פרסום ראשון

אקסלנס הוציאו מסמך על מניות הבנקים, מי מקבלת אפסייד של 24%?

האנליסט מיכה גולדברג סבור כי מערכת הבנקאות מצליחה לשמור על איכות אשראי גבוהה, וברבעונים האחרונים ניכר שיפור בתוצאות
חן דרסינובר | (4)

בית ההשקעות אקסלנס הוציא אתמול (ד') סקירה מיוחדת לקראת פירסום דוחות הבנקים הגדולים לרבעון השני של 2013. לפי אקסלנס, "מערכת הבנקאות מצליחה לשמור על איכות אשראי גבוהה למרות ההאטה הכלכלית", ומעדיפים החזקה במניית בנק מזרחי טפחות ובמניית בנק הפועלים על פני החזקה מקבילה בבנק לאומי ובבנק דיסקונט.

מנהל מחלקת המחקר מיכה גולדברג מותיר את המלצותיו על כנן אך במקביל מעדכן את מחירי היעד. מזרחי טפחות מומלצת ב"קנייה" ובמחיר יעד של 48.1 שקלים, אפסייד של 24% על מחיר הבסיס של המנייה בבורסה. מניית פועלים מומלצת גם היא ב"קנייה" ובמחיר יעד של 20.1 שקלים, אפסייד של 17% על מחיר הבסיס של המנייה בבורסה. מנגד, מניות דיסקונט ולאומי מומלצות ב"תשואת שוק" ובמחירי יעד של 6.5 שקלים ו-13.3 שקלים, בהתאמה.

גולדברג מעודד מהקיטון בחובות הבעייתים, קיטון בחובות שאינם נושאי הכנסה, ובמקביל עלייה ברמת הכיסוי (Coverage). להערכת גולדברג, ברבעון הקרוב לא נראה שינוי לרעה באיכות האשראי, זאת מלבד ההפרשה הקבוצתית החד פעמית של בנק מזרחי (של כ-190 מיליון שקל, לפני מס). במקביל, עלויות האשראי ימשיכו להיות נמוכות גם ברבעונים הקרובים. משכך, אקסלנס הורידו את צפי עליות האשראי במערכת כולה, מ-44 נק"ב ב-2012 ל-39 נק"ב.

אקסלנס מורידים את תחזית הרווח לבנקים בכ-2.4%

גולדברג סבור כי המשך הורדת הריבית ממשיכה להלחיץ את המרווחים, על אף שאת הנזק נראה רק ברבעון השלישי של 2013. אקסלנס מעריכים כי הורדות הריבית מתקרבות לסופם, ונראה כי כבר במהלך השנה הבאה נראה העלאת ריבית שאמורה להטיב עם מרווחי האשראי. בנוסף, השינוי בתמהיל האשראי של המערכת גם כן עשויה לשפר את מרווחי האשראי בשנים הקרובות, כאשר גם העלאת המע"מ עשויה לשפר את מרווח האשראי. אולם, הרפורמות הנוכחיות מצד המפקח על הבנקים צפויות לגרוע מההכנסות. בעקבות כך, גולדברג החליט להוריד את תחזית הרווח של הבנקים לשנת 2013 בכ-2.4%.

לגבי פועלים, גולדברג חוזה תשואת דיבידנד של 1.7% לשנת 2013 ו-3.4% לשנת 2014. להערכתו, בנק מזרחי טפחות ככל הנראה ישוב לחלק דיבידנדים בשנת 2014, אולם לאומי אינו צפוי להתחיל לשלם דיבידנדים לפני מכירת הנתח בחברה לישראל ולפני הסדרת יישום תקן IAS19. דיסקונט יצטרך למכור את נתחו בבנק הבינלאומי, וכנראה גם נכסים נוספים, לפני שיוכל להתחיל לשלם דיבידנדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משה. ששון ישר 24/07/2013 17:52
    הגב לתגובה זו
    אני בבינלאומי אבל כח הבנקים הישראלים קנייה חזקה ביותר הרווחים יעלו חזק בעקבות כל הבנקים בעולם !!!
  • 3.
    הכי טובה בנק פועלים יעד 1850 באוגוסט (ל"ת)
    סוחר 24/07/2013 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מזה ניתן לדעת שהכי טוב בנק לאומי - הרי אנלסטים לא יודעי (ל"ת)
    סוחר 24/07/2013 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי קונה בנקים ???? (ל"ת)
    שושני 24/07/2013 16:47
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.