מנכ"ל אנרג'יקס: "עוד שנתיים נהיה חברה בסדר גודל אחר"
אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס, על הכניסה לליטא: "משק החשמל מזכיר לנו מאוד את המשק בפולין כשנכנסנו אליו, אנחנו צופים עלייה במחירים בהמשך גם שם, אני לא פוסל הרחבה של הפעילות שם"; על הפעילות בארה"ב תחת הממשל החדש: "אני מאמין שהעובדה שיש לנו פאנלים אמריקאיים בזכות First Solar תתן לנו עדיפות בשוק"
מניית אנרג'יקס אנרג'יקס 0.84% נפלה אתמול בכ-7% לשווי של 5.93 מיליארד שקל אחרי שסיפקה תחזית מאכזבת ל-2025. ב-2022 החברה חתמה בפולין על הסכמים שיקבעו את המחירים שהיא תקבל עבור החשמל שהיא מוכרת. המחירים אז היו גבוהים אז אנרג'יקס נהנתה כי מאז המחירים ירדו. עכשיו ההסכמים האלה נגמרו וזה שווה לאנרג'יקס 150 מיליון שקל פחות בהכנסות ל-2025, 130 מיליון שקל מההסכמים עצמים ועוד 20 מיליון בגלל שער הזלוטי. זה היה ידוע כאמור אבל כפי שאומר מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, זה כנראה הפתיע כמה אנשים.
התחזית משפיעה על המשקיעים עד כדי כך שנראה שהם כמעט ולא מייחסים חשיבות לרכישה של אנרג'יקס והתחזיות הנוספות. לצד הדוחות החברה דיווחה על כניסתה לליטא עם רכישת פרויקט משולב רוח וסולארי בהיקף גדול של כ-470 MW: "אני רואה בליטא לא מעט סממנים שראינו גם בראשית הדרך בפולין, זה שוק שמאוד מרגש אותנו", אומר לוינגר על הפוטנציאל במדינה.
החברה גם ציינה כי היא צופה הכפלה של ההספק המחובר עד לסוף שנת 2026, עד לסוף 2025 אנרג'יקס צפויה לחבר פרויקטים שיביאו אותה להספק של כ-2 GW, והיא צופה שעד סוף 2026 היא כבר תגיע ל-4 GW: "כ-1.5 ג'יגה וואט כב רנמצא בהיערכות להקמה, ואת 500 MW הנוספים נשיג דרך רכישות ודרך ייזום" אומר לוינגר, אנחנו כבר במו"מ לרכישה של 180 MW באוהיו, ארה"ב". הגידול הזה יתורגם, לדברי החברה, להכנסות של כ-2.2 מיליארד שקל ב-2027, לעומת הכנסות צפויות של כ-825 מיליון שקל (אמצע טווח) ב-2025.
לוינגר גם סיפר על הפעילות של החברה בארה"ב תחת הממשל החדש ושיתופי הפעולה שלדעתו מקנים לחברה יתרון - הראשון הוא שיתוף פעולה עם הענקית האמריקאית First Solar, שעוזרת לחברה להתחבר למנטרת ה"מיוצר בארה"ב" שהממשל מנסה להוביל, והשנייה היא השותפות ארוכת הטווח עם גוגל, שהתחייבה לא רק לרכוש ממנסה חשמל אלא גם להיות שותפת מס, מה שמקל על אנרג'יקס בהשגת ההון העצמי לפרויקטים.
- אנרג'יקס: ההכנסות ברבעון ירדו ב-26%; הרווח ירד ב-47%
- אנרג'יקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-71%; צופה ירידה ב-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך תיראה 2025? יכול להרחיב על הירידה בפעילות בפולין?
"הרבעון הרביעי היה כמו שציפינו. סיימנו את השנה עם הכנסות של כ-898 מיליון שקל. נתנו את התחזית שלנו ל-2025 בה אנחנו מראים המשך צמיחה בישראל וכמובן בארה"ב שהיא מנוע צמיחה חזק, אבל גם את הירידה של כ-150 מיליון שקל בפולין (כולל הירידה בזלוטי), זה נובע בעיקרון מהעובדה שב-2022 עשינו מהלך משמעותי של גידור מחירי החשמל בשיא שהיה באירופה באותה תקופה. הצלחנו לגדר מחירי חשמל גבוהים ממחירי השוק ל-2022-2024, נהננו מהכנסות עודפות בשנים האלה כתוצאה מהסכמים שעשינו בעיתוי הנכון. ב-2025 מסתיימים העסקאות האלה וחוזרים למחירי השוק שהם נמוכים יותר. קיווינו שב-2024 יהיו לנו יותר התקנות שיפצו על הירידה הזו, אבל בגדול הירידה זו הייתה צפויה, עם זאת, כנראה שהיא עדיין הפתיעה חלק מהאנשים".
דיווחתם על רכישה גדולה בליטא, איך אתם רואים את הטריטוריה הזו?
"אנחנו מאוד ממוקדים בפעילות שלנו ואנחנו בהגדרה לא עושים עסקאות אופורטוניסטיות, אנחנו נכנסים לטריטוריות בקפידה. מבחינתנו הפעילות בליטא היא הרחבה של הפעילות בפולין. הפרויקט הזה יותר קרוב למשרדים בורשה מאשר פרויקט הרוח שלנו בפולין. אנחנו מסתכלים על המדינות הבלטיות כבר תקופה ולשמחתנו מצאנו את האפשרות לרכוש את הפרויקט הגדול ביותר בליטא, שמשלב שתי אהבות שלנו, סולארי ורוח. את כל בדיקת הנאותות ביצע הצוות בפולין. מי שיוביל את ההקמה זה אותו צוות בשילוב של קבלנים מליטא ומפולין. כשאנחנו מנתחים את משק החשמל בליטא אני אישית רואה לא מעט סממנים שמזכירים את ההשקעה בפולין. זה נדבך מאוד משמעותי בפורטפוליו ההכנסות. ליטא היא לא מדינה גדולה, אבל משנת 2004 היא בנאט"ו, היא יחסית מפותחת, וב-2009 הם סגרו את תחנת הכוח הגרעינית שסיפקה 80% מצריכת האנרגיה במדינה.
הם נתקלו בבעיית חשמל מאוד לא פשוטה. כיום בליטא מייבאים 50% מהחשמל ממדינות שכנות - הבלטיות, הנורדיות ופולין. כרגע יש ביקוש מאוד חזק לחשמל בליטא ולכן ההערכה שפרויקט כזה יצפה לביקוש משמעותי לחשמל, כשעל זה צריך להוסיף - את המחסור בחשמל הם ניסו לפתור על ידי תחנות כוח במחזור משולב מבססות גז, אבל בפברואר הם ניתקו את חיבור הגז מרוסיה, וזה מייצר עוד לחץ על הביקוש לחשמל. אנחנו צופים שתהיה עלייה במחירי החשמל גם שם בהמשך".
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
יהיו לכם עוד פרויקטים שם?
"אני לא פוסל אפשרות הרחבה של הפעילות בליטא, מבחינתנו זו הרחבה של הפעילות של הסניף הפולני. אני מאמין שנרכוש פרויקטים בשלבי ייזום כאלה או אחרים".
איך הממשל החדש בארה"ב משפיע עליכם?
"אין ספק שיש חוסר ודאות ביחס לממשל החדש ולא רק באנרגיות מתחדשות. חוסר הודאות הזה מצד אחד מהווה אתגר ומצד שני הזדמנות. יש דבר אחד שהוא ברור - יש רצון של הממשל הקיים לעודד צמיחה אמריקאית. זה מאוד חשוב וזה נותן לנו יתרון, מאחר ואנחנו בשיתוף פעולה אסטרטגי עם First Solar, אנחנו מעריכים שהעובדה שלנו יש פאנלים מיוצרים בארה"ב תתן לנו עדיפות בשוק. אנחנו כבר רואים את זה. כשאין לך ציוד אמריקאי קשה מאוד להתקדם בפרויקטים. אף בנק לא ייקח סיכון של לקנות פאנל מאסיה למשל. מי שנותן את הטון זה הגופים הפיננסים - כשרואים שהם מתקדמים איתנו במלוא הכוח, אז מבינים שאולי יש חוסר ודאות בשוק, אבל שמבחינתם כל עוד יש ייצור אמריקאי בתמונה אפשר להמשיך".
מה משפיע עליכם יותר, הממשל או הריבית?
"אני חושב שהריבית יותר משפיעה. זה הכלכליות של הפרויקטים".
מה היתרון שלכם בארה"ב?
"נכנסנו לוירג'יניה כבר ב-2016 אז אנחנו בין השחקנים הראשונים שנמצאים על רשת PJM, אחת מהרשתות הגדולות בארה"ב. יש לנו א היכולת להוביל פרויקט מא' עד ת'. אנחנו גם יזם, גם מפתח, גם חברת הקמה, אנחנו מכירים את הספקים, הקבלנים, יש לנו קשרים מאוד ענפים עם מוסדות פיננסים כמו מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה, סנטנדר, ואני חושב שהדובדבן הוא ההסכם עם גוגל".
מה כולל ההסכם עם גוגל וכמה הוא משמעותי?
"זה הסכם יחיד מסוגו בארה"ב. גוגל באו ואמרו שהם מאוד רוצים את החשמל הירוק שלנו ובתמורה הם מתחייבים לקנות אותו ואת התעודות הירוקות, לטווח של מעל 15 שנה, ובנוסף הם שותפי המס שלנו, מה שנותן לי אפשרות להתקדם מאוד מהר. גוגל בעצם מתחייבת לקנות את הטבת המס, לדוגמא, על כל 100 דולר יש הטבת מס שנעה בין 30-50 דולר. בשביל זה יש שותפי מס, זה סוג של מימון, במקום שהפרויקט יעלה 100 דולר למשל ויש הטבת מס של 40 דולר, נכנס שותף המס ורוכש את זכויות המס, אמנם בסכום מעט נמוך יותר כי הוא רוצה להרוויח, אבל הוא נותן לנו הון שאנחנו יכולים לרוץ איתו".
צבר הפרויקטים שלכם אמור להכפיל את עצמו עד סוף 2026 ל-4GW ו-1.3GWh אגירה. זה יגיע מרכישות או מגידול אורגני?
"היום אנחנו עם בערך 1.35 GW של פרויקטים מחוברים לרשת, כרגע מקימים סדר גודל של עוד 650 MW, מה שאומר שאת 2025 נסיים עם 2 GW מחובר. האמירה שלנו היא שאנחנו עד סוף 2025 נתחיל הקמה של 2 GW נוספים, שזה בעצם הכפלה. זה יהיה עם 1 GW בארה"ב, 0.5 GW בליטא ועוד 0.5 GW שפרוס בין ליטא פולין וישראל. מתוך 2 GW הזה, סדר גודל של 1.5 GW הוא כבר פרויקטים שאנחנו נערכים לתחילת הקמה שלהם. לגבי השנה, גם נרכוש עוד פרויקטים וגם יבשילו לנו פרויקטים, אנחנו במו"מ לרכישת פרויקטים באוהיו של 180 MW שמוכנים להקמה. זו תכנית שאפתנית אבל החלק הארי של הפייפליין כבר נמצא בעבודה".
איך תגיעו להכנסות של 2.2 מיליארד שקל ב-2026 ללא מימון?
"4 GW מחובר יוביל אותנו ל-Run Rate מ-2027 והלאה של מעל 2.2 מיליארד שקל. אנחנו גם מציינים שמבחינתנו כל ההון העצמי שנדרש להקמה של הפייפליין הזה כבר הושקע ולא נידרש להון עצמי נוסף. ביחס להסכמי מימון עתידיים - לגבי חלק משמעותי ממנו אנחנו כבר במו"מ, לדוגמא האינדיקציות על הפרויקט בליטא, ולגבי ה-1 GW בארה"ב, עניין שותפות המס עם גוגל משחק שם תפקיד משמעותי".
כמה האגירה תהיה משמעותית בשנים הקרובות?
"אנחנו מאוד מאמינים באגירה, בעיקר בפולין. הקמנו כבר מספר פרויקטים בישראל שנועדו לבדוק איך אנחנו עובדים עם זה. כרגע אנחנו מקימים את המתקן אגירה הראשון בפולין, הראשון בכלל במדינה. כרגע תחום האגירה בפולין נראה מאוד מבטיח בגלל בעיות מבניות של השוק, להערכתנו הותקנו שם יותר מדי פאנלים סולאריים שמייצרים עודף חשמל על הרשת בשעות השמש ומחסור כשיש עננים. זה דורש ממנהל המערכת לעשות לא מעט פעולות לייצב את הרשת. מנהל הרשת צריך מאוד מתקנים של אגירה כדי להתמודד עם האתגרים שיש לו והוא מוכן לשלם על זה מחירים גבוהים. אנחנו מעריכים שבשנים הקרובות שוק האגירה בפולין יהיה מאוד כלכלי. בארה"ב אנחנו מאמינים שייקח עוד קצת זמן ש-PJM יתקלו באותם בעיות, אבל אנחנו כבר עכשיו מכינים את התשתית לכך כדי שנהיה מוכנים".
מסר למשקיעים?
"אנחנו מראים תכנית מאוד חזקה שתעזור לנו להגיע ליעדים שהצבנו. יש לנו את האתגר להוציא אותה לפועל ובזה אנחנו עסוקים, ולראייה אפשר לראות את העסקה בליטא שמראה גם על חשיבה מחוץ לקופסא וגם על השאיפות שלנו. אני חושב שהשנתיים הקרובות הולכות להיות שנתיים מרתקות באנרג'יקס שבסופן נהיה חברה בסדר גודל אחר".
- 9.יותר קטנה (ל"ת)אנונימי 14/03/2025 08:16הגב לתגובה זו
- 8.הרבה פוטנציאל אבל החברה הזאת מתנהלת בצורה קטסטרופלית (ל"ת)אנונימי 13/03/2025 20:47הגב לתגובה זו
- 7.אנונימי 10/03/2025 22:23הגב לתגובה זומנכל שחצן שחושב שכולם מטומטמים סביבו
- 6.הורדוס 05/03/2025 16:39הגב לתגובה זומסוכנת ולא אמינה
- 5.dw 05/03/2025 12:46הגב לתגובה זוהם בונים על כניסה לליטא בפרויקט שיהיה מבצעי בעוד שנתיים כשהרציונל הוא שליטא מייבאת כיום חשמל כי אין גז רוסי.אבל... אם טראמפ ופוטין יהיו חברים אז אולי יבטלו את הסנקציות על רוסיה וזו תחזור לספק גז לליטא ואו אז ההשקעה הירוקה בליטא עלולה להתברר כפחות ירקרקה בדולרים ובמכפיל 20 אין מקום לפשלות.
- 4.סוחר X 04/03/2025 10:41הגב לתגובה זובמקום להשקיע בפרוייקטים חדשים הם מחלקים דיבידנד לחברת האם.
- 3.אנונימי 04/03/2025 09:38הגב לתגובה זואני זוכר בשנת 2021 מנכל פריון נטוורק אמר ש נגיע להכנסות של מיליארד דולר בשנת 2025 ועוד כל מיני דברים וורודים. מאז המניה נחתכה בחצי. לא להאמין לאף אחד רק לנתונים בשטח
- 2.רפאל 04/03/2025 08:38הגב לתגובה זוזה העתיד .. הפוטנציאל ענק.....לטווח ארוך השקעה טובה שתניב פירות גדולים....
- 1.יהשע 04/03/2025 07:03הגב לתגובה זוחברה עם פוטנציאל אינסופי. זו העת להרחבת פוזיציה
- אחי איזה חומר לקחת (ל"ת)הורדוס 05/03/2025 16:40הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
