בנק ישראל בתחזית מדאיגה: ירידה בפעילות התעשייתית ברבעון הקרוב

כך עולה מסקר החברות לרבעון השלישי של 2014. ענף המלונאות לא צפוי להתאושש בקרוב ממבצע צוק איתן
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה סקר החברות

סקר החברות והעסקים עבור הרבעון השלישי של 2014 טומן בחובו סימנים מדאיגים: על פי הדיווח של החברות והעסקים שענו לסקר של בנק ישראל נרשמה במהלך הרביע השלישי ירידה בפעילות המגזר העסקי, בין היתר על רקע מבצע צוק איתן.

מהסקר עולה כי בכלל ענפי המשק היו מאזני הנטו שליליים, כאשר הירידות החדות ביותר היו בפעילות בתי המלון. הירידה בפעילות ברביע ניכרת הן במכירות המקומיות והן ביצוא. הציפיות המדווחות על ידי החברות בענפים הנסקרים אינן בכיוון אחיד: בענפי השירותים, התחבורה והתקשורת הציפיות הן להתאוששות בפעילות ברביע הבא בהשוואה לרביע הנוכחי, ואילו החברות בענפי התעשייה, המלונאות והמסחר צופות המשך ירידה בפעילות.

ניתוח של מגבלות ההיצע והביקוש בענפים השונים מלמד כי במרבית הענפים (מלבד ענף הבנייה) מגבלת הביקוש היא המגבלה העיקרית לביצוע הפעילות, כאשר בולטת העלייה במגבלה זאת בענפי המלונאות, המסחר והשירותים, כנראה בעקבות השלכות מבצע "צוק איתן". בהשוואה לרביע הקודם, קיימת עלייה קלה בחומרת מגבלת קשיי המימון בכלל סוגי החברות - קטנות וגדולות.

הניתוח על פי ענפים מלמד כי הירידה במאזני הנטו של חברות התעשייה משקפת ירידות הן ביצוא והן במכירות המקומיות. חברות התעשייה צפו כי ברביע הבא ימשכו הירידות, במיוחד במכירות ליצוא. בענף המסחר נרשמה במקביל לירידה במכירות עליה בגידול במלאי המוצרים.

בענף הבנייה מאזן הנטו של היקף הביצוע ירד לצד המשך הגידול במדד מחירי התפוקה, דבר המתיישב עם המשך הדומיננטיות של מגבלות ההיצע בענף. הירידה בפעילות בענף המלונאות ברביע זה הייתה גדולה יחסית, זאת, כנראה, עקב הירידה החדה בלינות התיירים מחו"ל בזמן מבצע "צוק איתן". בדומה להשלכות של הרעה ביטחונית בעבר, שנמשכו גם לאחר סיום המבצע הביטחוני, צופים בתי המלון כי גם ברביע הבא תמשך ירידה בהזמנות של תיירים מחו"ל. גם בענפי התחבורה ותקשורת והשירותים העסקיים נרשמה ירידה בפעילות, אך הצפיות בענפים אלה הן לעליה נאה בפעילות ברביע הבא.

בחטיבת המחקר מבהירים, כי ממצאי סקר החברות לרביע השלישי של שנת 2014 מבוססים על תשובותיהן של כ-407 חברות ועסקים מענפי המשק השונים.

שאלות הסקר הן איכותיות; החברות מתבקשות לדווח על כיווני השינויים של המשתנים השונים- עליה, ירידה או יציבות ולציין את עוצמת השינוי: "רב" או "מעט".

התוצאות מנותחות באמצעות "מאזן הנטו"- המוגדר כהפרש שבין אחוז החברות המדווחות על עלייה לבין אחוז המדווחות על ירידה, מכלל הדיווחים; בחישוב מאזן הנטו נלקח בחשבון כיוון השינוי על פי דיווחי החברות, אך לא עוצמתו. כך, מאזן נטו אפס מלמד על יציבות בפעילות, מאזן נטו חיובי על עליה ומאזן נטו שלילי על ירידה. על עוצמת השינוי ניתן להסיק מגודלו של מאזן הנטו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מ.א. 28/10/2014 19:27
    הגב לתגובה זו
    למיטב ידיעתי , תפקידו של בנק מרכזי הוא ביקר לייעץ וליצר יצירתיות ולהציע בעיקר פתרונות ריאליים ומציאותיים לטובת שיפור תהליכים מוניטריים בזירה הכלכלית ולא רק לנבא וחזות מאירועים צפויים שלא בטוח שאכן הם יתממשו ...אלא אם כן הנבואה תגשים את עצמה
  • 1.
    יורם דירות"א 28/10/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
    שלי בדה מרקר קפה מילה היא מילה עובדה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.