דקל: "הודעה טובה לבבילון, אבל מוקדם לדעת כיצד הפעילות חוזרת"

אנליסט בנק אגוד בהתייחסות ראשונית לאי-ביטול ההסכם עם יאהו: "הבחירה של הנהלת בבילון לחבור ליאהו - מהלך מצויין שנעשה בזמן הנכון ומוכיח את עצמו"
יעל גרונטמן | (4)
נושאים בכתבה בבילון יאהו

"ברור שזו הודעה מאוד חיובית וטובה לבבילון", כך אומר היום (ב') בני דקל, אנליסט המסחר של בנק אגוד בתגובה ראשונית להודעתה הדרמטית של בבילון כי חברת Yahoo לא מבטלת את ההסכם ביניהן. "הבשורה היא שלבבילון יש לפחות לקוח משמעותי אחד שנשאר מתוך שניים". (אחרי שגוגל עזבה אותה). להודעה הדרמטית שמקפיצה את בבילון בכ-25%: בבילון מעדכנת ש-yahoo לא מבטלת את ההסכם - המניה מזנקת

"כרגע אנחנו עוד לומדים את ההודעה ואין לי כרגע יכולת לקבוע מחיר יעד חדש לבבילון כי עדיין יש הרבה פערים בידע שאני צריך להשלים, אבל החברה כתבה שהם מחדשים את הפעילות באופן איטי. בצדק בבילון נזהרת מאוד כרגע בקשר שלה עם יאהו".

"עדיין מוקדם לדעת באיזה אופן הפעילות חוזרת והאם יהיו שינויים משמעותיים יותר בפעילות. מה שברור הוא שהסביבה השתנתה מהותית ושבבילון נזהרת מאוד ברכישת לקוחות חדשים. היום החברה צריכה לפרסם דוחות ואני מקווה שהחברה תפרסם קצת יותר פרטים ביחס לאופן התנהלותה בעתיד ותסביר מה התוכנית האסטרטגית והתפעולית שלה לגבי המשך פעילותה".

"אני לא חושב שיהיה שינוי בתנאים הכספיים של החוזה כי זה חוזה שנחתם ל-4 שנים. אני מניח שהחוזה לא נפתח מחדש, אבל אני מניח ששני הצדדים ינסו לאכוף ביתר קפידה את התנאים בו".

צריך לזכור שהחברה נכנסה לחוזה עם יאהו ביודעין שזה חוזה שהיא מרוויחה ממנו הרבה פחות, אבל החוזה עם יאהו נחתם במטרה לפזר ולהקטין את הסיכונים שלה ובראשם התלות בחוזה עם לקוח אחד - גוגל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איך הוא עדיין קורא לעצמו "אנליסט"? (ל"ת)
    ז'וז'ו 17/11/2013 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זהירות המניה תתרסק אחרי הדוחות בצהריים (ל"ת)
    ריי 11/11/2013 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    די לאלוהות של גוגל ,מפחיד (ל"ת)
    tr 11/11/2013 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בדרך ל 4500!!!! (ל"ת)
    חכמי חלם 11/11/2013 11:45
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.