יו"ר ברנד, לירן גלעדי: הכנסות של מיליארד וחצי ב-2026
על המהלך הנוכחי שהופך את ברנד למחזיקה של 3 חברות ציבוריות, שתוכנן במשך יותר משנתיים ויוצא לפועל, לאחר רכישה של חברות שירותים עם תזרים יציב שמאפשר לחברת האם לגשת לפרויקטים כשותפה ולא כקבלנית משנה
לאחרונה ביצעה קבוצת ברנד ברנד -1.7% מספר מהלכים משמעותיים וגדולים ששינו את פניה. ברנד רכשה את קבוצת נתון, המנהלת נכסי נדל"ן בהיקף של 5 מיליון מ"ר ומעסיקה כ-2,700 עובדים ישירם. בנוסף, גרנד אופק פרויקטים דיווחה על הסכם לביצוע עבודות פלדה כחלק מהקמת מתקן התפלה חדש, בהיקף מוערך של כ-50 מיליון שקל בתוספת מע"מ
בד בבד, ברנד תפצל את לודן לודן 0.22% לשתי חברות, ותפריד את לודן טק מלודן הנדסה. בהתאם ליחס הפיצול שנקבע (63% ללודן הנדסה ו-37% ללודן-טק), ובהנחה ששווי השוק הנוכחי של לודן הנדסה, העומד על כ-223 מיליון שקל מגלם את ערך שתי החברות גם יחד, ניתן להעריך כי שוויה של לודן-טק בבורסה צפוי לעמוד על כ-82 מיליון שקל.
עסקה משמעותית נוספת מהזמן האחרון היא מיזוג של חברת סולטרה סולטרה אנרגיה-ש -4.52% עם ברנד אנרגיות. המהלך כלל הקצאה של 74% ממניותה של סולטרה לקבוצת ברנד, במסגרת עסקת מיזוגשבה סולטרה תרכוש את מלוא מניות ברנד אנרגיה, שותפתה לפעילות באירופה, ותעביר את השליטה בקבוצה לברנד - שתקבל גם 7 מיליון אופציות למימוש עתידי.
ואם לא די בכך, לפני כשלושה חודשים דיווחה ברנד כי ירון סילש, שמכהן כמנכ"ל החברה כבר 4 שנים, יעזוב את החברה.
- ברנד: "2025 היא שנת השינוי, ב-2026 נראה את הפירות"
- ברנד: הפסד של 6 מיליון שקל למרות גידול פי 3 בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ערכנו שיחה עם לירן גלעדי, יו"ר ברנד ומבעליה, כדי להבין את המהלכים ואת העתיד הצפוי.
ספר לנו על הרציונל מאחורי המהלכים שחזינו בהם לאחרונה
לפני ארבע וחצי שנים נכנסנו לקבוצת ברנד עם מרגל מערכות ועמדנו על הכנסה שנתית של כ-60 מיליון שקל, והיום, בחלוף 4 וחצי שנים, לאחר עסקת רכישת קבוצת נתון, אנחנו צופים הכנסות של מיליארד וחצי שקל ל-2026 על בסיס חישוב לפי תוצאות 2024. ביצענו מספר מהלכים שיהפכו את קבוצת ברנד לחברה שמחזיקה בשלוש חברות ציבוריות, לודן הנדסה, לודן-טק וסולטרה.
המהלך הנוכחי הוא פועל יוצא של תכנון ארוך, כבר ב-2021 רצינו להתרחב ולהיות קבלן ראשי בפרויקטי תשתיות גדולים, אבל העולם הכלכלי השתנה מהר, והבנו שבשביל להתמודד בפרויקטים גדולים, נצטרך להעמיד הון חוזר בהיקפים לא סבירים ואין לנו סיכוי להתמודד עם החברות הגדולות.
בסוף 2022 הבנו שאנחנו חייבים לבצע התאמות לאתגרים הצפויים לנו, ו-2023 רק העצימה את המגמה הזו ולכן הבנו שעלינו להיות יוזמים יותר, ולא לחכות להזדמנויות ולמכרזים, רצינו לייצר יציבות ולהגמיש את עולם הפרויקטים שלנו. חיפשנו דרך לנצל את היתרונות של עולם השירותים ולמסד אותו בהסכמים ארוכי טווח. כשמגיעים לפרויקט כקבלן משנה, שירותי ההנדסה, הטכנולוגי והתפעול תלויים כמעט באופן מוחלט בצד שלישי ובגורמי מאקרו. וכאמור, חיפשנו מנגנון שיאפשר לנו תזרים נכון יותר ויציב יותר, עם הסכמים ארוכי טווח.
- מיבואנית רכב לקונגלומרט: UMI מגיעה לבורסה עם שווי של 3.4 מיליארד שקל
- צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
מדוע בחרתם לפצל את לודן?
לגבי לודן, עקבנו אחריהם כשנה וחצי וידענו שההשתלטות שם היא מאתגרת, בעיקר כי לא היה שום גוף שהיה בעל שליטה מעל 25%, והצעת רכש יכולה להיחסם בקלות. באוגוסט 23 רכשנו 20% מלודן ולאחר מכן עשינו את הצעת רכש לציבור, ואחרי זה ביצענו עוד רכישה ממוסדים וממנכ״ל החברה וכך הגענו ל-44.99% ולשליטה. עוד לפני הרכישה, ראינו שמתבקש פה מהלך של פיצול של לודן-טק מתוך לודן הנדסה, בעיקר בגלל השוני המהותי בפעילות.
לאחרונה אסא גלעדי, אבא שלי, מונה ליו"ר לודן, ובנוסף קלטנו את תת אלוף במיל' טל אהרון, שהיה ראש חטיבה טכנולוגיה ליבשה בצה"ל ומינינו אותו כמשנה למנכ״ל לודן. לודן-טק היא חברה עם חוזי שירות קבועים של מערכות כרטוס בתחבורה הציבורית, כלומר רכבת ישראל, אוטובוסים, רכבות קלות. להבדיל יש לה פעילות בשוק הבטחוני, עם ציודי בדיקה למערכות הגנה מתקדמות, ויש לנו ביקוש אדיר. אבל בסופו של דבר, לודן-טק היא חברת בת של לודן-הנדסה והיא מזוהה בטעות כחברה פרויקטלית-הנדסית, וככה גם השוק מתמחר אותה.
הפיצול של לודן זה אירוע גדול ומי שיעשה תחשיב שיבדוק מה השווי של לודן-טק ולודן הנדסה אחרי הפיצול, יתקשה לפספס שיש כאן משהו שהוא 1+1=3.
מה לגבי הרכישה של קבוצת נתון ואיך זה משתלב בתכנית שלכם?
עסקת קבוצת נתון זה מכפיל כוח מאוד משמעותי שלנו היום. ביצענו את הרכישה בידיעה שחזי נוראל יישאר בראש דירקטריון החברה. נתון יודעת לנהל מעין עיר אנכית ולאור הבנייה לגובה זהו צורך בסיסי ולא מותרות. בניגוד לערים "הרגילות" שבהם העירייה נותנת שירותים בתמורה לארנונה, במקרים של מגדלים בני 70 ו-80 קומות, חברת הניהול היא העירייה בפועל של אלפי דיירים. זהו מקצוע בפני עצמו וחזי נוראל הוא פנומן בתחום הזה. לקבוצת נתון יש רעב גדול לצמוח ולהתפתח וכל עוד ישראל ממשיכה לבנות לגובה בעיקר, יש פה מנוע צמיחה ארוך טווח, והפוטנציאל בתחום הזה הוא רב.
השוק אוהב את המהלך של לודן ומגיב אליו באופן חיובי, השאלה היא מדוע זה לא מתבטא במניה של
ברנד, האם זו האנרגיה המתחדשת? שוק התשתיות עדיין מתקשה. מתי נראה את השינוי בברנד?
ברנד מדלוורת היום תהליכים שהתרחשו במשך שנתיים. ברנד מתמוחרת לפי ברנד הישנה, שהיתה קבלן משנה בפרויקטים. אני רואה את התמחור כאתגר זמני וכתקופת זמן קצרה עד שהמשקיעים יראו לאורך זמן את השינוי.
בנוסף רצינו רכישה גדולה נוספת בעולמות השירותים, כמו שעשינו עכשיו ברכישה של נתון.
מתי נוכל לראות את השינוי? מתי נראה את ההכנסות משירותים שתשפיע על השורה התחתונה?
אחרי השלמת עסקת נתון, התוצאות של נתון יאוחדו באופן מיידי עם ברנד וזה יעלה את השורה התחתונה, ועם הרכבת הקלה ועסקות בלעדיות בקו הירוק והסגול נראה גדילת נפח משמעותית. מי שמסתכל על קבוצת ברנד רואה כבר עכשיו את השינוי. מי שמסתכל על הדוחות הכספיים, לא יראה אותם עדיין.
תוכל להרחיב לנו קצת על נתון, צמיחה, הכנסות ושווי?
נתון צומחת מדי שנה. ב-2024 , נתון הייתה עם הכנסות של 512 מיליון שקל, ועם EBITDA של 26 מיליון שקל, לעומת 2023, שבה נתון הייתה עם הכנסות של 450 מיליון, ו-EBITDA של 17 מיליון שקל. ככל שהולכים אחורה היסטורית, כך רואים צמיחה משנה לשנה.
ברנד עצמה, ללא חברות הבת, היא חברת תשתיות שבה עדיין אנחנו רואים שחיקה ורווחיות נמוכה, האם ישנו צפי להתאוששות בסקטור? ואיך אתם מושפעים מסביבת המאקרו הנוכחית?
מגזר התשתיות עובד בסייקלים ואני מאמין שבקרוב כן יצאו הרבה פרויקטים לשוק. זו המגמה שזיהינו ב-2023, עוד לפני ה-7 באוקטובר ואני שמח שעשינו מהלכים מהירים שמפחיתים את התלות במחזוריות ומוכיחים את עצמם גם ב-2025. בנינו תמהיל שיתפקד היטב גם תחת אי ודאות, היות וגם במצב של אי ודאות קבוצת נתון תספק את אותם שירותים ניהול לדיירי מגדלים, אנשים עדיין ישתמשו בתחבורה הציבורית, ולהבדיל, הזרועות שלנו בחו"ל, למשל בהולנד, בלגיה ורומניה, יעבדו כרגיל, גם אם יהיו בישראל אתגרים.
ברנד היא כבר ממש לא רק קבוצת
פרויקטים, אלא קבוצה שמייצרת ערך מתמשך, בטכנולוגיה, הנדסה ובשירותים, והכל הכל בהתקשרות ארוכות טווח. אנחנו מעריכים שייצר מיליארד וחצי שקל במהלך 2026 הוא מגוון ו-60 עד 70% מההכנסות שלנו יהיהו מעבודות שירות ולקוחות קבועים ושאר ההכנסות יגיעו מפרויקטים. בנוסף, 20%
מהכנסות הקבוצה הם באירו, כדי להגיע לתמהיל מגוון וחזק שיעמוד גם בפני מצבי חירום, שלמדנו שעלולים להיות אירועים ארוכי טווח.
בואו נדבר רגע על השינוי אצל בעמדת המנכ״ל, האם העזיבה היא חלק מהמהלך האסטרטגי?
ירון היה ארבע וחצי שנים בחברה. ברנד כיום היא חברה שונה לחלוטין, גם בהיקפים שלה, גם בפעילויות שלה. וחשבנו שזה נכון, לבצע שינויים במעבר שלנו מחברה פרויקטלית לחברה שמספקת גם שירותים.
האם
אתם עדיין ממשיכים לחפש חברות לרכישה, מקומות להתחזק בהם, להתרחב בהם?
בטוח המיידי לא. אנחנו צריכים לעכל את כל השינויים שאנחנו עושים. אנחנו בעיצומם של אירועים גדולים. החברות שרכשנו הן חברות רוחיות וטובות בבסיסן ולא באנו לזעזע את המערכת.
רצינו לשמר את ההנהלה הקיימת היות והן הסיבה שרכשנו את החברות הללו. אנחנו לא מתכננים לעשות בהן שינויים. אנחנו כן מתכננים לעבות את לודן הנדסה ואת לודן-טק. שלושת החברות, לודן-טק, לודן הנדסה וקבוצת נתון הם חברות חזקות עם הנהלה חזקה ועצמאית, ואנחנו דוחפים את החברות
ביחד עם ההנהלה, ולא במקומה. לא קנינו חברות הפסדיות כדי לשנות אותם מהיסוד אלא חברות חזקות שאנחנו מאמינים בהן.
איך אתם רואים את העתיד של סולטרה? תחום האנרגיה המתחדשת, עדיין לא מביא את הבשורה כמו שחשבנו.
אמנם היה בום בתחילת 2020-2021, אבל מאז עלו הריביות ועלויות המימון של הפרויקטים נהיו הרבה יותר משמעותיות וקשות. מה התכניות בהקשר סולטרה להצפת ערך?
לאחר המיזוג עם ברנד אנרגיה, סולטרה היא חברה עם צבר איכותי. יש לה פייפליין, יש לה פרויקטים
שמתקרבים, וחלק במוכנות לבנייה (RTB). אין ספק ששוק האנרגיה המתחדשת השתנה בעיקר בגלל התמורות הכלכליות, ורפורמות שונות במדינות שונות. אנחנו מאמינים בערן ליטבק. ביכולות שלו ובניסיון שלו.
נכון שהמחירים השתנו אבל יש ערך באנרגיה המתחדשת. ההנהלה צריכה להיות מעורבת ולמצוא פרויקטים איכותיים שגם אם עלויות המכירה יעלו, עלויות הבניה ירדו ואז ניתן לקבל ערך רצוי. העבודה היא מול האקסל והוא זה שמכתיב את המהלכים והוא צריך להתיישר בסוף. הרוכשים של פרויקטים כאלה הם אנשים חכמים ומתוחכמים, והם מכירים את המחירים, והם יודעים כמה עולה לבנות מגה-ואט, ויודעים מה ההכנסות שלהם יהיו, והם משקללים את הכול ביחד ועל פי זה מחליטים על רכישת הפרויקט.
לסיכום מציין לירן: "המצב הביטחוני עם איראן הוא דוגמה טובה לנכונות ההחלטה שלנו. בתקופות כאלה, שבהן מגבלות פיקוד העורף פוגעות בעסקים, בלודן וברנד עובדים בתפוקה של כ-90%, שתוך כמה ימים תעלה ל-98%. הפגיעה היחידה, ואני אומר אותה בגאווה - היא כתוצאה מהיעדרותם של משרתי מילואים. חברת נתון היא חברה קריטית בימים כאלה, והעבודה שם בתפוקה של 120%. מעבר להיותה חברה שמחויבת לשירות איכותי, היא מתנהלת בציונות אמיתית, בדגש על תמיכה ללקוחות ציבוריים. היא נותנת מעטפת ותמיכה ולוקחת על עצמה משימות שהן הרבה מעבר לתפקידה כחברת ניהול, גם בתמיכה אישית לדיירים במגדלים וגם ללקוחות, החל ממתן מענה מהיר ועד עזרה בדברים קטנים שחברות ניהול לא נוהגות לטפל בהם"
- 3.אנונימי 19/06/2025 18:35הגב לתגובה זומדובר בחברה נחמדים שמתמחים בקבלנות של הצבת עמודי חשמלהמיין ביזנס גרוע והכניסה לתחומים לא קשורים על בסיס הגדלת החוב בלי גב כלכלי רק יהרוס את העסקים הנרכשיםהמהלך הנחמד של משכורות העתק למקורבים ותשלום דמי השכירות לבעלי השליטה כמובן מהווה עוד סממן לחברה שתפקידה יהיה בעיקר לפרנס את הבית והאגו של בעלי השליטה
- 2.נסחרת בחינם!!! (ל"ת)מנחם 17/06/2025 16:18הגב לתגובה זו
- 1.דודי 17/06/2025 15:39הגב לתגובה זולמה אתם לא מתגמלים את המשקיעים

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%
הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%
חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42% , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.
מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.
החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.
סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?
הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.
- חג'ג' אירופה תעבור מנדל"ן לגז? - "זה לא 'במקום', זה 'גם וגם'"
- חג'ג' אירופה בפרויקט של 100 מיליון דולר בבוקרשט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות.

הבורסה בת"א סגרה על האפס; ניו מד עלתה 2.9%
טבע ירדה 3.6%, הביטוח עלה 0.85%, הבנקים ירדו 0.4%
השוק תיקן את הירידות. אולי זה בגלל שנתניהו קצת חזר בו מהאמירה הקשה של אתמול, כשבמקביל יש חדשות משרדי ממשלה מקבילים על שת"פ עם העולם. בולט במיוחד משרד האנרגיה - היו דווח על העמקת שיתוף הפעולה עם קפריסין לשם העברת גז לאירופה. מעבר לכך, נתניהו מתכנן מסיבת עיתונאים הערב בנושאים כלכליים. השוק מעריך שתהיה הרגעה מסוימת.
ידיעה נוספת בתחום האנרגיה היתה על הרחבת התשתיות לצנרת שתוביל גז מישראל למצרים - שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. מדובר על פרויקט לוויתן כמובן וזה השפיע על מניות לוויתן בעיקר ניו מד שזכתה כבר מהבור לתשואה עודפת על השוק בזכות הראיון בביזפורטל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
הנפקות פרטיות פוגעות במשקיעים מקרב הציבור. הנה הדוגמה האחרונה - חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42% , שקיימה אמש מכרז למשקיעים מסווגים והנפיקה עבורם מניות שדה פקטו דיללו את המשקיעים הפרטיים. להרחבה בנושא ראו כאן - צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%.
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- נאום נתניהו, הירידות בבורסה והדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ״ל
משרד התחבורה: "צריך להיות ערס כדי לשחרר תקציבים" - משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל
מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים. משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים
של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".