סיכום דו"חות הבנקים: מי הראה חולשה, מי הפתיע, ומה מדאיג את האנליסטים?

פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי פרסמו היום דו"חות - והמניות מגיבות בעוצמה. הנה סיכום המספרים, ועמדת האנליסטים
ידידיה אפק | (3)

מה שמעסיק יותר מכל את המשקיעים היום בבורסה בתל אביב הוא, ללא ספק, דוחות הבנקים הגדולים. חמשת הבנקים שמרכיבים את מדד ת"א בנקים הרוויחו יחד 1.927 מיליארד שקל בשלושת החודשים הראשונים של 2014, עלייה של כ-3% לעומת השנה שעברה - למרות ירידה מצרפית של 2% בהכנסות הריבית.

מסיכום ראשוני לתוצאות האלו עולה כי 2 הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, בלטו לחיוב עם גידול משמעותי ברווח ותשואה להון גבוהה יחסית. מנגד, בבינלאומי ובדיסקונט נרשם קיטון ברווח ובתשואה להון.

בתגובה לדוחות הבנקים כותב הבוקר מייקל קלאר, אנליסט מבנק ההשקעות סיטי, שהרבעון האחרון היה טוב עבור לאומי ופועלים, בעיקר בזכות הפרשות נמוכות מהצפי ושליטה בהוצאות. עם זאת, "קשה לדעת עד כמה נמוך יכולות ההפרשות להישאר", ולכן הוא נשאר בהמלצת 'ניטראלי' לשני הבנקים.

טרנס קלינגמן, פסגות - רווחי ההון חיפו על השפעת הריבית הנמוכה

בשיחה עם Bizportal אמר טרנס קלינגמן, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות פסגות, כי "שני הבנקים הגדולים גנבו את ההצגה. בשני המקרים זה בגלל אירועים חד פעמיים - גם לאומי וגם פועלים רשמו קיטון בהפרשות, ובנוסף היו להם רווחים ממימוש אג"ח ומניות. בניטרול אותם אירועים חד פעמיים קשה לדעת איך היו נראים הדוחות".

בדוחות דיסקונט זה פעל לכיוון ההפוך - "הם מחקו עוד בגין ההשקעה בבינלאומי. התשואה להון שלהם, סביב 6%, זה סביר. הבנק נסחר במכפיל של 0.4X על ההון העצמי, ולכן השוק לא מצפה לתשואה גבוהה יותר. אני לא חושב שדוחות דיסקונט מאכזבים כל כך".

בבינלאומי המצב שונה - "הבינלאומי ידע לתת תשואה גבוהה יותר בשנה האחרונה, ולכן השוק מעניש אותם עכשיו", אומר קלינגמן. "התשואה להון ירדה משמעותית, אבל זה לא שמשהו קרה בבנק. הריבית במשק ירדה וזה משפיע.

מעבר לכך, האנליסט מציין שבניגוד לפועלים ולאומי, בבינלאומי לא הורידו את ההפרשות לחובות מסופקים. "הם נחשבים שמרניים מאוד", הוא מסביר. "הם היו יכולים להוריד את ההפרשות אם הם היו רוצים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשבוע הבא הריבית (כנראה) יורדת - איך זה ישפיע על מניות הבנקים?

"אם הריבית יורדת זה יפגע בתשואה השוטפת של הבנקים", אומר קלינגמן. "הם יצטרכו לחפות על זה במימוש רווחי אג"ח. האג"ח הממשלתי באטרף, וזה טוב מאוד לבנקים. באופן כללי ולא רק לבנקים, ככל שהריבית יורדת היקפי הפעילות מתכווצים אבל הם יכולים להוריד את נטל החוב".

"חשוב לזכור שהבנקים מושפעים מאוד ברמת המאקרו. אם הריבית יורדת זה פוגע בפקדונות, אבל מנגד זה משאיר את ההפרשות ברמה נמוכה מאוד ומביא להם רווחי הון מאג"ח. הבעיה היא שבשלב מסוים רווחי האג"ח האלו יסתיימו".

"המשקיעים חוששים שברגע שברגע שרווחי ההון האלו יגמרו, הבנקים ישארו עם ריבית נמוכה במשק ותשואה להון נמוכה, והם לא יוכלו להתרומם מעבר לתשואה להון" הוא אומר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לקוח דיסקונט 22/05/2014 16:39
    הגב לתגובה זו
    דיסקונט הבנק הכי גרוע והוא בנק קשה עם בנקאים רעים. עברתי למזרחי טפחות ואני צריך לסגור שם התחיבויות. רוב הלקוחות פשוט עוזבים את הבנק הזה
  • 2.
    עידן 22/05/2014 15:00
    הגב לתגובה זו
    לתחת שלכם
  • 1.
    ארצי 22/05/2014 14:16
    הגב לתגובה זו
    נכנסנו למיתון חברים ,פועלים ולאומי מה עם החובות של הטיקונים לאומי מה קורה בחברה לישראל -אין דיווח רק ברבעון הבא עלינו לטובה , תשמרו על הכסף מזומן ,
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.