סטפק: "אסור להתבשם מהעובדה שהבורסה בשיא - זה בגלל הריבית הנמוכה"

יו"ר ועדת הכספים: "הכל הופך לחברתי ואז מגיע הגז וכשחושבים חברתי אנו מתחילים לחשוב שזה שלנו, שייך למדינה"
גיא בן סימון | (15)

אגוד החברות הציבוריות מכנס בשעה זו את האסיפה הכללית השנתית בפעם ה-24 תחת הכותרת ״מפת דרכים חדשה לשוק ההון״. את הכנס פתח יו״ר האיגוד דני גולדשטיין שהלין על האווירה העסקית שנוצרה במדינה ועל הפופוליזם בנושא הגז. אחריו עלה משה גפני, יו״ר ועדת הכספים של הכנסת, שאמר בהקשר זה כי: ״יש בעיה במדינה כתוצאה מאווירה שהיא פעמים רבות מוצדקת, הפכנו למדינה כמעט נאו-קפיטליסטית כאשר הפער בין העניים ועשירים מתרחב מיום ליום. הכל הופך לחברתי ואז מגיע הגז וכשחושבים חברתי אנו מתחילים לחשוב שזה שלנו, שייך למדינה״. 

 

יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר אמר בנוגע לאווירה העסקית כי צריך לשנות את האווירה הקיימת, ״מאז 2011 לא היה שינוי מהותי במדד אמון הציבור בישראל. יש קשר חיובי בין המדד לצמיחה. בלי אמון הציבור השוק הזה לא יכול להתקיים. אפשר להאשים את התקשורת, אפשר להאשים את הרגולטור אבל לא לזה באתי. יש חברות קיצוניות שכן פוגעות באמון הציבור אם זה במשיכת דיבידנדים או שכר, אבל חשוב להכיר בציבור כשותפים של החברה הציבורית. כל מה שקורה בדיון הציבורי לא קיים רק בישראל אלא בכל העולם. ניתן להתמודד על ידי חיזוק אמון הציבור ולהוקיע את המקרים החריגים״.

 

גפני הרחיב על נושא רווחי הגז והשיח שמתעלם גם מהקולות שמנסים לזרז את הוצאת הגז מהאדמה על רקע פופוליזם. ״הפרופורציה צריכה להיות נכונה לגבי חלוקת עוגת הגז. צריך להשאיר את הגז כאן שאזרחי המדינה יהנו ממנו. מנגד, כששר האנרגיה יובל שטייניץ אומר שהוא נלחם כדי שהגז ייצא, צריך להקשיב לדברים הללו. לי אין אינטרסים אני פועל למען הציבור. המשק הישראלי הוא חזק בניגוד למה שחשבו פעם בעוד יש ויכוח האם להרבות ברגולציה. תפקיד הרגולטור הממונה על ההגבלים הוא שתהיה תחרות, אבל אולי שיחשוב לרגע שלא תמיד מונופול הוא לא בסדר. במקרה של הגז אני חושב שמונופול זה לא בסדר, אבל צריך לראות את התמונה הכוללת, מה יש מעבר לתחרות, איך אפשר לייצר מקומות עבודה, איך זה ישפיע על חיי האנשים. כל עוד אני בתפקיד אשתדל לסייע לחברות הציבוריות ככל שאוכל״.

״הגישה החברתית הבסיסית היום בישראל היא שבכירי החברות הציבוריות הם מפרי חוק בפוטנציה״, אמר עו״ד אלי זהר, יו״ר משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן״חזקת החפות הפכה לחזקת החשדות שמולידה רגולציה לא מהמקום הנכון. נתניהו אמר בזמנו ׳נילחם ברגולציה בגרזנים׳ אך בסופו של דבר צריך לזכור שיעופו שבבים וייפגעו אנשים. ברגע שהרגולטור הגיע להבנה שהגענו לנקודת קיצון רק אז הוא הבין שחקיקת יתר הביאה יותר נזק לשוק ואי אפשר להמשיך בהיש לנו חוסר אמון שפושה בכל חלקי החברה וזה מוביל אותנו לדרך שבסופו של דבר תהיה הרסנית״.

רוני סופר, מנכ"ל גזית גלוב, אמר: ״מנהלי חברות כמו גזית גלוב דוגלים בשקיפות ובזכות אמון המשקיעים הן צמחו אבל בשנים האחרונות יש חוסר אמון בסביבה הרגולטורית בישראל. מרבית המנהלים בישראל מתמודדים רוב הזמן עם רגולציה. אין ספק שהרבה בעלי מניות חושבים פעמיים אם לבוא לישראל בגלל הרגולציה ואין ספק שלגבי אירופה אין להם את הדילמה הזו״.

 

לגבי הדרכים להתמודד עם קשיי הרגולציה עליה מלינים הפעילים בישראל, אמר סופר: ״לא צריך להמציא את הגלגל, אני לא רואה את רשות ניירות הערך בארה״ב מתערבת בשכר או מינופים...חברות שלא זוכות באמון - בסוף לא משקיעים בהן. אז אני חושב שצריך לתת לשוק לעשות את שלו ולא לשמור עליו כמו על הילד הקטן״.

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    רק נדלן 03/07/2015 10:24
    הגב לתגובה זו
    המדינה משתתפת רק ברווח, ההפסד כולו של האזרח. במצב הזה כולל דמי ניהול חשבון וכו וכו וכו . . .מאוד לא משתלם להיות בשוק ההון. המדינה יכולה לשכוח מהציבור ומרווחי הון. או שיורידו את המס על הבורסה או שיעלו את המס על דירות וסחירות.
  • בזמן שישנת כבר ביטלו את הפטור ממס שבח והעלו את מס (ל"ת)
    הרכישה ל 8% 04/07/2015 00:01
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    קליפ 02/07/2015 22:44
    הגב לתגובה זו
    טייקון ישמיד ויהרוס ויגזול וישדוד את כל כספי המגזר היהודי. . הביטוי "נעשה ליהודים תספורת לפני השמדה כ"כ חביב על הטייקונים והנאצים והתקשורת...
  • 11.
    אז מי התותח בטאואר-ומח בכיל,מי בפרוטרום,מי צדק עם דלק ר (ל"ת)
    מיכה 02/07/2015 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אמרתי לכם,לא טאואר-אפרוחים שלי, לא דלק רכב,לא כיל (ל"ת)
    מיכה 02/07/2015 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    סוחר 02/07/2015 12:51
    הגב לתגובה זו
    העלאת עמלות=פחות סוחרים =חוסר נזילות ספר את זה להנהלת הבורסה ה"טמעה"
  • 8.
    אין כמו להיות 02/07/2015 12:33
    הגב לתגובה זו
    רק לא מייצר או סוחר חס וחלילה....
  • 7.
    המצב בשווקים מפחיד ביותר ! (ל"ת)
    א 02/07/2015 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גפני 02/07/2015 11:14
    הגב לתגובה זו
    באים משקיעים פה מסדרים לכם הכנסות ואתם לא מבינים בכלום פשוט בושה וחרפה . עם של כסילים . מי יתן ונובל תקח אותכם לבית הדין הבינלאומי . רק ככה יראו מי אתם ותלמדו לקח אמן ואמן
  • 5.
    ברכות למגזר 02/07/2015 11:13
    הגב לתגובה זו
    מאיפה יהיה פה "קרן העושר" כדי לתת 4.5% ממנה לתרבות ואמנות כפי שהממשלה מתכננת? וכמובן לימודים בישיבה יהיו תחת הכותרת תרבות .
  • 4.
    עוד אפס מתערב (ל"ת)
    אהובה 02/07/2015 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 0 זה השודדים 02/07/2015 11:51
    הגב לתגובה זו
    שווה תמיכה
  • 3.
    שגיא 02/07/2015 10:49
    הגב לתגובה זו
    הזווית החרדית של יוסי מימון נחשפה כבעלים של עיתון חרדי יום יום הוא גם בעלים של תמר שממש לא מעונין בפיתוח לוויתן כי זה יפגע בחוזי חו"ל למכירה מתמר ולכן החרדים ינסו לתקוע את לוויתן ע"ח תמר כמה שיוכלו ...העסק הזה מסריח מכיוון החרדים וביבי נפל איתם חזק אין לו ברירה אלא להכניס את ליברמן לממשלה אם הוא חפץ להעביר את המתווה לא נראה שליברמן יעזור לחרדים/ ולביבי כול אחד באינטרס שלו...כי החרדים רוצים שמשהו אחר יקבל את ההחלטה כדי לא להסתבך עם יוסי מימון .
  • 2.
    עוד גנב מדבר תדאג לסגירות להוזיל (ל"ת)
    זאב 02/07/2015 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גפני, מוטב שתבדוק בכמה גדלו חשבונות הבנק של ביבי ושטיינ (ל"ת)
    פיני 02/07/2015 10:34
    הגב לתגובה זו
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א

המומנטום התהפך בחברות הביטוח אחרי זינוק של 4% אמש ופריצת שיא - המדד נפל 4.2% בשל תגובות לתוצאות - כלל צנחה בעוד איידיאיי ה"אמא" של ביטוח ישיר התחזקה;  הביטחוניות ירדו לאור התקרבות אוקראינה להסכם שלום;  ימים אחרונים לעונת הדוחות דוחות וסלקום התחזקה לאחר הכרזה על דיבידנד לראשונה מזה 12 שנה
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%. 

במגזר הפיננסים התמונה הייתה שלילית, מדד הבנקים ירד 0.13%, בעוד ת"א ביטוח מחק את העליות וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%. 

גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן נעל בירידות של 0.75% אחרי שזינק אתמול ב-2.3%, בעוד ת"א נפט וגז נעל ביציבות בעליה קלה של 0.06%. מחזור המסחר הסתכם על 2.992 מיליארד שקל


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה



מניות איי.סי.אל 0.56%   והחברה לישראל חברה לישראל 0.86%   קופצות על רקע חוזה אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.


רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8.05%   וירידות גם בקסטרו קסטרו -4.77%   ובפוקס פוקס -4.42%  . זה מגיע בהמשך למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו, מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים. למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.