סיכום דו"חות הבנקים: מי הראה חולשה, מי הפתיע, ומה מדאיג את האנליסטים?

פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי פרסמו היום דו"חות - והמניות מגיבות בעוצמה. הנה סיכום המספרים, ועמדת האנליסטים
ידידיה אפק | (3)

מה שמעסיק יותר מכל את המשקיעים היום בבורסה בתל אביב הוא, ללא ספק, דוחות הבנקים הגדולים. חמשת הבנקים שמרכיבים את מדד ת"א בנקים הרוויחו יחד 1.927 מיליארד שקל בשלושת החודשים הראשונים של 2014, עלייה של כ-3% לעומת השנה שעברה - למרות ירידה מצרפית של 2% בהכנסות הריבית.

מסיכום ראשוני לתוצאות האלו עולה כי 2 הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, בלטו לחיוב עם גידול משמעותי ברווח ותשואה להון גבוהה יחסית. מנגד, בבינלאומי ובדיסקונט נרשם קיטון ברווח ובתשואה להון.

בתגובה לדוחות הבנקים כותב הבוקר מייקל קלאר, אנליסט מבנק ההשקעות סיטי, שהרבעון האחרון היה טוב עבור לאומי ופועלים, בעיקר בזכות הפרשות נמוכות מהצפי ושליטה בהוצאות. עם זאת, "קשה לדעת עד כמה נמוך יכולות ההפרשות להישאר", ולכן הוא נשאר בהמלצת 'ניטראלי' לשני הבנקים.

טרנס קלינגמן, פסגות - רווחי ההון חיפו על השפעת הריבית הנמוכה

בשיחה עם Bizportal אמר טרנס קלינגמן, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות פסגות, כי "שני הבנקים הגדולים גנבו את ההצגה. בשני המקרים זה בגלל אירועים חד פעמיים - גם לאומי וגם פועלים רשמו קיטון בהפרשות, ובנוסף היו להם רווחים ממימוש אג"ח ומניות. בניטרול אותם אירועים חד פעמיים קשה לדעת איך היו נראים הדוחות".

בדוחות דיסקונט זה פעל לכיוון ההפוך - "הם מחקו עוד בגין ההשקעה בבינלאומי. התשואה להון שלהם, סביב 6%, זה סביר. הבנק נסחר במכפיל של 0.4X על ההון העצמי, ולכן השוק לא מצפה לתשואה גבוהה יותר. אני לא חושב שדוחות דיסקונט מאכזבים כל כך".

בבינלאומי המצב שונה - "הבינלאומי ידע לתת תשואה גבוהה יותר בשנה האחרונה, ולכן השוק מעניש אותם עכשיו", אומר קלינגמן. "התשואה להון ירדה משמעותית, אבל זה לא שמשהו קרה בבנק. הריבית במשק ירדה וזה משפיע.

מעבר לכך, האנליסט מציין שבניגוד לפועלים ולאומי, בבינלאומי לא הורידו את ההפרשות לחובות מסופקים. "הם נחשבים שמרניים מאוד", הוא מסביר. "הם היו יכולים להוריד את ההפרשות אם הם היו רוצים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשבוע הבא הריבית (כנראה) יורדת - איך זה ישפיע על מניות הבנקים?

"אם הריבית יורדת זה יפגע בתשואה השוטפת של הבנקים", אומר קלינגמן. "הם יצטרכו לחפות על זה במימוש רווחי אג"ח. האג"ח הממשלתי באטרף, וזה טוב מאוד לבנקים. באופן כללי ולא רק לבנקים, ככל שהריבית יורדת היקפי הפעילות מתכווצים אבל הם יכולים להוריד את נטל החוב".

"חשוב לזכור שהבנקים מושפעים מאוד ברמת המאקרו. אם הריבית יורדת זה פוגע בפקדונות, אבל מנגד זה משאיר את ההפרשות ברמה נמוכה מאוד ומביא להם רווחי הון מאג"ח. הבעיה היא שבשלב מסוים רווחי האג"ח האלו יסתיימו".

"המשקיעים חוששים שברגע שברגע שרווחי ההון האלו יגמרו, הבנקים ישארו עם ריבית נמוכה במשק ותשואה להון נמוכה, והם לא יוכלו להתרומם מעבר לתשואה להון" הוא אומר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לקוח דיסקונט 22/05/2014 16:39
    הגב לתגובה זו
    דיסקונט הבנק הכי גרוע והוא בנק קשה עם בנקאים רעים. עברתי למזרחי טפחות ואני צריך לסגור שם התחיבויות. רוב הלקוחות פשוט עוזבים את הבנק הזה
  • 2.
    עידן 22/05/2014 15:00
    הגב לתגובה זו
    לתחת שלכם
  • 1.
    ארצי 22/05/2014 14:16
    הגב לתגובה זו
    נכנסנו למיתון חברים ,פועלים ולאומי מה עם החובות של הטיקונים לאומי מה קורה בחברה לישראל -אין דיווח רק ברבעון הבא עלינו לטובה , תשמרו על הכסף מזומן ,
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

בלייד ריינג'ר מזנקת 80% מטריקס 7%; לייבפרסון נופלת 9%, אנרג׳יקס ב-4%

בליידריינג׳ר רוצה לממש את חברת הבת בפרמיה ומזנקת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק, אנרגיקס מאבדת גובה בעקבות התוצאות לרבעון השלישי; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.4%, ת״א 90 מטפס 0.9%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים יציב סביב ה-0 בנטיה לעליות קלות, ת״א ביטוח מוסיף 0.6%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.2%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.21%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?


בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה. 

לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה. 

זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה.  זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"