מנכ"לית אל על מכרה מניות ב-8 מיליון שקל; ומה היה השכר שלה ב-2024?
דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על אל על 2% , היא אחת הסיבות המרכזיות לשינוי שעברה חברת התעופה בשנים האחרונות. המנכ"לית, שמנותה לפני פחות מ-3 שנים, הצליחה להוציא את החברה מהמשבר אליו נקלעה בתקופת הקורונה, והביאה אותה לרשום תוצאות שיא בשנה החולפת. כעת, היא מתחילה לקצור את חלק מהפירות, לאחר מימשה מניות בהיקף של 8 מיליון שקל.
על פי הדיווח של החברה, בן טל גננסיה מימשה יותר ממחצית מאופציות העובדים שברשות, ומיד מכרה אותם תמורת 8 מיליון שקל. בעקבות המכירה, היא רשמה רווח של 5.3 מיליון שקל, שכן מחיר המימוש של האופציות, שאותן קיבלה בסוף 2022, עמד על כ-3.9 שקל, בזמן שהיא מכרה אותן במחיר של 11.5 שקל למניה. עמרי כהן, המשנה למנכ"ל החברה, מכר גם הוא מניות בהיקף של כ-4 מיליון שקל, בזמן ששלמה נתן זפרני, סמנכ"ל הסחר מכר מניות בהיקף של 1.11 מיליון שקל.
לעיתים רבות, מכירה של מניות מצד בעלי תפקידים בחברה עשויה להדליק נורת אזהרה עבור משקיעים שחוששים מכך שהמנהלים חושבים שהתמחור של המניה מצדיק מכירה או מימוש
חלקי. אך צריך גם לזכור שזכותם של המנהלים להיפגש מעת לעת עם הכסף, וזה לא בהכרח מעיד על האופן שבו הם תופסים את מחיר המניה. בכל אופן, לפחות חלק מהמשקיעים לא אהבו את המהלך ושלחו את המניה לירידות של כ-5% במהלך המסחר.
בשנת 2024 עמדו כלל התמלוגים של בן טל גננסיה על כ-6.5 מיליון שקל. שכרה של המנכ"לית אמנם עמד על כ-2.3 מיליון שקל, אך היא זכתה למענקים בהיקף של כ-3.6 מיליון שקל. בנוסף, היא קיבלה תשלום מבוסס מניות בהיקף של 580 אלף שקל (בעיקר אופציות). שכרו של עמקים בן צבי, יו"ר הדירקטוריון עמד בשנת 2024 על כ-5.4 מיליון שקל, ואילו שכרו של רונן גלפרין, מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד, שהודיע אתמול על סיום תפקידו, עמד על כ-4 מיליון שקל.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שכר הבכירים מגיע על רקע השנה החזקה אותה הציגה חברת התעופה, שנהתה בשנת 2024 מזינוק חד בהכנסות וברווחים, בעיקר הודות לעובדה שחברות זרות רבות ביטלו את הקווים לישראל. את הרבעון הרביעי עם גידול של 26% בהכנסות שעמדו על כ-678 מיליון דולר, לצד זינוק של יותר מפי 3 ברווח הנקי שעמד על כ-130 מיליון דולר. החברה צופה כי בשנת 2026 היא תתקרב להציג הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, שיגיעו בסוף העשור (2030) ל-4 מיליארד דולר.
- 6.אריק 18/03/2025 17:34הגב לתגובה זוגברים מקבלים הטבות הקלות והנחות של אזרח ותיק בגיל 67. מנכלית אל על בגיל 62. חמש שנים לפני גברים. סחטנות פמיניסטית במיטבה.
- 5.שלומי 18/03/2025 17:32הגב לתגובה זולפי הנדסת השקרים הפמיניסטית כל הנשים מקופחות ומרוויחות פחות אבל מנכלית אל על דווקא מרוויחה יפה...
- 4.יראן 17/03/2025 20:59הגב לתגובה זוממליץ לה לממש את החצי השני כי כשהאוירה תרגע אל על לא תמשיך לעשוק לקוחות בכל מקרה ככל הנראה יצור חריף שהמזל שיחק לה ככל הנראה לעשוק ולגזול זה חלק מהאופי שלה נקווה שיהיה לה מספיק כסף מאחל לה כל טוב ושהכל ילך לתרופות .
- 3.אנונימי 17/03/2025 14:18הגב לתגובה זואל על הוכיחה בזמן המלחמה שהיא לא חברה ציונית כשניצלה את המצב וגבתה מחירי מאפיה סיציליאנית מהלקוחות שהיו חייבים לטוס. לציונות והכי בבית בעולם מסתבר אצל חברת הפח העלובה הזו יש מחירון בשקלים לציונות. והמנכלית העלובה חוגגת על חשבון הלקוחות הפראיירים שלהם.
- 2.שחר 17/03/2025 14:12הגב לתגובה זובואו להיות מנכל של חברה שכל המתחרים יוצאים מהשוק ב100% ולא בגלל ירידה בביקושים זה נקרא יותר מזל משכל.הדבר היחיד שהיה צריך לנהל בחברה הזאת בזמן הזה זה את המוניטין ואת זה הם עשו גרוע מאוד. מרבית הישראלים יזכרו להם את התקופה הזאת.
- 1.לרון 17/03/2025 13:44הגב לתגובה זוהרבה היא לא תישאר שם!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
