סיכום דו"חות הבנקים: מי הראה חולשה, מי הפתיע, ומה מדאיג את האנליסטים?

פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי פרסמו היום דו"חות - והמניות מגיבות בעוצמה. הנה סיכום המספרים, ועמדת האנליסטים
ידידיה אפק | (3)

מה שמעסיק יותר מכל את המשקיעים היום בבורסה בתל אביב הוא, ללא ספק, דוחות הבנקים הגדולים. חמשת הבנקים שמרכיבים את מדד ת"א בנקים הרוויחו יחד 1.927 מיליארד שקל בשלושת החודשים הראשונים של 2014, עלייה של כ-3% לעומת השנה שעברה - למרות ירידה מצרפית של 2% בהכנסות הריבית.

מסיכום ראשוני לתוצאות האלו עולה כי 2 הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, בלטו לחיוב עם גידול משמעותי ברווח ותשואה להון גבוהה יחסית. מנגד, בבינלאומי ובדיסקונט נרשם קיטון ברווח ובתשואה להון.

בתגובה לדוחות הבנקים כותב הבוקר מייקל קלאר, אנליסט מבנק ההשקעות סיטי, שהרבעון האחרון היה טוב עבור לאומי ופועלים, בעיקר בזכות הפרשות נמוכות מהצפי ושליטה בהוצאות. עם זאת, "קשה לדעת עד כמה נמוך יכולות ההפרשות להישאר", ולכן הוא נשאר בהמלצת 'ניטראלי' לשני הבנקים.

טרנס קלינגמן, פסגות - רווחי ההון חיפו על השפעת הריבית הנמוכה

בשיחה עם Bizportal אמר טרנס קלינגמן, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות פסגות, כי "שני הבנקים הגדולים גנבו את ההצגה. בשני המקרים זה בגלל אירועים חד פעמיים - גם לאומי וגם פועלים רשמו קיטון בהפרשות, ובנוסף היו להם רווחים ממימוש אג"ח ומניות. בניטרול אותם אירועים חד פעמיים קשה לדעת איך היו נראים הדוחות".

בדוחות דיסקונט זה פעל לכיוון ההפוך - "הם מחקו עוד בגין ההשקעה בבינלאומי. התשואה להון שלהם, סביב 6%, זה סביר. הבנק נסחר במכפיל של 0.4X על ההון העצמי, ולכן השוק לא מצפה לתשואה גבוהה יותר. אני לא חושב שדוחות דיסקונט מאכזבים כל כך".

בבינלאומי המצב שונה - "הבינלאומי ידע לתת תשואה גבוהה יותר בשנה האחרונה, ולכן השוק מעניש אותם עכשיו", אומר קלינגמן. "התשואה להון ירדה משמעותית, אבל זה לא שמשהו קרה בבנק. הריבית במשק ירדה וזה משפיע.

מעבר לכך, האנליסט מציין שבניגוד לפועלים ולאומי, בבינלאומי לא הורידו את ההפרשות לחובות מסופקים. "הם נחשבים שמרניים מאוד", הוא מסביר. "הם היו יכולים להוריד את ההפרשות אם הם היו רוצים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשבוע הבא הריבית (כנראה) יורדת - איך זה ישפיע על מניות הבנקים?

"אם הריבית יורדת זה יפגע בתשואה השוטפת של הבנקים", אומר קלינגמן. "הם יצטרכו לחפות על זה במימוש רווחי אג"ח. האג"ח הממשלתי באטרף, וזה טוב מאוד לבנקים. באופן כללי ולא רק לבנקים, ככל שהריבית יורדת היקפי הפעילות מתכווצים אבל הם יכולים להוריד את נטל החוב".

"חשוב לזכור שהבנקים מושפעים מאוד ברמת המאקרו. אם הריבית יורדת זה פוגע בפקדונות, אבל מנגד זה משאיר את ההפרשות ברמה נמוכה מאוד ומביא להם רווחי הון מאג"ח. הבעיה היא שבשלב מסוים רווחי האג"ח האלו יסתיימו".

"המשקיעים חוששים שברגע שברגע שרווחי ההון האלו יגמרו, הבנקים ישארו עם ריבית נמוכה במשק ותשואה להון נמוכה, והם לא יוכלו להתרומם מעבר לתשואה להון" הוא אומר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לקוח דיסקונט 22/05/2014 16:39
    הגב לתגובה זו
    דיסקונט הבנק הכי גרוע והוא בנק קשה עם בנקאים רעים. עברתי למזרחי טפחות ואני צריך לסגור שם התחיבויות. רוב הלקוחות פשוט עוזבים את הבנק הזה
  • 2.
    עידן 22/05/2014 15:00
    הגב לתגובה זו
    לתחת שלכם
  • 1.
    ארצי 22/05/2014 14:16
    הגב לתגובה זו
    נכנסנו למיתון חברים ,פועלים ולאומי מה עם החובות של הטיקונים לאומי מה קורה בחברה לישראל -אין דיווח רק ברבעון הבא עלינו לטובה , תשמרו על הכסף מזומן ,
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: