ג'רי קוטישטנו מסמן תרחיש סביר, שאתם חייבים לראות בו הזדמנות קניה - תהיו מוכנים

מנהל ההשקעות הראשי ב-IBI קופות גמל והשתלמות: "ליוון אין כוח מיקוח - תצטרך לקבל הכתבות של האיחוד האירופי"
אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה גרי קוטישטנו

הבורסה מדשדשת ללא כיוון ברור מתחילת השנה אחרי שמדד המעו"ף זינק ב-10.2% בשנת 2014. סביבת הריבית הנמוכה שצפויה להישאר איתנו עוד זמן רב מאתגרת את המשקיעים ודוחפת לנטילת סיכונים גדולים יותר. ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי ב-IBI קופות גמל והשתלמות, מתייחס בשיחה עם Bizportal לפוטנציאל הנפץ היווני - ודווקא מסביר שירידות שערים בהקשר הזה - הן הזדמנות קניה.

לדברי ג'רי קוטישטנו, "האפיזודה הנוכחית בעניין הנפט שונה מהקודמת - היום בנקים באירופה לא חשופים לאג"ח של ממשלת יוון וגם חברות נזהרו בשנים האחרונות לעשות עסקים עם יוון. לכן ליוון אין כוח מיקוח והתרחיש המרכזי הוא שהיא תצטרך לקבל את ההכתבות הכלכליות של האיחוד האירופי. האלטרנטיבה של פשיטת רגל ופרישה מגוש האירו הרבה יותר גרועה ליוון מאשר לאירופה - זה יהיה משבר כלכלי לשנים רבות שבו הבנקים פושטים רגל ועוברים למטבע אחר שלא יהיה שווה הרבה ויהיה קשה מאוד להתאושש במשך שנים. לאירופה זאת רק מכה קלה בכנף כי החשיפה ליוון נמוכה מאוד. אגב, אם השוק האירופי יירד חזק תהינה הזדמנויות קניה וההמלצה היא ללכת על המדינות החזקות כמו גרמניה וצרפת וברמת החברות יצואניות שיהנו מהאירו הנמוך ובפרט על יצרניות הרכב האירופאיות".

מה לגבי מחיר הנפט? "נישאר ברמות נפט נמוכות בין 40 ל-60 דולר עוד חודשים כי יש עודף היצע שלא יעלם וזה משליך על השקעות במניות ובאג"ח. במניות יש עדיפות גדולה להשקעה במניות שהן יבואניות נפט כמו באירופה ובמזרח הרחוק עם דגש על סין. צריך להמשיך להתרחק מהמדינות שהכלכלה שלהן תלויה בייצוא נפט כמו רוסיה, ברזיל וגם מדינות אחרות שתלויות בחמרי גלם כמו אוסטרליה וקנדה".

כיצד מחיר הנפט משפיע על מחירי האג"ח? "הירידה במחיר הנפט תגרום לבנקים מרכזיים להשאיר ריביות נמוכות יותר זמן ממה שתכננו כי הירידה במחיר הנפט מורידה את קצב האינפלציה ואין סיבה להעלות ריבית אם אין איפלציה, בטח לא בסביבה של מלחמת מטבעות - העלאת ריבית מחזקת את המטבע ושום בנק מרכזי לא מעוניין בכך".

מה לגבי האג"ח הממשלתיות בישראל? "הן עשו מהלך גדול מאוד מתחילת השנה של 3%-4% וזה משקף את הישארותה של הריבית האפסית למשך כל שנת 2015 ואולי הלאה. כרגע לא הייתי מאריך מח"מ אבל צריך להישאר באפיק האג"ח הממשלתי. הסיכונים בתחום הם בעיקר מעליית תשואות בארה"ב ולא מסיכונים מקומיים".

התשואות הנמוכות של האג"ח הממשלתיות משפיעות גם על השוק הקונצרני. האם עוד יש הזדמנויות? "יש הרבה הנפקות בתקופה האחרונה של חברות שמנצלות ובצדק את הריבית הנמוכה וממחזרות חוב. ההתייחסות חייבת להיות פרטנית לפי החברות. האג"ח הארוכות של שופרסל מעניינות - הארוכות נסחרות במרווח של 3.5% מהממשלתי ובמשוואה של תשואה מול סיכון יש פה הזדמנות".

שופרסל אגח ב

שופרסל אגח ג

שופרסל אגח ד

שופרסל אגח ה

מאיזה אג"ח כדאי להיזהר? "כל מה שקשור ללחברות יזמיות ברוסיה כמו אפריקה ישראל או חברות בקבוצת פישמן. האג"ח עדיין לא מעניינות לרכישה למרות התשואות הגבוהות כי הסיפור של רוסיה לא הסתכם במה שקרה בחודשים האחרונים - יש שם בעיה אמיתית וסיכון לפשיטת רגל של בנקים ברוסיה".

הבנקים בישראל הציגו דוחות כספיים טובים לאורך שנת 2014 ובכל זאת המניות שלהם הניבו תשואה גרועה למשקיעים. מדוע? "מניות הבנקים תחת לחץ משתי סיבות: ראשית - הרגולציה ועידוד התחרותיות בענף הבנקאות שיימשכו וביתר שאת על רקע הבחירות, זה מאוד פופולרי במצע של המפלגות; שנית - בחלק גדול מהבנקים יש היצע גדול של מניות מסיבות שונות ואין קונים גדולים שיכנסו להיות בעלי שליטה אז יש היצע מובנה שלוחץ את המניות מטה".

למי שמתכנן להגביר את התחרותיות בתחום הבנקאות כדאי לראות מה קרה בתחום הסלולר לטוב ולרע. ניירות הערך בתחום "נשחטו" ועדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה. גם האג"ח וגם המניות ירדו בצדק (הייתה התאמת מחירים), אך אין פה הזדמנות רכישה. ייקח זמן עד שאולי תרד התחרותיות האדירה בשוק התקשורת", אומר קוטישטנו.

שוק המניות עולה מתחילת 2009 - ראלי ארוך וגדול. האם לא מתבקש תיקון אכזרי או שינוי מגמה? "השנה כבר נראה תיקונים יותר גדולים בשוקי המניות והתנודתיות כבר התחילה לגדול מתחילת השנה. למרות זאת אני לא ממש פאסימי על שוק המניות - יש מרכיב שמלווה אותנו כבר מספר שנים של ריביות נמוכות ואפסיות שימשך לתוך 2015 ויש את ההשפעות של ירידת מחיר הנפט. זה גורם חיובי שמשפיע על עלייה בהכנסה פרטית (מאושש את הצריכה הפרטית) ועל רווחים של חברות. הריבית האפסית ומחירי האנרגיה יתמכו בשוקי המניות למרות שיהיו תיקונים רבים יותר ועמוקים יותר השנה".

למעט החודשים נובמבר-דצמבר - בראייה יותר ארוכת טווח ישנה מגמה חזקה של יציאת כספים מישראל לחו"ל. "היציאה של מוסדיים לחו"ל הייתה מדוייקת בזמן. זה התחיל בסביבות שנת 2011 ומאז השוק הישראלי עשה תשואות חסר לעומת ארהב למשל. בימים אלה רואים גם יציאה באג"ח כי המרווחים באג"ח מדינה מתקרבים למיצוי וגם הסיכון באג"ח הקונצרני גדול ואפשר למצוא בחו"ל אג"ח עם פרופיל תשואה סיכון טובים יותר".

מנגד מתייחס ג'רי קוטישטנו להתייבשות הבורסה ומסביר כי "יותר קשה היום לסחור כי יש מחזורים נמוכים. צריך שמשקיעים זרים יבואו - זה הפתרון היחיד, אך עם הרגולציה והקשיים שמערימים על החברות זה כנראה לא יקרה בקרוב, אך יתכן בעתיד".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מנהל השקעות נוצץ, אני הפסקתי להתרוצץ! (ל"ת)
    רפי קזאילה 10/02/2015 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבנר 10/02/2015 11:12
    הגב לתגובה זו
    ב-2008.
  • 1.
    יואב .ו. 10/02/2015 11:01
    הגב לתגובה זו
    אוצר בלום, יהלום מלוטש Take my money!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.