לב לבייב
צילום: בוצ'צ'ו
TV

הבוץ הרוסי: אפריקה איבדה את 'אפימול', "התספורת פה תהיה גדולה" - צפו בראיון

האם לבייב יאבד את החברה? מה נשאר ברוסיה? וכמה זמן ייקח ההסדר? ראיון עם האנליסט מאיר סלייטר 
גיא בן סימון | (17)

חברת אפריקה דיווחה אתמול בערב על כניסה להסדר חוב בשל ההחרפה במצב ברוסיה. בתוך כך, דיווחה החברה גם כי נבחנת אפשרות של סילוק החוב לבנק הרוסי VTB בתמורה לוויתור על נכסים בשווי 877 מיליון דולר. בדיווח לא נכתב איזה נכסים, אבל לפי השווי האמור, זה לחלוטין ברור שקנייון ה'אפימול' שהינו קניון הדגל של אפריקה - הולך לאיבוד, ואיתו גם הסיכוי לאפסייד עתידי במקרה של שיפור המצב ברוסיה (לכתבה המלאה).

המסחר באג"חים של אפריקה היום מעיד על כך שההסדר היה בהחלט צפוי וגם מתומחר, ולראיה איגרות החוב נסחרות בירידות מינוריות. אפריקה אגח כזיורדת 1.6% בלבד. 

בשיחה עם Bizportal התייחס מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' למצב:

 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    א. ב. ג. 24/05/2016 17:05
    הגב לתגובה זו
    רגע לפני העליות במחירי הנדלן במוסבה, הוא רוצה להשיל את החוב בתרוצים שונים. לא לוטותר, לכל היותר להסכים לדחיה במועד התשלום של הקופונים.
  • 9.
    tzviktzvik 21/05/2016 20:23
    הגב לתגובה זו
    http://www.tavor.biz/press/bizportal_101115.php סלייטר והברוקראז' של הבנק המליצו לרכוש את האגח בנובמבר 2015 לאחר שכבר היה ידוע מה קורה בבוץ הרוסי. מי שרכש את האגח אז ביום ההמלצה- מופסד כיום כ-10%-20% מההשקעה שלו בהתאם לסדרה וכעת מדברים על הסדר שימחוק עוד כמחצית מהחוב. לאן נעלמה ההמלצה מנובמבר 15 בה נאמר כי גם בעת הסדר הנכסים יספיקו לפרעון האגח?
  • 8.
    אריאל שרון 20/05/2016 18:52
    הגב לתגובה זו
    למי שלא הביןלבייב לא יתן לביבי שלו הקניון להעלם.הוא בסוף יזרים ביטחונות לבנק כי זה יותר משתלם להמשיך להחזיק עסק צולע ומכניס מאשר לא.ההודעה שתבוא תקפיץ את המניה חזק למעלה.זה יקרה עד סוף החודש
  • מקווה שאכן נשמע בשורות טובות. (ל"ת)
    ברוך 24/05/2016 22:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    זלברשפריץ 20/05/2016 15:01
    הגב לתגובה זו
    אים ההון שלילי והכול גרוע מדוע המניה לוא יורדת ל30 אגורות
  • משה 24/05/2016 14:06
    הגב לתגובה זו
    גם ככה לא נשאר ממנה כלום ואין לה למה לרדת כי היא על הבנקט מזמן
  • 6.
    יואל 19/05/2016 12:44
    הגב לתגובה זו
    מה יקרה למניה אחרי ההסדר. ואם יש לי מניות מה קורה איתם תודה למי שיכול להסביר
  • 5.
    למשקיעים יש כבר קרחת מהסיבוב הקודם (ל"ת)
    לימון סחוט המקורי 18/05/2016 22:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    י 18/05/2016 15:45
    הגב לתגובה זו
    חלומות בעלי תכנים מיניים והומוסקסואלים,ע"י מכשירים שגורמים לחלומות. אני לא יודע מה רוצים מחיי.אולי אתחיל לעבור על החוק אז יעזבו אותי? במקום לפצות אותי במיליארדי דולרים על שואה שעשו לי,עוד מממשיכים לענות אותי בחסות השלטון הרקוב בישראל
  • המבורגר 18/05/2016 20:01
    הגב לתגובה זו
    מקומך בפח האשפה .אתה הרקבון של החברה הישראלית.אני מתבייש בך ואתה בטח גם בושה להוריך אם בכלל הם יודעים שנולד להם מפלצת כמוך.זו המדינה היחידה שלך ואנשים כמוך רק משחיתים אותה
  • 3.
    lev 18/05/2016 14:29
    הגב לתגובה זו
    אם עושים תספורת זה אומר שמוחקים חובות ואז המאזן אמור להיות הרבה יותר טוב לי זה נשמע כמו הזדמנות קניה
  • איילי 18/05/2016 17:31
    הגב לתגובה זו
    ככל הנראה החברה תמחק את ההון העצמי שלה ותעבור להון שלילי בעקבות המחיקות - מניה שווה אפס. האג"ח יעברו תספורת ויקבלו את מה שיקבלו לפי שווי הבטחונות שלהם. מנגד - אם יהיה הסדר עם בעל השליטה והוא יזרים כסף על מנת לחזק את ההון העצמי +מחיקת חובות , המניה עדיין תהייה שווה משהו , כמה ? תלוי כמה יזרימו וכמה חובות ימחקו, אי אפשר לדעת כרגע. לסיכום לא הייתי מציע לרכוש את המניה של אפריקה , סיכון גדול מידי.
  • זה נכון במיוחד אם יש לך עסק עם מישהוא לא מושחת (ל"ת)
    גנדי 18/05/2016 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רן 18/05/2016 14:02
    הגב לתגובה זו
    "אני משתין על רקפת רוסק עמינוח.." היום הבנקים ברוסיה משתינים עליו ונראה שהם יודעים לנער טוב טוב.
  • 1.
    עינב כהן-פרטל ישראל 18/05/2016 13:45
    הגב לתגובה זו
    שהאגחים המשועבדים כרגע כבר מגלמים תספורת של 50%... זה לא שמשקיע שקונה עכשיו בפארי יקבל תספורת לכסף שלו. השאלה רק איפה נכנסת.... בפורטל ישראל בורסה, אני מתייחס בכתבת ענק למצב הנוכחי באפריקה ישראל ובאפשרויות הסדר החוב. אנליסטים-תדייקו בבקשה.
  • שי 18/05/2016 14:08
    הגב לתגובה זו
    מוכן לקנות אולי ב30 אגורות
  • xxx 18/05/2016 16:05
    פה זה נגמר אפריקה מ55000 לכמעט 100
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

ח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טובח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”

בדיון סוער בכנסת על דו"ח הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית, עלו קריאות לצעדים אמיצים יותר לפתיחת השוק לשחקנים חדשים; באוצר ובבנק ישראל מבהירים: הסיכונים נבחנו, וגם לאי־עשייה יש מחיר

רן קידר |
נושאים בכתבה ועדת הכלכלה

ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה התכנסה היום (שלישי) לדיון מיוחד בעקבות המלצות הצוות הבין־משרדי שהוקם על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל להגברת התחרות במערכת הבנקאית במגזר הקמעונאי. הדיון התקיים בראשות ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ולצד הסכמה רחבה על הצורך להכניס שחקנים חדשים, התקיים ויכוח עקרוני על העומק והאומץ של המהלכים המוצעים. כתבנו פה עשרות פעמים על הרווחים האדירים של המערכת הבנקאית, ואולי הדיון בועדה היום יעורר את הרגולטור, שיעשה את הצעדים הנדרשים וישנה דרמטית את השוק הבנקאי בישראל. 

יוקר המחיה מתחיל בבנקים

בפתח הדיון אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית,  נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.” לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.

עפרי אשל, רפרנטית פיננסים באגף התקציבים באוצר, הציגה את עיקרי הדוח וציינה כי התחרות הבנקאית בישראל נמוכה במיוחד, וכתוצאה מכך הריביות גבוהות, השירות פחות טוב והקצאת האשראי אינה יעילה. לדבריה, המתווה החדש מבוסס על רישוי מדורג, שיסיר חסמים רגולטוריים ויאפשר לשחקנים חוץ בנקאיים לגייס מקורות מימון זולים יותר. סימה שפיצר, מהפיקוח על הבנקים, הדגישה כי כיום קיימת חקיקה שמקשה על “פריקות שירותים” ולכן דרושות התאמות רגולטוריות מקלות.

איפה התחרות? 

יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, ציין כי חלפו שבע שנים מאז רפורמת שטרום ב-2017 , אך הוקמו רק שני בנקים חדשים, ושום "מפץ תחרותי" לא הגיע. לדבריו, “אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים.”

גם חבר הכנסת אוהד טל קרא לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר והוסיף כי “יש כאן הזדמנות היסטורית להוריד את יוקר המחיה, אסור להחמיץ אותה.”

נציגי השוק הפיננסי העלו חששות מגודל הרגולציה: מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, הזהיר כי הדרישות המוצעות אינן מותאמות למבנה הפעילות של בתי ההשקעות, וכי פיקוח כפול מצד רגולטורים שונים עלול להרתיע שחקנים חדשים. מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הדגישה כי אין לאפשר לבנקים החדשים פטור מהוראות הגינות ויציבות, אך כן יש להקל ברגולציה על שכר הבכירים ופעילויות נוספות, כדי לאפשר להם להתחרות בשחקנים הגדולים