רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ

בגלל "תקלה טכנית" - אירודרום לא סיפרה למשקיעים שההזמנה בוטלה

אחרי שציינה כי היא מעריכה שהלקוח הממשלתי יצמצם את ההזמנה הגדולה, היום אירודרום מדווחת שההודעה אכן התקבלה, אם כי נייר ההזמנה המעודכן התקבל רק בסוף השבוע שעבר עקב תקלה טכנית; המניה נופלת

רוי שיינמן | (3)

אירודרום אירודרום קבוצה -2.5%   דיווחה לפני כמה חודשים על הזמנה ענקית מלקוח ביטחוני לאספקת רחפנים בהיקף של כ-73 מיליון שקל ואנחנו הרמנו גבה כבר אז - שאלנו מה הקשר של החברה לאסקפת רחפנים, שאלנו את עצמנו גם במידה וההזמנה אכן אמיתית למה שאירודרום תבצע מיזוג עם חברה אמריקאית לפי שווי נמוך יחסית להזמנה הזו.


בחודש שעבר החברה דיווחה שהיא מעריכה שהלקוח יודיע על צמצום ההזמנה והמניה צללה. על בסיס מה היא העריכה זאת? לא ברור, אבל היום היא מודיעה שההודעה הרשמית נמסרה לה ב-4.3. למה החברה לא דיווחה אז? כי לטענתה ההודעה התקבלה בלי סכום ונייר הזמנה מעודכן, שעקב "תקלה טכנית" הגיע רק בסוף השבוע שעבר.


קריאה חשובה:

>> אירודרום מרחפת לארה"ב - האם עסקת המיזוג היא פלופ או סיפור אמיתי?

>> אירודרום הודיעה על הזמנה מחייבת בהיקף של 73 מיליון שקל במסגרת המכרז הממשלתי

>> היא פועלת בשוק הכי חם, אז למה המניה מאכזבת?



כזכור, מדובר על הזמנה בסך 73.6 מיליון שקל כחלק מהסכם מסגרת של עד 137 מיליון שקל שלחברה יש עם הלקוח הממשלתי. החברה לא מסרה באיזה סכום צומצמה ההזמנה אך בעבר דיווחה כי היא מעריכה שהלקוח יצמצם את רובה או כולה.


סימני השאלה סביב אירודרום

אירודרום פועלת באחד התחומים הכי חמים בשנה וחצי-שנתיים האחרונות. על פניו היא הייתה אמורה לטוס למעלה אבל זה לא קורה. הפעילות שלה שהתבססה על מתן שירותים לחברות הלך והתכווץ והיא עברה לאספקת רחפנים, למרות שאין לה שום ניסיון שם. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


כאמור ההזמנה הגדולה הייתה תמוהה כשלעצמה, לא היה ברור איך אירודרום תספק אותה כי אין לה כסף, מה שהפך את הידיעה הבאה לתמוהה עוד יותר - אירודרום דיווחה שתרכוש חברת רחפנים אמריקנית בשווי של לפחות 32 מיליון דולר. כן 32 מיליון דולר, בערך 117 מיליון שקל, נכון לסוף המחצית השנייה של השנה היו לה קצת פחות מ-9 מיליון שקל במזומנים ופקדונות.


מעבר לפער האדיר בין הקופה של אירודרום לסכומים המדוברים, נניח שההזמנה אמיתית, 137 מיליון שקל בדרך לאירודרום, למה ללכת ולרכוש חברה בסכום כה גדול? או שההזמנה לא אמיתית, או שהיא למוצרים שאין ביכולת החברה בכלל לייצר, לכן היא צריכה לרכוש חברה שכן מייצרת אותם. יכול להיות שהלקוח הבטחוני הבין את זה ולכן הוא בחר לקחת צעד אחורה. 


לא ברור כמה מתוך הסכום בוטל. אירודרום בכל מקרה כבר קיבלה 11 מיליון שקל בגין מוצרים שהיא כבר סיפקה, אבל שאר הסכום עד ל-73.6 מיליון שקל מוטל בספק, והפער על ל-137 מיליון שקל שכלולים בהסכם המסגרת גם כן לא בטוח יגיעו.


לסימני השאלה האלה תוסיפו את מה שקורה בהנהלה - בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה. הן כתבו בעיקר על הפערים הגודלים בין פוטנציאל החברה לבין היכולת של ההנהלה לממש אותו. 


נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 16/03/2025 21:21
    הגב לתגובה זו
    כל חברה שרק עננה של מאית ביטחון קשור בה צריך לקדם את התעשיה בישראל. עוד עובדים עוד יצוא. לקחו חוזה לא לקחו חוזה זה תחום שחיוני למדינה שיהיו וכמה שיותר.
  • 2.
    שומר נפשו ירחק מהם! (ל"ת)
    אנונימי 16/03/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    מהמשקיעים ואלו שידעו מכרו ומכרו...עוד חוזר הניגון.כל פעם מחדש הגועל נפש הישראלי עושה נזקים לציבור התמים....אל תשקיעו בחברות כאלה.
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.02%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.