נפתלי בנט: "הממשלה קבלה החלטה, אני קורא לשופטים לתת צ'אנס לגז"
הכנס הראשון בנושא גז ונפט של המדען הראשי במשרד הכלכלה, עוסק היום בהזדמנויות והאתגרים הנצבים בפני חברות הטכנולוגיה הישראליות במפגש עם תעשיית הגז והנפט העולמית. הכנס נערך בשיתוף עם החברות נובל אנרג'י, דלק קידוחים וחברת התוכנית פארדיים. הכנס נערך על רקע ההמתנה להחלטת בג"צ בדבר העתירה, בראשה עומדת שלי יחימוביץ', כנגד החלטת הממשלה ליצא 40% מעתודות הגז של ישראל.
השר נפתלי בנט אמר במהלך הכנס, "אנו עסוקים בוויכוח עקר על איך לחלק את הגלידה ובינתיים היא נמסה לנו. הוויכוח המיותר על האם לייצא אחוז יותר או אחוז פחות של גז, גורם לציבור הישראלי הפסד בפיתוח התעשייה, פיתוח הייטק, הכשרות מקצועות ופיתוח תעסוקה נרחב. הממשלה קיבלה החלטה לאפשר יצוא גז בהיקף של 40% ועכשיו הגיע זמן הביצוע. אני קורא לשופטי בית המשפט לסיים את הענין ולתת צ'אנס לגז".
השר בנט ציין כי "אנו, במשרד הכלכלה, כבר נערכים לבניית התשתית הנחוצה, תוך השקעה וסיוע לחברות, השקעה בפיתוח טכנולוגיות, הכשרת עובדים, יצירת תקנים, וכו'. כבר היום, אנו רואים טכנולוגיות מרשימות ואני בטוח כי בשנים הקרובות נראה פיתוחים מובילים, ששוב יוכיחו שישראל נמצאת בקדמת הטכנולוגיה. ליזם הישראלי ישנן הזדמנויות משמעותית בתחום ואני קורא ליזמים ולחברות בתחום להרים את הכפפה".
אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה, ציין כי "גילוי הגז הטבעי, יצר הזדמנות ייחודית לפיתוח מנוע צמיחה חדש לתעשייה הטכנולוגית של ישראל. לשכת המדען הראשי פועלת ותמשיך לפעול לסייע ולעודד חברות ישראליות לפתח מוצרים חדשניים ולהשתלב בתעשיית הגז והפט העולמית".
- העליון קבע: המתנה של האבא לבת - תתחלק עם הגרוש
- האם אנשי הקבע יוכלו להתאגד לארגון מקצועי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד השתתפו בכנס יו"ר דלק קידוחים גדעון תדמור, דירקטור נובל אנרג'י ביני זומר, יו"ר פארדים אלדד וייס ולמעלה מ-300 מומחים ונציגים בכירים מתעשיית האנרגיה העולמית ומהתעשייה הטכנולוגית של ישראל.
בין הנושאים בו עסק הכנס היו תמונת המצב העכשווית של חיפושי הנפט באזור אגם הים התיכון המזרחי, דיון בשרשרת האספקה של הגז - מקידוח ואספקה ועד שימושים שונים לגז, וההזדמנויות והאתגרים הניצבים בפני תעשיית ההייטק הישראלית.
היקף מכירות שוק הגז והנפט העולמי הוערך בשנת 2010 בסכום של 2.65 טריליון דולר, כאשר הצפי הוא כי בשנת 2015 תגענה המכירות השנתיות לסכום עתק של 3.7 טריליון דולר, עם קצב גידול מרשים של 40% ב- 5 שנים אלו. מגמות גידול אלו צפויות להימשך בשנים הקרובות, כאשר על כך משפיעים, מצד אחד הגידול בביקוש בשווקים העולמיים, בעיקר בסין והודו, ומאידך הגידול בהיצע שחל עם הגברת יכולת ההפקה מפצלי גז ושמן, בעיקר בארה"ב וקנדה.
- מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
- 7.בשביל מה? כדי שיהיה יותר להתנחלויות שלך? (ל"ת)עירית 22/10/2013 10:14הגב לתגובה זו
- 6.וחבל על כל רגע. שיורד לטמיון. (ל"ת)כלכלן 21/10/2013 17:45הגב לתגובה זו
- 5.רמי 21/10/2013 13:40הגב לתגובה זולך תטפל בשחיתות בשוק ההון שר הכלכלה או שאתה מושחת או שהדביקו אותך ביבי ולפיד אתה תשלם מחיר גבוה על זה שהלכתה עם לפיד
- 4.מנהיג המהפכה 21/10/2013 12:16הגב לתגובה זוהממשלה מיבאת גז ומיבאת נפט . לממשלה יש את כל המכות לגרום לכך לשכל ישראלי יהיה גז בבית , במכונית , ובמפעל .
- 3.יוסי 21/10/2013 12:05הגב לתגובה זוכמה כסף הושקע במשך השנים עד שנימצא גז. אז עכשו להשאיר אותו באדמה לחמישים שנה ולא ליצא אותו .
- 2.צודק - כבר קיבלו החלטה - דיי לסחבת (ל"ת)ko 21/10/2013 11:49הגב לתגובה זו
- 1.שי עיילם 21/10/2013 11:28הגב לתגובה זוhttp://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3614843,00.html

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
