אסי לוינגר
צילום: ענבל מרמרי
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "עוד שנתיים נהיה חברה בסדר גודל אחר"

אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס, על הכניסה לליטא: "משק החשמל מזכיר לנו מאוד את המשק בפולין כשנכנסנו אליו, אנחנו צופים עלייה במחירים בהמשך גם שם, אני לא פוסל הרחבה של הפעילות שם"; על הפעילות בארה"ב תחת הממשל החדש: "אני מאמין שהעובדה שיש לנו פאנלים אמריקאיים בזכות First Solar תתן לנו עדיפות בשוק"

רוי שיינמן | (10)

מניית אנרג'יקס אנרג'יקס -1.73%  נפלה אתמול בכ-7% לשווי של 5.93 מיליארד שקל אחרי שסיפקה תחזית מאכזבת ל-2025. ב-2022 החברה חתמה בפולין על הסכמים שיקבעו את המחירים שהיא תקבל עבור החשמל שהיא מוכרת. המחירים אז היו גבוהים אז אנרג'יקס נהנתה כי מאז המחירים ירדו. עכשיו ההסכמים האלה נגמרו וזה שווה לאנרג'יקס 150 מיליון שקל פחות בהכנסות ל-2025, 130 מיליון שקל מההסכמים עצמים ועוד 20 מיליון בגלל שער הזלוטי. זה היה ידוע כאמור אבל כפי שאומר מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, זה כנראה הפתיע כמה אנשים.


התחזית משפיעה על המשקיעים עד כדי כך שנראה שהם כמעט ולא מייחסים חשיבות לרכישה של אנרג'יקס והתחזיות הנוספות. לצד הדוחות החברה דיווחה על כניסתה לליטא עם רכישת פרויקט משולב רוח וסולארי בהיקף גדול של כ-470 MW: "אני רואה בליטא לא מעט סממנים שראינו גם בראשית הדרך בפולין, זה שוק שמאוד מרגש אותנו", אומר לוינגר על הפוטנציאל במדינה.


החברה גם ציינה כי היא צופה הכפלה של ההספק המחובר עד לסוף שנת 2026, עד לסוף 2025 אנרג'יקס צפויה לחבר פרויקטים שיביאו אותה להספק של כ-2 GW, והיא צופה שעד סוף 2026 היא כבר תגיע ל-4 GW: "כ-1.5 ג'יגה וואט כב רנמצא בהיערכות להקמה, ואת 500 MW הנוספים נשיג דרך רכישות ודרך ייזום" אומר לוינגר, אנחנו כבר במו"מ לרכישה של 180 MW באוהיו, ארה"ב". הגידול הזה יתורגם, לדברי החברה, להכנסות של כ-2.2 מיליארד שקל ב-2027, לעומת הכנסות צפויות של כ-825 מיליון שקל (אמצע טווח) ב-2025.


לוינגר גם סיפר על הפעילות של החברה בארה"ב תחת הממשל החדש ושיתופי הפעולה שלדעתו מקנים לחברה יתרון - הראשון הוא שיתוף פעולה עם הענקית האמריקאית First Solar, שעוזרת לחברה להתחבר למנטרת ה"מיוצר בארה"ב" שהממשל מנסה להוביל, והשנייה היא השותפות ארוכת הטווח עם גוגל, שהתחייבה לא רק לרכוש ממנסה חשמל אלא גם להיות שותפת מס, מה שמקל על אנרג'יקס בהשגת ההון העצמי לפרויקטים.



איך תיראה 2025? יכול להרחיב על הירידה בפעילות בפולין?

"הרבעון הרביעי היה כמו שציפינו. סיימנו את השנה עם הכנסות של כ-898 מיליון שקל. נתנו את התחזית שלנו ל-2025 בה אנחנו מראים המשך צמיחה בישראל וכמובן בארה"ב שהיא מנוע צמיחה חזק, אבל גם את הירידה של כ-150 מיליון שקל בפולין (כולל הירידה בזלוטי), זה נובע בעיקרון מהעובדה שב-2022 עשינו מהלך משמעותי של גידור מחירי החשמל בשיא שהיה באירופה באותה תקופה. הצלחנו לגדר מחירי חשמל גבוהים ממחירי השוק ל-2022-2024, נהננו מהכנסות עודפות בשנים האלה כתוצאה מהסכמים שעשינו בעיתוי הנכון. ב-2025 מסתיימים העסקאות האלה וחוזרים למחירי השוק שהם נמוכים יותר. קיווינו שב-2024 יהיו לנו יותר התקנות שיפצו על הירידה הזו, אבל בגדול הירידה זו הייתה צפויה, עם זאת, כנראה שהיא עדיין הפתיעה חלק מהאנשים".


דיווחתם על רכישה גדולה בליטא, איך אתם רואים את הטריטוריה הזו?

"אנחנו מאוד ממוקדים בפעילות שלנו ואנחנו בהגדרה לא עושים עסקאות אופורטוניסטיות, אנחנו נכנסים לטריטוריות בקפידה. מבחינתנו הפעילות בליטא היא הרחבה של הפעילות בפולין. הפרויקט הזה יותר קרוב למשרדים בורשה מאשר פרויקט הרוח שלנו בפולין. אנחנו מסתכלים על המדינות הבלטיות כבר תקופה ולשמחתנו מצאנו את האפשרות לרכוש את הפרויקט הגדול ביותר בליטא, שמשלב שתי אהבות שלנו, סולארי ורוח. את כל בדיקת הנאותות ביצע הצוות בפולין. מי שיוביל את ההקמה זה אותו צוות בשילוב של קבלנים מליטא ומפולין. כשאנחנו מנתחים את משק החשמל בליטא אני אישית רואה לא מעט סממנים שמזכירים את ההשקעה בפולין. זה נדבך מאוד משמעותי בפורטפוליו ההכנסות. ליטא היא לא מדינה גדולה, אבל משנת 2004 היא בנאט"ו, היא יחסית מפותחת, וב-2009 הם סגרו את תחנת הכוח הגרעינית שסיפקה 80% מצריכת האנרגיה במדינה.


הם נתקלו בבעיית חשמל מאוד לא פשוטה. כיום בליטא מייבאים 50% מהחשמל ממדינות שכנות - הבלטיות, הנורדיות ופולין. כרגע יש ביקוש מאוד חזק לחשמל בליטא ולכן ההערכה שפרויקט כזה יצפה לביקוש משמעותי לחשמל, כשעל זה צריך להוסיף - את המחסור בחשמל הם ניסו לפתור על ידי תחנות כוח במחזור משולב מבססות גז, אבל בפברואר הם ניתקו את חיבור הגז מרוסיה, וזה מייצר עוד לחץ על הביקוש לחשמל. אנחנו צופים שתהיה עלייה במחירי החשמל גם שם בהמשך".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יהיו לכם עוד פרויקטים שם?

"אני לא פוסל אפשרות הרחבה של הפעילות בליטא, מבחינתנו זו הרחבה של הפעילות של הסניף הפולני. אני מאמין שנרכוש פרויקטים בשלבי ייזום כאלה או אחרים".


 איך הממשל החדש בארה"ב משפיע עליכם?

"אין ספק שיש חוסר ודאות ביחס לממשל החדש ולא רק באנרגיות מתחדשות. חוסר הודאות הזה מצד אחד מהווה אתגר ומצד שני הזדמנות. יש דבר אחד שהוא ברור - יש רצון של הממשל הקיים לעודד צמיחה אמריקאית. זה מאוד חשוב וזה נותן לנו יתרון, מאחר ואנחנו בשיתוף פעולה אסטרטגי עם First Solar, אנחנו מעריכים שהעובדה שלנו יש פאנלים מיוצרים בארה"ב תתן לנו עדיפות בשוק. אנחנו כבר רואים את זה. כשאין לך ציוד אמריקאי קשה מאוד להתקדם בפרויקטים. אף בנק לא ייקח סיכון של לקנות פאנל מאסיה למשל. מי שנותן את הטון זה הגופים הפיננסים - כשרואים שהם מתקדמים איתנו במלוא הכוח, אז מבינים שאולי יש חוסר ודאות בשוק, אבל שמבחינתם כל עוד יש ייצור אמריקאי בתמונה אפשר להמשיך".


מה משפיע עליכם יותר, הממשל או הריבית?

"אני חושב שהריבית יותר משפיעה. זה הכלכליות של הפרויקטים".


 מה היתרון שלכם בארה"ב?

"נכנסנו לוירג'יניה כבר ב-2016 אז אנחנו בין השחקנים הראשונים שנמצאים על רשת PJM, אחת מהרשתות הגדולות בארה"ב. יש לנו א היכולת להוביל פרויקט מא' עד ת'. אנחנו גם יזם, גם מפתח, גם חברת הקמה, אנחנו מכירים את הספקים, הקבלנים, יש לנו קשרים מאוד ענפים עם מוסדות פיננסים כמו מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה, סנטנדר, ואני חושב שהדובדבן הוא ההסכם עם גוגל".


מה כולל ההסכם עם גוגל וכמה הוא משמעותי?

"זה הסכם יחיד מסוגו בארה"ב. גוגל באו ואמרו שהם מאוד רוצים את החשמל הירוק שלנו ובתמורה הם מתחייבים לקנות אותו ואת התעודות הירוקות, לטווח של מעל 15 שנה, ובנוסף הם שותפי המס שלנו, מה שנותן לי אפשרות להתקדם מאוד מהר. גוגל בעצם מתחייבת לקנות את הטבת המס, לדוגמא, על כל 100 דולר יש הטבת מס שנעה בין 30-50 דולר. בשביל זה יש שותפי מס, זה סוג של מימון, במקום שהפרויקט יעלה 100 דולר למשל ויש הטבת מס של 40 דולר, נכנס שותף המס ורוכש את זכויות המס, אמנם בסכום מעט נמוך יותר כי הוא רוצה להרוויח, אבל הוא נותן לנו הון שאנחנו יכולים לרוץ איתו".


 צבר הפרויקטים שלכם אמור להכפיל את עצמו עד סוף 2026 ל-4GW ו-1.3GWh אגירה. זה יגיע מרכישות או מגידול אורגני?

"היום אנחנו עם בערך 1.35 GW של פרויקטים מחוברים לרשת, כרגע מקימים סדר גודל של עוד 650 MW, מה שאומר שאת 2025 נסיים עם 2 GW מחובר. האמירה שלנו היא שאנחנו עד סוף 2025 נתחיל הקמה של 2 GW נוספים, שזה בעצם הכפלה. זה יהיה עם 1 GW בארה"ב, 0.5 GW בליטא ועוד 0.5 GW שפרוס בין ליטא פולין וישראל. מתוך 2 GW הזה, סדר גודל של 1.5 GW הוא כבר פרויקטים שאנחנו נערכים לתחילת הקמה שלהם. לגבי השנה, גם נרכוש עוד פרויקטים וגם יבשילו לנו פרויקטים, אנחנו במו"מ לרכישת פרויקטים באוהיו של 180 MW שמוכנים להקמה. זו תכנית שאפתנית אבל החלק הארי של הפייפליין כבר נמצא בעבודה".


 איך תגיעו להכנסות של 2.2 מיליארד שקל ב-2026 ללא מימון?

"4 GW מחובר יוביל אותנו ל-Run Rate מ-2027 והלאה של מעל 2.2 מיליארד שקל. אנחנו גם מציינים שמבחינתנו כל ההון העצמי שנדרש להקמה של הפייפליין הזה כבר הושקע ולא נידרש להון עצמי נוסף. ביחס להסכמי מימון עתידיים - לגבי חלק משמעותי ממנו אנחנו כבר במו"מ, לדוגמא האינדיקציות על הפרויקט בליטא, ולגבי ה-1 GW בארה"ב, עניין שותפות המס עם גוגל משחק שם תפקיד משמעותי".


 כמה האגירה תהיה משמעותית בשנים הקרובות?

"אנחנו מאוד מאמינים באגירה, בעיקר בפולין. הקמנו כבר מספר פרויקטים בישראל שנועדו לבדוק איך אנחנו עובדים עם זה. כרגע אנחנו מקימים את המתקן אגירה הראשון בפולין, הראשון בכלל במדינה. כרגע תחום האגירה בפולין נראה מאוד מבטיח בגלל בעיות מבניות של השוק, להערכתנו הותקנו שם יותר מדי פאנלים סולאריים שמייצרים עודף חשמל על הרשת בשעות השמש ומחסור כשיש עננים. זה דורש ממנהל המערכת לעשות לא מעט פעולות לייצב את הרשת. מנהל הרשת צריך מאוד מתקנים של אגירה כדי להתמודד עם האתגרים שיש לו והוא מוכן לשלם על זה מחירים גבוהים. אנחנו מעריכים שבשנים הקרובות שוק האגירה בפולין יהיה מאוד כלכלי. בארה"ב אנחנו מאמינים שייקח עוד קצת זמן ש-PJM יתקלו באותם בעיות, אבל אנחנו כבר עכשיו מכינים את התשתית לכך כדי שנהיה מוכנים".


מסר למשקיעים?

"אנחנו מראים תכנית מאוד חזקה שתעזור לנו להגיע ליעדים שהצבנו. יש לנו את האתגר להוציא אותה לפועל ובזה אנחנו עסוקים, ולראייה אפשר לראות את העסקה בליטא שמראה גם על חשיבה מחוץ לקופסא וגם על השאיפות שלנו. אני חושב שהשנתיים הקרובות הולכות להיות שנתיים מרתקות באנרג'יקס שבסופן נהיה חברה בסדר גודל אחר".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יותר קטנה (ל"ת)
    אנונימי 14/03/2025 08:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הרבה פוטנציאל אבל החברה הזאת מתנהלת בצורה קטסטרופלית (ל"ת)
    אנונימי 13/03/2025 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 10/03/2025 22:23
    הגב לתגובה זו
    מנכל שחצן שחושב שכולם מטומטמים סביבו
  • 6.
    הורדוס 05/03/2025 16:39
    הגב לתגובה זו
    מסוכנת ולא אמינה
  • 5.
    dw 05/03/2025 12:46
    הגב לתגובה זו
    הם בונים על כניסה לליטא בפרויקט שיהיה מבצעי בעוד שנתיים כשהרציונל הוא שליטא מייבאת כיום חשמל כי אין גז רוסי.אבל... אם טראמפ ופוטין יהיו חברים אז אולי יבטלו את הסנקציות על רוסיה וזו תחזור לספק גז לליטא ואו אז ההשקעה הירוקה בליטא עלולה להתברר כפחות ירקרקה בדולרים ובמכפיל 20 אין מקום לפשלות.
  • 4.
    סוחר X 04/03/2025 10:41
    הגב לתגובה זו
    במקום להשקיע בפרוייקטים חדשים הם מחלקים דיבידנד לחברת האם.
  • 3.
    אנונימי 04/03/2025 09:38
    הגב לתגובה זו
    אני זוכר בשנת 2021 מנכל פריון נטוורק אמר ש נגיע להכנסות של מיליארד דולר בשנת 2025 ועוד כל מיני דברים וורודים. מאז המניה נחתכה בחצי. לא להאמין לאף אחד רק לנתונים בשטח
  • 2.
    רפאל 04/03/2025 08:38
    הגב לתגובה זו
    זה העתיד .. הפוטנציאל ענק.....לטווח ארוך השקעה טובה שתניב פירות גדולים....
  • 1.
    יהשע 04/03/2025 07:03
    הגב לתגובה זו
    חברה עם פוטנציאל אינסופי. זו העת להרחבת פוזיציה
  • אחי איזה חומר לקחת (ל"ת)
    הורדוס 05/03/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.