מנכ"ל אנרג'יקס: "עוד שנתיים נהיה חברה בסדר גודל אחר"
אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס, על הכניסה לליטא: "משק החשמל מזכיר לנו מאוד את המשק בפולין כשנכנסנו אליו, אנחנו צופים עלייה במחירים בהמשך גם שם, אני לא פוסל הרחבה של הפעילות שם"; על הפעילות בארה"ב תחת הממשל החדש: "אני מאמין שהעובדה שיש לנו פאנלים אמריקאיים בזכות First Solar תתן לנו עדיפות בשוק"
מניית אנרג'יקס אנרג'יקס -1.87% נפלה אתמול בכ-7% לשווי של 5.93 מיליארד שקל אחרי שסיפקה תחזית מאכזבת ל-2025. ב-2022 החברה חתמה בפולין על הסכמים שיקבעו את המחירים שהיא תקבל עבור החשמל שהיא מוכרת. המחירים אז היו גבוהים אז אנרג'יקס נהנתה כי מאז המחירים ירדו. עכשיו ההסכמים האלה נגמרו וזה שווה לאנרג'יקס 150 מיליון שקל פחות בהכנסות ל-2025, 130 מיליון שקל מההסכמים עצמים ועוד 20 מיליון בגלל שער הזלוטי. זה היה ידוע כאמור אבל כפי שאומר מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, זה כנראה הפתיע כמה אנשים.
התחזית משפיעה על המשקיעים עד כדי כך שנראה שהם כמעט ולא מייחסים חשיבות לרכישה של אנרג'יקס והתחזיות הנוספות. לצד הדוחות החברה דיווחה על כניסתה לליטא עם רכישת פרויקט משולב רוח וסולארי בהיקף גדול של כ-470 MW: "אני רואה בליטא לא מעט סממנים שראינו גם בראשית הדרך בפולין, זה שוק שמאוד מרגש אותנו", אומר לוינגר על הפוטנציאל במדינה.
החברה גם ציינה כי היא צופה הכפלה של ההספק המחובר עד לסוף שנת 2026, עד לסוף 2025 אנרג'יקס צפויה לחבר פרויקטים שיביאו אותה להספק של כ-2 GW, והיא צופה שעד סוף 2026 היא כבר תגיע ל-4 GW: "כ-1.5 ג'יגה וואט כב רנמצא בהיערכות להקמה, ואת 500 MW הנוספים נשיג דרך רכישות ודרך ייזום" אומר לוינגר, אנחנו כבר במו"מ לרכישה של 180 MW באוהיו, ארה"ב". הגידול הזה יתורגם, לדברי החברה, להכנסות של כ-2.2 מיליארד שקל ב-2027, לעומת הכנסות צפויות של כ-825 מיליון שקל (אמצע טווח) ב-2025.
לוינגר גם סיפר על הפעילות של החברה בארה"ב תחת הממשל החדש ושיתופי הפעולה שלדעתו מקנים לחברה יתרון - הראשון הוא שיתוף פעולה עם הענקית האמריקאית First Solar, שעוזרת לחברה להתחבר למנטרת ה"מיוצר בארה"ב" שהממשל מנסה להוביל, והשנייה היא השותפות ארוכת הטווח עם גוגל, שהתחייבה לא רק לרכוש ממנסה חשמל אלא גם להיות שותפת מס, מה שמקל על אנרג'יקס בהשגת ההון העצמי לפרויקטים.
- אנרג'יקס: ההכנסות ברבעון ירדו ב-26%; הרווח ירד ב-47%
- אנרג'יקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-71%; צופה ירידה ב-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך תיראה 2025? יכול להרחיב על הירידה בפעילות בפולין?
"הרבעון הרביעי היה כמו שציפינו. סיימנו את השנה עם הכנסות של כ-898 מיליון שקל. נתנו את התחזית שלנו ל-2025 בה אנחנו מראים המשך צמיחה בישראל וכמובן בארה"ב שהיא מנוע צמיחה חזק, אבל גם את הירידה של כ-150 מיליון שקל בפולין (כולל הירידה בזלוטי), זה נובע בעיקרון מהעובדה שב-2022 עשינו מהלך משמעותי של גידור מחירי החשמל בשיא שהיה באירופה באותה תקופה. הצלחנו לגדר מחירי חשמל גבוהים ממחירי השוק ל-2022-2024, נהננו מהכנסות עודפות בשנים האלה כתוצאה מהסכמים שעשינו בעיתוי הנכון. ב-2025 מסתיימים העסקאות האלה וחוזרים למחירי השוק שהם נמוכים יותר. קיווינו שב-2024 יהיו לנו יותר התקנות שיפצו על הירידה הזו, אבל בגדול הירידה זו הייתה צפויה, עם זאת, כנראה שהיא עדיין הפתיעה חלק מהאנשים".
דיווחתם על רכישה גדולה בליטא, איך אתם רואים את הטריטוריה הזו?
"אנחנו מאוד ממוקדים בפעילות שלנו ואנחנו בהגדרה לא עושים עסקאות אופורטוניסטיות, אנחנו נכנסים לטריטוריות בקפידה. מבחינתנו הפעילות בליטא היא הרחבה של הפעילות בפולין. הפרויקט הזה יותר קרוב למשרדים בורשה מאשר פרויקט הרוח שלנו בפולין. אנחנו מסתכלים על המדינות הבלטיות כבר תקופה ולשמחתנו מצאנו את האפשרות לרכוש את הפרויקט הגדול ביותר בליטא, שמשלב שתי אהבות שלנו, סולארי ורוח. את כל בדיקת הנאותות ביצע הצוות בפולין. מי שיוביל את ההקמה זה אותו צוות בשילוב של קבלנים מליטא ומפולין. כשאנחנו מנתחים את משק החשמל בליטא אני אישית רואה לא מעט סממנים שמזכירים את ההשקעה בפולין. זה נדבך מאוד משמעותי בפורטפוליו ההכנסות. ליטא היא לא מדינה גדולה, אבל משנת 2004 היא בנאט"ו, היא יחסית מפותחת, וב-2009 הם סגרו את תחנת הכוח הגרעינית שסיפקה 80% מצריכת האנרגיה במדינה.
הם נתקלו בבעיית חשמל מאוד לא פשוטה. כיום בליטא מייבאים 50% מהחשמל ממדינות שכנות - הבלטיות, הנורדיות ופולין. כרגע יש ביקוש מאוד חזק לחשמל בליטא ולכן ההערכה שפרויקט כזה יצפה לביקוש משמעותי לחשמל, כשעל זה צריך להוסיף - את המחסור בחשמל הם ניסו לפתור על ידי תחנות כוח במחזור משולב מבססות גז, אבל בפברואר הם ניתקו את חיבור הגז מרוסיה, וזה מייצר עוד לחץ על הביקוש לחשמל. אנחנו צופים שתהיה עלייה במחירי החשמל גם שם בהמשך".
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- מה יהיה מחר בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
יהיו לכם עוד פרויקטים שם?
"אני לא פוסל אפשרות הרחבה של הפעילות בליטא, מבחינתנו זו הרחבה של הפעילות של הסניף הפולני. אני מאמין שנרכוש פרויקטים בשלבי ייזום כאלה או אחרים".
איך הממשל החדש בארה"ב משפיע עליכם?
"אין ספק שיש חוסר ודאות ביחס לממשל החדש ולא רק באנרגיות מתחדשות. חוסר הודאות הזה מצד אחד מהווה אתגר ומצד שני הזדמנות. יש דבר אחד שהוא ברור - יש רצון של הממשל הקיים לעודד צמיחה אמריקאית. זה מאוד חשוב וזה נותן לנו יתרון, מאחר ואנחנו בשיתוף פעולה אסטרטגי עם First Solar, אנחנו מעריכים שהעובדה שלנו יש פאנלים מיוצרים בארה"ב תתן לנו עדיפות בשוק. אנחנו כבר רואים את זה. כשאין לך ציוד אמריקאי קשה מאוד להתקדם בפרויקטים. אף בנק לא ייקח סיכון של לקנות פאנל מאסיה למשל. מי שנותן את הטון זה הגופים הפיננסים - כשרואים שהם מתקדמים איתנו במלוא הכוח, אז מבינים שאולי יש חוסר ודאות בשוק, אבל שמבחינתם כל עוד יש ייצור אמריקאי בתמונה אפשר להמשיך".
מה משפיע עליכם יותר, הממשל או הריבית?
"אני חושב שהריבית יותר משפיעה. זה הכלכליות של הפרויקטים".
מה היתרון שלכם בארה"ב?
"נכנסנו לוירג'יניה כבר ב-2016 אז אנחנו בין השחקנים הראשונים שנמצאים על רשת PJM, אחת מהרשתות הגדולות בארה"ב. יש לנו א היכולת להוביל פרויקט מא' עד ת'. אנחנו גם יזם, גם מפתח, גם חברת הקמה, אנחנו מכירים את הספקים, הקבלנים, יש לנו קשרים מאוד ענפים עם מוסדות פיננסים כמו מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה, סנטנדר, ואני חושב שהדובדבן הוא ההסכם עם גוגל".
מה כולל ההסכם עם גוגל וכמה הוא משמעותי?
"זה הסכם יחיד מסוגו בארה"ב. גוגל באו ואמרו שהם מאוד רוצים את החשמל הירוק שלנו ובתמורה הם מתחייבים לקנות אותו ואת התעודות הירוקות, לטווח של מעל 15 שנה, ובנוסף הם שותפי המס שלנו, מה שנותן לי אפשרות להתקדם מאוד מהר. גוגל בעצם מתחייבת לקנות את הטבת המס, לדוגמא, על כל 100 דולר יש הטבת מס שנעה בין 30-50 דולר. בשביל זה יש שותפי מס, זה סוג של מימון, במקום שהפרויקט יעלה 100 דולר למשל ויש הטבת מס של 40 דולר, נכנס שותף המס ורוכש את זכויות המס, אמנם בסכום מעט נמוך יותר כי הוא רוצה להרוויח, אבל הוא נותן לנו הון שאנחנו יכולים לרוץ איתו".
צבר הפרויקטים שלכם אמור להכפיל את עצמו עד סוף 2026 ל-4GW ו-1.3GWh אגירה. זה יגיע מרכישות או מגידול אורגני?
"היום אנחנו עם בערך 1.35 GW של פרויקטים מחוברים לרשת, כרגע מקימים סדר גודל של עוד 650 MW, מה שאומר שאת 2025 נסיים עם 2 GW מחובר. האמירה שלנו היא שאנחנו עד סוף 2025 נתחיל הקמה של 2 GW נוספים, שזה בעצם הכפלה. זה יהיה עם 1 GW בארה"ב, 0.5 GW בליטא ועוד 0.5 GW שפרוס בין ליטא פולין וישראל. מתוך 2 GW הזה, סדר גודל של 1.5 GW הוא כבר פרויקטים שאנחנו נערכים לתחילת הקמה שלהם. לגבי השנה, גם נרכוש עוד פרויקטים וגם יבשילו לנו פרויקטים, אנחנו במו"מ לרכישת פרויקטים באוהיו של 180 MW שמוכנים להקמה. זו תכנית שאפתנית אבל החלק הארי של הפייפליין כבר נמצא בעבודה".
איך תגיעו להכנסות של 2.2 מיליארד שקל ב-2026 ללא מימון?
"4 GW מחובר יוביל אותנו ל-Run Rate מ-2027 והלאה של מעל 2.2 מיליארד שקל. אנחנו גם מציינים שמבחינתנו כל ההון העצמי שנדרש להקמה של הפייפליין הזה כבר הושקע ולא נידרש להון עצמי נוסף. ביחס להסכמי מימון עתידיים - לגבי חלק משמעותי ממנו אנחנו כבר במו"מ, לדוגמא האינדיקציות על הפרויקט בליטא, ולגבי ה-1 GW בארה"ב, עניין שותפות המס עם גוגל משחק שם תפקיד משמעותי".
כמה האגירה תהיה משמעותית בשנים הקרובות?
"אנחנו מאוד מאמינים באגירה, בעיקר בפולין. הקמנו כבר מספר פרויקטים בישראל שנועדו לבדוק איך אנחנו עובדים עם זה. כרגע אנחנו מקימים את המתקן אגירה הראשון בפולין, הראשון בכלל במדינה. כרגע תחום האגירה בפולין נראה מאוד מבטיח בגלל בעיות מבניות של השוק, להערכתנו הותקנו שם יותר מדי פאנלים סולאריים שמייצרים עודף חשמל על הרשת בשעות השמש ומחסור כשיש עננים. זה דורש ממנהל המערכת לעשות לא מעט פעולות לייצב את הרשת. מנהל הרשת צריך מאוד מתקנים של אגירה כדי להתמודד עם האתגרים שיש לו והוא מוכן לשלם על זה מחירים גבוהים. אנחנו מעריכים שבשנים הקרובות שוק האגירה בפולין יהיה מאוד כלכלי. בארה"ב אנחנו מאמינים שייקח עוד קצת זמן ש-PJM יתקלו באותם בעיות, אבל אנחנו כבר עכשיו מכינים את התשתית לכך כדי שנהיה מוכנים".
מסר למשקיעים?
"אנחנו מראים תכנית מאוד חזקה שתעזור לנו להגיע ליעדים שהצבנו. יש לנו את האתגר להוציא אותה לפועל ובזה אנחנו עסוקים, ולראייה אפשר לראות את העסקה בליטא שמראה גם על חשיבה מחוץ לקופסא וגם על השאיפות שלנו. אני חושב שהשנתיים הקרובות הולכות להיות שנתיים מרתקות באנרג'יקס שבסופן נהיה חברה בסדר גודל אחר".
- 9.יותר קטנה (ל"ת)אנונימי 14/03/2025 08:16הגב לתגובה זו
- 8.הרבה פוטנציאל אבל החברה הזאת מתנהלת בצורה קטסטרופלית (ל"ת)אנונימי 13/03/2025 20:47הגב לתגובה זו
- 7.אנונימי 10/03/2025 22:23הגב לתגובה זומנכל שחצן שחושב שכולם מטומטמים סביבו
- 6.הורדוס 05/03/2025 16:39הגב לתגובה זומסוכנת ולא אמינה
- 5.dw 05/03/2025 12:46הגב לתגובה זוהם בונים על כניסה לליטא בפרויקט שיהיה מבצעי בעוד שנתיים כשהרציונל הוא שליטא מייבאת כיום חשמל כי אין גז רוסי.אבל... אם טראמפ ופוטין יהיו חברים אז אולי יבטלו את הסנקציות על רוסיה וזו תחזור לספק גז לליטא ואו אז ההשקעה הירוקה בליטא עלולה להתברר כפחות ירקרקה בדולרים ובמכפיל 20 אין מקום לפשלות.
- 4.סוחר X 04/03/2025 10:41הגב לתגובה זובמקום להשקיע בפרוייקטים חדשים הם מחלקים דיבידנד לחברת האם.
- 3.אנונימי 04/03/2025 09:38הגב לתגובה זואני זוכר בשנת 2021 מנכל פריון נטוורק אמר ש נגיע להכנסות של מיליארד דולר בשנת 2025 ועוד כל מיני דברים וורודים. מאז המניה נחתכה בחצי. לא להאמין לאף אחד רק לנתונים בשטח
- 2.רפאל 04/03/2025 08:38הגב לתגובה זוזה העתיד .. הפוטנציאל ענק.....לטווח ארוך השקעה טובה שתניב פירות גדולים....
- 1.יהשע 04/03/2025 07:03הגב לתגובה זוחברה עם פוטנציאל אינסופי. זו העת להרחבת פוזיציה
- אחי איזה חומר לקחת (ל"ת)הורדוס 05/03/2025 16:40הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
