"ביצועי המשק הישראלי טובים. הדבר ניכר בצמיחת התוצר– בישראל לא הייתה ההאטה החדה שנראתה במדינות רבות אחרות אחרי המשבר. הדבר ניכר גם ביצירת תעסוקה – מאז 2007, עלה שיעור התעסוקה משיעור של 59 אחוז ל-68 אחוז", כך נאמר בסיכום הודעת המשלחת של קרן המטבע העולמית אשר ביקרה בישראל וניתחה את מצב המשק הישראלי.

התחזית הכלכלית של קרן המטבע חיובית: "הצמיחה השנה צפויה לחזור לרמה של 3 אחוזים (מ-2.8 אחוזים ב-2014), כתוצאה מגידול חזק של הצריכה הפרטית - המונעת מהגידול המהיר בתעסוקה, משיעורי ריבית קרובים לאפס, מהירידה במחירי היבוא, ומההתאוששות מפגיעת המבצע הצבאי בשנה שעברה. האינפלציה תהיה חיובית ותגיע ל-0.75 אחוז בסוף השנה ולתחום היעד בשנה הבאה. אין רפיון של ממש במשק: המשלחת סבורה שפער התוצר קרוב לאפס. בטווח הזמן הבינוני, התוצר יגדל בסביבות  3 עד 3.25 אחוזים -בהתאם להערכתנו הנוכחית לגבי שיעור הצמיחה הפוטנציאלי".  

"הצמיחה עשויה לאכזב אם הצמיחה אצל שותפות הסחר של ישראל תיחלש, המתיחות הגיאופוליטית באזור תגבר, או שיימשך הייסוף של השקל. תיקון חד במחירי הדיור עשוי גם הוא להאט את הצמיחה", מסבירים בקרן המטבע. "הצמיחה יכולה גם להיות גבוהה מן הצפוי – אם, לדוגמה, הכלכלות של שותפות הסחר של ישראל יתאוששו במהירות רבה יותר או שההשקעות במגזר הגז הטבעי יגדלו. ריסון מוניטרי בארה"ב קרוב לוודאי יסייע לישראל, מפני שהוא יגרום ללחצים לפיחות של השקל, מה שיגביר את הצמיחה ויעלה את האינפלציה. שיקום המרחב הפיסקלי". "מרווחי הגנה מעטים ביותר כדי להתמודד עם זעזועים אפשריים" קרן המטבע מספקת אזהרה ביחס לחוב הפיסקלי הגבוה של ישראל: "הרמות הנוכחיות מותירות מרווחי הגנה מעטים ביותר כדי להתמודד עם זעזועים אפשריים, כמו תיקון מחירי הדיור, התחדשות העימותים, או מיתון חד. ירידת החוב – מ-94 אחוז ב-2003 ל-67 אחוז ב-2014 - כמעט נעצרה, ואם הגירעונות לא יצומצמו, שוב יתחיל החוב הציבורי לעלות. אם הגירעונות יישארו בסביבות 3 אחוזים (4 אחוזים לפי סטנדרטים בינלאומיים) בעוד שיעור הצמיחה עומד סביב 3 אחוזים והאינפלציה סביב 2 אחוזים, יחס החוב יתכנס ל-80 אחוז מהתמ"ג בטווח הארוך. היצמדות לחוק הגירעון הנוכחי שיפחית את הגירעון ל-1.5 אחוזים מהתמ"ג עד 2019 היא קריטית.  אם זה יקוים, יחס החוב יתכנס ל-50 אחוז מהתמ"ג בטווח הארוך. המשלחת תומכת בכך שתקבע מסגרת הכנסות והוצאות מפורשת שתעמוד ביעד הגירעון של 1.5 אחוזים מהתוצר ולקבוע כללי מדיניות ל-4 השנים הבאות".  לגבי שוק הדיור, מסבירים בקרן המטבע כי הגדלת היצע הדיור היא קריטית להכלת העליות של מחירי הדיור: "מחירי הדיור עלו באופן חד בשנים האחרונות, כאשר הביקוש – שהתחזק עוד יותר עקב שיעורי הריבית הנמוכים – עלה, וההיצע לא עמד בקצב. בהקשר זה, המשלחת מברכת על כוונות הממשלה החדשה להגדיל את ההיצע על ידי אמצעים שונים ולרכז מספר רשויות הקשורות לדיור במשרד אחד לטובת קיצור תהליך התכנון".   "צעדים מקרו-יציבותיים עודם חיוניים לבלימת הסיכונים הנשקפים ליציבות הפיננסית ממגזר הדיור. עד כה, האמצעים היו אפקטיביים לבלימת המינוף של משקי הבית. אולם עשוי להידרש הידוק נוסף בעתיד". בקרן משבחים את היציבות של המגזר הפיננסי הישראלי, אך לדבריהם החשיפה למגזר הדיור/נדל"ן/בנייה גדלה. "העמדת אשראי מהמגזר הבנקאי למגזר הדיור/נדל"ן/בנייה אחראית לכ-44 אחוז מההלוואות. מגזר הנדל"ן/בנייה פעיל גם בשוק איגרות החוב הקונצרניות, שבו נרשמים מרווחים נמוכים אפילו עבור הנפקות בעלות דירוגים נמוכים וביטחונות חלשים. בהקשר זה יש לבחון ולהעריך את הסיכונים באופן שוטף. מבחני קיצון –שאידאלית צריכים לכסות לא רק סיכון אשראי וסיכון שוק אלא גם סיכוני נזילות – צריכים להביא בחשבון את הקשרים ההדדיים בין מוסדות ומכשירים שונים וכן קשרי גומלין מקרו-פיננסיים".   להבטיח שמירה על היציבות הפיננסית לגברי הגברת התחרות במגזר הבנקאי, אומרים בקרן המטבע שיש להבטיח שמירה על היציבות הפיננסית. "הגברת התחרות תוביל להפחתת העמלות, לשיפור השירותים ולהגדלת נגישות האשראי, אך היא גם עלולה להגדיל את הסיכונים ליציבות הפיננסית – בפרט אם היא תוביל להופעתם של בנקים חדשים חלשים או לגידול מהיר באשראי ולשחיקת התקנים להעמדת אשראי. יהיה חשוב אפוא ליישם מדיניות חזקה השומרת על יציבות המערכת." בקרן המטבע מודאגים מפריון העבודה הנמוך בישראל: "פריון העבודה בישראל נמוך יחסית, והפער מול ארה"ב הולך ומתרחב. הפריון הנמוך נובע בחלקו מסיבות שפירות: בשל הגידול החד באוכלוסיית גיל העבודה (המוזן על ידי שיעורי הילודה הגבוהים וההגירה) והגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, הייצור נותר עתיר-עבודה ולכן הגידול בפריון העבודה נמוך. אולם, גם הפריון הכולל של גורמי הייצור (TFP) נמוך מאוד. לחץ נוסף להורדת הפריון יגיע משיעורם הגדל במהירות של החרדים והערבים-הישראלים באוכלוסייה – קבוצות המתאפיינות ברמות נמוכות יותר של השכלה, פריון, והשתתפות". "ללא גידול בפריון העבודה, תהיה בעתיד האטה בצמיחה. בעשרים השנה האחרונות, חלק משמעותי מהצמיחה של ישראל נבע מהשימוש בכוח עבודה נוסף. מאחר שהגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה יואט ככל הנראה והאבטלה ממילא בשפל, הגידול העתידי בתעסוקה קרוב לוודאי יואט עד לקצב הגידול של אוכלוסיית גיל העבודה – בסביבות 1.5% אחוזים. אם הפריון לא יואץ, צמיחת התוצר תואט בהתאם. ישראל מאופיינת בגמישות רבה ברמת המקרו – היא הצליחה לקלוט גידול מדהים בכוח העבודה. אך מה שישראל צריכה הוא יתר גמישות ברמת המיקרו, דהיינו, יותר תחרות ברמת המיקרו. על פי אינדיקטורים למגבלות בשווקים ( product  (market restrictions indicators של ה-OECD יש בישראל יותר מדי רגולציה ומגבלות, ואין מספיק תחרות".