מחיקתה של מלאנוקס מהמסחר בבורסה בת"א העלתה פעם נוספת לדיון את הרגולציה המחמירה בבורסה בת"א. על רקע הביקורת הציבורית העזה כי הרגולציה חונקת את הבורסה בישראל, יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר הגיב להתפתחויות במסגרת האסיפה הכללית השנתית של איגוד החברות הציבוריות במלון דן שבת"א.

האוזר הבהיר בתחילת דבריו כי אין מנוס משינוי מהפכני. לדבריו, "הבורסה בישראל צריכה לעבור שינוי מהפכני. אי אפשר אחרת. כל מקבלי ההחלטות יצטרכו לשנות את התפיסה, כולל הרגולטורים ואני באופן אישי מחויב לכך. אנחנו צריכים שוק הון דינמי ובורסה שמספקת נזילות. זה אינטרס כלכלי לאומי".

האוזר: "צריך למצוא את נקודת האיזון הנכונה ברגולציה"

האוזר עבר להתייחס לביקורת על הרגולציה בישראל. לדבריו, "נדמה לי שגם החברות הציבוריות ובעלי השליטה בהן וגם הרשות חייבים גם להכיר בעובדה שרגולציה חסרה בעייתית; אבל גם עודף ברגולציה לא בריא.

אני מכיר בעובדה שצריכים למצוא את נקודת האיזון הנכונה ולא לעבור את הגבול, כדי להימנע ממחנק רגולציה, להימנע מהסטת כספים של משקיעים ישראלים לחו"ל, לעודד את העניין של חברות עסקיות ושל משקיעים בבורסה בתל אביב, ולהכיר בחיוניות של הבורסה כמנוף צמיחה".

האוזר עבר לדבר על האתגרים הצפויים בפני הבורסה הישראלית: "האתגרים שעומדים בפנינו כוללים את ההאטה הכלכלית בארץ ובעולם. זה בא לידי ביטוי במסחר בבורסה בת"א. הנתונים המדאיגים של היקפי מסחר יורדים ונזילות נמוכה מובילים לטענה שהבורסה מתייבשת. הבסיס לטענה הזו הוא שאין הנפקות אקוויטי של חברות חדשות; יש מחיקות של חברות וותיקות; ומתעצמת התופעה של הסטת השקעות לבורסות בחו"ל".

האוזר עבר להציג מגוון נתונים שמצדדים בטיעוניו, ולאחר מכן ציין כי "הנתונים הללו חייבים לעמוד בבסיס הדיון כשאנחנו באים לבחון את תחלואי השוק ואת תפקידי הרגולציה. לצערי, נוח להם להאשים את הרגולציה בתחלואי השוק. לעיתים זו דמגוגיה, במיוחד אם בדרך גם מפזרים נתונים לא מדויקים".

"מעלים טענות שנועדו לייצר אווירה שלילית ביחס לרגולציה"

האוזר הביע ביקורת ביחס לטענות שמועלות כנגד הרגולציה וטוען כי הן אינן מדוייקות. לדבריו, "בזמן האחרון עלו טענות כי הרגולציה דחקה חברות להימחק מהמסחר ומנעה מחברות חדשות להנפיק, והוצגו נתונים כאילו מדובר במשחק כדורסל שהתוצאה בו בשנת 2012 היא 45:0 לטובת חברות שנמחקו בהשוואה לחברות שהנפיקו".

"טענות אלה נועדו לייצר אווירה שלילית ביחס לרגולציה, אבל אם נבחן את הנתונים לעומק נגלה שהנתון הזה מעוות והתמונה מעט שונה. מדוע? כי חלק מהחברות נמחקו בעקבות מיזוגים, חלק נמחקו כתוצאה מכך ששיעור החזקות הציבור בהן לא מאפשר מסחר תקין, וחלק נמחקו כתוצאה מכך שהגיעו לסוף דרכן הכלכלית. רק חלק קטן מהן (13 חברות בשווי של 2.5 מליארד בלבד), בחרו מרצונן להפוך מחברות ציבוריות לפרטיות ולהימחק מהמסחר".

"יחד עם זאת, אני סבור שחברות ובעלי שליטה בהן שגייסו הון מהציבור חייבים להכיר בעובדה שגיוס הון מהציבור הופך את המשקיעים במניות לשותפים שלהם, שסומכים עליהם שיפעלו להעלאת ערכן של החברות, ואת בעלי החוב לנושים שמצפים שיעשו הכל כדי לעמוד בהתחייבויותיהם".

"חברות ובעלי שליטה אחרים לגידול ברגולציה"

האוזר הביע ביקורת על החברות ובעלי השליטה בהן וציין כי הם הם אחראים עודף הרגולציה בשוק ההון. לדבריו, "אני סבור שחברות ובעלי שליטה צריכים להכיר בכך שהאחריות לגידול בהיקף הרגולציה בשוק ההון בשנים האחרונות אינה רובצת רק לפתחם של הרגולטורים. גם על החברות הציבוריות מוטלת האחריות".

"אילו החברות (לא כולם כמובן) היו מתנהלות אחרת: מחשיבים יותר את בעלי מניות המיעוט, מחזקים באופן יזום את עצמאות הדירקטוריונים, נמנעים מלאשר חבילות תגמולים מקוממות למנהלים אולי לא היה צורך בתיקוני החקיקה האחרונים שנעשו בחוק החברות, שבאו להתמודד עם כשלי השוק".

האוזר ציין דוגמה שתמחיש את דבריו: "דוגמא לכך, היא העדר הקשר בין גובה השכר לבין התוצאות העיסקיות שהביא לחקיקה שאפשר שהיתה נמנעת לו היה קשר הדוק בין גובה השכר לבין התוצאות העיסקיות של החברות על פני זמן".

"ישנן בשוק ההון הישראלי מחלות שזקוקות לטיפול תרופתי"

האוזר עבר לדבר על הבעיות מהן סובלים המשק והבורסה הישראלית. ללדבריו, "ישנן בשוק ההון הישראלי, כמו בכל שוק מפותח בעולם, מחלות שזקוקות לטיפול תרופתי מבנה ריכוזי, עסקאות בעלי עניין, תגמולי שכר מופרזים, מינופים גבוהים מידי ועוד. אנו כרגולטורים נדרשים לייצר את התרופות למחלה, מקום שהשוק לא מצליח לרפא אותה לבדו. אולם התרופות חייבות להינתן במינון הנכון. אם נגזים במינון אנו עלולים לגרום לתופעות לוואי לא רצויות".

מכאן האוזר עבר להתייחס למחיקתה של מלאנוקס בבורסה בת"א. "אני מבקש להזכיר את הטענות על כובד ידה של הרגולציה שעלו בימים האחרונים לטונים גבוהים על רקע החלטתה של חברת מלאנוקס להימחק מהמסחר בתל-אביב. אני מצר מאוד על ההחלטה הזו, שפוגעת בבורסה המקומית. אני מוטרד מאוד מחוסר הסובלנות של הנהלת החברה לקבל את עמדתם של המשקיעים המוסדיים בישראל ביחס להחלטות שמובאות לאישור האסיפה הכללית. אין לי אלא לקוות שיתר החברות הדואליות יכירו בערך של הרישום למסחר בבורסה בתל-אביב, ובכוונתי לפעול כדי למשוך בעתיד חברות נוספות להירשם פה בישראל במסגרת הרישום הכפול".