רשות ני"ע הפסיקה את פעילות קרן אור של שלמה מעוז וחיליק טפירו
רשות ניירות ערך החליטה לעצור את פעילות קרן אור אותה מנהל חיליק טפירו. הכלכלן הראשי של קבוצת טפירו הוא שלמה מעוז. מדובר בקרן שנקראת גם ט.ב. בפרסום הקרן בתקשורת נכתב כי היא מבטיחה תשואה שנתית של 8.5% ותשואה מובטחת לשנתיים של 23% כשבצד הפרסומת מופיעה תמונתו של שלמה מעוז.
חיליק טפירו כתב בין היתר בהודעה באתר קבוצת טפירו כי "אני רואה חובה לעצמי לפנות אליכם באופן אישי ולעדכן בדבר השהיית פעילות "ט.ב. מתקדמים בכספים". לצערי, האילוץ להשהות, בשלב זה, את פעילות ט.ב. מתקדמים בכספים נובע מעמדת רשות ניירות ערך בנוגע למתכונת פעילותה של "ט.ב. מתקדמים בכספים".
ובהמשך כותב טפירו כי "בשים לב לעמדת הרשות לניירות ערך, גיבשנו צוות מומחים רב-תחומי, לצורך הבחינה והטיפול בסוגיה זו והשלכותיה, ואני תקווה, כי עם מיצוי הבדיקות והבחינות הנדרשות יימצא פתרון הולם וראוי."
- 5.שלמה טוען שהקרן לא שלו והוא רק היה יועץ כלכלי שלה (ל"ת)כותרת מפוצצת לרטינג 05/05/2014 11:43הגב לתגובה זו
- 4.משקיע בנפט וגז 03/05/2014 17:06הגב לתגובה זוהשוק האזורי עצום!אפשרויות ההפקה והיצוא זולות וכדאיות ללא השואה למה שוודסיד מביאה עמה, למה צריך להקטין אחוזי בעלות וליצא גז בשיטה יקרה? ההנפקה המוצעת של אג"ח תממן היצוא לאזור, תקטין הוצאות משמעותית,תשמור על חלקם המלא של השותפויות ותגדיל הרווח משמעותית למשקיעים, בקיצור, לא צריך וודסיד!
- 3.מיקי 30/04/2014 08:30הגב לתגובה זוגם מבטיחים תשואה הזויה ובפועל גורמים להפסדים
- 2.ברוך 30/04/2014 08:28הגב לתגובה זוהם גם ממש לא מעניינים מה הם אומרים חוץ מזה שכל האנשים מסוגם מבלבלים אם המוח והביצים ועד היום הכל היה בגדר הטרדות האמת שלדעתי הם לא ממש מבינים בבורסה הכל מי שיקולים אישים צרים
- 1.22 30/04/2014 08:23הגב לתגובה זוהיא קרן מסוכנת שאולי לא פועל ת בדרכים כשרות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
