי כריש תנין וקבלת רשיון מותנה להקמת תחנת כוח חדשה, שתאפשר לה לייצר 135 מגוואט חשמל לצריכה עצמית. כל זאת, במקביל להמשך הקטנת החוב של הקבוצה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בזן 24/01/2018 08:59
    הגב לתגובה זו
    לקנות בזן זה לתת כסף לממשלה . חולבים את המשקיעים אחרי שמכרו את הזבל הזה לפרייאר של המדינה . ועוד יורקים לו בפרצוף. עידן עופר חייב למכור את בזן בחזרה לממשלה וגם את כיל. רק ככה ניפטר מכל העיתונאים הכלומניקים שעשו קריירה על חשבון הכסף של הצבור והכוונה לרוזנטל המגעיל בעל הדירות שעתר נגד מס דירה שלישית וליחימוביץ הדגולה מחברת הספר המצליח בכל הזמנים "אשת איש" אשה נעלה עם רמת מוסר מהגבוהות בעולם.
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: