מנכ"לית אל על מכרה מניות ב-8 מיליון שקל; ומה היה השכר שלה ב-2024?

מנכ"לית חברת התעופה, שהציגה שנת שיא בצל העובדה שחברות זרות רבות ביטלו את טיסותיהן לארץ, רשמה רווח של מעל 5 מיליון שקל לאחר שממשה יותר מחצי מהאופציות שניתנו לה; כמה קיבלו בכירי החברה בשנת 2024?

איתן גרסטנפלד | 17/03/2025 13:34 (6)

נושאים בכתבה אל על דוחות כספיים

דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על אל על 0.6% , היא אחת הסיבות המרכזיות לשינוי שעברה חברת התעופה בשנים האחרונות. המנכ"לית, שמנותה לפני פחות מ-3 שנים, הצליחה להוציא את החברה מהמשבר אליו נקלעה בתקופת הקורונה, והביאה אותה לרשום תוצאות שיא בשנה החולפת. כעת, היא מתחילה לקצור את חלק מהפירות, לאחר מימשה מניות בהיקף של 8 מיליון שקל.

על פי הדיווח של החברה, בן טל גננסיה מימשה יותר ממחצית מאופציות העובדים שברשות, ומיד מכרה אותם תמורת 8 מיליון שקל. בעקבות המכירה, היא רשמה רווח של 5.3 מיליון שקל, שכן מחיר המימוש של האופציות, שאותן קיבלה בסוף 2022, עמד על כ-3.9 שקל, בזמן שהיא מכרה אותן במחיר של 11.5 שקל למניה. עמרי כהן, המשנה למנכ"ל החברה, מכר גם הוא מניות בהיקף של כ-4 מיליון שקל, בזמן ששלמה נתן זפרני, סמנכ"ל הסחר מכר מניות בהיקף של 1.11 מיליון שקל.

לעיתים רבות, מכירה של מניות מצד בעלי תפקידים בחברה עשויה להדליק נורת אזהרה עבור משקיעים שחוששים מכך שהמנהלים חושבים שהתמחור של המניה מצדיק מכירה או מימוש חלקי. אך צריך גם לזכור שזכותם של המנהלים להיפגש מעת לעת עם הכסף, וזה לא בהכרח מעיד על האופן שבו הם תופסים את מחיר המניה. בכל אופן, לפחות חלק מהמשקיעים לא אהבו את המהלך ושלחו את המניה לירידות של כ-5% במהלך המסחר.

בשנת 2024 עמדו כלל התמלוגים של בן טל גננסיה על כ-6.5 מיליון שקל. שכרה של המנכ"לית אמנם עמד על כ-2.3 מיליון שקל, אך היא זכתה למענקים בהיקף של כ-3.6 מיליון שקל. בנוסף, היא קיבלה תשלום מבוסס מניות בהיקף של 580 אלף שקל (בעיקר אופציות). שכרו של עמקים בן צבי, יו"ר הדירקטוריון עמד בשנת 2024 על כ-5.4 מיליון שקל, ואילו שכרו של רונן גלפרין, מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד, שהודיע אתמול על סיום תפקידו, עמד על כ-4 מיליון שקל.

שכר הבכירים מגיע על רקע השנה החזקה אותה הציגה חברת התעופה, שנהתה בשנת 2024 מזינוק חד בהכנסות וברווחים, בעיקר הודות לעובדה שחברות זרות רבות ביטלו את הקווים לישראל. את הרבעון הרביעי עם גידול של 26% בהכנסות שעמדו על כ-678 מיליון דולר, לצד זינוק של יותר מפי 3 ברווח הנקי שעמד על כ-130 מיליון דולר. החברה צופה כי בשנת 2026 היא תתקרב להציג הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, שיגיעו בסוף העשור (2030) ל-4 מיליארד דולר.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
אריק 18/03/2025 17:34
הגב לתגובה זו
גברים מקבלים הטבות הקלות והנחות של אזרח ותיק בגיל 67. מנכלית אל על בגיל 62. חמש שנים לפני גברים. סחטנות פמיניסטית במיטבה.
5.
שלומי 18/03/2025 17:32
הגב לתגובה זו
לפי הנדסת השקרים הפמיניסטית כל הנשים מקופחות ומרוויחות פחות אבל מנכלית אל על דווקא מרוויחה יפה...
4.
יראן 17/03/2025 20:59
הגב לתגובה זו
ממליץ לה לממש את החצי השני כי כשהאוירה תרגע אל על לא תמשיך לעשוק לקוחות בכל מקרה ככל הנראה יצור חריף שהמזל שיחק לה ככל הנראה לעשוק ולגזול זה חלק מהאופי שלה נקווה שיהיה לה מספיק כסף מאחל לה כל טוב ושהכל ילך לתרופות .
3.
אנונימי 17/03/2025 14:18
הגב לתגובה זו
אל על הוכיחה בזמן המלחמה שהיא לא חברה ציונית כשניצלה את המצב וגבתה מחירי מאפיה סיציליאנית מהלקוחות שהיו חייבים לטוס. לציונות והכי בבית בעולם מסתבר אצל חברת הפח העלובה הזו יש מחירון בשקלים לציונות. והמנכלית העלובה חוגגת על חשבון הלקוחות הפראיירים שלהם.
2.
שחר 17/03/2025 14:12
הגב לתגובה זו
בואו להיות מנכל של חברה שכל המתחרים יוצאים מהשוק ב100% ולא בגלל ירידה בביקושים זה נקרא יותר מזל משכל.הדבר היחיד שהיה צריך לנהל בחברה הזאת בזמן הזה זה את המוניטין ואת זה הם עשו גרוע מאוד. מרבית הישראלים יזכרו להם את התקופה הזאת.
1.
לרון 17/03/2025 13:44
הגב לתגובה זו
הרבה היא לא תישאר שם!

צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות

הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר | 14/12/2025 10:47

נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן