סרוסי: "במדינות בהן הבנקים נמצאים תחת לחץ - האזרחים מאבדים ביטחון"
סקטור הבנקאות האירופי מספק סיבה לדאגה לא קטנה בקרב המשקיעים בעוד הבנק המרכזי של אירופה מנסה לפזר את העננה סביב יציבות הבנק הגדול בגרמניה, דויטשה בנק, וקשה לומר שהזעזוע במערכת הבנקאית באיטליה מאחורינו. בינתיים, במסגרת דיוני קרן המטבע הבינלאומית שנערכו בוושינגטון בסוף השבוע, הדגיש יו"ר בנק פועלים יאיר סרוסי, את חשיבות חוזקת סקטור הבנקאות בכלל, ומסביר כי חלה עלייה בהתעניינות במשק הישראלי.
וכך אמר סרוסי: "הנושא המרכזי בדיוני הכנס השנתי של קרן המטבע בינלאומית הוא מצבם הבעייתי של חלק מן הבנקים המסחריים הגדולים באירופה, בפרט באיטליה, וכן בסיכונים הפוטנציאליים למערכת הפיננסית בבריטניה, בעקבות ההצבעה במשאל העם על יציאתה מהאיחוד האירופי. בשיחות שקיימתי עלה כי קיימת אי-ודאות גדולה באשר להתפתחויות הכלכליות והפוליטיות במדינות המפותחות בשנה-שנתיים הקרוב. אי-ודאות זו מורגשת במיוחד לגבי היבשת האירופית, בגלל הריבית הנמוכה, המחירים הגבוהים של נכסים ריאליים ופיננסיים, מצבם של חלק מן הבנקים באירופה ומצבן של מדינות שעדיין לא הצליחו להתאושש ולחזור ליציבות לאחר המשבר הגדול של 2008-9. שיעור האבטלה ברוב המדינות האירופיות נותר גבוה, ונתוני הצמיחה הכלכלית מאכזבים. לכך יש לצרף תהליכים פוליטיים כגון ה-BREXIT (החלטת בריטניה לצאת מהאיחוד האירופי) ועליית השפעתם של גורמים לאומניים ופופוליסטים במדינות שונות, שבחירות צפויות להתקיים בהן בחודשים הקרובים. הצפי הכללי הוא כי הצמיחה בעולם תהיה איטית, ובין כלכלנים ומשקיעים קיים חשש מצעדים לאומניים העלולים לפגוע בסחר הבינלאומי".
"לעומת הדשדוש המתמשך באירופה, ברוב מדינות העולם יש צמיחה. מעודדים במיוחד הם נתוני המשק האמריקני. בחוגים כלכליים ופיננסיים מוקדשת תשומת-לב רבה לשאלת העיתוי והמינון של העלאות בשער הריבית של הפד' בחודשים הקרובים, למרות שכמעט הכל שותפים להערכה שרמת הריבית תישאר נמוכה לאורך זמן רב, לאחר מספר מועט של העלאות ריבית שם. כמובן שהבחירות בארה"ב, שיתקיימו בעוד כחודש, מעוררות עניין רב כאן," הוסיף סרוסי.
"בניגוד לכנסים דומים שבהם השתתפתי בשנים האחרונות, בכנס הנוכחי ניכר שיפור משמעותי בהערכות לגבי המשקים המתעוררים, בעיקר על רקע התייצבות ואף שיפור באינדיקטורים הכלכליים של סין. המשקיעים הגלובליים חוזרים להשקיע במדינות המתעוררות, גם בתחום הריאלי, של השקעות ישירות, וגם בתחום ההשקעות הפיננסיות. על רקע זה נמשכת ואף גוברת ההתעניינות במשק הישראלי ובהזדמנויות העסקיות בו, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, התשתיות, האנרגיה והפיננסים. בצד השיפור בנתוני שוק העבודה - הגידול במספר המועסקים ובשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, והירידה בשיעור האבטלה עד לרמה של 'תעסוקה מלאה', וקיומו של עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים, כל אלה בולטים לחיוב ומחזקים את ההערכה בדבר עמידותו של המשק הישראלי בפני זעזועים חיצוניים".
- עיצומים בבנק הפועלים - יושבתו 180 סניפים ברחבי הארץ
- תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יציבותה של מערכת הבנקים והפיננסים בישראל בולטת לחיוב בעולם של משברי בנקים במקומות שונים, בעיקר באירופה. במדינות שבהן הבנקים נמצאים תחת לחץ ויש חשש לחוסנה של המערכת הבנקאית, האזרחים מאבדים את תחושת הביטחון," הוסיף יו"ר בנק הפועלים.
"אחד הלקחים הבולטים מן הזעזועים בעשור האחרון הוא שיציבות מערכת הבנקאות היא אינטרס לאומי ממעלה ראשונה, היא מביאה תועלת רבה למשק, ומשגה הוא להתייחס ליציבות זו כמובנת מאליה. לאור זאת, רבים מהגורמים עימם נפגשתי הביעו תהיה על כמה מן הצעדים הרגולטורים והחקיקתיים שננקטו ע"י קובעי המדיניות הכלכלית בישראל, אשר לא בהכרח מחזקים את יציבות המערכות הפיננסיות והבנקאיות", אמר סרוסי. "המסר ששמעתי מבני-שיחי בנושאי רגולציה וחקיקה הוא כי רצוי שישראל תפעל להגברת תחושת הוודאות של המשקיעים והיזמים, כדי לחזק את היציבות ולהאיץ את קצב הצמיחה".
המשלחת הישראלית, בראשות נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ומנכ"ל משרד האוצר, מר שי באב"ד, השתתפה באירועים העיקריים בכנס וקיימה מספר רב של פגישות עם קובעי מדיניות בכלכלה העולמית, ועם גופים פיננסיים מהמגזר העסקי.
- הבורסה מחפשת כיוון - האם אנחנו בדרך למימוש?
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שהשתתפה גם כן בדיונים אמרה: "מהפגישות שקיימנו עולה תמונה מאוד מאתגרת מבחינת הכלכלה העולמית לשנים הקרובות. קרן המטבע הבינלאומית תיארה את הסיכונים לכלכלה העולמית, ומדגישה את החשש מפני כך שיגבר קולם של הכוחות שקוראים להגבלת הסחר העולמי. סיכונים אלו מחדדים את הצורך בצעדי מדיניות שיפתרו את הבעיות ארוכות הטווח איתן מתמודדות הכלכלות השונות. בנקים מרכזיים שונים מתמודדים עם אתגרים דומים לאלו שאיתם מתמודד בנק ישראל, נציגיהם הביעו עניין רב באופן ניהול המדיניות של בנק ישראל, וחלקו איתנו ידע וניסיון ממדינותיהם".
- 10.פשוט יותר ! 10/10/2016 10:53הגב לתגובה זוהאזרחים מאבדים ביטחון ! האזרחים מודעים לכך שהכלכלה רצה על משהו לא אמיתי !
- 9.יאיר 09/10/2016 18:44הגב לתגובה זוחוץ מעמלות גבוהות איזו חדשנות הביאו הבנקים ב-50 השנים האחרונות...
- 8.אנליסט 09/10/2016 16:41הגב לתגובה זוהבנקים בישראל בסכנת יציבות גדולה , הם מגובים משכנתאות , ירידה של 5-10 אחוז במחירי הדיור , יגרום לפשיטת רגל של הבנקים בישראל
- 7.אבי המטיף ... 09/10/2016 14:18הגב לתגובה זואכן בכירי הבנקאים מאוד מחוברים לציבור הלקוחות ... מודל לחיקוי לצניעות .... אוף שוב שכחתי את התרופה ....
- 6.הוא טועה בגדול!אזרחים שלא הבינו מה זה בנק מתחילים להבין (ל"ת)בנק צריך לעבוד הוגן 09/10/2016 09:40הגב לתגובה זו
- 5.ג'ק 09/10/2016 09:32הגב לתגובה זוההיסטוריה חוזרת על עצמה . בנקים ומשברים פיננסים קרו לרוב בגלל ניהול חזירי מגעיל . הכל ידוע אבל מי שיושב על ההגה נוטה לשכוח , מתנפל על הקופה וחוגג עד שהעסק מתרסק . טוב יעשו היו"ר ומנכ"לו שבמהלך אמיץ בנושא יפעלו וישמשו דוגמא ומופת לכולם . יותר מעשים ופחות ברבורים .
- 4.לקוח מטומטם 09/10/2016 09:18הגב לתגובה זומספיק לעבוד עלינו. אמנם אנחנו לקוחות מטומטמים ואתה נורא חכם שמשתכר סכומי עתק אבל לא אנחנו עבדנו על האוצר האמריקאי ולא אנחנו שאפשרנו לפישמן דנקנר ודומיהם חובות עתק אלא הדירקטוריון וההנהלת הבנק ולכן עדיף שתתחבא או לפחות תשב בשקט. במדינה מתוקנת היית עומד לדין וא מקבל כל חודש מאות אלפי ש.
- 3.אורי 09/10/2016 09:17הגב לתגובה זוהבנקים התרגלו לחלוב את הציבור,לעשות דברים פליליים(תשלומים לארה"ב), וכל הזמן בוכים. העולם השתגע,פקיד בנק מרויח יותר ממהנדס.למה? כי הבנק מנהל כספים אדירים,וקשה שלא לקחת מהעוגה. יועץ השקעות בבנק,זה אחד שמקבל דו"ח ,מה לקנות,ומה למכור,ואת זה הוא מעביר ללקוחות.הוא לא אנליסט,הוא לא חוקר,הוא עוד פקיד,אז למה קיבינימט הוא מרויח יותר ממהנדס?הנדסאי?טכנאי? אין שום סיבה שבבנקים יקבלו שכר+הטבות גבוהות על חשבון הציבור. מי שעובד קבלן,או מאפיה,או בניין, יכול לצאת לפנסיה מוקדמת עם פיצויי פיטורין אסטרונומים?בוודאי שלא. הכל חרטה.
- 2.avi abs 09/10/2016 09:04הגב לתגובה זוהמפולת תביא מחירים מצחיקים למניות הבנקים
- 1.השלב הבא 09/10/2016 08:54הגב לתגובה זושגם יגבילו לנו את המזומן. ממשלה תאבת בצע גועלית

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.