לירן גלעדי יו"רר ומבעלי קבוצת ברנד. קרדיט: יחצלירן גלעדי יו"רר ומבעלי קבוצת ברנד. קרדיט: יחצ

יו"ר ברנד, לירן גלעדי: הכנסות של מיליארד וחצי ב-2026

על המהלך הנוכחי שהופך את ברנד למחזיקה של 3 חברות ציבוריות, שתוכנן במשך יותר משנתיים ויוצא לפועל, לאחר רכישה של חברות שירותים עם תזרים יציב שמאפשר לחברת האם לגשת לפרויקטים כשותפה ולא כקבלנית משנה

נושאים בכתבה ברנד לודן

לאחרונה ביצעה קבוצת ברנד ברנד 1.09%   מספר מהלכים משמעותיים וגדולים ששינו את פניה. ברנד רכשה את קבוצת נתון, המנהלת נכסי נדל"ן בהיקף של 5 מיליון מ"ר ומעסיקה כ-2,700 עובדים ישירם. בנוסף, גרנד אופק פרויקטים דיווחה על הסכם לביצוע עבודות פלדה כחלק מהקמת מתקן התפלה חדש, בהיקף מוערך של כ-50 מיליון שקל בתוספת מע"מ

בד בבד, ברנד תפצל את לודן לודן 0.62%   לשתי חברות, ותפריד את לודן טק מלודן הנדסה. בהתאם ליחס הפיצול שנקבע (63% ללודן הנדסה ו-37% ללודן-טק), ובהנחה ששווי השוק הנוכחי של לודן הנדסה, העומד על כ-223 מיליון שקל מגלם את ערך שתי החברות גם יחד, ניתן להעריך כי שוויה של לודן-טק בבורסה צפוי לעמוד על כ-82 מיליון שקל.

עסקה משמעותית נוספת מהזמן האחרון היא מיזוג של חברת סולטרה סולטרה אנרגיה-ש -0.45%   עם ברנד אנרגיות. המהלך כלל  הקצאה של 74% ממניותה של סולטרה  לקבוצת ברנד, במסגרת עסקת מיזוגשבה  סולטרה תרכוש את מלוא מניות ברנד אנרגיה, שותפתה לפעילות באירופה, ותעביר את השליטה בקבוצה לברנד - שתקבל גם 7 מיליון אופציות למימוש עתידי. 

ואם לא די בכך, לפני כשלושה חודשים דיווחה ברנד כי ירון סילש, שמכהן כמנכ"ל החברה כבר 4 שנים, יעזוב את החברה.

ערכנו שיחה עם לירן גלעדי, יו"ר ברנד ומבעליה, כדי להבין את המהלכים ואת העתיד הצפוי. 


ספר לנו על הרציונל מאחורי המהלכים שחזינו בהם לאחרונה

לפני ארבע וחצי שנים נכנסנו לקבוצת ברנד עם מרגל מערכות ועמדנו על הכנסה שנתית של כ-60 מיליון שקל, והיום, בחלוף 4 וחצי שנים, לאחר עסקת רכישת קבוצת נתון, אנחנו צופים הכנסות של מיליארד וחצי שקל ל-2026 על בסיס חישוב לפי תוצאות 2024. ביצענו מספר מהלכים שיהפכו את קבוצת ברנד לחברה שמחזיקה בשלוש חברות ציבוריות, לודן הנדסה, לודן-טק וסולטרה. 

המהלך הנוכחי הוא פועל יוצא של תכנון ארוך, כבר ב-2021 רצינו להתרחב ולהיות קבלן ראשי בפרויקטי תשתיות גדולים, אבל העולם הכלכלי השתנה מהר, והבנו שבשביל להתמודד בפרויקטים גדולים, נצטרך להעמיד הון חוזר בהיקפים לא סבירים ואין לנו סיכוי להתמודד עם החברות הגדולות. 

בסוף 2022 הבנו שאנחנו חייבים לבצע התאמות לאתגרים הצפויים לנו, ו-2023 רק העצימה את המגמה הזו ולכן הבנו שעלינו להיות יוזמים יותר, ולא לחכות להזדמנויות ולמכרזים, רצינו לייצר יציבות ולהגמיש את עולם הפרויקטים שלנו. חיפשנו דרך לנצל את היתרונות של עולם השירותים ולמסד אותו בהסכמים ארוכי טווח. כשמגיעים לפרויקט כקבלן משנה, שירותי ההנדסה, הטכנולוגי והתפעול תלויים כמעט באופן מוחלט בצד שלישי ובגורמי מאקרו. וכאמור, חיפשנו מנגנון שיאפשר לנו תזרים נכון יותר ויציב יותר, עם הסכמים ארוכי טווח. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מדוע בחרתם לפצל את לודן? 

לגבי לודן, עקבנו אחריהם כשנה וחצי וידענו שההשתלטות שם היא מאתגרת, בעיקר כי לא היה שום גוף שהיה בעל שליטה מעל 25%, והצעת רכש יכולה להיחסם בקלות. באוגוסט 23 רכשנו 20% מלודן ולאחר מכן עשינו את הצעת רכש לציבור, ואחרי זה ביצענו עוד רכישה ממוסדים וממנכ״ל החברה וכך הגענו ל-44.99% ולשליטה. עוד לפני הרכישה, ראינו שמתבקש פה מהלך של פיצול של לודן-טק מתוך לודן הנדסה, בעיקר בגלל השוני המהותי בפעילות. 

לאחרונה אסא גלעדי, אבא שלי, מונה ליו"ר לודן, ובנוסף קלטנו את תת אלוף במיל' טל אהרון, שהיה ראש חטיבה טכנולוגיה ליבשה בצה"ל ומינינו אותו כמשנה למנכ״ל לודן. לודן-טק היא חברה עם חוזי שירות קבועים של מערכות כרטוס בתחבורה הציבורית, כלומר רכבת ישראל, אוטובוסים, רכבות קלות. להבדיל יש לה פעילות בשוק הבטחוני, עם ציודי בדיקה למערכות הגנה מתקדמות, ויש לנו ביקוש אדיר. אבל בסופו של דבר, לודן-טק היא חברת בת של לודן-הנדסה והיא מזוהה בטעות כחברה פרויקטלית-הנדסית, וככה גם השוק מתמחר אותה. 

הפיצול של לודן זה אירוע גדול ומי שיעשה תחשיב שיבדוק מה השווי של לודן-טק ולודן הנדסה אחרי הפיצול, יתקשה לפספס שיש כאן משהו שהוא 1+1=3.


מה לגבי הרכישה של קבוצת נתון ואיך זה משתלב בתכנית שלכם? 

עסקת קבוצת נתון זה מכפיל כוח מאוד משמעותי שלנו היום. ביצענו את הרכישה בידיעה שחזי נוראל יישאר בראש דירקטריון החברה. נתון יודעת לנהל מעין עיר אנכית ולאור הבנייה לגובה זהו צורך בסיסי ולא מותרות. בניגוד לערים "הרגילות" שבהם העירייה נותנת שירותים בתמורה לארנונה, במקרים של מגדלים בני 70 ו-80 קומות, חברת הניהול היא העירייה בפועל של אלפי דיירים. זהו מקצוע בפני עצמו וחזי נוראל הוא פנומן בתחום הזה. לקבוצת נתון יש רעב גדול לצמוח ולהתפתח וכל עוד ישראל ממשיכה לבנות לגובה בעיקר, יש פה מנוע צמיחה ארוך טווח, והפוטנציאל בתחום הזה הוא רב.


השוק אוהב את המהלך של לודן ומגיב אליו באופן חיובי, השאלה היא מדוע זה לא מתבטא במניה של ברנד, האם זו האנרגיה המתחדשת? שוק התשתיות עדיין מתקשה. מתי נראה את השינוי בברנד?

ברנד מדלוורת היום תהליכים שהתרחשו במשך שנתיים. ברנד מתמוחרת לפי ברנד הישנה, שהיתה קבלן משנה בפרויקטים. אני רואה את התמחור כאתגר זמני וכתקופת זמן קצרה עד שהמשקיעים יראו לאורך זמן את השינוי. 

בנוסף רצינו רכישה גדולה נוספת בעולמות השירותים, כמו שעשינו עכשיו ברכישה של נתון. 


מתי נוכל לראות את השינוי? מתי נראה את ההכנסות משירותים שתשפיע על השורה התחתונה?

אחרי השלמת עסקת נתון, התוצאות של נתון יאוחדו באופן מיידי עם ברנד וזה יעלה את השורה התחתונה, ועם הרכבת הקלה ועסקות בלעדיות בקו הירוק והסגול נראה גדילת נפח משמעותית. מי שמסתכל על קבוצת ברנד רואה כבר עכשיו את השינוי. מי שמסתכל על הדוחות הכספיים, לא יראה אותם עדיין. 


תוכל להרחיב לנו קצת על נתון, צמיחה, הכנסות ושווי?

נתון צומחת מדי שנה. ב-2024 , נתון הייתה עם הכנסות של 512 מיליון שקל, ועם EBITDA של 26 מיליון שקל, לעומת 2023, שבה נתון הייתה עם הכנסות של 450 מיליון, ו-EBITDA של 17 מיליון שקל. ככל שהולכים אחורה היסטורית, כך רואים צמיחה משנה לשנה.


ברנד עצמה, ללא חברות הבת, היא חברת תשתיות שבה עדיין אנחנו רואים שחיקה ורווחיות נמוכה, האם ישנו צפי להתאוששות בסקטור? ואיך אתם מושפעים מסביבת המאקרו הנוכחית? 

מגזר התשתיות עובד בסייקלים ואני מאמין שבקרוב כן יצאו הרבה פרויקטים לשוק. זו המגמה שזיהינו ב-2023, עוד לפני ה-7 באוקטובר ואני שמח שעשינו מהלכים מהירים שמפחיתים את התלות במחזוריות ומוכיחים את עצמם גם ב-2025. בנינו תמהיל שיתפקד היטב גם תחת אי ודאות, היות וגם במצב של אי ודאות קבוצת נתון תספק את אותם שירותים ניהול לדיירי מגדלים, אנשים עדיין ישתמשו בתחבורה הציבורית, ולהבדיל, הזרועות שלנו בחו"ל, למשל בהולנד, בלגיה ורומניה, יעבדו כרגיל, גם אם יהיו בישראל אתגרים.

ברנד היא כבר ממש לא רק קבוצת פרויקטים, אלא קבוצה שמייצרת ערך מתמשך, בטכנולוגיה, הנדסה ובשירותים, והכל הכל בהתקשרות ארוכות טווח. אנחנו מעריכים שייצר מיליארד וחצי שקל במהלך 2026 הוא מגוון ו-60 עד 70% מההכנסות שלנו יהיהו מעבודות שירות ולקוחות קבועים ושאר ההכנסות יגיעו מפרויקטים. בנוסף, 20% מהכנסות הקבוצה הם באירו, כדי להגיע לתמהיל מגוון וחזק שיעמוד גם בפני מצבי חירום, שלמדנו שעלולים להיות אירועים ארוכי טווח.


בואו נדבר רגע על השינוי אצל בעמדת המנכ״ל, האם העזיבה היא חלק מהמהלך האסטרטגי?

ירון היה ארבע וחצי שנים בחברה. ברנד כיום היא חברה שונה לחלוטין, גם בהיקפים שלה, גם בפעילויות שלה. וחשבנו שזה נכון, לבצע שינויים במעבר שלנו מחברה פרויקטלית לחברה שמספקת גם שירותים.


האם אתם עדיין ממשיכים לחפש חברות לרכישה, מקומות להתחזק בהם, להתרחב בהם?

בטוח המיידי לא. אנחנו צריכים לעכל את כל השינויים שאנחנו עושים. אנחנו בעיצומם של אירועים גדולים.  החברות שרכשנו הן חברות רוחיות וטובות בבסיסן ולא באנו לזעזע את המערכת. רצינו לשמר את ההנהלה הקיימת היות והן הסיבה שרכשנו את החברות הללו. אנחנו לא מתכננים לעשות בהן שינויים. אנחנו כן מתכננים לעבות את לודן הנדסה ואת לודן-טק. שלושת החברות, לודן-טק, לודן הנדסה וקבוצת נתון הם חברות חזקות עם הנהלה חזקה ועצמאית, ואנחנו דוחפים את החברות ביחד עם ההנהלה, ולא במקומה. לא קנינו חברות הפסדיות כדי לשנות אותם מהיסוד אלא חברות חזקות שאנחנו מאמינים בהן.


איך אתם רואים את העתיד של סולטרה? תחום האנרגיה המתחדשת, עדיין לא מביא את הבשורה כמו שחשבנו. אמנם היה בום בתחילת 2020-2021, אבל מאז עלו הריביות ועלויות המימון של הפרויקטים נהיו הרבה יותר משמעותיות וקשות. מה התכניות בהקשר סולטרה להצפת ערך?

לאחר המיזוג עם ברנד אנרגיה, סולטרה היא חברה עם צבר איכותי. יש לה פייפליין, יש לה פרויקטים שמתקרבים, וחלק במוכנות לבנייה (RTB). אין ספק ששוק האנרגיה המתחדשת השתנה בעיקר בגלל התמורות הכלכליות, ורפורמות שונות במדינות שונות. אנחנו מאמינים בערן ליטבק. ביכולות שלו ובניסיון שלו.

נכון שהמחירים השתנו אבל יש ערך באנרגיה המתחדשת. ההנהלה צריכה להיות מעורבת ולמצוא פרויקטים איכותיים שגם אם עלויות המכירה יעלו, עלויות הבניה ירדו ואז ניתן לקבל ערך רצוי. העבודה היא מול האקסל והוא זה שמכתיב את המהלכים והוא צריך להתיישר בסוף. הרוכשים של פרויקטים כאלה הם אנשים חכמים ומתוחכמים, והם מכירים את המחירים, והם יודעים כמה עולה לבנות מגה-ואט, ויודעים מה ההכנסות שלהם יהיו, והם משקללים את הכול ביחד ועל פי זה מחליטים על רכישת הפרויקט. 


לסיכום מציין לירן: "המצב הביטחוני עם איראן הוא דוגמה טובה לנכונות ההחלטה שלנו. בתקופות כאלה, שבהן מגבלות פיקוד העורף פוגעות בעסקים, בלודן וברנד עובדים בתפוקה של כ-90%, שתוך כמה ימים תעלה ל-98%. הפגיעה היחידה, ואני אומר אותה בגאווה - היא כתוצאה מהיעדרותם של משרתי מילואים. חברת נתון היא חברה קריטית בימים כאלה, והעבודה שם בתפוקה של 120%. מעבר להיותה חברה שמחויבת לשירות איכותי, היא מתנהלת בציונות אמיתית, בדגש על תמיכה ללקוחות ציבוריים. היא נותנת מעטפת ותמיכה ולוקחת על עצמה משימות שהן הרבה מעבר לתפקידה כחברת ניהול, גם בתמיכה אישית לדיירים במגדלים וגם ללקוחות, החל ממתן מענה מהיר ועד עזרה בדברים קטנים שחברות ניהול לא נוהגות לטפל בהם"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 19/06/2025 18:35
    הגב לתגובה זו
    מדובר בחברה נחמדים שמתמחים בקבלנות של הצבת עמודי חשמלהמיין ביזנס גרוע והכניסה לתחומים לא קשורים על בסיס הגדלת החוב בלי גב כלכלי רק יהרוס את העסקים הנרכשיםהמהלך הנחמד של משכורות העתק למקורבים ותשלום דמי השכירות לבעלי השליטה כמובן מהווה עוד סממן לחברה שתפקידה יהיה בעיקר לפרנס את הבית והאגו של בעלי השליטה
  • 2.
    נסחרת בחינם!!! (ל"ת)
    מנחם 17/06/2025 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דודי 17/06/2025 15:39
    הגב לתגובה זו
    למה אתם לא מתגמלים את המשקיעים
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.