רשות ני"ע הפסיקה את פעילות קרן אור של שלמה מעוז וחיליק טפירו

בהודעה למשקיעים כתב טפירו "לצערי, האילוץ להשהות את פעילות ט.ב. מתקדמים בכספים נובע מעמדת רשות ניירות ערך בנוגע למתכונת פעילותה"
נושאים בכתבה טפירו שלמה מעוז

רשות ניירות ערך החליטה לעצור את פעילות קרן אור אותה מנהל חיליק טפירו. הכלכלן הראשי של קבוצת טפירו הוא שלמה מעוז. מדובר בקרן שנקראת גם ט.ב. בפרסום הקרן בתקשורת נכתב כי היא מבטיחה תשואה שנתית של 8.5% ותשואה מובטחת לשנתיים של 23% כשבצד הפרסומת מופיעה תמונתו של שלמה מעוז.

חיליק טפירו כתב בין היתר בהודעה באתר קבוצת טפירו כי "אני רואה חובה לעצמי לפנות אליכם באופן אישי ולעדכן בדבר השהיית פעילות "ט.ב. מתקדמים בכספים". לצערי, האילוץ להשהות, בשלב זה, את פעילות ט.ב. מתקדמים בכספים נובע מעמדת רשות ניירות ערך בנוגע למתכונת פעילותה של "ט.ב. מתקדמים בכספים".

ובהמשך כותב טפירו כי "בשים לב לעמדת הרשות לניירות ערך, גיבשנו צוות מומחים רב-תחומי, לצורך הבחינה והטיפול בסוגיה זו והשלכותיה, ואני תקווה, כי עם מיצוי הבדיקות והבחינות הנדרשות יימצא פתרון הולם וראוי."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שלמה טוען שהקרן לא שלו והוא רק היה יועץ כלכלי שלה (ל"ת)
    כותרת מפוצצת לרטינג 05/05/2014 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיע בנפט וגז 03/05/2014 17:06
    הגב לתגובה זו
    השוק האזורי עצום!אפשרויות ההפקה והיצוא זולות וכדאיות ללא השואה למה שוודסיד מביאה עמה, למה צריך להקטין אחוזי בעלות וליצא גז בשיטה יקרה? ההנפקה המוצעת של אג"ח תממן היצוא לאזור, תקטין הוצאות משמעותית,תשמור על חלקם המלא של השותפויות ותגדיל הרווח משמעותית למשקיעים, בקיצור, לא צריך וודסיד!
  • 3.
    מיקי 30/04/2014 08:30
    הגב לתגובה זו
    גם מבטיחים תשואה הזויה ובפועל גורמים להפסדים
  • 2.
    ברוך 30/04/2014 08:28
    הגב לתגובה זו
    הם גם ממש לא מעניינים מה הם אומרים חוץ מזה שכל האנשים מסוגם מבלבלים אם המוח והביצים ועד היום הכל היה בגדר הטרדות האמת שלדעתי הם לא ממש מבינים בבורסה הכל מי שיקולים אישים צרים
  • 1.
    22 30/04/2014 08:23
    הגב לתגובה זו
    היא קרן מסוכנת שאולי לא פועל ת בדרכים כשרות
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים