טלטלה בצמרת בזק: אבי גבאי הודיע לאלוביץ על התפטרותו מתפקיד המנכ"ל

מנכ"ל חברת התקשורת הגדולה בישראל: "אני חש שזה הזמן לעשות שינוי". שאול אלוביץ': "אבי הוא מנהל בעל יכולות ניהול נדירות". תגובות: "מכה כואבת לבזק". הערכות: סטלה הנדלר בדרך חזרה
תומר קורנפלד | (2)

טלטלה בצמרת של חברת בזק. מנכ"ל החברה אבי גבאי הודיע לבעל השליטה שאול אלוביץ' על התפטרותו מתפקיד המנכ"ל. גבאי ואלוביץ' סיכמו כי מועד הפרישה ייקבע לעוד חצי שנה. במהלך התקופה הזאת יימצא מחליף לגבאי ותיערך חפיפה מסודרת.

אבי גבאי מסר היום כי "אחרי למעלה מ-14 שנים בקבוצת בזק, וקרוב ל-6 שנים בתפקיד המנכ"ל, אני חש שזה הזמן עבורי לעשות שינוי. הקושי הגדול ביותר שלי בהחלטה היה המחשבה על הפרידה מהעובדים המצויינים והמחוייבים של בזק. יחד עשינו שינוי גדול, לטובת בעלי המניות, הלקוחות והעובדים".

גבאי ציין כי "אלו היו שנים נהדרות, מלאות פעילות ועמוסות בעשייה אמיתית. בזק של היום היא חברה חזקה עם תשתיות מצויינות, הערכה גבוהה של הלקוחות, הנהלה מנצחת, תרבות ארגונית מצויינת, ועובדים המהווים גאווה של ממש".

בזק היא חברת התקשורת הגדולה בישראל, והיא נחשבת לאחת מחברות התקשורת הרווחיות בעלים. בשנים האחרונות עברה בזק תקופה לא קלה, בין היתר בשל התמודדות עם רגולציה קשה בתחום הפעילות הקווית והסלולרית.

שאול אלוביץ ציין כי "אבי הוא ללא ספק מנהל בעל יכולות ניהול נדירות. אבי ניהל את בזק בתקופה מורכבת ומאתגרת מאין כמוה, והוביל לביצועים תפעוליים ופיננסיים שאין שני להם בחברות טלקום בארץ ובעולם. אבי מותיר אחריו חברה במצב מצויין, כזאת המשקיעה בעתידה עבור לקוחותיה, מתוך תפיסת מובילות ארוכת טווח".

תגובות: "מכה כואבת לבזק"

אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר ואנליסט התקשורת בבית ההשקעות IBI, הגיב הבוקר על פרישת אבי גבאי: "את השבוע הזה אנו מתחילים עם חדשה מרעישה בתחום התקשורת ,אבי גבאי מנכ"ל בזק בחמש השנים האחרונות, הודיע על פרישתו".

"גבאי היה מנכ"ל מוערך מאד. הוא היה איש חזון, שלט בצורה מרשימה בכל האספקטים של חברה מסובכת לניהול כמו בזק, התמודד יפה עם ועד העובדים של החברה והוביל תהליכי התייעלות שכללו פרישה של אלפי עובדים. גבאי אף הצליח לשמור על המותג החזק של בזק בתקופה בה ענף התקשורת עמד תחת מתקפה חסרת תקדים הקים רשת חדשה ומתקדמת והוביל את תוצאותיה הכספיות של בזק לשיאים חדשים".

"מדובר במכה כואבת לבזק המגיעה רק מספר חודשים לאחר פרישתו של סמנכ"ל הכספים ,אלן גלמן, ובשעה שאנו עומדים בפתחה של תקופה מאתגרת בה תאלץ בזק להתמודד עם תחרות גוברת ועם רגולציה חזקה. אנו שותפים להערכה שנראה גל של חילופי תפקידים בבזק ואיננו שוללים גם שנראה את סטלה הנדלר שפרשה רק לאחרונה מהוט חוזרת בדרך זו או אחרת לקבוצת אלוביץ".

אבשלום שמעי מדסק המניות של דויטשה בנק ישראל אמר היום בתגובה להתפתחויות האחרונות בבזק: "מדובר בחדשות לא טובות, שמגיעות לבזק בזמן שהיא צריכה הנהגה חזקה על רקע קונסולידציה אפשרית עם בזק בינלאומי בשנה הקרובה, פתיחת השוק הסיטונאי ותחרות עזה בתחום הסלולר".

"אבי גבאי נתפש כמנהיג בבזק, ששלט ברזי הרגולציה, התחרותיות, ועד העובדים של בזק, ועל כן נראה טבעי שיצליח לעמוד באתגרים הבאים. המנכ"ל הבא של בזק יידרש לאותם אתגרים, ולכן לדעתנו בזק תחסוך זמן באם יימצא מנכ"ל מתאים מתוך הקבוצה, מה שטומן בחובו יתרון נוסף בדמות תזוזה בשדרה הניהולית בחברה, שהיתה בסטגנציה בשנים האחרונות."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א 20/01/2013 11:02
    הגב לתגובה זו
    עזבתי את בזק וקניתי קו סלולרי לבית - חסכון של 150 ש"ח לחודשיים. 110 ש"ח - רק על זה שמגיעים שני חוטים לבית? תודה, הספיק לי. בזק צריכה ללמוד מהחברות הסלולריות תחרות מהי ומחירים הוגנים מהם.
  • 1.
    סם 20/01/2013 09:23
    הגב לתגובה זו
    מזמן נקברה נרקבה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.