הרצל מאבד שליטה בחבס: תעבור לידי אספן לפי מתווה הסדר החוב החדש
השליטה בחברת הנדל"ן חבס צפויה לעבור מידיו של הרצל חבס לידי אספן גרופ הנשלטת על ידי רוני צארם. כך עולה ממתווה הסדר החוב החדש והמשופר, שהציגה היום אספן גרופ לנציגויות מחזיקי האג"ח של חבס. מצד אחד מתווה הסדר החוב החדש כולל תספורת, אך מצד שני הוא מעביר לידי הנושים נתח ניכר במניות החברה.
על הסדר חוב החלה חברת חבס לדון מול הרוכשת הפוטנציאלית ומול נושיה לאחר שנקלעה לקשיים במימון השקעתה הממונפת בקרן הנדל"ן ההולנדית, NSI, קשיים שהובילו לכך שהחברה לא שילמה את תשלומי החוב הנדרשים לנושיה, ובכך למעשה הפכה החברה שהקימה בין היתר את מגדלי יו - לחדלת פירעון.
על פי מתווה החוב החדש אספן גרופ תעביר לחבס סך של 70 מיליון שקל כנגד הקצאה של 56% ממניות החברה. בנוסף מחזיקי האג"ח של החברה ויתר נושיה ימירו את כלל חובות החברה כלפיהם כנגד הקצאה של אג"ח בשווי של 200 מיליון שקל ע.נ. של החברה (לעומת חוב בסך של כ-450 מיליון שקל) ובנסוף יוקצו לנושים גם 44% ממניות החברה.
בהתחלה יחשב הסכום של 70 מיליון השקלים כהלוואה נושאת ריבית שנתית של 8% ועם השלמת ההסדר היא תהווה חלק מהתשלום שתשלם אספן לחבס כנגד הקצאת המניות. בנוסף אספן תעמיד לחבס עוד 30 מיליון שקל כהלוואה, במידת הצורך. כנגד ההלוואה תשעבד חבס את כל נכסיה לטובת אספן ואת כל תזרים המזומנים שלה.
עוד הוסכם במסגרת המתווה כי למעט סכום של עד 25 מיליון שקל שישמש את החברה לצורך Margin Calls מול רבובנק, כל תמורה שתתקבל בידי חבס כתוצאה ממכירת נכסים של החברה או תאגידים המחוזקים על ידה, תשמש בראש ובראשונה, מייד עם קבלתם, לפירעון ההלוואה, לפני פירעון כל התחייבות אחרת.
- 4.גיל 07/06/2013 00:37הגב לתגובה זואספן יכולים לחלום... צריך פשוט לקחת את חבס ולהמיר את החוב למניות. בלי הקומבינות המלוכלכות שלהם - לא רק שהם לא נותנים כלום - גם בעלי החוב מוותרים על החוב. גם מניות וגם חוב שיידחה עד שיהיה כסף - בלי טובות. אם אספן ירצו לקנות אז תפאדל אחרי שנסיים עם חבס, במחיר שיקבע לאחר ידיעת כל העובדות.
- 3.קואזימודו 06/06/2013 14:53הגב לתגובה זולבדוק מיידית את כל מה ומי שדרדר את חבס ונושיה.אין ספק שחקירה כזו תוביל לגילויי הוכחות לעבירות ואולי לאחריות אישית פלילית. רשות ני"ע - לפעולה:תוכיחו פעם שיש לכם שיניים וביצים.
- 2.אנונימי 06/06/2013 14:36הגב לתגובה זומאיגרא רמא לבירא עמיקתא. איך שגלגל מסתובב לו.
- 1.מישהו יכול להעריך האם העסקה הזו כדאית בכלל לאספן? (ל"ת)כפיר 06/06/2013 14:30הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
