דו"חות בזן: ירידה של 25% ברווח הנקי ל-87 מיליון דולר

גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה בזן

חברת בזן, שמנייתה נסחרת בת"א 75, דיווחה הבוקר על תוצאות הרבעון השני של השנה ורשמה ירידה ברווח הנקי כתוצאה מירידת מרווח הזיקוק לעומת הרבעון המקביל של 2015. הרבעון השני של השנה אופיין בסביבה עסקית מתונה יותר לעומת הרבעון הראשון. מרווח הייחוס הממוצע במגזר הזיקוק הסתכם ברבעון בכ-3.2 דולר לחבית, לעומת מרווח ייחוס ממוצע של 3.8 דולר לחבית ברבעון הקודם ומרווח ייחוס ממוצע של 4.9 דולר ברבעון המקביל אשתקד. מרווח הזיקוק המנוטרל של בזן עמד על 6.3 דולר לחבית, בהשוואה ל-6.8 דולר לחבית ברבעון הקודם ו-10 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד. נזכיר כי מרווח הזיקוק הוא המרווח בין ההכנסות ממכירת סל המוצרים לבין עלות חומרי הגלם שהחברה רוכשת. הירידה במרווח הזיקוק בהשוואה לרבעון המקביל מיוחסת בעיקרה כתוצאה מירידת מרווח הייחוס, שחיקה משמעותית בתרומת הגז הטבעי על רקע הירידה החדה שחלה במחיר המזוט (המהווה מדד לאנרגיה תחליפית לגז הטבעי) ובשל קיומה של רצפה למחיר הגז הטבעי וכן משחיקת התרומה של המידן על רקע צמצום מרווח הסולר מעל ה-HVGO (חומר הגלם העיקרי למידן). כמו כן, במהלך רבעון זה הודממו מתקני כאו"ל לצורך טיפולים תקופתיים, דבר שפגע חלקית בתוצאות התפעוליות של כאו"ל בטווח הקצר.   במחצית הראשונה של 2016 מרווח הייחוס הממוצע עמד על 3.5 דולר לחבית, לעומת 5.4 דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מרווח הזיקוק המנוטרל של בזן במחצית הראשונה 2016 עמד 6.5 דולר לחבית, בהשוואה למרווח זיקוק של 10.9 דולר לחבית בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה במרווח הייחוס נובעת מהירידה בביקוש לתזקיקי ביניים כתוצאה מחורף קל יחסית באירופה, נצילות גבוהה של מתקני הזיקוק ויבוא של תזקיקים מאיזור המפרץ הפרסי. מרווח הייחוס ברבעון השני של 2016 התאפיין בתנודתיות רבה, בין היתר, לאור ההדממה של חלק גדול ממתקני הזיקוק בצרפת והירידה במחיר הברנט בסוף חודש יוני, אשר גרמה לעליה נקודתית במרווחים לרמה של כ-5.7 דולרים לחבית. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון השני ירד ב-25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-87 מיליון דולר. אבנר מימון, מנכ"ל קבוצת בזן: "בזן מציגה רבעון חיובי נוסף עם מרווחים גבוהים ממרווח הייחוס, תוך המשך השיפור בפרמטרים הפיננסיים וגידול בהון העצמי. במהלך הרבעון השני השלמנו את החלק הראשון של הטיפולים התקופתיים המתוכננים בשנת 2016, במתקני הפולימרים ובחלק ממתקני הזיקוק. כמו כן, במהלך הרבעון ניכרת עליה בניצולת מתקני הזיקוק לכ-94% ועליה ביעילות התפעולית. מרווחי הפעילות הגבוהים במגזר הפולימרים יחד עם הסינרגיה עם פעילות הזיקוק ממשיכים לתרום באופן ניכר ליציבות התוצאות ולביצועי הקבוצה והניבו תרומה של 46  מיליון דולר ל-EBITDA ברבעון השני של שנת 2016. במהלך הרבעון השני נמשך הטיפול האינטנסיבי בנושאי איכות הסביבה, כחלק מהשקעות הענק שבוצעו במהלך השנים האחרונות על ידי החברה. בזן עומדת כיום בתקני איכות הסביבה המחמירים ביותר, גם בהשוואה לתקנים המקובלים במדינות המתקדמות ביותר באירופה". נועם פינקו, פסגות: "תוצאות הרבעון במגזר הזיקוק סבירות ביחס לסביבה העסקית אך פחות טובות מהממוצע ארוך הטווח החזוי על ידינו.  ברבעונים הקרובים החברה תושפע מהטיפול התקופתי ולא רק ממרווחי הזיקוק. אנו עדיין סבורים כי המניה הינה זולה יחסית ועל אף ירידה בתוצאות ברבעונים האחרונים היא נסחרת במחיר אטרקטיבי ביחס לתזרים הגבוה שהיא יודעת לייצר והירידה המתמשכת בחוב הפיננסי". פינקו מותיר את ההמלצה למניה ב'תשואת יתר' עם מחיר יעד של 1.77 שקלים למניה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 11/08/2016 11:40
    הגב לתגובה זו
    המניה היום מתומחרת גבוה מאד במקרה הטוב היא צריכה להיסחר סביב ה130. ולא שולמו דיבידנטים כפי שהיה צפוי. עד מועד הדוחות הבא אין מה לדבר.
  • 1.
    בזן 11/08/2016 09:27
    הגב לתגובה זו
    שהם יחלקו דיבדנדים ומטרתם להשיא ערך חחחח עידן עופר אוהב להתעסק עם הממשלה קונה כל מה שזבל כמו צים כיל ובזן מסתבך בצרות מפסיד כספים בוזז את המשקיעים ואם זה לא מספיק באים חברי כנסת שרוצים קריירה ומסיתים נגדו ופוגעים במשקיעים. לא ברור לי איך יש לו כסף בפנמה מאיפה הרווחים שלו אם הכל כושל. דווקא שהוא רצה להיפטר מעסק ריווחי באותה תקופה כיל הממשלה הדבילית לא הסכימה. לא ברור מה הוא מחפש בישראל במקום לחסל את העסקים שלו פה למכור את בזן ואת טאואר ואת כיל הוא מחפש צרות כנראה האיש מזוכיסט אחרת אין לי הסבר למה הוא מוכן לסבול הכל .
  • dw 11/08/2016 11:53
    הגב לתגובה זו
    כיל היתה השקעה טובה, שאחרי הפרטתה התייעלה וצמחה. יאיר לפיד שגה כשלא איפשר אקזיט חלומי לפוטאש, וכך הפסדנו עשרות מיליארדי שקלים. בצים מי שעשה שקשוקה זה מדינת ישראל לחברה לישראל, ולא כמו שמקובל לחשוב. אם אפשר היה להחזיר את הגלגל אחורה, שהמדינה תקנה חזרה את צים ותחזיר לחברה לישראל את הפסדי העתק אז המשקיעים היו מריעים בהתלהבות. בזן לא כזה נורא, בהתחשב בזה שחברה לישראל מיצעה את ההשקעה בשקל למניה בהנפקה משנית. בטר פלייס היה פלופ ועדיין לא ברור מה יעלה בגורל מיזם הרכב. חטיבת האנרגיה היא הצלחה. מה שכן, קצת מגזימים בביקורת על עידן עופר, בהשוואה לתשובה. תשובה מקבל מהמדינה שירות אבטחה ספיישל מחיל הים על המתקן שלו, ולכן אך הוגן היה להעלות את שיעור המס. עידן עופר לא מקבל כלום על המתקן שלו. בגדול ניר גלעד, שפורש בקרוב, לא הוכיח עצמו כמנהל כשרוני במיוחד, ולראיה ירידת הערך של מניית החברה לישראל בתקופתו. על ביצועי חסר כאלה למול מדד ת"א100 לא מגיע שקל בונוס.
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס 1.73%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
דוחות

ישראכרט: תיק האשראי צמח-12%; הפסד של 150 מיליון משומות עבר - מה המכפיל שלה?

הדוחות הראשונים תחת שליטת קבוצת דלק ולאחר חלוקת דיבידנד מיוחד של 1.25 מיליארד שקל: ישראכרט צמחה ב-12% בתיק האשראי ל-10.9 מיליארד שקל, מציגה ירידה בהוצאות הפסדי אשראי ל-39 מיליון שקל ועלייה של 7% בהכנסות ל-859 מיליון שקל; רושמת הפסד חשבונאי של 150 מיליון שקל בעקבות שומות עבר - בנטרול הרווח עומד על 88 מיליון שקל, עליה של 29% מהרבעון המקביל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ישראכרט רן עוז

ישראכרט מסכמת את הרבעון עם שיא של כ-10.9 מיליארד שקל בתיק האשראי, גידול של כ-12% מתחילת השנה, ירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי ועלייה בהכנסות מכל מגזרי הפעילות. במקביל, היא רושמת פגיעה משמעותית ברווחיות כתוצאה מהוצאות חד-פעמיות שקשורות לשומות מע"מ משנת 2012 והסכמי מס הכנסה לשנים 2020-2022. אלה הובילו לכך שבדוחות הראשונים תחת שליטת קבוצת דלק שנכנסה לשליטה של 40% ביולי האחרון ישראכרט מציגה הפסד חשבונאי חריג של כ-150 מיליון שקל.

מניית חברת האשראי ירדה כ-4.3% בחודש האחרון, אבל רושמת עלייה של כ-15% מתחילת השנה ושל 45% ב-12 החודשים האחרונים, אם ננטרל את השפעת השומות החד-פעמיות ונתבסס על רווח רבעוני של 88 מיליון שקל, לעומת 68 מיליון שקל ברבעון הקודם ונניח קצב שנתי ממוצע של כ-75 מיליון שקל לרבעון, ישראכרט נסחרת כיום במכפיל של כ-14.

עיקרי התוצאות

הכנסות החברה ברבעון עלו ב-7% ל-859 מיליון שקל, לעומת 802 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי צמחו ב-8% ל-606 מיליון שקל, והכנסות הריבית נטו מתיק האשראי עלו ב-3% ל-244 מיליון שקל. מחזור העסקאות בכרטיסים המונפקים על ידי החברה עלה ב-4.7% ל-61.2 מיליארד שקל.

הוצאות בגין הפסדי אשראי ירדו ב-49% ל-39 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מקיטון במחיקות נטו ובהפרשה הקבוצתית. הרווח הנקי מפעילות שוטפת, בנטרול חד־פעמיות, עלה ב-29% ל-88 מיליון שקל לעומת 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, וב-60% לעומת הרבעון הקודם. תשואת הרווח הנקי בנטרול חד־פעמיות על ההון הממוצע הגיעה ל-11.1% לעומת 8.9% בשנה שעברה.

בנוסף, ישראכרט רשמה הוצאה של כ-290 מיליון שקל (223 מיליון שקל נטו ממס) בגין שומות מע"מ משנת 2012, והוצאה נוספת של כ-15 מיליון שקל מהסכם שומות מס הכנסה. ההפסד המדווח ברבעון הסתכם ב-150 מיליון שקל, לעומת רווח של 7 מיליון שקל ברבעון הראשון.