מנכ"לית אל על מכרה מניות ב-8 מיליון שקל; ומה היה השכר שלה ב-2024?
דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על אל על -0.78% , היא אחת הסיבות המרכזיות לשינוי שעברה חברת התעופה בשנים האחרונות. המנכ"לית, שמנותה לפני פחות מ-3 שנים, הצליחה להוציא את החברה מהמשבר אליו נקלעה בתקופת הקורונה, והביאה אותה לרשום תוצאות שיא בשנה החולפת. כעת, היא מתחילה לקצור את חלק מהפירות, לאחר מימשה מניות בהיקף של 8 מיליון שקל.
על פי הדיווח של החברה, בן טל גננסיה מימשה יותר ממחצית מאופציות העובדים שברשות, ומיד מכרה אותם תמורת 8 מיליון שקל. בעקבות המכירה, היא רשמה רווח של 5.3 מיליון שקל, שכן מחיר המימוש של האופציות, שאותן קיבלה בסוף 2022, עמד על כ-3.9 שקל, בזמן שהיא מכרה אותן במחיר של 11.5 שקל למניה. עמרי כהן, המשנה למנכ"ל החברה, מכר גם הוא מניות בהיקף של כ-4 מיליון שקל, בזמן ששלמה נתן זפרני, סמנכ"ל הסחר מכר מניות בהיקף של 1.11 מיליון שקל.
לעיתים רבות, מכירה של מניות מצד בעלי תפקידים בחברה עשויה להדליק נורת אזהרה עבור משקיעים שחוששים מכך שהמנהלים חושבים שהתמחור של המניה מצדיק מכירה או מימוש
חלקי. אך צריך גם לזכור שזכותם של המנהלים להיפגש מעת לעת עם הכסף, וזה לא בהכרח מעיד על האופן שבו הם תופסים את מחיר המניה. בכל אופן, לפחות חלק מהמשקיעים לא אהבו את המהלך ושלחו את המניה לירידות של כ-5% במהלך המסחר.
בשנת 2024 עמדו כלל התמלוגים של בן טל גננסיה על כ-6.5 מיליון שקל. שכרה של המנכ"לית אמנם עמד על כ-2.3 מיליון שקל, אך היא זכתה למענקים בהיקף של כ-3.6 מיליון שקל. בנוסף, היא קיבלה תשלום מבוסס מניות בהיקף של 580 אלף שקל (בעיקר אופציות). שכרו של עמקים בן צבי, יו"ר הדירקטוריון עמד בשנת 2024 על כ-5.4 מיליון שקל, ואילו שכרו של רונן גלפרין, מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד, שהודיע אתמול על סיום תפקידו, עמד על כ-4 מיליון שקל.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שכר הבכירים מגיע על רקע השנה החזקה אותה הציגה חברת התעופה, שנהתה בשנת 2024 מזינוק חד בהכנסות וברווחים, בעיקר הודות לעובדה שחברות זרות רבות ביטלו את הקווים לישראל. את הרבעון הרביעי עם גידול של 26% בהכנסות שעמדו על כ-678 מיליון דולר, לצד זינוק של יותר מפי 3 ברווח הנקי שעמד על כ-130 מיליון דולר. החברה צופה כי בשנת 2026 היא תתקרב להציג הכנסות של 3.4 מיליארד דולר, שיגיעו בסוף העשור (2030) ל-4 מיליארד דולר.
- 6.אריק 18/03/2025 17:34הגב לתגובה זוגברים מקבלים הטבות הקלות והנחות של אזרח ותיק בגיל 67. מנכלית אל על בגיל 62. חמש שנים לפני גברים. סחטנות פמיניסטית במיטבה.
- 5.שלומי 18/03/2025 17:32הגב לתגובה זולפי הנדסת השקרים הפמיניסטית כל הנשים מקופחות ומרוויחות פחות אבל מנכלית אל על דווקא מרוויחה יפה...
- 4.יראן 17/03/2025 20:59הגב לתגובה זוממליץ לה לממש את החצי השני כי כשהאוירה תרגע אל על לא תמשיך לעשוק לקוחות בכל מקרה ככל הנראה יצור חריף שהמזל שיחק לה ככל הנראה לעשוק ולגזול זה חלק מהאופי שלה נקווה שיהיה לה מספיק כסף מאחל לה כל טוב ושהכל ילך לתרופות .
- 3.אנונימי 17/03/2025 14:18הגב לתגובה זואל על הוכיחה בזמן המלחמה שהיא לא חברה ציונית כשניצלה את המצב וגבתה מחירי מאפיה סיציליאנית מהלקוחות שהיו חייבים לטוס. לציונות והכי בבית בעולם מסתבר אצל חברת הפח העלובה הזו יש מחירון בשקלים לציונות. והמנכלית העלובה חוגגת על חשבון הלקוחות הפראיירים שלהם.
- 2.שחר 17/03/2025 14:12הגב לתגובה זובואו להיות מנכל של חברה שכל המתחרים יוצאים מהשוק ב100% ולא בגלל ירידה בביקושים זה נקרא יותר מזל משכל.הדבר היחיד שהיה צריך לנהל בחברה הזאת בזמן הזה זה את המוניטין ואת זה הם עשו גרוע מאוד. מרבית הישראלים יזכרו להם את התקופה הזאת.
- 1.לרון 17/03/2025 13:44הגב לתגובה זוהרבה היא לא תישאר שם!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.3% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת
עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.
נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל. "הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי." במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון." - "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפורמה בדיווחי החברות יוצאת לדרך כבר ב-2026: ד"וח הדירקטוריון המלא לצד תיאור עסקי התאגיד והדוחות עצמם ופרטים נוספים על תאגיד הם כמות בלתי נתפסת של מידע חלקו לא רלבנטי, חלקו חוזר על עצמו. מדובר על מאות עמודים שמתקבלים בדוח השנתי, וגם המשקיעים הרציניים ביותר, לא באמת קוראים את כל הדוח. רשות ניירות רוצה לעשות בו סדר. הבעיה היחידה היא שלפעמים כשמצמצמים "זורקים" בלי לשים לב מידע חשוב על הדרך. בגישה הקיימת הוחלט שכל המוסיף הרי זה משובח. זו גישה בעיתית, אבל לפחות לחרוצים יש יכולת לקבל את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה ולצורך הבנת העסק. כעת, בגישה החדשה, ירדו סעיפים ויהיה מיקוד, אבל בדרך אנחנו עלולים לאבד מידע חשוב.
