סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

• פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
• מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

הבוקר נפתח בסימן של חזרה לשגרה. תקופת החגים מאחורינו, וגם אחרי שנתיים של מלחמה, החטופים (לפחות החיים) נמצאים בבית. ברקע החזרה והעסקה, הנשיא טראמפ הגיע לישראל ונאם בכנסת, וסיפק כמה אמירות מעניינות. בין היתר דיבר טראמפ על הרחבת הסכמי אברהם, ואף אמר כי נשיא אינדונזיה יגיע לביקור בישראל, ולמרות שלא יצא לפועל, הציפייה להסכמים שיתרמו לכלכלה עשויים לדחוף את השוק המקומי.

קריאה מעניינת - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרווח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

השפעה ישירה של העסקה והפסקת האש צפויה להיות הורדת הריבית מצד בנק ישראל. רקע לפני חופש החג, התפרסמו הפרוטוקולים של ועדת הריבית, אשר בחרה להשאיר את הריבית על 4.5%. החלטה המייצגת למעשה קונצנזוס מלא בין חברי הוועדה, לאור אי וודאות ניכרת לגבי העתיד הכלכלי. בדיונים פנימיים הוצגו כמה אתגרים בולטים: האינפלציה עדיין מתנדנדת בסביבת הגבול העליון של היעד, הגרעון הממשלתי הולך ומתרחב, הצמיחה תלויה בעיקר במשבר הביטחוני ובלחצים חיצוניים, וההתפתחויות הפעילות בזירה הבינלאומית עלולות לשנות הכול.

כעת שחוזרת הוודאות לפחות במישור הגיאופוליטי בישראל (ומוקדם יותר ממה שציפו בבנק ישראל), חוזרים להסתכל על מדד המחירים כדי להעריך מתי תרד הריבית. היום יתפרסם מדד המחירים והכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%, להרחבה - מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?

• השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
• ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר לים, יום המסחר בוול סטריט ננעל אמש במגמה מעורבת לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הזהיר כי וושינגטון עשויה לנקוט צעדים מסחריים נגד סין. דבריו, שהתייחסו להפסקת רכישות הסויה האמריקנית בידי בייג’ין כ"מהלך עוין", הגבירו את החשש להסלמה מחודשת במלחמת הסחר. במקביל, סין הודיעה על סנקציות נגד חברות אמריקאיות, מה שהגביר את התנודתיות לקראת הפסגה הצפויה בין טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג.