האוזר: "נוח להאשים את הרגולציה, מפזרים נתונים לא מדויקים"

יו"ר רשות ני"ע אמר את הדברים במסגרת איגוד החברות הציבוריות. "חייבים להחזיר לבורסה את מקומה כמנוף הצמיחה של הכלכלה הישראלית"
חן דרסינובר | (8)

מחיקתה של מלאנוקס מהמסחר בבורסה בת"א העלתה פעם נוספת לדיון את הרגולציה המחמירה בבורסה בת"א. על רקע הביקורת הציבורית העזה כי הרגולציה חונקת את הבורסה בישראל, יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר הגיב להתפתחויות במסגרת האסיפה הכללית השנתית של איגוד החברות הציבוריות במלון דן שבת"א.

האוזר הבהיר בתחילת דבריו כי אין מנוס משינוי מהפכני. לדבריו, "הבורסה בישראל צריכה לעבור שינוי מהפכני. אי אפשר אחרת. כל מקבלי ההחלטות יצטרכו לשנות את התפיסה, כולל הרגולטורים ואני באופן אישי מחויב לכך. אנחנו צריכים שוק הון דינמי ובורסה שמספקת נזילות. זה אינטרס כלכלי לאומי".

האוזר: "צריך למצוא את נקודת האיזון הנכונה ברגולציה"

האוזר עבר להתייחס לביקורת על הרגולציה בישראל. לדבריו, "נדמה לי שגם החברות הציבוריות ובעלי השליטה בהן וגם הרשות חייבים גם להכיר בעובדה שרגולציה חסרה בעייתית; אבל גם עודף ברגולציה לא בריא.

אני מכיר בעובדה שצריכים למצוא את נקודת האיזון הנכונה ולא לעבור את הגבול, כדי להימנע ממחנק רגולציה, להימנע מהסטת כספים של משקיעים ישראלים לחו"ל, לעודד את העניין של חברות עסקיות ושל משקיעים בבורסה בתל אביב, ולהכיר בחיוניות של הבורסה כמנוף צמיחה".

האוזר עבר לדבר על האתגרים הצפויים בפני הבורסה הישראלית: "האתגרים שעומדים בפנינו כוללים את ההאטה הכלכלית בארץ ובעולם. זה בא לידי ביטוי במסחר בבורסה בת"א. הנתונים המדאיגים של היקפי מסחר יורדים ונזילות נמוכה מובילים לטענה שהבורסה מתייבשת. הבסיס לטענה הזו הוא שאין הנפקות אקוויטי של חברות חדשות; יש מחיקות של חברות וותיקות; ומתעצמת התופעה של הסטת השקעות לבורסות בחו"ל".

האוזר עבר להציג מגוון נתונים שמצדדים בטיעוניו, ולאחר מכן ציין כי "הנתונים הללו חייבים לעמוד בבסיס הדיון כשאנחנו באים לבחון את תחלואי השוק ואת תפקידי הרגולציה. לצערי, נוח להם להאשים את הרגולציה בתחלואי השוק. לעיתים זו דמגוגיה, במיוחד אם בדרך גם מפזרים נתונים לא מדויקים".

"מעלים טענות שנועדו לייצר אווירה שלילית ביחס לרגולציה"

האוזר הביע ביקורת ביחס לטענות שמועלות כנגד הרגולציה וטוען כי הן אינן מדוייקות. לדבריו, "בזמן האחרון עלו טענות כי הרגולציה דחקה חברות להימחק מהמסחר ומנעה מחברות חדשות להנפיק, והוצגו נתונים כאילו מדובר במשחק כדורסל שהתוצאה בו בשנת 2012 היא 45:0 לטובת חברות שנמחקו בהשוואה לחברות שהנפיקו".

"טענות אלה נועדו לייצר אווירה שלילית ביחס לרגולציה, אבל אם נבחן את הנתונים לעומק נגלה שהנתון הזה מעוות והתמונה מעט שונה. מדוע? כי חלק מהחברות נמחקו בעקבות מיזוגים, חלק נמחקו כתוצאה מכך ששיעור החזקות הציבור בהן לא מאפשר מסחר תקין, וחלק נמחקו כתוצאה מכך שהגיעו לסוף דרכן הכלכלית. רק חלק קטן מהן (13 חברות בשווי של 2.5 מליארד בלבד), בחרו מרצונן להפוך מחברות ציבוריות לפרטיות ולהימחק מהמסחר".

"יחד עם זאת, אני סבור שחברות ובעלי שליטה בהן שגייסו הון מהציבור חייבים להכיר בעובדה שגיוס הון מהציבור הופך את המשקיעים במניות לשותפים שלהם, שסומכים עליהם שיפעלו להעלאת ערכן של החברות, ואת בעלי החוב לנושים שמצפים שיעשו הכל כדי לעמוד בהתחייבויותיהם".

"חברות ובעלי שליטה אחרים לגידול ברגולציה"

האוזר הביע ביקורת על החברות ובעלי השליטה בהן וציין כי הם הם אחראים עודף הרגולציה בשוק ההון. לדבריו, "אני סבור שחברות ובעלי שליטה צריכים להכיר בכך שהאחריות לגידול בהיקף הרגולציה בשוק ההון בשנים האחרונות אינה רובצת רק לפתחם של הרגולטורים. גם על החברות הציבוריות מוטלת האחריות".

"אילו החברות (לא כולם כמובן) היו מתנהלות אחרת: מחשיבים יותר את בעלי מניות המיעוט, מחזקים באופן יזום את עצמאות הדירקטוריונים, נמנעים מלאשר חבילות תגמולים מקוממות למנהלים אולי לא היה צורך בתיקוני החקיקה האחרונים שנעשו בחוק החברות, שבאו להתמודד עם כשלי השוק".

האוזר ציין דוגמה שתמחיש את דבריו: "דוגמא לכך, היא העדר הקשר בין גובה השכר לבין התוצאות העיסקיות שהביא לחקיקה שאפשר שהיתה נמנעת לו היה קשר הדוק בין גובה השכר לבין התוצאות העיסקיות של החברות על פני זמן".

"ישנן בשוק ההון הישראלי מחלות שזקוקות לטיפול תרופתי"

האוזר עבר לדבר על הבעיות מהן סובלים המשק והבורסה הישראלית. ללדבריו, "ישנן בשוק ההון הישראלי, כמו בכל שוק מפותח בעולם, מחלות שזקוקות לטיפול תרופתי מבנה ריכוזי, עסקאות בעלי עניין, תגמולי שכר מופרזים, מינופים גבוהים מידי ועוד. אנו כרגולטורים נדרשים לייצר את התרופות למחלה, מקום שהשוק לא מצליח לרפא אותה לבדו. אולם התרופות חייבות להינתן במינון הנכון. אם נגזים במינון אנו עלולים לגרום לתופעות לוואי לא רצויות".

מכאן האוזר עבר להתייחס למחיקתה של מלאנוקס בבורסה בת"א. "אני מבקש להזכיר את הטענות על כובד ידה של הרגולציה שעלו בימים האחרונים לטונים גבוהים על רקע החלטתה של חברת מלאנוקס להימחק מהמסחר בתל-אביב. אני מצר מאוד על ההחלטה הזו, שפוגעת בבורסה המקומית. אני מוטרד מאוד מחוסר הסובלנות של הנהלת החברה לקבל את עמדתם של המשקיעים המוסדיים בישראל ביחס להחלטות שמובאות לאישור האסיפה הכללית. אין לי אלא לקוות שיתר החברות הדואליות יכירו בערך של הרישום למסחר בבורסה בתל-אביב, ובכוונתי לפעול כדי למשוך בעתיד חברות נוספות להירשם פה בישראל במסגרת הרישום הכפול".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שי 03/06/2013 13:45
    הגב לתגובה זו
    צריף לבטל את המסחר באופציות מעוף השחקנים שם מווסתים את המניות כמו שכדאי להם לפני עשרים שנה זה לא היה היה ק ק תבמ או מ מ תבמ צריך לחזור לזה
  • 7.
    אילן 03/06/2013 13:40
    הגב לתגובה זו
    הבעיה של הרגולטורים שהם אנשים שבאים מהאקדמיה ומעולם לא התעסקו בפרקטיקה של העיסוק שעליו הם אחראים! וההבדל בין האקדמיה לפרקטיקה הוא עצום וזה בדיוק העניין שגורם לרגולטורים להתייחס לשוק ההון ממרומי האקדמיה אבל החברים המלומדים האלה מעולם לא הרוויחו אגורה שחוקה בבורסה ומעולם לא עמדו מול הלקוחות שלהם !ואין להם מושג בפרקטיקה של המקצוע אילו ידעו החברים המלומדים האלה לעשות כסף בבורסה לא היו מתעסקים ברגולציה ובירוקרטיה אין סופית
  • 6.
    שמיל 03/06/2013 12:48
    הגב לתגובה זו
    ככל הנראה הבורסה פה תמות ואתה תישאר צודק.
  • 5.
    די לעודף הרגולציה! 03/06/2013 12:17
    הגב לתגובה זו
    מרוב רגולציה לא נותר פה שוק הון. מלאנוקס לא פה אך ורק בשל סביבת הכיסתוח (וסחיטת חברת הייעוץ) שהרגולציה קידמה!
  • 4.
    דודי 03/06/2013 12:03
    הגב לתגובה זו
    עם כתבות של עיתונות מושחתת, ומה עם אנליסטים היוצרים תנודתיות , ומה עם המלצות שניתנות בדיוק כשבעלי העניין רוצים למכור. ומה כל השחיתות במסחר... כל יום רואים שחיתות ולא עושים כלום כל הבורה מתנהלת בידי מספר קמוץ של סוחרים בלי שום קשר לשווי, מה עם המשקיעים הקטנים. שכל העת אוכלים מרורים... שבעלי ענייןמטעים ומרמים...?
  • 3.
    יוסי 03/06/2013 11:59
    הגב לתגובה זו
    אל תפלו לתעמולה של הרגולציה. לא ראיתי שחברי הבורסה (כמו הבנקים למשל) הציעו להוריד את עמלות הקניה והמכירה, או את דמי השמירה כדי לעורר את המסחר בבורסה. מדברים על רגולציה- הרגולציה קיימת כדי שלא יעשו לנו כל מיני תרמיות בניירות ערך - היא בעצם מגינה עלינו המשקיעים הקטנים
  • 2.
    אתם שנה וחצ רק מדברים ולא עושים כלום.תתפטרו כבר!!!!!!!! (ל"ת)
    alex 03/06/2013 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אתה לא צריך להיות מודאג - הם מחקו את המניה בת"א (ל"ת)
    אבי 03/06/2013 11:30
    הגב לתגובה זו
אלי כליף (צילום: עידו לביא)אלי כליף (צילום: עידו לביא)

העלאת דירוג לטבע; מניית החברה בשיא של 8 שנים

סוכנות הדירוג S&P מעלה את טבע לדירוג BB+ וסוכנות הדירוג Moody’s מעלה את התחזית לחיובית מיציבה; גיוס החוב הבא של טבע יהיה בריבית נמוכה יותר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע דירוג חוב

הנהלת טבע מקבלת גושפנקא שפעלה נכון בשנים האחרונות. סוכנות הדירוג S&P מעלה את טבע לדירוג BB+ על רקע ביצוע חזק של אסטרטגיית Pivot to Growth וסוכנות הדירוג Moody’s מעלה את התחזית לחיובית מיציבה. כמובן שרואים את זה טוב במחיר המניה - מניית טבע ב-31 דולר - מחיר שיא של 8 שנים. שווי החברה מעל 34 מיליארד דולר. השווי כבר משמעותית מעל החוב, הסיכון שבקושי לשרת את החוב ירד דרמטית, והמכפיל רווח עלה לאור התפיסה של השוק שהסיכון ירד, טבע נסחרת במכפיל של כ-10-12 אחרי שבמשך תקופה ארוכה נסחרה במכפיל חד ספרתי , לפני כשנה וחצי היא נסחרה במכפיל 5. 

 מכל מקום, Moody’s  אישררה את דירוג B1a של טבע והעלתה את תחזית הדירוג לחיובית במקום יציבה. S&P  העלתה את דירוג טבע ל  BB+ מ-BB עם תחזית יציבה.העלאות הדירוג נשענות על מגמת הפחתת המינוף העקבית של טבע, כאשר S&P ציינה כי המינוף המתואם ירד ל-4.4x  נכון ל-30 בספטמבר 2025, וצפוי לרדת מתחת ל-4.25x  ברבעונים הקרובים – רמה העומדת בסף הנדרש לדירוג הגבוה יותר. סוכנות הדירוג הדגישה גם את המשמעת הפיננסית של טבע, את חוזקת עסקיה ואת פרופיל הנזילות שלה, לצד חזרה לצמיחה בהכנסות לאחר חמש שנות ירידה, הודות לביצועים חזקים בתחום התרופות הממותגות ולייצוב תחום הגנריקה.

 

Moody’s ציינה את המשך השיפור בביצועים התפעוליים של טבע ואת המדיניות הפיננסית הממושמעת המתמקדת בהפחתת חוב. הסוכנות הדגישה את המומנטום החזק במותגים המובילים של טבע ואת השקות המוצרים הצפויות – הן בתחום התרופות הממותגות והן בתחום הביוסימילרס - אשר צפויות לקזז את האתגרים בתחום הגנריקה. Moody’s עוד ציינה את עמדת הנזילות החזקה של טבע, התומכת ביכולתה לנהל את פירעונות החוב הקרובים. הסוכנות הוסיפה כי גורמים אלה, יחד עם הציפייה לירידה במינוף לכיוון 3.5x בתוך 12-18 חודשים, תומכים בתחזית החיובית ובפוטנציאל להעלאת דירוג נוספת.

אלי כליף, סמנכ"ל בכיר ומנהל הכספים הראשי של טבע, אמר: "עדכוני הדירוג הללו הם עדות חזקה לחזון האסטרטגי שלנו ולביצוע הממושמע שלו, במיוחד לאחר רצף של העלאות דירוג בחודשים האחרונים. באמצעות הובלת אסטרטגיית ה-Pivot to Growth, מתן עדיפות לניהול תזרים מזומנים חזק והקצאת הון קפדנית, הוכחנו מחויבות בלתי מתפשרת להפחתת מינוף ולצמיחה עסקית בת קיימא. התוצאות הללו ממחישות בבירור כיצד האסטרטגיה הממוקדת שלנו מייצרת ערך ממשי לטבע וממצבת אותנו להמשך הצלחה."


העלאת הדירוג תוביל לגיוס חוב בריבית נמוכה מהריבית הנקובה כעת באג"ח והיא גם תבטיח את היכולת של טבע לשרת את הפירעונות הגדולים של השנתיים-שלוש שנים הקרובות. 


מניית טבע חזרה השנה להוביל את הבורסה המקומית. המחצית הראשונה היתה צולעת והמניה דווקא נפלה, אבל בארבעה חודשים מניית טבע הכפילה את ערכה: 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א ביטוח נופל 3%; אנרג'יקס מאבדת 7%, ארית 2% - ירידות במדדים

אנרג'יקס מנמיכה תחזיות לצד בחינת גיוס הון משמעותי - ונופלת; מניות הביטוח ממשיכות במומנטום השלילי ויורדות עד 1.2% הבנקים בירידה מתונה של 0.1% בשלב זה; יום המסחר האחרון לשבוע נפתח במגמה שלילית רוחבית 

מערכת ביזפורטל |


ארית ארית תעשיות -2.04%   יורדת היום. היא מדווחת על הרחבת מהלך ההנפקה הפרטית של החברה הבת רשף טכנולוגיות, אחרי שקיבלה הזמנות נוספות ממשקיעים מוסדיים. במסגרת הגיוס המשלים, שנחתם אתמול, יתווספו עוד כ-50 מיליון שקל, כך שהיקף ההנפקה כולה עומד כעת על 600 מיליון שקל, ועד כ-900 מיליון שקל בהנחת מימוש מלא של כתבי האופציה. ההנפקה מבוצעת לגופים מוסדיים בלבד והיא מחליפה בשלב זה את התוכניות להנפקה ראשונה לציבור, ארית גם כותבת בהודעה לבורסה "רשף התחייבה לא לבצע הנפקת מניות נוספת במשך שנתיים, למעט הנפקה ראשונה לציבור לפי שווי שיעלה על 5.5 מיליארד שקל" - אתם יודעים כבר מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזאת כ"ש על הרחבתה  3 הערות על הנפקת ארית. אתמול דיווחנו בבלעדיות כי עם כניסת תותח ה"רועם" לשירות בצה"ל, שארית צפויה ליהנות מביקושים חדשים לאחר שרשף כבר קיבלה הזמנות למרעומים עבור התותח החדש ב-2022 וגם במהלך השנה האחרונה והיא תהיה ספק בלעדי של מרעומי הארטילריה - התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק להם את המרעומים


יוטרון יוטרון 0%   נחתכה ב-64% מאז ההנפקה וגם השנה היא בתשואה שלילית אבל חיים שני, המנכ"ל גם של יוניטרוניקס אופטימי - "השוק משתחרר בהדרגה. יזמים שעצרו פרויקטים מתחילים להניע אותם חזרה, ואנחנו כבר מרגישים שהשוק חוזר לפעילות". יוטרון הודיעה השבוע על הקמה של חניון חצי אוטונומי בסן פרנסיסקו, קליפורניה, בתמורה צפויה של כ-4 מיליון שקל. הפרויקט יוקם באמצעות החברה הבת יוטרון סיסטמס אינק, והתמורה תשולם בהתאם להתקדמות אבני דרך בביצוע. על פי הדיווח, החניון צפוי להסתיים בתוך כ-24 חודשים ממועד תחילתו. אגב, באמצע אוקטובר, העריכה יוטרון את התמורה הצפויה מאותו פרויקט בכ-9 מיליון שקל. כך שהעדכון האחרון משקף קיטון משמעותי בהיקף ההכנסות הצפויות, מבלי שהחברה פירטה בדוח המיידי את הסיבות לזה - יוטרון תקים חניון חצי-אוטנומי בסן פרנסיסקו - "אנחנו שחקן משמעותי באזור"



אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

זה בדיוק "החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?