פרסום ראשון

אקסלנס הוציאו מסמך על מניות הבנקים, מי מקבלת אפסייד של 24%?

האנליסט מיכה גולדברג סבור כי מערכת הבנקאות מצליחה לשמור על איכות אשראי גבוהה, וברבעונים האחרונים ניכר שיפור בתוצאות
חן דרסינובר | (4)

בית ההשקעות אקסלנס הוציא אתמול (ד') סקירה מיוחדת לקראת פירסום דוחות הבנקים הגדולים לרבעון השני של 2013. לפי אקסלנס, "מערכת הבנקאות מצליחה לשמור על איכות אשראי גבוהה למרות ההאטה הכלכלית", ומעדיפים החזקה במניית בנק מזרחי טפחות ובמניית בנק הפועלים על פני החזקה מקבילה בבנק לאומי ובבנק דיסקונט.

מנהל מחלקת המחקר מיכה גולדברג מותיר את המלצותיו על כנן אך במקביל מעדכן את מחירי היעד. מזרחי טפחות מומלצת ב"קנייה" ובמחיר יעד של 48.1 שקלים, אפסייד של 24% על מחיר הבסיס של המנייה בבורסה. מניית פועלים מומלצת גם היא ב"קנייה" ובמחיר יעד של 20.1 שקלים, אפסייד של 17% על מחיר הבסיס של המנייה בבורסה. מנגד, מניות דיסקונט ולאומי מומלצות ב"תשואת שוק" ובמחירי יעד של 6.5 שקלים ו-13.3 שקלים, בהתאמה.

גולדברג מעודד מהקיטון בחובות הבעייתים, קיטון בחובות שאינם נושאי הכנסה, ובמקביל עלייה ברמת הכיסוי (Coverage). להערכת גולדברג, ברבעון הקרוב לא נראה שינוי לרעה באיכות האשראי, זאת מלבד ההפרשה הקבוצתית החד פעמית של בנק מזרחי (של כ-190 מיליון שקל, לפני מס). במקביל, עלויות האשראי ימשיכו להיות נמוכות גם ברבעונים הקרובים. משכך, אקסלנס הורידו את צפי עליות האשראי במערכת כולה, מ-44 נק"ב ב-2012 ל-39 נק"ב.

אקסלנס מורידים את תחזית הרווח לבנקים בכ-2.4%

גולדברג סבור כי המשך הורדת הריבית ממשיכה להלחיץ את המרווחים, על אף שאת הנזק נראה רק ברבעון השלישי של 2013. אקסלנס מעריכים כי הורדות הריבית מתקרבות לסופם, ונראה כי כבר במהלך השנה הבאה נראה העלאת ריבית שאמורה להטיב עם מרווחי האשראי. בנוסף, השינוי בתמהיל האשראי של המערכת גם כן עשויה לשפר את מרווחי האשראי בשנים הקרובות, כאשר גם העלאת המע"מ עשויה לשפר את מרווח האשראי. אולם, הרפורמות הנוכחיות מצד המפקח על הבנקים צפויות לגרוע מההכנסות. בעקבות כך, גולדברג החליט להוריד את תחזית הרווח של הבנקים לשנת 2013 בכ-2.4%.

לגבי פועלים, גולדברג חוזה תשואת דיבידנד של 1.7% לשנת 2013 ו-3.4% לשנת 2014. להערכתו, בנק מזרחי טפחות ככל הנראה ישוב לחלק דיבידנדים בשנת 2014, אולם לאומי אינו צפוי להתחיל לשלם דיבידנדים לפני מכירת הנתח בחברה לישראל ולפני הסדרת יישום תקן IAS19. דיסקונט יצטרך למכור את נתחו בבנק הבינלאומי, וכנראה גם נכסים נוספים, לפני שיוכל להתחיל לשלם דיבידנדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משה. ששון ישר 24/07/2013 17:52
    הגב לתגובה זו
    אני בבינלאומי אבל כח הבנקים הישראלים קנייה חזקה ביותר הרווחים יעלו חזק בעקבות כל הבנקים בעולם !!!
  • 3.
    הכי טובה בנק פועלים יעד 1850 באוגוסט (ל"ת)
    סוחר 24/07/2013 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מזה ניתן לדעת שהכי טוב בנק לאומי - הרי אנלסטים לא יודעי (ל"ת)
    סוחר 24/07/2013 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי קונה בנקים ???? (ל"ת)
    שושני 24/07/2013 16:47
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.