הרצל מאבד שליטה בחבס: תעבור לידי אספן לפי מתווה הסדר החוב החדש
השליטה בחברת הנדל"ן חבס צפויה לעבור מידיו של הרצל חבס לידי אספן גרופ הנשלטת על ידי רוני צארם. כך עולה ממתווה הסדר החוב החדש והמשופר, שהציגה היום אספן גרופ לנציגויות מחזיקי האג"ח של חבס. מצד אחד מתווה הסדר החוב החדש כולל תספורת, אך מצד שני הוא מעביר לידי הנושים נתח ניכר במניות החברה.
על הסדר חוב החלה חברת חבס לדון מול הרוכשת הפוטנציאלית ומול נושיה לאחר שנקלעה לקשיים במימון השקעתה הממונפת בקרן הנדל"ן ההולנדית, NSI, קשיים שהובילו לכך שהחברה לא שילמה את תשלומי החוב הנדרשים לנושיה, ובכך למעשה הפכה החברה שהקימה בין היתר את מגדלי יו - לחדלת פירעון.
על פי מתווה החוב החדש אספן גרופ תעביר לחבס סך של 70 מיליון שקל כנגד הקצאה של 56% ממניות החברה. בנוסף מחזיקי האג"ח של החברה ויתר נושיה ימירו את כלל חובות החברה כלפיהם כנגד הקצאה של אג"ח בשווי של 200 מיליון שקל ע.נ. של החברה (לעומת חוב בסך של כ-450 מיליון שקל) ובנסוף יוקצו לנושים גם 44% ממניות החברה.
בהתחלה יחשב הסכום של 70 מיליון השקלים כהלוואה נושאת ריבית שנתית של 8% ועם השלמת ההסדר היא תהווה חלק מהתשלום שתשלם אספן לחבס כנגד הקצאת המניות. בנוסף אספן תעמיד לחבס עוד 30 מיליון שקל כהלוואה, במידת הצורך. כנגד ההלוואה תשעבד חבס את כל נכסיה לטובת אספן ואת כל תזרים המזומנים שלה.
עוד הוסכם במסגרת המתווה כי למעט סכום של עד 25 מיליון שקל שישמש את החברה לצורך Margin Calls מול רבובנק, כל תמורה שתתקבל בידי חבס כתוצאה ממכירת נכסים של החברה או תאגידים המחוזקים על ידה, תשמש בראש ובראשונה, מייד עם קבלתם, לפירעון ההלוואה, לפני פירעון כל התחייבות אחרת.
- 4.גיל 07/06/2013 00:37הגב לתגובה זואספן יכולים לחלום... צריך פשוט לקחת את חבס ולהמיר את החוב למניות. בלי הקומבינות המלוכלכות שלהם - לא רק שהם לא נותנים כלום - גם בעלי החוב מוותרים על החוב. גם מניות וגם חוב שיידחה עד שיהיה כסף - בלי טובות. אם אספן ירצו לקנות אז תפאדל אחרי שנסיים עם חבס, במחיר שיקבע לאחר ידיעת כל העובדות.
- 3.קואזימודו 06/06/2013 14:53הגב לתגובה זולבדוק מיידית את כל מה ומי שדרדר את חבס ונושיה.אין ספק שחקירה כזו תוביל לגילויי הוכחות לעבירות ואולי לאחריות אישית פלילית. רשות ני"ע - לפעולה:תוכיחו פעם שיש לכם שיניים וביצים.
- 2.אנונימי 06/06/2013 14:36הגב לתגובה זומאיגרא רמא לבירא עמיקתא. איך שגלגל מסתובב לו.
- 1.מישהו יכול להעריך האם העסקה הזו כדאית בכלל לאספן? (ל"ת)כפיר 06/06/2013 14:30הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
