דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף
דוחות

מנכ"לית אל על מכרה מניות ב-8 מיליון שקל; ומה היה השכר שלה ב-2024?

מנכ"לית חברת התעופה, שהציגה שנת שיא בצל העובדה שחברות זרות רבות ביטלו את טיסותיהן לארץ, רשמה רווח של מעל 5 מיליון שקל לאחר שממשה יותר מחצי מהאופציות שניתנו לה; כמה קיבלו בכירי החברה בשנת 2024? 
איתן גרסטנפלד | (6)

דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על אל על 6.78% ,  היא אחת הסיבות המרכזיות לשינוי שעברה חברת התעופה בשנים האחרונות. המנכ"לית, שמנותה לפני פחות מ-3 שנים, הצליחה להוציא את החברה מהמשבר אליו נקלעה בתקופת הקורונה, והביאה אותה לרשום תוצאות שיא בשנה החולפת. כעת, היא מתחילה לקצור את חלק מהפירות, לאחר מימשה מניות בהיקף של 8 מיליון שקל.


על פי הדיווח של החברה, בן טל גננסיה מימשה יותר ממחצית מאופציות העובדים שברשות, ומיד מכרה אותם תמורת 8 מיליון שקל. בעקבות המכירה, היא רשמה רווח של 5.3 מיליון שקל, שכן מחיר המימוש של האופציות, שאותן קיבלה בסוף 2022, עמד על כ-3.9 שקל, בזמן שהיא מכרה אותן במחיר של 11.5 שקל למניה. עמרי כהן, המשנה למנכ"ל החברה, מכר גם הוא מניות בהיקף של כ-4 מיליון שקל, בזמן ששלמה נתן זפרני, סמנכ"ל הסחר מכר מניות בהיקף של 1.11 מיליון שקל.


לעיתים רבות, מכירה של מניות מצד בעלי תפקידים בחברה עשויה להדליק נורת אזהרה עבור משקיעים שחוששים מכך שהמנהלים חושבים שהתמחור של המניה מצדיק מכירה או מימוש חלקי. אך צריך גם לזכור שזכותם של המנהלים להיפגש מעת לעת עם הכסף, וזה לא בהכרח מעיד על האופן שבו הם תופסים את מחיר המניה. בכל אופן, לפחות חלק מהמשקיעים לא אהבו את המהלך ושלחו את המניה לירידות של כ-5% במהלך המסחר. 


בשנת 2024 עמדו כלל התמלוגים של בן טל גננסיה על כ-6.5 מיליון שקל. שכרה של המנכ"לית אמנם עמד על כ-2.3 מיליון שקל, אך היא זכתה למענקים בהיקף של כ-3.6 מיליון שקל. בנוסף, היא קיבלה תשלום מבוסס מניות בהיקף של 580 אלף שקל (בעיקר אופציות). שכרו של עמקים בן צבי, יו"ר הדירקטוריון עמד בשנת 2024 על כ-5.4 מיליון שקל, ואילו שכרו של רונן גלפרין, מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד, שהודיע אתמול על סיום תפקידו, עמד על כ-4 מיליון שקל.


שכר הבכירים מגיע על רקע השנה החזקה אותה הציגה חברת התעופה, שנהתה בשנת 2024 מזינוק חד בהכנסות וברווחים, בעיקר הודות לעובדה שחברות זרות רבות ביטלו את הקווים לישראל. את הרבעון הרביעי עם גידול של 26% בהכנסות שעמדו על כ-678 מיליון דולר, לצד זינוק של יותר מפי 3 ברווח הנקי שעמד על כ-130 מיליון דולר. החברה צופה כי בשנת 2026 היא תתקרב להציג הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, שיגיעו בסוף העשור (2030) ל-4 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אריק 18/03/2025 17:34
    הגב לתגובה זו
    גברים מקבלים הטבות הקלות והנחות של אזרח ותיק בגיל 67. מנכלית אל על בגיל 62. חמש שנים לפני גברים. סחטנות פמיניסטית במיטבה.
  • 5.
    שלומי 18/03/2025 17:32
    הגב לתגובה זו
    לפי הנדסת השקרים הפמיניסטית כל הנשים מקופחות ומרוויחות פחות אבל מנכלית אל על דווקא מרוויחה יפה...
  • 4.
    יראן 17/03/2025 20:59
    הגב לתגובה זו
    ממליץ לה לממש את החצי השני כי כשהאוירה תרגע אל על לא תמשיך לעשוק לקוחות בכל מקרה ככל הנראה יצור חריף שהמזל שיחק לה ככל הנראה לעשוק ולגזול זה חלק מהאופי שלה נקווה שיהיה לה מספיק כסף מאחל לה כל טוב ושהכל ילך לתרופות .
  • 3.
    אנונימי 17/03/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
    אל על הוכיחה בזמן המלחמה שהיא לא חברה ציונית כשניצלה את המצב וגבתה מחירי מאפיה סיציליאנית מהלקוחות שהיו חייבים לטוס. לציונות והכי בבית בעולם מסתבר אצל חברת הפח העלובה הזו יש מחירון בשקלים לציונות. והמנכלית העלובה חוגגת על חשבון הלקוחות הפראיירים שלהם.
  • 2.
    שחר 17/03/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
    בואו להיות מנכל של חברה שכל המתחרים יוצאים מהשוק ב100% ולא בגלל ירידה בביקושים זה נקרא יותר מזל משכל.הדבר היחיד שהיה צריך לנהל בחברה הזאת בזמן הזה זה את המוניטין ואת זה הם עשו גרוע מאוד. מרבית הישראלים יזכרו להם את התקופה הזאת.
  • 1.
    לרון 17/03/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    הרבה היא לא תישאר שם!
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.