בנק ישראל בתחזית מדאיגה: ירידה בפעילות התעשייתית ברבעון הקרוב
סקר החברות סקר החברות והעסקים עבור הרבעון השלישי של 2014 טומן בחובו סימנים מדאיגים: על פי הדיווח של החברות והעסקים שענו לסקר של בנק ישראל נרשמה במהלך הרביע השלישי ירידה בפעילות המגזר העסקי, בין היתר על רקע מבצע צוק איתן.
מהסקר עולה כי בכלל ענפי המשק היו מאזני הנטו שליליים, כאשר הירידות החדות ביותר היו בפעילות בתי המלון. הירידה בפעילות ברביע ניכרת הן במכירות המקומיות והן ביצוא. הציפיות המדווחות על ידי החברות בענפים הנסקרים אינן בכיוון אחיד: בענפי השירותים, התחבורה והתקשורת הציפיות הן להתאוששות בפעילות ברביע הבא בהשוואה לרביע הנוכחי, ואילו החברות בענפי התעשייה, המלונאות והמסחר צופות המשך ירידה בפעילות.
ניתוח של מגבלות ההיצע והביקוש בענפים השונים מלמד כי במרבית הענפים (מלבד ענף הבנייה) מגבלת הביקוש היא המגבלה העיקרית לביצוע הפעילות, כאשר בולטת העלייה במגבלה זאת בענפי המלונאות, המסחר והשירותים, כנראה בעקבות השלכות מבצע "צוק איתן". בהשוואה לרביע הקודם, קיימת עלייה קלה בחומרת מגבלת קשיי המימון בכלל סוגי החברות - קטנות וגדולות.
הניתוח על פי ענפים מלמד כי הירידה במאזני הנטו של חברות התעשייה משקפת ירידות הן ביצוא והן במכירות המקומיות. חברות התעשייה צפו כי ברביע הבא ימשכו הירידות, במיוחד במכירות ליצוא. בענף המסחר נרשמה במקביל לירידה במכירות עליה בגידול במלאי המוצרים.
בענף הבנייה מאזן הנטו של היקף הביצוע ירד לצד המשך הגידול במדד מחירי התפוקה, דבר המתיישב עם המשך הדומיננטיות של מגבלות ההיצע בענף. הירידה בפעילות בענף המלונאות ברביע זה הייתה גדולה יחסית, זאת, כנראה, עקב הירידה החדה בלינות התיירים מחו"ל בזמן מבצע "צוק איתן". בדומה להשלכות של הרעה ביטחונית בעבר, שנמשכו גם לאחר סיום המבצע הביטחוני, צופים בתי המלון כי גם ברביע הבא תמשך ירידה בהזמנות של תיירים מחו"ל. גם בענפי התחבורה ותקשורת והשירותים העסקיים נרשמה ירידה בפעילות, אך הצפיות בענפים אלה הן לעליה נאה בפעילות ברביע הבא.
בחטיבת המחקר מבהירים, כי ממצאי סקר החברות לרביע השלישי של שנת 2014 מבוססים על תשובותיהן של כ-407 חברות ועסקים מענפי המשק השונים.
שאלות הסקר הן איכותיות; החברות מתבקשות לדווח על כיווני השינויים של המשתנים השונים- עליה, ירידה או יציבות ולציין את עוצמת השינוי: "רב" או "מעט".
התוצאות מנותחות באמצעות "מאזן הנטו"- המוגדר כהפרש שבין אחוז החברות המדווחות על עלייה לבין אחוז המדווחות על ירידה, מכלל הדיווחים; בחישוב מאזן הנטו נלקח בחשבון כיוון השינוי על פי דיווחי החברות, אך לא עוצמתו. כך, מאזן נטו אפס מלמד על יציבות בפעילות, מאזן נטו חיובי על עליה ומאזן נטו שלילי על ירידה. על עוצמת השינוי ניתן להסיק מגודלו של מאזן הנטו.
- 2.מ.א. 28/10/2014 19:27הגב לתגובה זולמיטב ידיעתי , תפקידו של בנק מרכזי הוא ביקר לייעץ וליצר יצירתיות ולהציע בעיקר פתרונות ריאליים ומציאותיים לטובת שיפור תהליכים מוניטריים בזירה הכלכלית ולא רק לנבא וחזות מאירועים צפויים שלא בטוח שאכן הם יתממשו ...אלא אם כן הנבואה תגשים את עצמה
- 1.יורם דירות"א 28/10/2014 15:05הגב לתגובה זושלי בדה מרקר קפה מילה היא מילה עובדה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים
הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5% מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר.
גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת.
הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון.
- ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. את הנאום האחרון של נתניהו הוא מגדיר כ"לא חכם ולא במקום", ומזהיר שהמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנאום בעיניי היה לא במקום. יש לו השלכות כלכליות ותדמיתיות, בגלל שכשמנהיג מדבר במונחים של "מדינת ספרטה" זה לא נתפס בעולם כגילוי עוצמה אלא יותר כקריצה למדיניות הסתגרותית ומנותקת. בהקשר הבינלאומי, הדברים האלה יכולים להתפרש כוויתור על כלכלה פתוחה וגלובלית, והדבר הזה מסוכן במיוחד כשכבר קיימים איומים ממשיים מצד האיחוד האירופי בהטלת סנקציות על ישראל. ישראל היא לא משק אוטרקי, לא ספרטה ולא איראן אין לנו יכולת להתקיים מחוץ למערכת הכלכלית העולמית, ולכן כל אמירה כזאת רק מחמירה את הלחץ החיצוני ואת התדמית שלנו בשווקים.
