רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ

בגלל "תקלה טכנית" - אירודרום לא סיפרה למשקיעים שההזמנה בוטלה

אחרי שציינה כי היא מעריכה שהלקוח הממשלתי יצמצם את ההזמנה הגדולה, היום אירודרום מדווחת שההודעה אכן התקבלה, אם כי נייר ההזמנה המעודכן התקבל רק בסוף השבוע שעבר עקב תקלה טכנית; המניה נופלת

רוי שיינמן | (3)

אירודרום אירודרום קבוצה 1.38%   דיווחה לפני כמה חודשים על הזמנה ענקית מלקוח ביטחוני לאספקת רחפנים בהיקף של כ-73 מיליון שקל ואנחנו הרמנו גבה כבר אז - שאלנו מה הקשר של החברה לאסקפת רחפנים, שאלנו את עצמנו גם במידה וההזמנה אכן אמיתית למה שאירודרום תבצע מיזוג עם חברה אמריקאית לפי שווי נמוך יחסית להזמנה הזו.


בחודש שעבר החברה דיווחה שהיא מעריכה שהלקוח יודיע על צמצום ההזמנה והמניה צללה. על בסיס מה היא העריכה זאת? לא ברור, אבל היום היא מודיעה שההודעה הרשמית נמסרה לה ב-4.3. למה החברה לא דיווחה אז? כי לטענתה ההודעה התקבלה בלי סכום ונייר הזמנה מעודכן, שעקב "תקלה טכנית" הגיע רק בסוף השבוע שעבר.


קריאה חשובה:

>> אירודרום מרחפת לארה"ב - האם עסקת המיזוג היא פלופ או סיפור אמיתי?

>> אירודרום הודיעה על הזמנה מחייבת בהיקף של 73 מיליון שקל במסגרת המכרז הממשלתי

>> היא פועלת בשוק הכי חם, אז למה המניה מאכזבת?



כזכור, מדובר על הזמנה בסך 73.6 מיליון שקל כחלק מהסכם מסגרת של עד 137 מיליון שקל שלחברה יש עם הלקוח הממשלתי. החברה לא מסרה באיזה סכום צומצמה ההזמנה אך בעבר דיווחה כי היא מעריכה שהלקוח יצמצם את רובה או כולה.


סימני השאלה סביב אירודרום

אירודרום פועלת באחד התחומים הכי חמים בשנה וחצי-שנתיים האחרונות. על פניו היא הייתה אמורה לטוס למעלה אבל זה לא קורה. הפעילות שלה שהתבססה על מתן שירותים לחברות הלך והתכווץ והיא עברה לאספקת רחפנים, למרות שאין לה שום ניסיון שם. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


כאמור ההזמנה הגדולה הייתה תמוהה כשלעצמה, לא היה ברור איך אירודרום תספק אותה כי אין לה כסף, מה שהפך את הידיעה הבאה לתמוהה עוד יותר - אירודרום דיווחה שתרכוש חברת רחפנים אמריקנית בשווי של לפחות 32 מיליון דולר. כן 32 מיליון דולר, בערך 117 מיליון שקל, נכון לסוף המחצית השנייה של השנה היו לה קצת פחות מ-9 מיליון שקל במזומנים ופקדונות.


מעבר לפער האדיר בין הקופה של אירודרום לסכומים המדוברים, נניח שההזמנה אמיתית, 137 מיליון שקל בדרך לאירודרום, למה ללכת ולרכוש חברה בסכום כה גדול? או שההזמנה לא אמיתית, או שהיא למוצרים שאין ביכולת החברה בכלל לייצר, לכן היא צריכה לרכוש חברה שכן מייצרת אותם. יכול להיות שהלקוח הבטחוני הבין את זה ולכן הוא בחר לקחת צעד אחורה. 


לא ברור כמה מתוך הסכום בוטל. אירודרום בכל מקרה כבר קיבלה 11 מיליון שקל בגין מוצרים שהיא כבר סיפקה, אבל שאר הסכום עד ל-73.6 מיליון שקל מוטל בספק, והפער על ל-137 מיליון שקל שכלולים בהסכם המסגרת גם כן לא בטוח יגיעו.


לסימני השאלה האלה תוסיפו את מה שקורה בהנהלה - בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה. הן כתבו בעיקר על הפערים הגודלים בין פוטנציאל החברה לבין היכולת של ההנהלה לממש אותו. 


נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 16/03/2025 21:21
    הגב לתגובה זו
    כל חברה שרק עננה של מאית ביטחון קשור בה צריך לקדם את התעשיה בישראל. עוד עובדים עוד יצוא. לקחו חוזה לא לקחו חוזה זה תחום שחיוני למדינה שיהיו וכמה שיותר.
  • 2.
    שומר נפשו ירחק מהם! (ל"ת)
    אנונימי 16/03/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    מהמשקיעים ואלו שידעו מכרו ומכרו...עוד חוזר הניגון.כל פעם מחדש הגועל נפש הישראלי עושה נזקים לציבור התמים....אל תשקיעו בחברות כאלה.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.