ג'רי קוטישטנו מסמן תרחיש סביר, שאתם חייבים לראות בו הזדמנות קניה - תהיו מוכנים
גרי קוטישטנו הבורסה מדשדשת ללא כיוון ברור מתחילת השנה אחרי שמדד המעו"ף זינק ב-10.2% בשנת 2014. סביבת הריבית הנמוכה שצפויה להישאר איתנו עוד זמן רב מאתגרת את המשקיעים ודוחפת לנטילת סיכונים גדולים יותר. ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי ב-IBI קופות גמל והשתלמות, מתייחס בשיחה עם Bizportal לפוטנציאל הנפץ היווני - ודווקא מסביר שירידות שערים בהקשר הזה - הן הזדמנות קניה.
לדברי ג'רי קוטישטנו, "האפיזודה הנוכחית בעניין הנפט שונה מהקודמת - היום בנקים באירופה לא חשופים לאג"ח של ממשלת יוון וגם חברות נזהרו בשנים האחרונות לעשות עסקים עם יוון. לכן ליוון אין כוח מיקוח והתרחיש המרכזי הוא שהיא תצטרך לקבל את ההכתבות הכלכליות של האיחוד האירופי. האלטרנטיבה של פשיטת רגל ופרישה מגוש האירו הרבה יותר גרועה ליוון מאשר לאירופה - זה יהיה משבר כלכלי לשנים רבות שבו הבנקים פושטים רגל ועוברים למטבע אחר שלא יהיה שווה הרבה ויהיה קשה מאוד להתאושש במשך שנים. לאירופה זאת רק מכה קלה בכנף כי החשיפה ליוון נמוכה מאוד. אגב, אם השוק האירופי יירד חזק תהינה הזדמנויות קניה וההמלצה היא ללכת על המדינות החזקות כמו גרמניה וצרפת וברמת החברות יצואניות שיהנו מהאירו הנמוך ובפרט על יצרניות הרכב האירופאיות".
מה לגבי מחיר הנפט? "נישאר ברמות נפט נמוכות בין 40 ל-60 דולר עוד חודשים כי יש עודף היצע שלא יעלם וזה משליך על השקעות במניות ובאג"ח. במניות יש עדיפות גדולה להשקעה במניות שהן יבואניות נפט כמו באירופה ובמזרח הרחוק עם דגש על סין. צריך להמשיך להתרחק מהמדינות שהכלכלה שלהן תלויה בייצוא נפט כמו רוסיה, ברזיל וגם מדינות אחרות שתלויות בחמרי גלם כמו אוסטרליה וקנדה".
כיצד מחיר הנפט משפיע על מחירי האג"ח? "הירידה במחיר הנפט תגרום לבנקים מרכזיים להשאיר ריביות נמוכות יותר זמן ממה שתכננו כי הירידה במחיר הנפט מורידה את קצב האינפלציה ואין סיבה להעלות ריבית אם אין איפלציה, בטח לא בסביבה של מלחמת מטבעות - העלאת ריבית מחזקת את המטבע ושום בנק מרכזי לא מעוניין בכך".
מה לגבי האג"ח הממשלתיות בישראל? "הן עשו מהלך גדול מאוד מתחילת השנה של 3%-4% וזה משקף את הישארותה של הריבית האפסית למשך כל שנת 2015 ואולי הלאה. כרגע לא הייתי מאריך מח"מ אבל צריך להישאר באפיק האג"ח הממשלתי. הסיכונים בתחום הם בעיקר מעליית תשואות בארה"ב ולא מסיכונים מקומיים".
התשואות הנמוכות של האג"ח הממשלתיות משפיעות גם על השוק הקונצרני. האם עוד יש הזדמנויות? "יש הרבה הנפקות בתקופה האחרונה של חברות שמנצלות ובצדק את הריבית הנמוכה וממחזרות חוב. ההתייחסות חייבת להיות פרטנית לפי החברות. האג"ח הארוכות של שופרסל מעניינות - הארוכות נסחרות במרווח של 3.5% מהממשלתי ובמשוואה של תשואה מול סיכון יש פה הזדמנות".
שופרסל אגח ב
שופרסל אגח ג
שופרסל אגח ד
שופרסל אגח ה
מאיזה אג"ח כדאי להיזהר? "כל מה שקשור ללחברות יזמיות ברוסיה כמו אפריקה ישראל או חברות בקבוצת פישמן. האג"ח עדיין לא מעניינות לרכישה למרות התשואות הגבוהות כי הסיפור של רוסיה לא הסתכם במה שקרה בחודשים האחרונים - יש שם בעיה אמיתית וסיכון לפשיטת רגל של בנקים ברוסיה".
הבנקים בישראל הציגו דוחות כספיים טובים לאורך שנת 2014 ובכל זאת המניות שלהם הניבו תשואה גרועה למשקיעים. מדוע? "מניות הבנקים תחת לחץ משתי סיבות: ראשית - הרגולציה ועידוד התחרותיות בענף הבנקאות שיימשכו וביתר שאת על רקע הבחירות, זה מאוד פופולרי במצע של המפלגות; שנית - בחלק גדול מהבנקים יש היצע גדול של מניות מסיבות שונות ואין קונים גדולים שיכנסו להיות בעלי שליטה אז יש היצע מובנה שלוחץ את המניות מטה".
למי שמתכנן להגביר את התחרותיות בתחום הבנקאות כדאי לראות מה קרה בתחום הסלולר לטוב ולרע. ניירות הערך בתחום "נשחטו" ועדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה. גם האג"ח וגם המניות ירדו בצדק (הייתה התאמת מחירים), אך אין פה הזדמנות רכישה. ייקח זמן עד שאולי תרד התחרותיות האדירה בשוק התקשורת", אומר קוטישטנו.
שוק המניות עולה מתחילת 2009 - ראלי ארוך וגדול. האם לא מתבקש תיקון אכזרי או שינוי מגמה? "השנה כבר נראה תיקונים יותר גדולים בשוקי המניות והתנודתיות כבר התחילה לגדול מתחילת השנה. למרות זאת אני לא ממש פאסימי על שוק המניות - יש מרכיב שמלווה אותנו כבר מספר שנים של ריביות נמוכות ואפסיות שימשך לתוך 2015 ויש את ההשפעות של ירידת מחיר הנפט. זה גורם חיובי שמשפיע על עלייה בהכנסה פרטית (מאושש את הצריכה הפרטית) ועל רווחים של חברות. הריבית האפסית ומחירי האנרגיה יתמכו בשוקי המניות למרות שיהיו תיקונים רבים יותר ועמוקים יותר השנה".
למעט החודשים נובמבר-דצמבר - בראייה יותר ארוכת טווח ישנה מגמה חזקה של יציאת כספים מישראל לחו"ל. "היציאה של מוסדיים לחו"ל הייתה מדוייקת בזמן. זה התחיל בסביבות שנת 2011 ומאז השוק הישראלי עשה תשואות חסר לעומת ארהב למשל. בימים אלה רואים גם יציאה באג"ח כי המרווחים באג"ח מדינה מתקרבים למיצוי וגם הסיכון באג"ח הקונצרני גדול ואפשר למצוא בחו"ל אג"ח עם פרופיל תשואה סיכון טובים יותר".
מנגד מתייחס ג'רי קוטישטנו להתייבשות הבורסה ומסביר כי "יותר קשה היום לסחור כי יש מחזורים נמוכים. צריך שמשקיעים זרים יבואו - זה הפתרון היחיד, אך עם הרגולציה והקשיים שמערימים על החברות זה כנראה לא יקרה בקרוב, אך יתכן בעתיד".
- 3.מנהל השקעות נוצץ, אני הפסקתי להתרוצץ! (ל"ת)רפי קזאילה 10/02/2015 11:47הגב לתגובה זו
- 2.אבנר 10/02/2015 11:12הגב לתגובה זוב-2008.
- 1.יואב .ו. 10/02/2015 11:01הגב לתגובה זואוצר בלום, יהלום מלוטש Take my money!
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
