האטה משמעותית בקצב הגיוסים לתעודות הסל באפריל; איפה עיקר הגיוס?

באפריל גוייסו 930 מ' ש' לעומת 3 מיליארד ש' במארס. הגיוסים לתעודות על מניות בחו"ל הובילו: כ-390 מ' ש'. פסגות - המגייסת הגדולה, בזכות רכישת תעודות הסל של מיטב. קסם - הכי גדולה
יעל גרונטמן |

ענף תעודות הסל בישראל המשיך לצמוח גם בחודש אפריל וקבע שיא חדש מבחינת היקף הנכסים המנוהלים בו גם שהסתכם בכ-82.9 מיליארד שקל. אולם בחודש אפריל שהיה תנודתי מאוד בשווקים ירד קצב הגיוסים באופן משמעותי והסתכם ב-930 מיליון שקל, כאשר עיקר הגיוסים בחודש זה היו בתעודות על מניות בחו"ל שהגיוסים אליהן הסתכמו בכ-390 מיליון שקל. אפריל היה חלש יחסית בגיוסים לאחר שבמארס גוייסו לתעודות הסל 3 מיליארד שקל , 3.3 מיליארד שקל גויסו בפברואר ו-4.8 מיליארד שקל בינואר, כך שבסה"כ מתחילת השנה גדל היקף הנכסים המנוהל על ידי ענף תעודות הסל הישראלי ב-12.2 מיליארד שקל. מבדיקתו של רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר עולה כי "אין שינוים מהותיים בהתפלגות ההשקעה בשוק תעודות הסל: כ-28% מושקעים במדדי מניות מקומיים, כ-21% מושקעים במדדי מניות בחו"ל, כ-23% במדדי אגרות-חוב בישראל, ו-24% בתעודות פיקדון (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות). בחודש אפריל 2013 המגייסת המובילה היתה פסגות תעודות סל (גייסה כ-446 מיליון שקל), לאחר שמיזגה לתוכה החודש את מיטב תעודות סל. מבחינת נתחי השוק, הרי שחברת תעודות הסל קסם מבית אקסלנס-נשואה מובילה ומחזיקה בכ-32.3% מהשוק, ואחריה נמצאת תכלית מבית דש-איפקס שמחזיקה בכ-29.5% מהשוק. פסגות סל מחזיקה בכ-28.3% מהשוק, והראל סל מחזיקה נתח של כ-9.9% משוק תעודות הסל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
דוחות

אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA

חברת האנרגיה המתחדשת רשמה ירידה של 10% בהכנסות ו-18% ברווח הנקי המתואם, כששורת הרווח לבעלי המניות הצטמצמה ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר עקב ירידת ערך של כ־36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן
רן קידר |

חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס אנרג'יקס -4.94%  שבשליטת אלוני חץ אלוני חץ -1.81%  פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני של 2025, עם ירידה בהכנסות וברווחיות לצד עדכון על פרויקטים מרכזיים והתפתחויות רגולטוריות בשווקים שבהם היא פועלת. 

ההכנסות ממכירת חשמל, תעודות ירוקות והכנסות נוספות הסתכמו בכ-196 מיליון שקל, ירידה של כ-10% לעומת כ-218 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעיקר בשל עסקאות קיבוע מחיר שבוצעו בפולין במהלך 2024. בחציון הראשון הסתכמו ההכנסות בכ-366 מיליון שקל לעומת כ-־448 מיליון שקל בתקופה המקבילה, ירידה של כ-82 מיליון שקל. 

ה-EBITDA הרבעוני הסתכם בכ-124 מיליון שקל לעומת כ־-156 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ־21%, וה-EBITDA הפרויקטלי ירד בכ-13% לכ-156 מיליון שקל. הירידה מוסברת בקיטון בהכנסות מפולין ועלייה בהוצאות התפעוליות עקב גידול בפעילות.

הוצאות המימון, נטו, עלו לכ-72 מיליון שקל לעומת כ-61 מיליון שקל בתקופה המקבילה, בעיקר עקב גידול בהיקף החוב הנובע מהרחבת היקפי הפעילות. 

הרווח הנקי הסתכם בכ-28.7 מיליון שקל, ירידה של כ-18% לעומת 35.1 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בשל שחיקה ברווחיות, עלייה בעלויות המימון והשפעות חשבונאיות (IFRS 16) של כ-9 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ל-2 מיליון שקל בלבד לעומת כ-86 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעיקר עקב ירידת ערך של כ-36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. בנטרול ירידת הערך, הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-29 מיליון שקל. 

ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות ל-30 ביוני 2025 עמד על כ-2.2 מיליארד שקל, כאשר יחס החוב להון עומד על כ-71%, רמה גבוהה שמצמצמת את הגמישות הפיננסית ומעלה את הסיכון, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה שבה עלויות המימון כבדות יותר.