מנכ"לית אל על מכרה מניות ב-8 מיליון שקל; ומה היה השכר שלה ב-2024?
דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על אל על 1.38% , היא אחת הסיבות המרכזיות לשינוי שעברה חברת התעופה בשנים האחרונות. המנכ"לית, שמנותה לפני פחות מ-3 שנים, הצליחה להוציא את החברה מהמשבר אליו נקלעה בתקופת הקורונה, והביאה אותה לרשום תוצאות שיא בשנה החולפת. כעת, היא מתחילה לקצור את חלק מהפירות, לאחר מימשה מניות בהיקף של 8 מיליון שקל.
על פי הדיווח של החברה, בן טל גננסיה מימשה יותר ממחצית מאופציות העובדים שברשות, ומיד מכרה אותם תמורת 8 מיליון שקל. בעקבות המכירה, היא רשמה רווח של 5.3 מיליון שקל, שכן מחיר המימוש של האופציות, שאותן קיבלה בסוף 2022, עמד על כ-3.9 שקל, בזמן שהיא מכרה אותן במחיר של 11.5 שקל למניה. עמרי כהן, המשנה למנכ"ל החברה, מכר גם הוא מניות בהיקף של כ-4 מיליון שקל, בזמן ששלמה נתן זפרני, סמנכ"ל הסחר מכר מניות בהיקף של 1.11 מיליון שקל.
לעיתים רבות, מכירה של מניות מצד בעלי תפקידים בחברה עשויה להדליק נורת אזהרה עבור משקיעים שחוששים מכך שהמנהלים חושבים שהתמחור של המניה מצדיק מכירה או מימוש
חלקי. אך צריך גם לזכור שזכותם של המנהלים להיפגש מעת לעת עם הכסף, וזה לא בהכרח מעיד על האופן שבו הם תופסים את מחיר המניה. בכל אופן, לפחות חלק מהמשקיעים לא אהבו את המהלך ושלחו את המניה לירידות של כ-5% במהלך המסחר.
בשנת 2024 עמדו כלל התמלוגים של בן טל גננסיה על כ-6.5 מיליון שקל. שכרה של המנכ"לית אמנם עמד על כ-2.3 מיליון שקל, אך היא זכתה למענקים בהיקף של כ-3.6 מיליון שקל. בנוסף, היא קיבלה תשלום מבוסס מניות בהיקף של 580 אלף שקל (בעיקר אופציות). שכרו של עמקים בן צבי, יו"ר הדירקטוריון עמד בשנת 2024 על כ-5.4 מיליון שקל, ואילו שכרו של רונן גלפרין, מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד, שהודיע אתמול על סיום תפקידו, עמד על כ-4 מיליון שקל.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שכר הבכירים מגיע על רקע השנה החזקה אותה הציגה חברת התעופה, שנהתה בשנת 2024 מזינוק חד בהכנסות וברווחים, בעיקר הודות לעובדה שחברות זרות רבות ביטלו את הקווים לישראל. את הרבעון הרביעי עם גידול של 26% בהכנסות שעמדו על כ-678 מיליון דולר, לצד זינוק של יותר מפי 3 ברווח הנקי שעמד על כ-130 מיליון דולר. החברה צופה כי בשנת 2026 היא תתקרב להציג הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, שיגיעו בסוף העשור (2030) ל-4 מיליארד דולר.
- 6.אריק 18/03/2025 17:34הגב לתגובה זוגברים מקבלים הטבות הקלות והנחות של אזרח ותיק בגיל 67. מנכלית אל על בגיל 62. חמש שנים לפני גברים. סחטנות פמיניסטית במיטבה.
- 5.שלומי 18/03/2025 17:32הגב לתגובה זולפי הנדסת השקרים הפמיניסטית כל הנשים מקופחות ומרוויחות פחות אבל מנכלית אל על דווקא מרוויחה יפה...
- 4.יראן 17/03/2025 20:59הגב לתגובה זוממליץ לה לממש את החצי השני כי כשהאוירה תרגע אל על לא תמשיך לעשוק לקוחות בכל מקרה ככל הנראה יצור חריף שהמזל שיחק לה ככל הנראה לעשוק ולגזול זה חלק מהאופי שלה נקווה שיהיה לה מספיק כסף מאחל לה כל טוב ושהכל ילך לתרופות .
- 3.אנונימי 17/03/2025 14:18הגב לתגובה זואל על הוכיחה בזמן המלחמה שהיא לא חברה ציונית כשניצלה את המצב וגבתה מחירי מאפיה סיציליאנית מהלקוחות שהיו חייבים לטוס. לציונות והכי בבית בעולם מסתבר אצל חברת הפח העלובה הזו יש מחירון בשקלים לציונות. והמנכלית העלובה חוגגת על חשבון הלקוחות הפראיירים שלהם.
- 2.שחר 17/03/2025 14:12הגב לתגובה זובואו להיות מנכל של חברה שכל המתחרים יוצאים מהשוק ב100% ולא בגלל ירידה בביקושים זה נקרא יותר מזל משכל.הדבר היחיד שהיה צריך לנהל בחברה הזאת בזמן הזה זה את המוניטין ואת זה הם עשו גרוע מאוד. מרבית הישראלים יזכרו להם את התקופה הזאת.
- 1.לרון 17/03/2025 13:44הגב לתגובה זוהרבה היא לא תישאר שם!
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאוריון מזנקת 14% סוגת ב-6.6%, ארית 5% - ת״א ביטוח מוסיף 2%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש; שער הדולר הרציף יציב על 3.22 שקלים
התמתנות במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 עולה כ-0.1%, בעוד ת״א 90 עולה בשיעור דומה 0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים פותח בחוזקה וממשיך את המומנטום החיובי, ת״א בנקים מוסיף 1.2% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2%.
אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק כמעט 150% מתחילת השנה ובכ-164% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד,
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון איילון 1.87% מזנקת גם היום, מתחילת השנה היא קפצה ביותר מ-240%, הפניקס הפניקס 1.49% מנורה מנורה מב החז 2.13% כלל ככלל עסקי ביטוח 1.9% והראל הראל השקעות 2.02% הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה. כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.5 למגדל ועד 2.8 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק. גם מעבר לים לא מתכחשים למה שעבר על הסקטור ואנחנו רואים לאחרונה גל של העלאות דירוגים לחברות הביטוח שמציב אותן מעל דירוג האשראי של הבנקים.
